Shenkel - an economic podcast hosted by Idan Eretz and Roi Schwartz High School-logo

Shenkel - an economic podcast hosted by Idan Eretz and Roi Schwartz High School

Business & Economics Podcasts

לפני כמה שנים ביום בהיר אחד - אסרו על קטשופ היינץ, ככל הנראה הקטשופ המפורסם בעולם, להיקרא קטשופ בישראל. הסיבה הייתה שבישראל מי שקובע מה נקרא קטשופ הוא מכון התקנים. אותו מכון תקנים נשלט בין היתר על ידי נציגי עובדים ומפעלים ישראליים. העובדים והיצרנים הם המתחרים של היינץ, ולכן הם קבעו שאסור להיינץ להיקרא קטשופ, מתוך הנחה שזה יפגע להם במכירות. באותה מידה - במשך לא מעט שנים - היה מאוד קשה לייבא תה לארץ. התקן, אשר שירת את חברת התה המובילה בארץ - אסר על שימוש בשקיקים (תיונים) הסגורים בסיכת מתכת, שיטה שהייתה נהוגה בחו”ל. כך יצרנית מקומית בעצם מנעה תחרות באמצעות מכון התקנים, מה שהוביל להתייקרות התה שכולנו שותים. מכון התקנים הוקם מתוך חזון ומטרה ראויים להערכה - לשמור על פני הישראלים מפני מוצרים פגומים ובעייתים. לדאוג לכך שכשנקנה מוצר חשמל - לא נצטרך לדאוג משריפה בבית. לדאוג שכשנקנה מאכל - לא נדאג מהרעלה. אך בגלל המבנה של מכון התקנים, בגלל הניהול שלו על ידי תעשיינים מקומיים ועובדים - הוא גוף מועד לפורענות. מה שגם מלכתחילה לא ברור למה צריכים תקנים ישראלים ייחודיים. האם התקנים שמספיק טובים כדי לשמור על האירופאים והאמריקאים לא מספיקים לנו? ***** אחת ההוצאות היקרות ביותר של המדינה היא קצבאות זקנה. מדי שנה הביטוח הלאומי משלם בערך 35 מיליארד שקל קצבאות זקנה ושארים. בגסות מדובר על בערך 10% מתקציב המדינה. אך הביטוח הלאומי מבחינה כלכלית הוא לא בדיוק ביטוח. שכן אמנם מי שמקבל היום קצבת זקנה שילם ביטוח לאומי כל השנים, אבל הסכומים שהוא שילם לא קרובים ללהספיק כדי לכסות את מה שהוא מקבל. בנוסף, למרות שיש מס נפרד לביטוח לאומי - הוא לא ממש מנוהל בנפרד מתקציב המדינה. לכן, מבחינה כלכלית ביטוח לאומי הוא לא ביטוח - הוא סתם עוד קצבה. אף אחד מאיתנו לא רוצה חלילה לחשוב על כמה קשה למבוגרים עניים. מבוגרים עניים, כמו נכים הם אוכלוסייה קשת יום שגם לא ממש יכולה לעבוד ברובה. ולכן, מאוד חשוב לדאוג להם בבגרות אם הם סובלים ממצב כלכלי קשה. ולכן מפלגות רבות קוראות להעלות את קצבת הזקנה. מה שרובן לא אומרות - הוא שהמבוגרים שלא נהנים מפנסיה שמנה - מקבלים במקביל לקצבת זקנה גם השלמת הכנסה למבוגרים. למעשה הקצבת זקנה הייתה תחליף לפנסיה בימים בהן לא הייתה פנסיה במדינה. אך היום - מיליונרים ומיליארדרים מקבלים קצבת זקנה שעולה הרבה כסף למדינה. קצבת זקנה שכשאנחנו נצא לפנסיה - לא יהיה מי שישלם אותה, כי הביטוח הלאומי משלם כל שנה יותר מכמה שהוא גובה. תחשבו כמה יכלנו לעזור למבוגרים העניים יותר, אם היינו מבטלים הדרגתית, ולא במכה את קצבת הזקנה, אך מעלים את השלמת ההכנסה למבוגרים לסכום ראוי יותר ובמקביל היינו חוסכים לא מעט כסף שיכל לשמש לחינוך, לרווחה, או אולי אפילו להישאר בכיס שלנו - האזרחים העובדים. ***** אלו בדיוק הדברים עליהם אנחנו מדברים בפודקאסט. תמיד הרגשתם שאתם רוצים לדעת עוד על כלכלה, אבל אין דרך נוחה? שנקל הוא הפודקאסט בשבילכם. בפודקאסט עידן ארץ ורועי שוורץ תיכון, שני כלכלנים, שעוסקים כבר מעל חמש שנים כל אחד בהנגשת כלכלה בכלי התקשורת המובילים, בין היתר - TheMarker, Ynet, N12, גלובס, מאקו ויותר חשוב מכך - בפייסבוק ובטוויטר, איפה שהקוראים באמת נמצאים היום - מדברים על כלכלה בשפה פשוטה ולא מפחידה, כך שכל אחד יוכל להבין. ”זאת הכלכלה, טמבל”, למרות שהחדשות הן בד”כ על ביטחון, או מציגות את הפוליטיקה כטלנובלה, ולמרות שכלכלה הוא לא מקצוע הנלמד בבתי הספר, הכלכלה קובעת כל כך הרבה בחיינו. כשאנחנו צעירים אנחנו לומדים בבית ספר ובאוניברסיטה - כדי להעלות את כושר ההשתכרות בעתיד. אחר כך אנחנו משרתים בצבא, מה שמבחינה כלכלית הוא מס, כמו בכסף, רק בעבודה, ואז אנחנו תקועים שעות רבות בפקקים בדרך לעבודה, רק כדי לעבוד בערך חצי מהשעות בהן אנחנו ערים, כדי לחסוך כסף לפנסיה. כל הדברים האלו - הם בעצם הכלכלה. אנחנו בשנקל לא חושבים שהכלכלה פחותה מהביטחון, חינוך או רווחה. אנחנו מאמינים שהיא הכלי כדי לאפשר לנו את הטוב ביותר מכולם. אנחנו מאמינים שבאמצעות מדיניות כלכלית נכונה, אך במקרים רבים לא אינטואיטיבית - השמים הם הגבול וישראל תוכל להשיג הכל. לכן, אנחנו נהנים ללמוד על כלכלה וללמד על כלכלה. אנחנו מאמינים שככל שהציבור יבין יותר בכלכלה הוא לא ”יקנה” הבטחות ריקות מתוכן של פוליטיקאים. ככל שהציבור יבין יותר בכלכלה - המצב של כל אזרח בישראל ישתפר. ולכן, אנחנו כאן. אז בואו תשמעו את השנקל שלנו על כלכלה.

לפני כמה שנים ביום בהיר אחד - אסרו על קטשופ היינץ, ככל הנראה הקטשופ המפורסם בעולם, להיקרא קטשופ בישראל. הסיבה הייתה שבישראל מי שקובע מה נקרא קטשופ הוא מכון התקנים. אותו מכון תקנים נשלט בין היתר על ידי נציגי עובדים ומפעלים ישראליים. העובדים והיצרנים הם המתחרים של היינץ, ולכן הם קבעו שאסור להיינץ להיקרא קטשופ, מתוך הנחה שזה יפגע להם במכירות. באותה מידה - במשך לא מעט שנים - היה מאוד קשה לייבא תה לארץ. התקן, אשר שירת את חברת התה המובילה בארץ - אסר על שימוש בשקיקים (תיונים) הסגורים בסיכת מתכת, שיטה שהייתה נהוגה בחו”ל. כך יצרנית מקומית בעצם מנעה תחרות באמצעות מכון התקנים, מה שהוביל להתייקרות התה שכולנו שותים. מכון התקנים הוקם מתוך חזון ומטרה ראויים להערכה - לשמור על פני הישראלים מפני מוצרים פגומים ובעייתים. לדאוג לכך שכשנקנה מוצר חשמל - לא נצטרך לדאוג משריפה בבית. לדאוג שכשנקנה מאכל - לא נדאג מהרעלה. אך בגלל המבנה של מכון התקנים, בגלל הניהול שלו על ידי תעשיינים מקומיים ועובדים - הוא גוף מועד לפורענות. מה שגם מלכתחילה לא ברור למה צריכים תקנים ישראלים ייחודיים. האם התקנים שמספיק טובים כדי לשמור על האירופאים והאמריקאים לא מספיקים לנו? ***** אחת ההוצאות היקרות ביותר של המדינה היא קצבאות זקנה. מדי שנה הביטוח הלאומי משלם בערך 35 מיליארד שקל קצבאות זקנה ושארים. בגסות מדובר על בערך 10% מתקציב המדינה. אך הביטוח הלאומי מבחינה כלכלית הוא לא בדיוק ביטוח. שכן אמנם מי שמקבל היום קצבת זקנה שילם ביטוח לאומי כל השנים, אבל הסכומים שהוא שילם לא קרובים ללהספיק כדי לכסות את מה שהוא מקבל. בנוסף, למרות שיש מס נפרד לביטוח לאומי - הוא לא ממש מנוהל בנפרד מתקציב המדינה. לכן, מבחינה כלכלית ביטוח לאומי הוא לא ביטוח - הוא סתם עוד קצבה. אף אחד מאיתנו לא רוצה חלילה לחשוב על כמה קשה למבוגרים עניים. מבוגרים עניים, כמו נכים הם אוכלוסייה קשת יום שגם לא ממש יכולה לעבוד ברובה. ולכן, מאוד חשוב לדאוג להם בבגרות אם הם סובלים ממצב כלכלי קשה. ולכן מפלגות רבות קוראות להעלות את קצבת הזקנה. מה שרובן לא אומרות - הוא שהמבוגרים שלא נהנים מפנסיה שמנה - מקבלים במקביל לקצבת זקנה גם השלמת הכנסה למבוגרים. למעשה הקצבת זקנה הייתה תחליף לפנסיה בימים בהן לא הייתה פנסיה במדינה. אך היום - מיליונרים ומיליארדרים מקבלים קצבת זקנה שעולה הרבה כסף למדינה. קצבת זקנה שכשאנחנו נצא לפנסיה - לא יהיה מי שישלם אותה, כי הביטוח הלאומי משלם כל שנה יותר מכמה שהוא גובה. תחשבו כמה יכלנו לעזור למבוגרים העניים יותר, אם היינו מבטלים הדרגתית, ולא במכה את קצבת הזקנה, אך מעלים את השלמת ההכנסה למבוגרים לסכום ראוי יותר ובמקביל היינו חוסכים לא מעט כסף שיכל לשמש לחינוך, לרווחה, או אולי אפילו להישאר בכיס שלנו - האזרחים העובדים. ***** אלו בדיוק הדברים עליהם אנחנו מדברים בפודקאסט. תמיד הרגשתם שאתם רוצים לדעת עוד על כלכלה, אבל אין דרך נוחה? שנקל הוא הפודקאסט בשבילכם. בפודקאסט עידן ארץ ורועי שוורץ תיכון, שני כלכלנים, שעוסקים כבר מעל חמש שנים כל אחד בהנגשת כלכלה בכלי התקשורת המובילים, בין היתר - TheMarker, Ynet, N12, גלובס, מאקו ויותר חשוב מכך - בפייסבוק ובטוויטר, איפה שהקוראים באמת נמצאים היום - מדברים על כלכלה בשפה פשוטה ולא מפחידה, כך שכל אחד יוכל להבין. ”זאת הכלכלה, טמבל”, למרות שהחדשות הן בד”כ על ביטחון, או מציגות את הפוליטיקה כטלנובלה, ולמרות שכלכלה הוא לא מקצוע הנלמד בבתי הספר, הכלכלה קובעת כל כך הרבה בחיינו. כשאנחנו צעירים אנחנו לומדים בבית ספר ובאוניברסיטה - כדי להעלות את כושר ההשתכרות בעתיד. אחר כך אנחנו משרתים בצבא, מה שמבחינה כלכלית הוא מס, כמו בכסף, רק בעבודה, ואז אנחנו תקועים שעות רבות בפקקים בדרך לעבודה, רק כדי לעבוד בערך חצי מהשעות בהן אנחנו ערים, כדי לחסוך כסף לפנסיה. כל הדברים האלו - הם בעצם הכלכלה. אנחנו בשנקל לא חושבים שהכלכלה פחותה מהביטחון, חינוך או רווחה. אנחנו מאמינים שהיא הכלי כדי לאפשר לנו את הטוב ביותר מכולם. אנחנו מאמינים שבאמצעות מדיניות כלכלית נכונה, אך במקרים רבים לא אינטואיטיבית - השמים הם הגבול וישראל תוכל להשיג הכל. לכן, אנחנו נהנים ללמוד על כלכלה וללמד על כלכלה. אנחנו מאמינים שככל שהציבור יבין יותר בכלכלה הוא לא ”יקנה” הבטחות ריקות מתוכן של פוליטיקאים. ככל שהציבור יבין יותר בכלכלה - המצב של כל אזרח בישראל ישתפר. ולכן, אנחנו כאן. אז בואו תשמעו את השנקל שלנו על כלכלה.

Location:

Israel

Description:

לפני כמה שנים ביום בהיר אחד - אסרו על קטשופ היינץ, ככל הנראה הקטשופ המפורסם בעולם, להיקרא קטשופ בישראל. הסיבה הייתה שבישראל מי שקובע מה נקרא קטשופ הוא מכון התקנים. אותו מכון תקנים נשלט בין היתר על ידי נציגי עובדים ומפעלים ישראליים. העובדים והיצרנים הם המתחרים של היינץ, ולכן הם קבעו שאסור להיינץ להיקרא קטשופ, מתוך הנחה שזה יפגע להם במכירות. באותה מידה - במשך לא מעט שנים - היה מאוד קשה לייבא תה לארץ. התקן, אשר שירת את חברת התה המובילה בארץ - אסר על שימוש בשקיקים (תיונים) הסגורים בסיכת מתכת, שיטה שהייתה נהוגה בחו”ל. כך יצרנית מקומית בעצם מנעה תחרות באמצעות מכון התקנים, מה שהוביל להתייקרות התה שכולנו שותים. מכון התקנים הוקם מתוך חזון ומטרה ראויים להערכה - לשמור על פני הישראלים מפני מוצרים פגומים ובעייתים. לדאוג לכך שכשנקנה מוצר חשמל - לא נצטרך לדאוג משריפה בבית. לדאוג שכשנקנה מאכל - לא נדאג מהרעלה. אך בגלל המבנה של מכון התקנים, בגלל הניהול שלו על ידי תעשיינים מקומיים ועובדים - הוא גוף מועד לפורענות. מה שגם מלכתחילה לא ברור למה צריכים תקנים ישראלים ייחודיים. האם התקנים שמספיק טובים כדי לשמור על האירופאים והאמריקאים לא מספיקים לנו? ***** אחת ההוצאות היקרות ביותר של המדינה היא קצבאות זקנה. מדי שנה הביטוח הלאומי משלם בערך 35 מיליארד שקל קצבאות זקנה ושארים. בגסות מדובר על בערך 10% מתקציב המדינה. אך הביטוח הלאומי מבחינה כלכלית הוא לא בדיוק ביטוח. שכן אמנם מי שמקבל היום קצבת זקנה שילם ביטוח לאומי כל השנים, אבל הסכומים שהוא שילם לא קרובים ללהספיק כדי לכסות את מה שהוא מקבל. בנוסף, למרות שיש מס נפרד לביטוח לאומי - הוא לא ממש מנוהל בנפרד מתקציב המדינה. לכן, מבחינה כלכלית ביטוח לאומי הוא לא ביטוח - הוא סתם עוד קצבה. אף אחד מאיתנו לא רוצה חלילה לחשוב על כמה קשה למבוגרים עניים. מבוגרים עניים, כמו נכים הם אוכלוסייה קשת יום שגם לא ממש יכולה לעבוד ברובה. ולכן, מאוד חשוב לדאוג להם בבגרות אם הם סובלים ממצב כלכלי קשה. ולכן מפלגות רבות קוראות להעלות את קצבת הזקנה. מה שרובן לא אומרות - הוא שהמבוגרים שלא נהנים מפנסיה שמנה - מקבלים במקביל לקצבת זקנה גם השלמת הכנסה למבוגרים. למעשה הקצבת זקנה הייתה תחליף לפנסיה בימים בהן לא הייתה פנסיה במדינה. אך היום - מיליונרים ומיליארדרים מקבלים קצבת זקנה שעולה הרבה כסף למדינה. קצבת זקנה שכשאנחנו נצא לפנסיה - לא יהיה מי שישלם אותה, כי הביטוח הלאומי משלם כל שנה יותר מכמה שהוא גובה. תחשבו כמה יכלנו לעזור למבוגרים העניים יותר, אם היינו מבטלים הדרגתית, ולא במכה את קצבת הזקנה, אך מעלים את השלמת ההכנסה למבוגרים לסכום ראוי יותר ובמקביל היינו חוסכים לא מעט כסף שיכל לשמש לחינוך, לרווחה, או אולי אפילו להישאר בכיס שלנו - האזרחים העובדים. ***** אלו בדיוק הדברים עליהם אנחנו מדברים בפודקאסט. תמיד הרגשתם שאתם רוצים לדעת עוד על כלכלה, אבל אין דרך נוחה? שנקל הוא הפודקאסט בשבילכם. בפודקאסט עידן ארץ ורועי שוורץ תיכון, שני כלכלנים, שעוסקים כבר מעל חמש שנים כל אחד בהנגשת כלכלה בכלי התקשורת המובילים, בין היתר - TheMarker, Ynet, N12, גלובס, מאקו ויותר חשוב מכך - בפייסבוק ובטוויטר, איפה שהקוראים באמת נמצאים היום - מדברים על כלכלה בשפה פשוטה ולא מפחידה, כך שכל אחד יוכל להבין. ”זאת הכלכלה, טמבל”, למרות שהחדשות הן בד”כ על ביטחון, או מציגות את הפוליטיקה כטלנובלה, ולמרות שכלכלה הוא לא מקצוע הנלמד בבתי הספר, הכלכלה קובעת כל כך הרבה בחיינו. כשאנחנו צעירים אנחנו לומדים בבית ספר ובאוניברסיטה - כדי להעלות את כושר ההשתכרות בעתיד. אחר כך אנחנו משרתים בצבא, מה שמבחינה כלכלית הוא מס, כמו בכסף, רק בעבודה, ואז אנחנו תקועים שעות רבות בפקקים בדרך לעבודה, רק כדי לעבוד בערך חצי מהשעות בהן אנחנו ערים, כדי לחסוך כסף לפנסיה. כל הדברים האלו - הם בעצם הכלכלה. אנחנו בשנקל לא חושבים שהכלכלה פחותה מהביטחון, חינוך או רווחה. אנחנו מאמינים שהיא הכלי כדי לאפשר לנו את הטוב ביותר מכולם. אנחנו מאמינים שבאמצעות מדיניות כלכלית נכונה, אך במקרים רבים לא אינטואיטיבית - השמים הם הגבול וישראל תוכל להשיג הכל. לכן, אנחנו נהנים ללמוד על כלכלה וללמד על כלכלה. אנחנו מאמינים שככל שהציבור יבין יותר בכלכלה הוא לא ”יקנה” הבטחות ריקות מתוכן של פוליטיקאים. ככל שהציבור יבין יותר בכלכלה - המצב של כל אזרח בישראל ישתפר. ולכן, אנחנו כאן. אז בואו תשמעו את השנקל שלנו על כלכלה.

Language:

Hebrew


Episodes

מס הכנסה גלובלי? - פרק 22

12/25/2021
בפרק שוחחנו עם עו"ד\רו"ח\אצן אולימפי אמיר קופר על מיסוי חברות בינלאומיות. בשקט בשקט בלי שאף אחד מאיתנו שמע על זה רוב המדינות בעולם החלו לנסח תקנות גלובליות עם ראשי תיבות מפחידים כמו BEPS ו-DEMPE כדי להסדיר את המיסוי הבינלאומי של חברות גלובליות. כחלק מכך הן מתכוונות למסות הכנסות בהתאם לאיפה שהערך נוצר ולא בהתאם למקלט המס שבו החברה רשומה ולקדם מס חברות גלובלי מינימלי. הפרק הוקלט ב-01.11.2021.

Duration:00:38:27

גוש חרא לוהט - פרק 21

12/11/2021
בפרק שוחחנו עם עו"ד\רו"ח\אושיית האינסטוש אמיר קופר על אקלים, הפרק עסק בדרכים כלכליות לצמצום פליטות הפחמן ובעיקר בתכנית של האיחוד האירופי "פיט פור 55" שהשאיפה הצנועה שלה היא למנוע "דליפת פחמן" ולחייב כל עסק בעולם (טוב, נו, רק את אלו שמעוניינים ליצא לעולם המערבי) לשלם מכס על פליטות הפחמן שלו. בפרק דנו על פרטי התכנית, המחשבות שלנו עליה ועל מידת המוסריות שלה. הפרק הוקלט ב-01.11.2021.

Duration:00:58:51

סיכום: מה עבר בחוק ההסדרים?! - חלק אחרון בסדרת חוק ההסדרים (הפודקאסט ממשיך כרגיל) - פרק 20

11/27/2021
החודש עבר חוק הסדרים מהפכני, שיקל עלינו האזרחים, יפחית בירוקרטיה, יגדיל את התחרות ויוזיל את המחירים. בפרק הזה אנחנו מסבירים על הפוליטיקה מאחורי חוק ההסדרים והתקציב - למה הם נראים כמו שהם נראים ועוברים רפורמה רפורמה בחוק ההסדרים ומסבירים אותה בקצרה, מה עבר, מה נגרע ומה נשאר על רצפת ועדות הכנסת ויעבור בחוק אחר או בתקנות. בשעה טובה, אנחנו מסיימים סדרה שהתחלנו להקליט באוגוסט 2020 ואחרי 13 פרקים סוף סוף החוק עבר. אנחנו מקווים שאם האזנתם לנו עד כה - למדתם הרבה על הכלכלה הישראלית, מה כבר טוב, מה...

Duration:02:09:44

מונופולים רעים לכלכלה, חוץ ממתי שהם לא - חוק ההסדרים חלק י”ג - פרק 19

10/23/2021
אחד החלקים הכי חשובים בחוק ההסדרים עוסק בהגברת התחרות במשק. ולכן, זו הזדמנות מעולה להסביר למה כלכלנים כל כך אוהבים תחרות ושוק חופשי. מה היתרונות שלו ושל ריבוי חברות ומה החסרונות (והיתרונות) של מונופולים. בפרק עסקנו ספציפית בפתיחת המשק לתחרות בחקלאות, כשרות, בנקאות ופיננסים ובנק הדואר. לטיוטת חוק ההסדרים מסוף יולי 2021 לחצו כאן. הפרק הוקלט ב-17.08.2021.

Duration:01:29:47

שוחד - הפתרון לכל בעיה בירוקרטית! - חוק ההסדרים חלק י”ב - פרק 18

10/9/2021
אחד הנושאים החשובים ביותר בחוק ההסדרים ובמשק הוא הרגולציה, אחד החסמים העיקריים לצמיחה, וחוק ההסדרים עוסק בלא מעט רפורמות שישפרו אותה: מרישוי עסקים, דרך בנייה, קנאביס ואיכות הסביבה. לא אתם לא מתבלבלים, גם הפרק הקודם בסדרת חוק ההסדרים עסק ברגולציה. הוא עסק ברפורמה הכי גדולה בתחום, והפרק הזה עוסק בכל שאר הרפורמות בחוק ההסדרים, שכל אחת מהן מאוד חשובה בפני עצמה, וביחד הן כנראה יותר חשובות מהקמת רשות הרגולציה בה עסקנו בפרק הקודם. זהו הפרק ה-18 בפודקאסט והשנים עשר בסדרת חוק ההסדרים בה אנחנו עוברים...

Duration:00:51:37

סיפורי מיסים - כשבשנקל היה חור - פרק 17

9/25/2021
אחרי שהמלצנו לפחות שש פעמים על "כשבגרוש היה חור" הצענו לרועי גרון, הפודקאסטר הגאון, להקליט פרק משותף. בפרק בו אנחנו מספרים את הסיפורים הכי מעניינים על מיסים - לא רק בישראל, אלא בעולם כולו. מהמס על הבחירה האופנתית שהונהג ברוסיה הצארית, דרך המס המוזר שגבו באנגליה כדי להגן על פרטיות האזרחים ועד הארגון שפתח במלחמה חשאית מול הממשל האמריקאי כדי לא לשלם מיסים. אנחנו חושבים שהפרק שלנו עם רועי גרון מביא את המיטב מהעולמות של שני הפודקאסטים ובאופן כללי ממליצים בחום להאזין ל"כשבגרוש היה חור"....

Duration:00:35:15

מי ירגלץ את הרגולטורים? - חוק ההסדרים חלק י”א - פרק 16

8/28/2021
אחת הרפורמות החשובות ביותר בחוק ההסדרים היא התכנית הלאומית לשיפור הרגולציה, הרפורמה הופכת את תחום הרגולציה במשרד ראש הממשלה לרשות לה יהיו כלים להכשיר, ללמד ולאכוף סטנדרטים מקובלים בעולם, ומומלצים בחום על ידי ה-OECD, בתחום הרגולציה. כך הרשות תוכל לעזור למשרדים השונים לבחון שהרגולציה שומרת על האינטרסים הבריאותיים, הסביבתיים והחברתיים והכלכליים בצורה הטובה ביותר. בפרק הנוכחי אנחנו מספרים על הרשות ועל הכלים שיעמדו לרשותה כדי לעמוד במשימה הזו ולעזור לאזרח הקטן. זהו הפרק ה-16 בפודקאסט והאחד עשר...

Duration:00:40:46

אגרות גודש - פרק 15

8/7/2021
בקרוב יהיו כאן אגרות גודש! או שלא? אגרות גודש הם בין הצעדים הבודדים הכי חשובים שאפשר ליישם במשק, אם הן ייושמו כהלכה נוכל לאבד את התואר המפוקפק "המדינה הכי פקוקה ב-OECD" ואולי לצמצם את הפקקים שעולים כ-30 מיליארד ש"ח בשנה. לאור הכנסת אגרות הגודש לחוק ההסדרים 2021 (החוק הזה שכמעט ולא דיברנו עליו בפודקאסט), בתקווה שיישארו שם ויעברו בכנסת, החלטנו סוף סוף לדבר על אגרות גודש לעומק, ולכן בפרק 15 הזמנו את מיכל גלברט, לשעבר "נערת אוצר", וכיום מנכ"לית הארגון פיוצ'ר מוביליטי IL, ארגון ללא מטרת רווח...

Duration:01:16:37

האוצר נגד הביטחון - חוק ההסדרים חלק י' - פרק 14

7/24/2021
אחד הקרבות המשמעותיים ביותר בתקציב המדינה הוא הקרב בין משרד הביטחון למשרד האוצר. מצד אחד טובי הטנקים, המטוסים והספינות שהאנושות יכולה להציע ומהצד השני טובי המוחות הכלכליים שהאוניברסיטאות בישראל יכולות להציע. הפרק הנוכחי הוא הפרומו לקרבות התקציב בין שני הצדדים שילוו אותנו בתקופה הקרובה. אנחנו מקווים שברור בצד של מי אנחנו. בפרק עסקנו בנושאים שונים הקשורים לביטחון ומשפט - שקיפות בתקציב הביטחון, שירות בתי הסוהר, כיבוי אש ואיך להוריד את העומס על מערכת המשפט (אתם ידעתם כמה הקלדת הפרוטוקול מעכבת...

Duration:01:19:08

מה הם רוצים מההייטק? - חוק ההסדרים חלק ט' - פרק 13

7/10/2021
בפרק זה דיברנו על תכניות הממשלה למו"פ, השכלה גבוהה ותקשורת, ענפים שונים, אך מבחינת הממשלה כולם קשורים באופן ישיר או עקיף להייטק. עסקנו בשינויים המוצעים בחוק ההסדרים, אך בעיקר בשאלות שמטרידות את כולנו - האם תלמידי הכולל דומים לסטודנטים למדעי הרוח? האם הממשלה צריכה להשקיע בהייטק? בריחת המוחות, אמת או פיקציה? זהו הפרק ה-13 בפודקאסט והתשיעי בסדרת חוק ההסדרים בה אנחנו עוברים על טיוטת חוק ההסדרים 2020-2021 ודנים בהשפעות השינויים המוצעים בחוק, אך בעיקר מנתחים תחומי פעילות שונים של הממשלה...

Duration:01:21:52

כמה מיסים אנחנו משלמים - פרק 12

6/26/2021
אנחנו משלמים המון כסף למדינה: מס הכנסה על המשכורת, מע"מ על המוצרים, בלו על הדלק והאלכוהול, ומס חברות ומכסים בעקיפין דרך יוקר המחיה. יש המון סוגי מיסים בישראל, עם השפעות שונות, מגוונות ולעיתים סותרות. פעמים רבות דווקא המיסים ה"פופולריים" הם המזיקים ביותר, והשנואים ביותר הם היעילים. על זה נדבר בפרק, שאינו חלק מסדרת חוק ההסדרים, אלא נועד לעזור לכם לעשות סדר במיסים בישראל. הפרק הוקלט ב-30.03.2021.

Duration:01:32:34

התכנית הכלכלית של בנט ולפיד - פרק 11

6/14/2021
לסיעות הממשלה ה-36 יש מעט מן המשותף בתחום המדיני, בדיוק מהסיבה הזו הרבה מאוד מההסכמות ביניהן הן בתחום הכלכלי. בפרק הזה אנחנו צוללים להסכמים הקואליציוניים ומנתחים את החזון של הממשלה החדשה לניהול מדינת ישראל. לקווי היסוד ולהסכמים הקואליציוניים. הפרק הוקלט ב-14.06.2021.

Duration:01:43:57

למה הדירות כל כך יקרות פה? - חוק ההסדרים חלק ח' - פרק 10

6/5/2021
בפרק זה דנו על מצב הנדל"ן בישראל ועל הסיבות הרבות מאוד (מאוד) לכך שאין כאן מספיק בנייה חדשה, מה שגורם למחירי הנדל"ן להיות כל כך יקרים ואיך אפשר לשנות זאת. זהו הפרק העשירי בפודקאסט והשמיני בסדרת חוק ההסדרים בה אנחנו עוברים על טיוטת חוק ההסדרים 2020-2021 (ואולי גם 2022 בקצב הזה...) ודנים בהשפעות השינויים המוצעים בחוק, אך בעיקר מנתחים תחומי פעילות שונים של הממשלה מפרספקטיבה כלכלית. לטיוטת חוק ההסדרים לחצו כאן. הפרק הוקלט ב-22.03.2021.

Duration:01:02:07

המגזר החרדי וירקות אחרים - חוק ההסדרים חלק ז' - פרק 9

5/22/2021
הפרק התשיעי בפודקאסט והשביעי בסדרת חוק ההסדרים בה אנחנו עוברים על טיוטת חוק ההסדרים 2020-2021 (ואולי גם 2022 בקצב הזה...) ודנים בהשפעות השינויים המוצעים בחוק, אך בעיקר מנתחים תחומי פעילות שונים של הממשלה מפרספקטיבה כלכלית. בפרק זה דנו על שירות לאומי, על היתרונות בו ובעיקר על החסרונות. המשכנו לדיון קצר על המגזר החרדי, מלכודת העוני שהוא נמצא בה, השפעת המגזר על הכלכלה והיכולות המדהימות של נציגיו בכנסת, משם עברנו לדון בפעוטונים וברגולציה המכבידה שהם כפופים לה. לטיוטת חוק ההסדרים לחצו...

Duration:00:40:39

הקהילה הליברלית בישראל - פרק 8

5/8/2021
בפרק זה שוחחנו עם תמיר דורטל, מהפודקאסט "על המשמעות", על המאבק הליברלי בישראל על רקע מגיפת הקורונה ובכלל. דיברנו על ההתקדמות במהלך השנים ועל פרגמטיות אל מול טהרנות. דיברנו על מדיניות כלכלית ועל ביזור כח בין שלטון מקומי ומרכזי. להאזנה לפודקאסט "על המשמעות" לחצו כאן. הפרק הוקלט ב-24.03.2021.

Duration:00:43:42

למה חוק ההסדרים? - חוק ההסדרים חלק ו' - פרק 7

4/19/2021
הפרק השביעי בפודקאסט והשישי בסדרת חוק ההסדרים בה אנו מסבירים את חוק ההסדרים, החוק הכלכלי החשוב ביותר בשנה, בשפה שכל אחד יכול להבין. בסדרה אנו משתמשים בחוק ההסדרים כמצע לשיחה על החלקים והתהליכים החשובים בכלכלה הישראלית. בפרק זה דנו עם תמיר דורטל, מהפודקאסט "על המשמעות", על חוק ההסדרים, הסברנו קצת איך הוא בנוי ודיברנו על הנסיבות ההיסטוריות שהובילו לחקיקתו לראשונה ב-1985. משם המשכנו לשאלות נוספות, כמו - האם חוק ההסדרים הוא דמוקרטי? מה היינו רוצים לראות בכלכלה? איך מתקדם המאבק הליברלי? ואיך...

Duration:00:43:51

כלא? כלא! - חוק ההסדרים חלק ו' - פרק 6

4/5/2021
הפרק השישי בפודקאסט והחמישי בסדרת חוק ההסדרים בה ננגיש את טיוטת חוק ההסדרים 2020-2021 (ואולי גם 2022 בקצב הזה...) ככלי להבנה יותר טובה של התהליכים החשובים בכלכלה הישראלית. בפרק זה דנו על העברת הרשות לשיקום האסיר למשרד הרווחה והשתשמשנו בזה כבסיס לדיון על כליאה ועל ענישה בכלל. לאחר מכן עברנו לדבר על רפורמות בתחום ההכשרות המקצועיות, מפעל מעניין שהמדינה מפעילה שמטרתו להעלות את הפריון במשק, ומקבל חשיבות מיוחדת לאחר הקורונה, עת רוצים להגדילו באופן משמעותי. לטיוטת חוק ההסדרים לחצו כאן. הפרק...

Duration:00:30:52

שיחה עם מירב ארלוזרוב, מבכירות העיתונות הכלכלית - פרק 5

4/5/2021
*הפרק הוקלט בחוץ והסאונד פחות איכותי מהרגיל אם סאונד חשוב לכם - שווה לשקול לדלג לפרק הבא* כמו שרועי אמר בפרק: "יש לי חלום לחלק פרס שנתי לעיתונאות כלכלית ולחלק אותו מדי שנה למירב ארלוזורוב". עיתונאי כלכלי הוא מי שלא רק כותב על כלכלה - אלא גם מבין כלכלה. מבין את ההקשר, את האלטרנטיבות, מה חשוב ומה לא. יש מעט עיתונאים כלכליים רציניים בישראל, וזו חלקית הסיבה שאנחנו מדברים על כלכלה בעצמנו. מבין העיתונאים הכלכליים בארץ - מירב היא מוכשרת ביותר. בראיון איתה אנחנו מדברים על עיתונאות כלכלית...

Duration:00:47:45

מערכת הבריאות המצוינת של ישראל - חוק ההסדרים חלק ד' - פרק 4

3/22/2021
בניגוד לנהוג לחשוב מערכת הבריאות הישראלית נחשבת מצוינת. יש בה מה לשפר (והרבה) אבל כמעט כל מדינה בעולם הייתה מתה להתחלף איתנו. בפרק הזה הסברנו מה הופך את המערכת לכל כך טובה, מה מוצע בחוק ההסדרים כדי לשפר אותה ומה צריך פרט לחוק ההסדרים כדי לשפר אותה. זהו הפרק הרביעי בפודקאסט ובסדרת חוק ההסדרים בה ננגיש את טיוטת חוק ההסדרים 2020 (ואולי גם 2021) ככלי להבנה יותר טובה של התהליכים החשובים בכלכלה הישראלית. בפרק זה דנו על בריאות. לטיוטת חוק ההסדרים לחצו כאן. הפרק הוקלט ב-29.10.2020.

Duration:00:37:00

למה מערכת החינוך תקועה? - חוק ההסדרים חלק ג' - פרק 3

3/8/2021
בפרק זה דנו על מערכת החינוך הישראלית המדשדשת, דנו על הבעיות, ואיך אפשר לפתור אותן. אמנם זהו פרק בסדרת חוק ההסדרים, אך כמעט לא דנו בו על חוק ההסדרים, כי החוק מכיל רק חצי עמוד על חינוך. זהו הפרק השלישי בפודקאסט ובסדרת חוק ההסדרים בה ננגיש את טיוטת חוק ההסדרים 2020 (ואולי גם 2021) ככלי להבנה יותר טובה של התהליכים החשובים בכלכלה הישראלית. לטיוטת חוק ההסדרים לחצו כאן. הפרק הוקלט ב-29.10.2020.

Duration:00:38:13