Streetwise Hebrew

What should we say in Hebrew when we see someone we haven’t seen for a very long time? How about someone who just got back from an extended stay abroad? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Baruch shuvcha – Welcome back (m.) – ָברוך שובך Baruch shuvech – Welcome back (f.) – ברוך שובךְ Baruch shuvcha, chaver – Welcome back, my friend – ברוך שובך, חבר “Shalom rav shuvech tsipora nechmedet” – Welcome back, cute bird – שלום רב שובך ציפורה נחמדת Baruch ha-shav, brucha ha-shava, bruchim ha-shavim, bruchot ha-shavot – Welcome back – ברוך השב, ברוכה השבה, ברוכים השבים, ברוכות השבות Baruch ha-ba, brucha ha-ba’ah, bruchim ha-ba’im, bruchot ha-ba’ot – Welcome – ברוך הבא, ברוכה הבאה, ברוכים הבאים, ברוכות הבאות Idan – Era – עידן Lo ra’iti otcha/otach idan ve-idanim – I haven’t seen you in ages – לא ראיתי אותך עידן ועידנים Lo nifgashnu idan ve-idanim – I haven’t seen you in ages – לא נפגשנו עידן ועידנים Yovel – Jubilee – יובל Yovlot! – It’s been ages – יובלות Ma ze, efo at? Ma ze, efo ata? – God, where have you been? – מה זה, איפה את? איפה אתה Le’an ne’elamta, lo ro’im otcha/otach – Where did you disappear, we don’t see you anymore – לאן נעלמת, לא רואים אותך Male zman! – It’s been ages! – מלא זמן Ma ze, male/hamon zman! – OMG it’s been ages – מה זה, מלא/המון זמן Shanim! – It’s been years! – שנים “Hhayavim kafe” – We’ve gotta catch up over coffee sometime – חייבים קפה “Dai, nachon, hayavim” – Totally, we must – די, נכון, חייבים Playlist and Clips: David Broza – Shir Ahava Bedu’i (lyrics) Nechama Hendel – El Ha-tsipor (lyrics) Bruchot ha-ba’ot Ha-dag Nachash – El Ha-tsipor (lyrics) Ep. 54 How are you Ep. 84 about zman Ep. 344 about ne’elam, disappear Hayim Nahman Bialik (Wikipedia)

The Hebrew word טעים, means tasty, and its root, טעמ, makes up a whole family of culinary terms that are important to know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ta’im lecha, ta’im lach, ta’im lachem – Is it tasty (for you)? – טעים לךָ? טעים לךְ? טעים לכם? Ta’im she-ein dvarim ka-ele – So delicious that there are no things like it – טעים שאין דברים כאלה Ta’am, pl. Te’amim – Taste, flavor, sense, reason – טעם, טעמים Al ta’am ve-al re-ach ein lehitvake’ach – There’s no right or wrong when it comes to taste – על טעם ועל ריח אין להתווכח Ani yoda’at she-yesh be-ze ta’am – I know there’s sense in it – אני יודעת שיש בזה טעם Ein ta’am la’asot mashehu – There’s no point to do something – אין טעם לעשות משהו Kshe-at lo iti, ein ta’am kim’at – When you’re not with me, there’s hardly any point (to life) – כשאת לא איתי, אין טעם כמעט Ein ta’am she-evke / Ein ta’am livkot) – There’s no point in crying – אין טעם שאבכה / אין טעם לבכות Ein ta’am – No point – אין טעם Titkasher elehem achshav! Lo, ein ta’am, hem od lo pat’hu – Call them up now! No, no sense in doing that, they haven’t opened the office yet – תתקשר אליהם עכשיו! לא, אין טעם, הם עוד לא פתחו Achshav ba-te’amim tapuz… etc. – Now in the flavors of: orange etc. – עכשיו בטעמים: תפוז… Be-te’amim hadashim – In new flavours – בטעמים חדשים Be-ta’am – With good taste, elegantly, tastefully – בטעם Mamash be-taam – (It was done) really with taste – ממש בטעם Hoser ta’am – Lack of taste – חוסר טעם Eize hoser ta’am – What a lack of taste – איזה חוסר טעם Ta’am – Lexical stress – טעם Mi-ta’am – On behalf of – מִטעם Pras mi-ta’am emi – Prize from the Israeli Union of Performing Artists – פרס מטעם אמ”י Omanut mi-ta’am – Propaganda – אמנות מטעם Ze post mi-ta’am X – That’s a post sponsored by X – זה פוסט מטעם א Hush ha-ta’am – Taste (sense) – חוש הטעם Mat’am, mat’amim – Delicacy, delicacies – מטעם, מטעמים Hu asa mi-ze mat’amim – “He made delicacies out of it” – הוא עשה מזה מטעמים Hem asu mi-ze mat’amim – “They made delicacies out of it” – הם עשו מזה מטעמים Lit’om – To taste – לטעום Efshar lit’om – May I taste? – אפשר לטעום? Tit’am! Tit’ami! Tit’amu – Taste it (imp.) – תטעם, תטעמי, תטעמו Ta’am – Taste / He tasted – טעם Playlist and Clips: Streetwise Hebrew Episode 122: Waiter Talk… Is Everything OK? Streetwise Hebrew Episode 151: Like Nothing Else: Intensifiers and Superlatives Lilit Nagar & Jacques Cohen – Al Ta’am ve-al Re’ach (lyrics) Dana Berger – Yesh Be-ze Ta’am (lyrics) Matti Caspi & Yehudit Ravitz – Samba bi-shnayim (lyrics) Lahakat Hel Ha-yam – Hasake (lyrics) Ice cream commercial Mabat – Pras mi-ta’am (“prize on behalf of”) Nurit Galron – Kulanu Zkukim Le-hesed (lyrics)

The Hebrew word חיים, life, is so widely used that we just had to give it its own episode. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Chayim (pl.) – Life – חיים Ha-chayim shelcha nifl’aim – You’re life is beautiful – החיים שלך נפלאים “Tni li lageshet el chayaich” – Let me approach your life – תני לי לגשת אל חייך Be-chaye-cha – Come on, please – בחייך Be-chayecha ta’avir arutz / Bechaya’ich, ta’aviri arutz – In the name of god please change the channel – בחייך, תעביר/תעבירי ערוץ Ba-chayim – Never – בחיים Shatita? Ba-chayim al tinhag – Did you drink? Never drive – שתית? בחיים אל תנהג Le-chayim – Cheers (to life) – לחיים Chai, chaya, chayim, chayot – Live, living – חי, חיה, חיים, חיות Ma nishma? Chayim – How are you? Surviving – מה נשמע? חיים Osim chayim – Having fun, living the life – עושים חיים Ta’ase/ta’asi/ta’asoo chayim – Have fun – תעשה/תעשי/תעשו חיים Eich ha-chayim – How’s life – איך החיים Chayim sheli – My darling – חיים שלי Chayey kelev – Dog’s life – חיי כלב Tse li mehachayim – Get out of my life – צא לי מהחיים Harasta li et hachayim – You ruined my life – הרסת לי את החיים Chayim tovim – Good life (envious) – חיים טובים Playlist and Clips: Keren Peles – Im Ele Ha-chayim (lyrics) Sarit Hadad – Ha-chayim Shelkha Nifla’im (lyrics) George Abu Shkara – Lageshet El Chayaich (lyrics) Ba-chayim lo pagashti oto Fiddler on the Roof – Lechaim Barry Sisters – Lechaim Lahakat Hel Ha-yam – Rak Be-Israel (lyrics) Ep. no. 22 about darling Ep. no. 54 about “how are you?”

To aim, to tune, to intend, to really mean something. The Hebrew equivalent of these verbs all come from the root כ.ו.נ, a root which has many interesting uses in our spoken language. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mi mechaven et ha-tnu’ah – Who is directing the traffic – מי מכוון את התנועה Lechaven ekdah le-ever mishehu – To aim a gun at someone – לכוון אקדח לעבר מישהו Az ani akhaven le-shmone kazé – I’ll aim to get there at eightish – אז אני אכוון לשמונה כזה Eich Lechaven gitara – How to tune a guitar – איך לכוון גיטרה Lama ata mekhaven namuch? – Why are you aiming low? – למה אתה מכוון נמוך Oh wow, hem mekhavnim gavoha – They are aiming high – הם מכוונים גבוה Mekhuvan – Tuned, deliberate, aimed – מכוון Tslil mechuvan – “Tuned tone” – צליל מכוון Psanter lo mechuvan – An out of tune piano – פסנתר לא מכוון Ekdach mekhuvan le’ever mishehu – Pistol aimed at someone – אקדח מכוון לעבר מישהו “Atem yod’im le-mi ze haya mechuvan” – You know who it was aimed at – אתם יודעים למי זה היה מכוון Mekhuvan matara – Goal-oriented – מכוון מטרה Bi-mechuvan, be-ofen mechuvan – Deliberately – במכוון, באופן מכוון “Kshe-at omeret lo lema at mitkavenet?” – What do you mean when you say ‘no’? – כשאת אומרת לא למה את מתכוונת Lo hevanti, le-ma ata mitkaven, le-ma at mitkavenet? – Wait, what do you mean? – לא הבנתי, למה אתה מתכוון, למה את מתכוונת Hitkavanti kshe-amarti – I really meant what I said – התכוונתי כשאמרתי Slicha, lo hitkavanti – Sorry, I didn’t mean it – סליחה, לא התכוונתי Bli kavana, lo be-khavana – Unintentionally – בלי כוונה, לא בכוונה Slicha, bli kavana amarti etmol mashehu she-lo hayiti tsarich lehagid – Sorry, yesterday, without really meaning it, I said something I shouldn’t have said. – סליחה, בלי כוונה אמרתי אתמול משהו שלא הייתי צריך להגיד Ze lo haya be-khavana – I didn’t mean it – זה לא היה בכוונה “Ha-kol be-kavanot tovot” – Everything is done with good intentions – הכל בכוונת טובות Yesh lo kavanot tovot/raot – He’s got good/bad intentions – יש לו כוונות טובות/רעות Aval ha-kavanot shelo tovot – But his intentions are good – אבל הכוונות שלו טובות Hayta lo kavana tova – His intention was good – הייתה לו כוונה טובה Ata roe’eh she-ze lo be-khavana – You can see it’s not intentional – אתה רואה שזה לא בכוונה Kavenet telescopit – Telescopic sight (of a gun) – כוונת טלסקופית “Se’u einayim be-tikva, lo derekh kavanot” – Raise your eyes in hope, not through the sight of a gun – שאו עיניים בתקווה, לא דרך כוונות Playlist and Clips: Shotei Ha-nevu’ah – Yediah (lyrics) Eich lekhaven gitara Yitshak Klepter – Tslil Mechuvan (lyrics) Ha-tarnegolim – Kshe’at Omeret Lo (lyrics) Jonathan Mergui & Marina Maximilian Blumin – Sagol Bahir (lyrics) Yirmi Kaplan – Kavanot Tovot (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Shir La-shalom (lyrics) Ep. no. 45 about non-committal Hebrew Ep. no. 109 about ‘I don’t know’ The promised podcast about Shir La-shalom

The word כיוון means direction but it’s got many different uses in day-to-day Hebrew. In this episode, Guy talks about wind direction, career trajectory, prayer orientation and so much more. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Kivoon – Direction, bearing, orientation – כיוון “Kol kivoon she-bo halachnu” – Every direction in which we went – כל כיוון שבו הלכנו Kivoon ba-kariera – Career trajectory – כיוון בקריירה Kivoon ha-ktiva be-ivrit hu mi-yamin li-smol – The direction of writing in Hebrew is from right to left – כיוון הכתיבה בעברית הוא מימין לשמאל Kivoon ha-ruach – The wind direction – כיוון הרוח Kartis be-kivoon echad – One way ticket – כרטיס בכיוון אחד Ma ha-kivoon ha-klali? – What’s the general direction? – מה הכיוון הכללי Kivoon ha-tfila? – The direction of prayer – כיוון התפילה Achi, yesh’cha kivoon? – Dude, do you know where to get weed? – אחי, יש’ך כיוון Dofek hiuchim le-khol hakivoonim – He is spreading smiles all over the place – דופק חיוכים לכל הכיוונים Yore/yora le-khol ha-kivoonim – Shooting in all directions – יורה לכל הכיוונים Ata mamash lo ba-kivoon – You’re way off track – אתה ממש לא בכיוון הנכון Ata ba-kivoon ha-nachon – You’re in the right direction – אתה בכיוון הנכון Kivoonei avir – Air exposures – כיווני אוויר Kama/Eize kivuney avir yesh? – How’s the air flow? – כמה כיווני אוויר יש Doo kivooni – Two-way – דו כיווני Kivoonei hakira – New leads – כיווני חקירה Playlist and Clips: Rockfour – Kol Kivoon (lyrics) Sarit Hadad – Hikiti Lo (lyrics) Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (lyrics) Kivoonei avir Ep. no. 124 about ba-klali Ep. no. 172 about dofek

What do we say to someone really tall who is sitting in front of us in the movie theater? And how do spies communicate with each other? Guy explains the Hebrew root ח.ב.א Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Machbo’im – Hide and seek – מחבואים Mesachkim be-machbo’im – We’re playing hide and seek – משחקים במחבואים Machbo – Hideout, hiding place – מחבוא Mistor – Hiding place – מסתור Lehachbi – To hide – להחביא Lehastir – To hide – להסתיר “Tipim eich lehachbi mamtakim me-aba gargeran” – Tips on how to hide candy from a gourmand father – טיפים איך להחביא ממתקים מאבא גרגרן Lehachbi dvarim mi-mishehu – To hide things from someone – להחביא דברים ממישהו “Hu mastir sham mashehu elef achuz” – He’s hiding something in there, one thousand percent – הוא מסתיר שם משהו אלף אחוז Hu mastir sod – He’s hiding a secret – הוא מסתיר סוד Hu machbi et ha-kesefe mi-tachat la-mizran – He’s hiding the money under the mattress – הוא מחביא את הכסף מתחת למזרן Lehachbi et ha-kesef mi-ganavim – To hide the money from thieves – להחביא את הכסף מגנבים Lehastir et ha-emet me-ima – To hide the truth from mom – להסתיר את האמת מאמא Slicha, ata mastir li, at mastira li – Excuse me, you’re blocking the view – סליחה, אתה מסתיר לי, את מסתירה לי Hastarat aron hashmal – Concealing of the electricity panel – הסתרת ארון חשמל Hastarat mispar telefon – Concealing your telephone number when calling someone – הסתרת מספר טלפון Hastarat bechi be-rega – How to conceal that you’ve been crying – הסתרת בכי ברגע Seter – Hideaway, secret hiding place – סתר Haazanot seter – Wiretaps, secret recordings – האזנות סתר Sfat starim, safa sodit – Secret language – שפת סתרים, שפה סודית Ba-seter – Secretly, clandestinely – בסתר Hem nifgeshu ba-seter – They met secretly – הם נפגשו בסתר Matan ba-seter – Anonymous giving – מתן בסתר Ha-kesef muchba me-ahorei ha-aron – The money is hidden behind the closet – הכסף מוחבא מאחורי הארון Playlist and Clips: Tattoo – Machbo’im (lyrics) Eich lehabi mamtakim me-aba Hu mastir sham mashehu Hastarat bechi be-rega Ep. no. 346

In Hebrew, הפגנה is a demonstration, a protest. Israelis are very diligent protesters and demonstrators. Guy explains how to use the root פגנ to its fullest. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hafgana - Demonstration, protest - הפגנה Hafganat neged - A counter demonstration - הפגנת נגד Hafganat ha-smol - The demonstration of the left - הפגנת השמאל Hafganat ha-yamin - The demonstration of the right - הפגנת הימין Hafganat ha-haredim - The ultra orthodox demonstration - הפגנת החרדים Hafganat ha-druzim - The druze demonstration - הפגנת הדרוזים Hafganat yots’ei etiopia - The demonstration by Israelis of Ethiopian descent - הפגנת יוצאי אתיופיה Hafganat ha-million - The 1 million persons demonstration - הפגנת המיליון Pizur hafganot - Crowd control - פיזור הפגנות Emtsa’im le-pizur hafganot - Means of crowd control - אמצעים לפיזור הפגנות Hem mafginim be-tel aviv achshav - They are protesting in Tel Aviv right now - הם מפגינים בתל אביב עכשיו Ha-mafginim tsoakim sisma’ot - The protesters are shouting slogans - המפגינים צועקים סיסמאות Mafginim be’ad/neged - Demonstrating for/against - מפגינים בעד/נגד Hem mafginim neged - They are demonstrating against it - הם מפגינים נגד Neged ma atem mafginim? - What are you demonstrating against? - נגד מה אתם מפגינים Neged mi atem mafginim? - Who are you demonstrating against? - נגד מי אתם מפגינים Neged ma hahafgana? - What is the demonstration against? - נגד מה ההפגנה Al ma atem mafginim? - What are you demonstrating for/against? - על מה אתם מפגינים Lehafgin - To demonstrate, to protest - להפגין Latset lehafgin - To go out and demonstrate - לצאת להפגין Ts’oo lehafgin - Go out and demonstrate - צאו להפגין Lechu lehafgin - Go and demonstrate - לכו להפגין Bo’u lehafgin - Come to demonstrate - בואו להפגין Hafganat koach - Show of force - הפגנת כוח Lehafgin nochechut - To make an appearance, to be counted - להפגין נוכחות Hafganati - Demonstrative - הפגנתי Be-ofen mufgan - Actively involved - באופן מופגן Playlist and Clips: Hafgana (2023) Kan Hadashot – Mafginim – Demonstrators Ha-dag Nahash – Ehad Ehad

What’s happened to Hebrew-speaking romantics in these days of Whatsapp, Facebook and Twitter? How do they convey their feelings in 140 characters? Guy Sharett analyzes a unique song called ‘Smiley,’ whose lyrics are a collection of one-liners, sometimes just one word long, taken from real online chats between Israeli couples. And, most importantly, which Hebrew word is used by Israelis to text their ex-partners at 3am? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Er/Era – Are you up (awake)? – ער/ערה Daber/dabri iti – Talk to me – דבר/דברי איתי Hit’orart? – Did you get up? – התעוררת Lehit’orer – To wake up – להתעורר Tachzor/Tachzeri elai – Get back to me – תחזרי אליי Halo? Yachas! – Hey, can I get some attention here? – הלו? יחס Yachas – Treatment, attitude, attention – יחס Yechasim – Relations – יחסים Kara mashehu – Did something happen? – קרה משהו Likrot – To happen – לקרות Eifo at? – Where are you? – איפה את Bi-fgisha (be-pgisha) – In a meeting – בפגישה Bensi’a – In the car – בנסיעה Be-bayit – In a home – בְּבית Ba-bayit – At home – בַּבית Techef – In a sec. – תיכף Mi ze – who is it? – מי זה Mitkasher me-chasum – I am calling from a blocked number – מתקשר מֵחסום Tafsiki lesanen – Stop screening – תפסיקי לסנן Mesanenet – Strainer – מסננת Ma nish (Ma nishma) – How are you? – מה ניש? Daber elay – Talk to me – דבר אליי Lo chashuv – It doesn’t matter – לא חשוב Izvi (azvi) – Let it go – עזבי Smiley boche – Crying face emoji – סמיילי בוכה Smiley korets – Winking face emoji – סמיילי קורץ Smiley tsochek – Smiley – סמיילי צוחק Ch ch ch – LOL – חחח Playlist and Clips: Daniel Solomon – Ma nish? Daber Elai Ep. 80 about digital Hebrew Ep. 253 about LOL Ep. 258 about azov Ep. 271 about yachas Ep. 286 about foreign words in Hebrew

This episode is about the Hebrew root פקח. We call parking enforcement officers פקחי חניה. What might you say to one in order not to get a parking ticket? And what does this root have to do with kosher certificates? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Pikuach – Supervision, regulation – פיקוח Be-fikuach/be-pikuach – Under supervision – בפיקוח Gaz beiti – Domestic gas – גז ביתי “Batuach kshe-ze be-fikuach” – It’s safe when it’s under supervision – בטוח כשזה בפיקוח Be-fikuach ha-oom – Under supervision of the UN – בפיקוח האו”ם Ha-mehir be-fikuach – The price is regulated, under government supervision – המחיר בפיקוח Mutsarim be-fikuach – Products under supervision – מוצרים בפיקוח Befikuach ha-rabanoot X – Under the supervision of the rabbinate of X – בפיקוח הרבנות “Mis’ada zo nimtset tahat pikuhenu ve-hashgachatenu” – This restaurant is under our supervision – מסעדה זו נמצאת תחת פיקוחנו והשגחתנו Piku’ach nefesh – See link below Lefakeach al mashehu – To supervise something – לפקח על משהו Mefakeach – Supervisor, inspector – מפקח “Yom be-hayav shel mefakeach bniya” – A day in the life of a construction supervisor – יום בחייו של מפקח בנייה Mefakeach – Supervisor, inspector – מפקח Pakach/pakachit hanaya – Parking inspector – פקח/פקחית חניה “Pakach, ani porek schora” – Dear inspector, I am unloading merchandise – פקח, אני פורק סחורה Pakachei hanaya – Parking inspectors – פקחי חניה Pakach, pakachit, pakachim, pakachiyot – Inspector/s – פקחים “Lo roshmim et hayeladim le-maon lo mefukach” – We don’t register the kids to an unsupervised daycare – לא רושמים את הילדים למעון לא מפוקח Ha-ganim mefukachim – The daycare centers are supervised – הגנים מפוקחים Ha-mutsarim ha-mefukachim – The supervised products – המוצרים המפוקחים Pakachti et einai – I opened my eyes – פקחתי את עיניי Lifkoach einaim – To open the eyes – לפקוח עיניים La’atsom einayim – To close the eyes – לעצום עיניים Einai pkuchot – My eyes are open – עיניי פקוחות Pike’ach, pik’chit – Sharp, bright person – פיקח Playlist and Clips: Batuach kshe-ze be-fikuach Pikuach nefesh – Wikipedia Mefake’ach bniya Assi Cohen & Guri Alfi – Pakach Ani Porek S’chora (lyrics) Lo roshmim et ha-yeladim le-maon lo mefukach Ruhama Raz – Ha-har ha-yarok (lyrics) Arik Einstein – Yeladim shel Ha-hayim (lyrics) Shiri Maimon – Ha-har ha-yarok tamid (lyrics) Ep. no. 114 about kosher and kasher Ep. no. 212 about lefarek

There are so many סכנות, dangers, in everyday life. How do we say, “it’s not worth the risk,” in Hebrew? And what does the Japanese word for fish have anything to do with taking risks? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Sakana la-demokratya – Danger to democracy – סכנה לדמוקרטיה Sakanat hitchashmelut – Danger of electrocution – סכנת התחשמלות Ha-demokratya be-sakana – Democracy is at risk – הדמוקרטיה בסכנה “Mevad’im she-ein ba sakana le-yeladim” – Making sure there’s no danger for children – מוודאים שאין בה סכנה לילדים Sakanot ba-reshet – Dangers online – סכנות ברשת Sakanot ha-ishun – The dangers of smoking – סכנות העישון Sakanot ba-reshatot ha-hevratiyot – Dangers in the social networks – סכנות ברשתות החברתיות Sakanot ha-ofanayim ha-hashmaliyim – The dangers of riding an electric bicycle – סכנות האופניים החשמליים “Hu yetse mi-klal sakana” – He’ll be out of danger – הוא ייצא מכלל סכנה “Hi tetse mi-klal sakana” – She’ll be out of danger – היא תצא מכלל סכנה Mesukan, mesukenet – Dangerous – מסוכן, מסוכנת “Yitachen she-at nimtset be-maarechet yechasim alima u-mesukenet”. – You might be in a dangerous and violent relationship – ייתכן שאת נמצאת במערכת יחסים אלימה ומסוכנת ‘Ze mesukan le-yeladim’ – This is dangerous for children – זה מסוכן לילדים Ne’arim u-ne’arot/noar be-sikun – Youth at risk – נערים/נערות/נוער בסיכון Herayon be-sikun gavoha – High risk pregnancy – הריון בסיכון גבוה Hashka’ah be-sikun namuch – Low risk investment – השקעה בסיכון נמוך Ramat sikun nemucha/gvoha – Low/high level risk – רמת סיכון נמוכה/גבוהה Nihul sikunim – Risk management – ניהול סיכונים Lakachat sikun or lakachat et ha-sikun – To take the risk – לקחת סיכון, לקחת את הסיכון Ani ekach ta’sikun – I am going to take the risk – אני אקח ת’סיכון Lama lakachat sikunim meyutarim? – Why take unnecessary risks? – למה לקחת סיכונים מיותרים Lama lesaken et ha-hayhim? – Why put life at risk? – למה לסכן את החיים Lama lehistaken? – Why risk oneself? – למה להסתכן Lama lesaken et ha-hayim shelcha? – Why risk your life? – למה לסכן את החיים שלך Lo hayiti mistakenet – I wouldn’t risk it – לא הייתי מסתכנת Lama lecha lehistaken? – Why risk it? – למה לך להסתכן Lo kedai lach/lecha lehistaken – You shouldn’t risk it – לא כדאי לך להסתכן Ata stam mistaken – You’re taking a risk for no good reason – אתה סתם מסתכן Playlist and Clips: Mevad’im she-ein sakana le-yeladim Arik Einstein – Yad Achat Osa et Ze (lyrics) David Broza – Stav Mesukan (lyrics) Maarechet Yechasim Mesukenet Elem: Noar be-sikun Lo mistaknim, mit’hasnim How do you say ‘fish’ in Japanese? The Promised Podcast (TLV1): “A Conflict That Contains Lifetimes of Conflicts”

What Hebrew words and phrases do you need to know when looking for a new gym? How do we say fitness trainer, and what time is the best time to go to a gym? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hadar kosher/Machon kosher – Fitness center, gym – חדר כושר, מכון כושר Ani holech la-machon – I am going to the gym – אני הולך למכון Minui (manuy) – Subscription, membership – מנוי, מינוי Minui “1 plus 1” – 1+1 subscription – מינוי אחד פלוס אחד Kama ole minui etslechem? – How much is a membership at your gym? – כמה עולה מינוי אצלכם Minui hadar kosher – Gym membership – מינוי חדר כושר Minui le-hodesh – A monthly membership – מינוי לחודש Minui le-shana – A yearly membership – מינוי לשנה Minui zoogi – A membership for two people – מינוי זוגי, מינוי לזוג Be-derech klal anachnu holchim la-machon le-imun kosher – Usually we go to the gym for fitness training – בדרך כלל אנחנו הולכים למכון לאימון כושר Imun – Workout, training – אימון Kama pe’amim at mit’ament be-shavu’a? – How many times do you exercise a week? – כמה פעמים את מתאמנת בשבוע Targilim – Exercises – תרגילים Machol – Dance – מחול Eize shi’urim yesh? – What classes do you have? – איזה שיעורים יש? Imun spinning – Spinning class – אימון ספינינג Imun ko’ach – Strength training – אימון כוח Imun/shi’ur yoga – Yoga session – אימון/שיעור יוגה Imunei/shi’urei yoga – Yoga sessions – אימוני/שיעורי יוגה Rama, ramot – Level, levels – רמה, רמות Yoga le-matchilim – For beginners – יוגה למתחילים Yoga le-mitkadmim – For advanced – יוגה למתקדמים Me’amen/me’amenet ishi/t – Personal trainer – מאמן/מאמנת אישית Ha-me’amen bone lachem tochnit imunim mesuderet – The trainer prepares a well-planned training program for you – המאמן בונה לכם תוכנית אימונים מסודרת Madrich kosher, madrichat kosher – Fitness trainer – מדריך/מדריכת כושר Matai kedai lehagia lehadar hakosher – When is it preferable to go to the gym – מתי כדאי להגיע לחדר הכושר Ve-lehanot mi-machshirim pnuyim – And enjoy the available equipment – וליהנות ממכשירים פנויים Playlist and Clips: Dana International – Love Boy (lyrics) Minui Lehit’amen TV13 Srefat Shumanim Ep. no. 114 about kosher Ep. no. 291 about koach Ep. no. 296 about targilim Ep. no. 319 about cardio and endurance Ep. no. 321 about lisrof caloryot Ep. no. 342 about ruhnikim Ep. No. 370 about Lits’od

We love using ראשי תיבות - acronyms - in modern Hebrew. We take the initials and between the last two letters we add inverted commas (two apostrophes) to show that it's an acronym rather than an ordinary word. Sometimes the transformation from word to acronym is so extreme that some words even end up changing their gender! New Words and Expressions: Drishat shalom chama – דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָה Timsor drishat shalom la-mishpacha – תִּמְסוֹר דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לַמִשְׁפָּחָה Moser dash...

The Hebrew word מת means dying and the word למות means to die. Today, Guy teaches us to use these words to mean 'cool' and 'happy.' New Words and Expressions: Ata chayav lamoot alay – אַתָּה חַיָּיב לָמוּת עָלַיי Ani meta aleyhem – אֲנִי מֵתָה עֲלִיהֶם Na’alayim yafot – נַעֲלַיִים יָפוֹת Ani meta al shokolad – אֲנִי מֵתָה עַל שוֹקוֹלָד Lamoot mi – -לָמוּת מִ Met mi-sartan – מֵת מִסַּרְטָן Ha-yom kvar lo metim me-ahava – הַיּוֹם כְּבָר לֹא מֵתִים מֵאֲהָבָה Lamoot mi-tschok – לָמוּת...

The Hebrew word לחשוף is commonly used by archaeologists, journalists, dermatologists and… strippers. What does it mean? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lahsof – To expose – לחשוף “Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh, bederech klal bimchuvan” – We expose our skin to the sun, usually intentionally – אנחנו חושפים את העור שלנו לשמש, בדרך כלל במכוון “Gam anashim im gon or kehe yisarfu” – People with dark skin will also burn – גם אנשים עם גון עור כהה יישרפו “Aval hem tsrichim hasifa yoter memushechet” – But they need a longer exposure – אבל הם צריכים חשיפה יותר ממושכת “Magia ha-kaits, hem matchilim lahsof et ha-evarim” – Summer comes, they start exposing their body – הם מתחילים לחשוף את האיברים Lahsof et ha-guf la-shemesh – Expose the body to the sun – לחשוף את הגוף לשמש Hasifat yeter – Over exposure – חשיפת יתר Hasifet yeter la-shemesh – Over exposure to the sun – חשיפת יתר לשמש “Ha-yeladim hasfu kvar hamisha mitkanim” – The kids have already uncovered five facilities – הילדים חשפו כבר חמישה מתקנים Hasifa – Exclusive story – חשיפה Hem hasfu she… – They have uncovered that – הם חשפו ש Hem hosfim et ha-emet – They expose the truth – הם חושפים את האמת “Im yesh bi de’agah hi hasufa kim’at” – If there’s a worry in me, it’s almost exposed – אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט Lalechet be-levush hasuf – To walk around with revealing clothes – ללכת בלבוש חשוף “Hu mamash nechsaf ba-katava” – He really exposed his life in the article – הוא ממש נחשף בכתבה Ha-yom nechsaf she-… – Today it was revealed that… – היום נחשף ש “Az lechi la-ipur ve-la-mahsof” – So go back to your make up and cleavage – אז לכי לאיפור ולמחשוף Mahsof – Cleavage, open neck – מחשוף Hasfan, hasfanit – Stripper – חשפן, חשפנית Hasfanut – Striptease – חשפנות Playlist and Clips: Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh Ha-yeladim hasfu Ilanit – Shir shel Yom Hulin (lyrics) Machluf – Machsof (lyrics) Ep. 168 about lahpor Guy’s website – press

There are people you don’t want to mess with, and there are things you shouldn’t do because they’re too much of a hassle. How do you say all this in Hebrew? Well, you’d use the עסק root, of course! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Laasok be- – To deal with – לעסוק ב Hu osek be-ze harbe shanim – He’s been dealing with this for many years – הוא עוסק בזה הרבה שנים Al taasok be-ze achshav – You don’t have to deal with this right now – אל תעסוק בזה עכשיו Be-ma ata osek / Be-ma at oseket – What do you do for a living? – במה אתה עוסק, במה את עוסקת Ha-hevra oseket be- – The company is in the field of so and so – החברה עוסקת ב Osek murshe – Licensed freelancer – עוסק מורשה Ta’asuka – Employment, occupation – תעסוקה Lishkat ha-taasuka – Employment bureau – לשכת התעסוקה Lachtom ba-lishka – To sign at the employment office – לחתום בלשכה “Nimtsa avoda zmanit, lo retsinit” – We’ll find a temporary, non-serious job – נמצא עבודה זמנית, לא רצינית “Vegam nahtom ba-lishka” – And at the same time, we’ll sign at the employment office – וגם נחתום בלשכה Lehaasik – To keep busy, to employ – להעסיק Ze maasik oto, ze maasik ota – It keeps them occupied – זה מעסיק אותו/אותה Be’ayot she-ma’asikot otanu – Problems that occupy us – בעיות שמעסיקות אותנו Ze maasik otcha? – Does it trouble you? – זה מעסיק אותך Lehaasik mishehu – To employ someone – להעסיק מישהו Ha’asaka – Employment – העסקה Ha’asaka ravgonit/meguvenet – Diversity hiring – העסקה רבגונית/מגוונת Ha’asaka meguvenet shava lachem yoter – Diversity hiring is worth more for your business – העסקה מגוונת שווה לכם יותר Haasakat mi’ootim – Hiring minorities – העסקת מיעוטים Lehitasek – To busy oneself, to be involved with – להתעסק Ani meod ohev lehitasek be-ochel – I love doing food stuff, dealing with food – אני מאוד אוהב להתעסק באוכל Al titasek iti – Don’t mess with me – אל תתעסק איתי Lo kedai lecha lehitasek ito – You shouldn’t mess with him – לא כדאי לך להתעסק איתו Ata mitasek iti? – Are you messing with me? – אתה מתעסק איתי Be-ze ata mitasek achshav? – This is what worries you right now? – בזה אתה מתעסק עכשיו Ze ma-ze hit’askoot – It’s such a hassle – זה מה-זה התעסקות Laasot hazeret ze ma ze hitaskoot – To make horseradish is a real hassle – לעשות חזרת זה מה-זה התעסקות Ze yachsoch li hitaskoot – It’s going to save me a lot of work – זה יחסוך לי התעסקות Playlist and Clips: Monika Sex – Maka Afora (lyrics) Ha’asaka meguvent Ha’asakat mi’ootim Hazeret – Horseradish Osek patur & Osek murshe Ep. no. 84 about avoda zmanit Ep. no. 161 about hi amra li Enzel ve-Luxi podcast for foodies (In Hebrew)

In Hebrew עסקים means business. Today, Guy talks about the root עסק and introduces other nouns we should know. Bonus: What do you do when you see an unfamiliar transaction in your credit card statement? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Esek – Business, mattar – עסק Asakim – Business – עסקים Beit esek – Shop, store – בית עסק Ze lo ha-esek shelcha – It’s none of your business – זה לא העסק שלך Ish asakim – Businessman – איש עסקים Eshet asakim – Businesswoman – אשת עסקים Iskey mazon – Food business – עסקי מזון “Ani be-iskei ha-mazon” – I am in the food industry – אני בעסקי המזון “Ani be-iskei ha-muzika” – I am in the music industry – אני בעסקי המוזיקה Iskei ha-sha’ashu’im – Show biz – עסקי השעשועים WhatsApp iski – WhatsApp business account – ווטסאפ עסקי Yo’ets iski – Business consultant – יועץ עסקי Pitu’ach iski – Business development – פיתוח עסקי Mitoog iski – Business branding – מיתוג עסקי Model iski – Business model – מודל עסקי Tochnit iskit – Business plan – תוכנית עסקית Pgisha iskit – Business meeting – פגישה עסקית Arucha iskit – Value meal, lunch special – ארוחה עסקית “Yesh lahem iskiyot” – They have specials – יש להם עסקיות Yesh lachem iskiyot? – Do you have a set menu? – יש לכם עסקיות Iska – Business transaction, deal – עסקה Iska mutslahat – Successful deal – עסקה מוצלחת Iska lo mukeret – Unknown transaction – עסקה לא מוּכרת Iska shel paam ba-hayim – The deal of a lifetime – עסקה של פעם בחיים Lisgor iska – To strike a deal – לסגור עסקה Iskat havila – Package deal – עסקת חבילה Asinu esek? – So, do we have a deal? – עשינו עסק Esek mishpachti – Family business – עסק משפחתי Asakim karagil – Business as usual – עסקים כרגיל Shivaa yemei askaim – Seven business days – שבעה ימי עסקים Yom asakim – Business day – יום עסקים Iskei avir (luftgeschäft, לופטגעשעפט) – “Air business” – עסקי אוויר Yesh lecha esek iti – You’ve got a business with me – יש לך עסק איתי Hu yode’a im mi yesh lo esek – He knows with whom he’s got business – הוא יודע עם מי יש לו עסק Playlist and Clips: Esek-asakim – TV ad Sarit Hadad – Ba-hom shel Tel Aviv (lyrics) WhatsApp iski Ariel Zilber – Ani Shochev Li al Ha-gav (lyrics) Leily – Shiv’ah yemei asakim (lyrics) Ep. number 343

The Hebrew word דווקא does not have a direct English translation. Sometimes it means “actually” (as opposed to what you might think). At other times it means “particularly.” So what does the saying לעשות דווקא (to do a דווקא) mean? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Davka – Actually, as opposed to what you may think – דווקא “ze lo kashe bichlal, ze davka kal” – It’s not hard at all, it’s actually easy – זה לא קשה בכלל, זה דווקא קל “Eich ze kara li, lama...

The Hebrew word להגיש is a verb with several different meanings. Food, university papers and TV shows — these are all things we can להגיש. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lehapil – To drop – להפיל, נפל Lehasi’ah – To drive someone somewhere – להסיע, נסע Lehagish bakasha – To submit a request, an application, or to apply for something – להגיש בקשה Kupat Holim – A national health insurance company – קופת חולים Eich lehagish bakasha le-tofesh 17 – How to apply for and receive form number 17 – איך להגיש בקשה לטופס 17 Lehagish tluna ba-mishtara – To file a police report or complaint – להגיש תלונה במשטרה Ani tsricha lehagish avoda ba-universita mahar – I have a paper due at the university tomorrow – אני צריכה להגיש עבודה באוניברסיטה מחר Yesh li hagasha machar – I have a deadline for a presentation or project I need to submit tomorrow – יש לי הגשה מחר Mo’ed hagasha – The submission deadline – מועד הגשה Efshar lehagish – You can serve it – אפשר להגיש Lehagish ochel – To serve food – להגיש אוכל Lehagish cham – Served hot – להגיש חם “Magishim le-tsad salat ha-kruv u-melafefonim hamutsim” – You serve it alongside coleslaw and pickles -מגישים לצד סלט הכרוב ומלפפונים חמוצים Hotchim – You cut – חותכים Metagnim – You fry – מטגנים Magishim – You serve – מגישים Ze mugash cham – It’s served hot – זה מוגש חם Eich ze mugash? – How is it served? – איך זה מוגש “Anavim adumim yavshilu ad ha-erev ve-yugshu tsonenim la-shulchan” – Red grapes will ripen by evening, and will be served chilled to the table – ענבים אדומים יבשילו עד הערב ויוגשו צוננים לשולחן Hatsaat hagasha – Serving suggestion – הצעת הגשה Magash – Tray – מגש Lehagish tochnit televizya – To present a TV show – להגיש תוכנית טלוויזיה Magish/magisha – TV host – מגיש/מגישה Magish/magishat hadashot – News anchor – מגיש/מגישת חדשות Ha-tochnit mugeshet be-chasut – This show is brought to you by… – התוכנית מוגשת בחסות Hagasha – Delivery (music/theater) – הגשה “Ahavti meod et ha-hagasha” – I liked how that was delivered – אהבתי מאוד את ההגשה Playlist and Clips: Lehagish bakasha Hummus recipe with Max Malkiel Chef Moshe Segev Ilanit – Ba-shana Ha-ba’ah (lyrics) Ep. 186 about נסע Max Malkiel’s Youtube Channel

In Hebrew, מתוק means sweet or sweetie. You might also hear מתוק used passive-aggressively by a person standing in a Tel Avivi line. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: “Matok, matok hu ta’am ha-hayim” – Sweet, sweet is the taste of life – מתוק, מתוק, הוא טעם החיים Matok li – It’s too sweet – מתוק לי Matok/Metuka sheli – My darling – מתוק/מתוקה שלי Toda matok/metuka sheli! – Thank you sweetie! – תודה, מתוק/מתוקה שלי Ehhh, metuka sheli, slicha, ani hayiti kodem! – Sorry sweetie pie, I was here first! – מתוקה שלי, סליחה, אני הייתי קודם Shana tova u-metuka – Have a great year – שנה טובה ומתוקה “Motek lo lishloach li uga” – Darling, don’t send a cake to me – מותק, לא לשלוח לי עוגה Motek – Darling – מותק Halomot metukim – Sweet dreams – חלומות מתוקים Mayim metukim – Freshwater – מים מתוקים Mei yam – Sea water – מי ים Dagei yam – Sea fish – דגי ים Dagei mayim metukim – Freshwater fish – דגי מים מתוקים Rotsim lishmo’a al ha-metukim shelanu? – Do you want to hear about our desserts? – רוצים לשמוע על המתוקים שלנו Lehamtik – To sweeten – להמתיק Eich at mamtika? Eich ata mamtik? – How do you sweeten (your drink)? – איך אתה ממתיק, איך את ממתיקה Ani lo shote/shota im sukar – I don’t add sugar – אני לא שותה עם סוכר Kapit sukar – One teaspoon of sugar – כפית סוכר Shtayim sukar – Two teaspoons of sugar – שתיים סוכר Mamtik – Sweetener – ממתיק Lehamtik et haglula ha-mara – To sweeten a bitter pill – להמתיק את הגלולה המרה Onsho humtak – His sentence was commuted – עונשו הומתק Mamtakim – Sweets, candies – ממתקים Hanut mamtakim – Candy store – חנות ממתקים Bonboniera – Bonbonnière, candy box – בונבוניירה Mashka’ot memutakim – Sugary drinks, soft drinks – משקאות ממותקים Metikoot – Sweetness – מתיקות Oy metikooooot – How sweet! – אוי מתיקות Bi-mtikoot – Sweetly – במתיקות Ledaber be-metek sfatayim – To sweet talk – לדבר במתק שפתיים Playlist and Clips: Yigal Bashan & Lahakat Pikud Tsafon – Matok Matok (Lyrics) Aviv Geffen – Ilana (Lyrics) Uzi Fuchs – Ein Lach Ma Lid’og (Lyrics) Meir Ariel – Mayim Metukim (Lyrics) Mashka’ot memutakim – Sugary drinks Erik Berman – Ha-metukot Ha-achronot (Lyrics) Ep. 22 about darling Ep 65 about don’t worry Ep. 122 about stuff waiters say in Israel Episode number 199 about halomot metukim Ep. 305 about Ve and U-

You’re home, in front of the TV screen, watching one of the most important football games in the world cup. Suddenly, your team goes on the offensive. This could be the big moment. What Hebrew words and phrases do you shout in order to help bring them to victory? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Yalla – Yalla – יאללה Nu – Come on – נו Yeshhhhhhhhh – Yeaaaaaah! – יששששש Ta’avir ta’kadur – Pass the ball – תעביר ת’כדור Timsor ta’kadur – Pass the ball – תמסור ת’כדור Ta’avir kadima – Move the ball forward – תעביר קדימה Kadima – Go forward – קדימה Hinne – Here it is – הינה Yofi! – Great! – יופי Ten! – Give! – תן Playlist and Clips: Shlomi Arbeitman – Pass pass, it’s a come Elai Botner & Yaldei Ha-huts – Kadima Hal’ah (lyrics) Matti Caspi – Hinne-Hinne (lyrics) Roni Dalumi – Ten (lyrics) Ep. no. 42 about yalla Ep. no. 51 about yofi Ep. 83 about ten and latet Ep. 208 about masar Ep. 328 about kadima Ep. 334 about taavir