INSS Podcasts

After Iran’s leadership repeatedly threatened to retaliate for the assassination of its senior officer in Damascus, their reaction indeed finally came. On the night of April 13, a total of 320 missiles and UAVs carrying 60 tons of explosives were fired for the first time from Iran toward Israel. Their objective was clear: to destroy numerous targets in Israel, including military facilities. Israel successfully managed to intercept and destroy 99% of the weapons fired, thanks in large part to its strong alliance and cooperation with the United States, France, Great Britain, Jordan, and Saudi Arabia. In today’s show, INSS researcher Adi Kantor sits down with Professor Chuck Freilich, a senior researcher at INSS, and Danny Citrinowicz, a research fellow in the Iran Program at INSS. Together they discuss the implications of this historic event on all fronts and actors. Will there be an Israeli response to Iran’s unprecedented attack? If so, what are the possible scenarios for such a response? What is the current position of the United States toward an Israeli response, and how will it affect US–Israeli relations? How are Iran’s proxies in the region expected to react? And what are the complications arising from the Israel–Hamas war?

חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט מנתחים את המתקפה הצבאית חסרת התקדים של איראן נגד ישראל, בתגובה על חיסול הגנרל האיראני סמוך לשגרירות איראן בדמשק, והשלכותיה: האם אירוע זה מבטא שינוי בפרדיגמה האיראנית מול ישראל ויוצר משוואה חדשה בעימות בין המדינות? כיצד הכינה איראן את הקרקע למתקפה, אילו יכולות היא הביאה לידי ביטוי, והאם הייתה במתקפה הפתעה כלשהי מבחינה צבאית? ומנגד - אילו צעדים נקט הממשל האמריקאי בניסיון למנוע הידרדרות למלחמה אזורית ואף להרתיע את איראן ממימוש כוונותיה? כיצד התארגנה הקואליציה של המדינות שלקחו חלק ביירוט המתקפה וכיצד מנסה הממשל האמריקני לנצל את ההצלחה כדי לקדם את מטרותיו המדיניות באזור? וגם - מהן המשמעויות של האירוע מבחינת היכולות שהביאה לידי ביטוי ישראל, יחסיה עם ארה״ב ושכנותיה, והשיקולים והאפשרויות בנוגע לתגובה על התקיפה ושיתוף הפעולה עם ארה״ב בהמשך המלחמה בעזה?

Six months ago, on the morning of October 7th, Israel and the Jewish world faced the most tragic and monstrous attack against Israelis and Jews since the Holocaust. In a special program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Senior Researchers Prof. Chuck Freilich from the Israel–US Relations program, Prof. Kobi Michael from the Israeli–Palestinian Relations program, Dr. Yoel Guzansky from the Regional System—Peace Accords program, and Research Fellow Danny Citrinowicz from the Iran program to discuss their assessments in their fields of research regarding the current situation and its future implications. Is Israel about to face a total war? What plans are in place for “the day after” in Gaza, and can the war’s objectives still be achieved?

לציון חצי שנה למלחמת "חרבות ברזל", כינסנו את מומחי המכון העוסקים בזירות המושפעות מהלחימה, לפודקאסט מיוחד בהנחיית מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן. בפאנל הראשון נבחנו זירות המיקרו, בהשתתפות החוקרים: יוחנן צורף, מתכנית הזירה הפלסטינית; תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, מתכנית הזירה הפנימית; וח"כ לשעבר עפר שלח, ראש התכנית הצבאית. בפאנל השני נבחנו זירות המאקרו, בהשתתפות החוקרים: סימה שיין, ראש תכנית איראן; אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראשת תכנית משפט בינלאומי; ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תכנית אזורית; ואל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תכנית ארצות הברית.

پژوهشگر برنامه ایران در موسسه بن سبطی، در این قسمت از برنامه "صدایی از ایران"، دیدار سران حماس و جهاد اسلامی با سران رژیم را تحلیل می‌کند. دلیل ادای احترام غیر عادی به سران سازمان‌هایی که با اسرائیل می‌جنگند چه بود؟ آیا آنان با دستاوردی واقعی از این دیدارها بیرون آمدند یا رژیم ایران از آنان تنها استفاده تبلیغاتی کرد؟ و همچنین چرا سران محور مقاومت در حضور رهبر رژیم ایران پابرهنه بودند؟

אלפי משתמשים מוסלמים ברחבי העולם מנסים לעצור את המלחמה בעזה באמצעות מבצע השפעה רחב היקף המכונה ISNAD בניהולו של בימאי מצרי המתגורר בטורקיה, שנועד להחליש את החברה הישראלית, על ידי הפצת מסרים שמטרתם להפחיד את הישראלים. החוקרות ד"ר מיכל פרח וענבר טויבר יסעור, מומחיות לדיסאינפורמציה ברשת וחוקר המכון ומומחה לאסלאם פוליטי, ד"ר אופיר וינטר בשיחה למנחה התכנית, אטילה שומפלבי על מאמצי הגיוס, היקף ההשפעה ודרכי הפעולה. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

בין הווטו במועצת הביטחון לסוגיית רפיח: האם ארה"ב שינתה את מדיניותה כלפי ישראל? חוקרי המכון - אל"מ (מיל') אלדד שביט, ד"ר צ'ק פרייליך וד"ר עו" ד תמי קנר - על ההיבטים המדיניים והמשפטיים של ההתפתחויות שמלוות את המלחמה בעזה בזירה הדיפלומטית: מה עומד ברקע להימנעות של ארה"ב להטיל וטו על ההחלטה הקוראת להפסקת אש בעזה? האם ארה"ב בהחלטה זו שינתה את מדיניותה בסוגיות המרכזיות שעומדות על הפרק? מה עומד במוקד הוויכוח הנמשך בין ישראל לארה"ב בעניין האסטרטגיה של המלחמה בעזה ו"היום שאחרי"? האם וכיצד יכולה ישראל להשלים את המשך היעדים הצבאיים של המלחמה מבלי להחריף את העימות עם ארה"ב? וגם – על ההחלטה של בית הדין הבינ"ל לצדק בהאג להוציא צווים נוספים נגד ישראל בניסיון להגביל את מהלכי הלחימה. אז מה כן? פרק 1 | לפני שתחליט על עתיד הסכסוך - ישראל בזמן פציעות אסון השבעה באוקטובר ריסק את החברה הישראלית, והוא ריסק גם מוסכמות עתיקות. המוסכמות האלה זוכות בימים אלה למונח הגנרי "קונספציה". גם הסוגיה הפלסטינית, והדרכים לפתור את הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים, עוברת טרנספורמציה משמעותית. הנחות יסוד שנחשבו במשך שנים לבלתי ניתנות לערעור – התנפצו על קרקע המציאות. במכון למחקרי ביטחון לאומי החלטנו לנער את הנחות היסוד, ולאתחל את תהליכי החשיבה בכל מה שנוגע לזירה הפלסטינית. אנחנו משיקים את הפודקאסט "אז מה כן?". איננו מתיימרים לספק תשובות חד משמעיות, אלא לשאול מחדש את שאלות הבסיס, ולהפוך כל אבן בדרך להבנת המציאות המורכבת החדשה שנולדה בשבת השחורה. אטילה שומפלבי ותא"ל (במיל') אודי דקל, מי שמוביל את חקר הזירה הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי, יוצאים למסע בעקבות השאלות הגורליות של הסכסוך. פרק ראשון בסדרה. פיגוע במוסקבה, השלוחה הקטלנית של דאעש - והקשר לחמאס חוקרי המכון השגריר ארקדי מיל-מן ויורם שוייצר, בשיחה המתמקדת בדאעש חורסאן - השלוחה של ארגון המדינה האסלאמית שמעוזה באפגניסטן ואחראית לפיגוע במוסקבה שאירע בחודש שעבר. מה הוביל להתגברות האיומים מצד שלוחה זו של דאעש, האחראית לסדרת פיגועים קטלניים באפגניסטן, באיראן וברוסיה? מדוע דווקא רוסיה על כוונת הארגון כעת? כיצד מגיב השלטון הרוסי לפיגוע ואיזה קווי דימיון ניתן למצוא בין טרור דאעש לטרור של חמאס? קולות מאיראן - פרק 7 | פגישות חריגות – ברגליים יחפות: ביקור ראשי "ציר ההתנגדות" בטהראן חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את ביקורם של מנהיגי חמאס והג'האד האסלאמי באיראן. מה הייתה הסיבה לכבוד המלכים לו זכו בכירי הגופים הלוחמים בישראל? האם הם יצאו עם הישג ממשי או שהמשטר האיראני ניצל אותם למינוף תקשורתי? וגם - מדוע ראשי "ציר ההתנגדות" ישבו ללא נעליים בפגישה עם המנהיג העליון?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את ביקורם של מנהיגי חמאס והג'האד האסלאמי באיראן. מה הייתה הסיבה לכבוד המלכים לו זכו בכירי הגופים הלוחמים בישראל? האם הם יצאו עם הישג ממשי או שהמשטר האיראני ניצל אותם למינוף תקשורתי? וגם - מדוע ראשי "ציר ההתנגדות" ישבו ללא נעליים בפגישה עם המנהיג העליון?

חוקרי המכון השגריר ארקדי מיל-מן ויורם שוייצר, בשיחה המתמקדת בדאעש חורסאן - השלוחה של ארגון המדינה האסלאמית שמעוזה באפגניסטן ואחראית לפיגוע במוסקבה שאירע בחודש שעבר. מה הוביל להתגברות האיומים מצד שלוחה זו של דאעש, האחראית לסדרת פיגועים קטלניים באפגניסטן, באיראן וברוסיה? מדוע דווקא רוסיה על כוונת הארגון כעת? כיצד מגיב השלטון הרוסי לפיגוע ואיזה קווי דימיון ניתן למצוא בין טרור דאעש לטרור של חמאס?

חוקרי המכון - אל"מ (מיל') אלדד שביט, ד"ר צ'ק פרייליך וד"ר עו" ד תמי קנר - על ההיבטים המדיניים והמשפטיים של ההתפתחויות שמלוות את המלחמה בעזה בזירה הדיפלומטית: מה עומד ברקע להימנעות של ארה"ב להטיל וטו על ההחלטה הקוראת להפסקת אש בעזה? האם ארה"ב בהחלטה זו שינתה את מדיניותה בסוגיות המרכזיות שעומדות על הפרק? מה עומד במוקד הוויכוח הנמשך בין ישראל לארה"ב בעניין האסטרטגיה של המלחמה בעזה ו"היום שאחרי"? האם וכיצד יכולה ישראל להשלים את המשך היעדים הצבאיים של המלחמה מבלי להחריף את העימות עם ארה"ב? וגם – על ההחלטה של בית הדין הבינ"ל לצדק בהאג להוציא צווים נוספים נגד ישראל בניסיון להגביל את מהלכי הלחימה.

אסון השבעה באוקטובר ריסק את החברה הישראלית, והוא ריסק גם מוסכמות עתיקות. המוסכמות האלה זוכות בימים אלה למונח הגנרי "קונספציה". גם הסוגיה הפלסטינית, והדרכים לפתור את הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים, עוברת טרנספורמציה משמעותית. הנחות יסוד שנחשבו במשך שנים לבלתי ניתנות לערעור – התנפצו על קרקע המציאות. במכון למחקרי ביטחון לאומי החלטנו לנער את הנחות היסוד, ולאתחל את תהליכי החשיבה בכל מה שנוגע לזירה הפלסטינית. אנחנו משיקים את הפודקאסט "אז מה כן?". איננו מתיימרים לספק תשובות חד משמעיות, אלא לשאול מחדש את שאלות הבסיס, ולהפוך כל אבן בדרך להבנת המציאות המורכבת החדשה שנולדה בשבת השחורה. אטילה שומפלבי ותא"ל (במיל') אודי דקל, מי שמוביל את חקר הזירה הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי, יוצאים למסע בעקבות השאלות הגורליות של הסכסוך. פרק ראשון בסדרה.

יותר מרבע מיליון ישראלים התפנו מביתם בחזית הדרומית והצפונית. חוקר המכון, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מציג את תמונת המצב בנושא ובוחן את הסוגיות הבאות: מהן התכניות לפינוי שהיו קיימות בישראל לפני ה-7 באוקטובר ומה קרה בפועל? האם יש גוף שמתכלל את האירוע - על פי התכנון והלכה למעשה? מהם הקריטריונים שלפיהם יש לבחון מחדש את הנושא, כדי לתת מענה הולם לבעיות שהוצפו בעקבות הפינוי? לרגל יום השנה ה-45 לשלום בין ישראל למצרים, ד"ר דוד גוברין, שגרירה הקודם של ישראל במצרים והשגריר הנוכחי במרוקו, משוחח עם חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, על יחסיהן של שתי המדינות. בשיחה מסביר השגריר גוברין כיצד טלטלות "האביב הערבי" השפיעו על יחסי ישראל-מצרים בתקופת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, סוקר את התפתחות הקשרים בין מצרים לחמאס מאז השתלטות הארגון על עזה ב-2007 ומנתח את האינטרסים המצריים במעורבות בתיווך בין ישראל לחמאס. עוד מבהיר השגריר גוברין מדוע קרא לספרו החדש "שותפות בצל יריבות", כיצד ניתן להבין את הפער הקיים במצרים בין "השלום הרשמי" ל"שלום האזרחי", ומה ניתן ללמוד מחוויותיו השונות, ולעיתים אף המנוגדות, כשגריר ישראל בקהיר וברבאט.

לרגל יום השנה ה-45 לשלום בין ישראל למצרים, ד"ר דוד גוברין, שגרירה הקודם של ישראל במצרים והשגריר הנוכחי במרוקו, משוחח עם חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, על יחסיהן של שתי המדינות. בשיחה מסביר השגריר גוברין כיצד טלטלות "האביב הערבי" השפיעו על יחסי ישראל-מצרים בתקופת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, סוקר את התפתחות הקשרים בין מצרים לחמאס מאז השתלטות הארגון על עזה ב-2007 ומנתח את האינטרסים המצריים במעורבות בתיווך בין ישראל לחמאס. עוד מבהיר השגריר גוברין מדוע קרא לספרו החדש "שותפות בצל יריבות", כיצד ניתן להבין את הפער הקיים במצרים בין "השלום הרשמי" ל"שלום האזרחי", ומה ניתן ללמוד מחוויותיו השונות, ולעיתים אף המנוגדות, כשגריר ישראל בקהיר וברבאט.

יותר מרבע מיליון ישראלים התפנו מביתם בחזית הדרומית והצפונית. חוקר המכון, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מציג את תמונת המצב בנושא ובוחן את הסוגיות הבאות: מהן התכניות לפינוי שהיו קיימות בישראל לפני ה-7 באוקטובר ומה קרה בפועל? האם יש גוף שמתכלל את האירוע - על פי התכנון והלכה למעשה? מהם הקריטריונים שלפיהם יש לבחון מחדש את הנושא, כדי לתת מענה הולם לבעיות שהוצפו בעקבות הפינוי?

עימות ישראל-חיזבאללה: סיכום ביניים והתרחישים האפשריים להמשך חוקרי הזירה הצפונית במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, מנתחים את חמשת חודשי הלחימה בחזית הצפונית במסגרת ״חרבות ברזל״, מאפיינים את השחקנים המעורבים בעימות, ודנים בניסיונות להשיג הסדר מדיני שימנע מלחמה. מה תכנן נסראללה להשיג באמצעות הצטרפות ללחימה ומה ניתן להבין מהתבטאויותיו והיעדים שתוקף חיזבאללה מאז תחילת המלחמה? מה מאפיין את התגובה הישראלית למתקפות חיזבאללה? האם נקלענו לפלונטר אסטרטגי? מהם פרטי היוזמה המדינית בה מעורבות בין היתר צרפת וארה״ב והאם חלה התקדמות בנושא? האם ארה״ב נגררת בעקבות חיזבאללה וחמאס בעניין החיבור בין הפסקת אש בדרום להפסקת אש בצפון? מהן ההשלכות הפנימיות של ההסלמה בלבנון ובישראל? וגם – על הדילמה שבפניה ניצבת ישראל עם הימשכות המשבר והניסיונות של הציר בהובלת איראן ליצור התלכדות בין הזירות כיעד אסטרטגי. רוסיה: ההתפתחויות הפנימיות וההקצנה ביחס לישראל חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, בריאיון לפודקאסטרטגי על מותו של פעיל האופוזיציה נבלני בכלא, הבחירות לנשיאות רוסיה והתוצאות הברורות מאליהן, ההקצנה בטון ההתבטאויות נגד ישראל והתמיכה המפורשת בחמאס, והמלצות מדיניות. הסחר בין ישראל לטורקיה והשלכות המלחמה בעזה​ חוקרות המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וגלית כהן - ראשות תוכניות המחקר על טורקיה ועל שינויי אקלים וביטחון לאומי בהתאמה - מתארות את מאפייני קשרי הסחר בין ישראל לטורקיה, צמיחתם והחשיבות שלהם לשתי המדינות בשנים האחרונות, ובוחנות את ההשלכות האפשרויות של המלחמה בעזה והפוליטיקה הטורקית בהקשר זה. עוד בפודקאסט: מה הן שרשראות אספקה ומה יכול לאיים עליהן, בישראל בפרט? באילו תחומים הייבוא מטורקיה הוא משמעותי במיוחד עבור הביטחון הלאומי של ישראל? האם יש לו תחליפים? לקראת הבחירות המקומיות בטורקיה - האם גוברים הלחצים הפנימיים על ארדואן לנקוט צעדים נגד הסחר עם ישראל? ובראיה לעתיד - האם החקלאות הישראלית יכולה לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה בישראל ולייתר את היבוא? והאם ישראל תפיק תועלת מהטלת חרם על הסחר עם טורקיה?

חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, בריאיון לפודקאסטרטגי על מותו של פעיל האופוזיציה נבלני בכלא, הבחירות לנשיאות רוסיה והתוצאות הברורות מאליהן, ההקצנה בטון ההתבטאויות נגד ישראל והתמיכה המפורשת בחמאס, והמלצות מדיניות.

חוקרות המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וגלית כהן - ראשות תוכניות המחקר על טורקיה ועל שינויי אקלים וביטחון לאומי בהתאמה - מתארות את מאפייני קשרי הסחר בין ישראל לטורקיה, צמיחתם והחשיבות שלהם לשתי המדינות בשנים האחרונות, ובוחנות את ההשלכות האפשרויות של המלחמה בעזה והפוליטיקה הטורקית בהקשר זה. עוד בפודקאסט: מה הן שרשראות אספקה ומה יכול לאיים עליהן, בישראל בפרט? באילו תחומים הייבוא מטורקיה הוא משמעותי במיוחד עבור הביטחון הלאומי של ישראל? האם יש לו תחליפים? לקראת הבחירות המקומיות בטורקיה - האם גוברים הלחצים הפנימיים על ארדואן לנקוט צעדים נגד הסחר עם ישראל? ובראיה לעתיד - האם החקלאות הישראלית יכולה לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה בישראל ולייתר את היבוא? והאם ישראל תפיק תועלת מהטלת חרם על הסחר עם טורקיה?

חוקרי הזירה הצפונית במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, מנתחים את חמשת חודשי הלחימה בחזית הצפונית במסגרת ״חרבות ברזל״, מאפיינים את השחקנים המעורבים בעימות, ודנים בניסיונות להשיג הסדר מדיני שימנע מלחמה. מה תכנן נסראללה להשיג באמצעות הצטרפות ללחימה ומה ניתן להבין מהתבטאויותיו והיעדים שתוקף חיזבאללה מאז תחילת המלחמה? מה מאפיין את התגובה הישראלית למתקפות חיזבאללה? האם נקלענו לפלונטר אסטרטגי? מהם פרטי היוזמה המדינית בה מעורבות בין היתר צרפת וארה״ב והאם חלה התקדמות בנושא? האם ארה״ב נגררת בעקבות חיזבאללה וחמאס בעניין החיבור בין הפסקת אש בדרום להפסקת אש בצפון? מהן ההשלכות הפנימיות של ההסלמה בלבנון ובישראל? וגם – על הדילמה שבפניה ניצבת ישראל עם הימשכות המשבר והניסיונות של הציר בהובלת איראן ליצור התלכדות בין הזירות כיעד אסטרטגי.

רמדאן בתקופת המלחמה בעזה: התרחישים האפשריים, התלכדות הזירות וצומת קבלת ההחלטות בישראל דיון מיוחד בעקבות תחילת חודש הרמדאן, החל תוך כדי המלחמה הנמשכת בעזה והלחימה בצפון, וההתרעות הביטחוניות הנוגעות לו. מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר היימן, והחוקרים הבכירים - הח"כ לשעבר עפר שלח, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ופרופ' קובי מיכאל - מנתחים את הסיכונים והתרחישים שלקראתם נערכים בישראל מחשש שחמאס ינסה להדליק זירות נוספות, ובמרכזן הר הבית. מה הסיכון הנובע מהתלקחות בהר הבית בהקשר של האפשרות של זליגה לעימותים וטרור בתוך ישראל, כמו גם היחסים עם ערביי ישראל? מהם הצעדים שצריכים להינקט כדי להימנע ממצב מסוכן זה? כיצד יש להתמודד עם מערכת הטרור באיו"ש, העלולה להסלים בחודש הנוכחי? היכן עומדות ההכנות לכניסת צה"ל לרפיח, מדוע הוא נדרש ומה מעכב אותו? כיצד ניתן לאפיין כרגע את המשך הפעולות בעזה? איפה עומד בימים אלה מצב היחסים עם ארה"ב ומהם השיקולים המנחים את ביידן ביחס לישראל? וגם – הזירה הצפונית והחיבור שנסראללה מתעקש לעשות בין לבנון לעזה: מה עתידה של מלחמת ההתשה שנוצרה בגבול הצפוני ומהם השיקולים של מזכ"ל חזבאללה בנוגע להמשך הלחימה: האם יחתור להרחבתה? ולבסוף, מה מאפיין את צומת קבלת ההחלטות של ישראל בנוגע לניהול החיים בעזה והתיאום המדיני עם ארה"ב, וכמובן - סוגיית 134 החטופים שנמצאים כבר חמישה חודשים בשבי חמאס האכזרי. מלחמת "חרבות ברזל" - הזווית הנשית ב-8 במארס 2024 צוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי. בישראל, היה יום זה מהול בתחושות קשות - שנת 2023 תיזכר כשנה הטראגית ביותר עבור החברה הישראלית מאז הקמתה, ובפרט עבור נשים ישראליות: ב-7 באוקטובר נאנסו, נטבחו, ונשרפו על ידי ארגון הטרור חמאס ועוזריו כ-326 נשים ישראליות ונלקחו בשבי כ-92. כיום מצויות, בין חיים למוות בשבי החמאס, כ-19 נשים. בימים שבהם עורף וחזית מתערבבים ומאות אלפי נשים מוצאות עצמן באחת מפונות מבתיהן ודואגות לבדן לביטחון ולכלכלת המשפחה נותר לשאול: מהי תמונת המצב של נשים בישראל לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר? מה ניתן לומר על תפיסת ביטחונן האישי ועל חוויותיהן בזמן המלחמה? במה שונות החוויות הללו מאלה של גברים? מדוע חשוב לדון בשוני זה והאם המאורעות אכן מהווים נקודת מפנה לעתיד לבוא מבחינת תפקידן של נשים בחברה הישראלית, ובפרט בצה"ל? ואיך כל אלו מתחברים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל? חוקרת המכון עדי קנטור משוחחת בנדון עם חוקרות המכון: אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ד"ר עידית שפרן גיטלמן וענת שפירא, כמו גם עם אלונה קליש, תלמידת המכינה הקדם-צבאית חולית, המיועדת לגיוס לצה"ל. פייקלנד – פרק 15 | מדוע נכשלת ישראל במלחמתה נגד מבצעי השפעה זרים? ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי פועלות זה כמה שנים נגד מבצעי השפעה של רוסיה וסין, אולם ישראל, שנמצאת על הכוונת של כל גורם אפשרי בעולם - עדיין לא גיבשה מדיניות התגוננות מסודרת ומנוהלת כראוי. חוקר המכון דודי סימן טוב, סא"ל י' (אמ"ן) ועו"ד עמית אשכנזי, לשעבר יועמ"ש מערך הסייבר, מתריעים בריאיון למנחה "פייקלנד" אטילה שומפלבי מפני כאוס תודעתי וקוראים לממשלה להתעורר. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

ב-8 במארס 2024 צוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי. בישראל, היה יום זה מהול בתחושות קשות - שנת 2023 תיזכר כשנה הטראגית ביותר עבור החברה הישראלית מאז הקמתה, ובפרט עבור נשים ישראליות: ב-7 באוקטובר נאנסו, נטבחו, ונשרפו על ידי ארגון הטרור חמאס ועוזריו כ-326 נשים ישראליות ונלקחו בשבי כ-92. כיום מצויות, בין חיים למוות בשבי החמאס, כ-19 נשים. בימים שבהם עורף וחזית מתערבבים ומאות אלפי נשים מוצאות עצמן באחת מפונות מבתיהן ודואגות לבדן לביטחון ולכלכלת המשפחה נותר לשאול: מהי תמונת המצב של נשים בישראל לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר? מה ניתן לומר על תפיסת ביטחונן האישי ועל חוויותיהן בזמן המלחמה? במה שונות החוויות הללו מאלה של גברים? מדוע חשוב לדון בשוני זה והאם המאורעות אכן מהווים נקודת מפנה לעתיד לבוא מבחינת תפקידן של נשים בחברה הישראלית, ובפרט בצה"ל? ואיך כל אלו מתחברים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל? חוקרת המכון עדי קנטור משוחחת בנדון עם חוקרות המכון: אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ד"ר עידית שפרן גיטלמן וענת שפירא, כמו גם עם אלונה קליש, תלמידת המכינה הקדם-צבאית חולית, המיועדת לגיוס לצה"ל.