The Daily Sicha

התוכן ידוע השאלה על מ"ש בתחלת פ' בהר "כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך וגו'" – הרי ה"שש שנים תזרע שדך וגו'" באים לפני ה"שנה השביעית", "ושבתה הארץ שבת לה'"?! אלא שכאן באה ההוראה בקשר לענין החינוך, שזהו הרי פקוח נפש ממש להשתדל שכל ילד יהודי יקבל חינוך עפ"י תורה: ישנם הורים השואלים/הטוענים "וכי תאמרו מה נאכל"?! – במה יתפרנס הילד כאשר הוא יגדל?! והרי רואים שגם התורה [בפ' בהר] מתייחסת לשאלה זאת! והתשובה היא: נכון, עפ"י תורה יש מקום לשאלה זו, כי צ"ל עשי' בדרך הטבע – "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", ומ"מ יש לדעת, שאי"ז אלא "כלי", והאמת היא ש"וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", "ברכת ה' היא תעשיר", "וצויתי את ברכתי בשנה הששית" – הברכה וההשפעה וההצלחה באים מאת הקב"ה. ובמילא עיקר חינוך וחיות הילדים צ"ל בהליכה בדרכי ה' בתומ"צ כדי לזכות לברכת ה' ולא להיות מונחים יותר מדי ב"כלי"... משיחת מוצאי ל"ג בעומר ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2024 Synopsis The beginning of Parashas Behar states: “…When you come to the land…the land shall rest a Shabbos to Hashem. Six years you may sow your field….” The question is asked: why does the verse place “the land shall rest a Shabbos to Hashem” first, if the seventh year only comes after the “Six years you may sow etc.”? This teaches us a fundamental lesson regarding proper Jewish education (which is truly a matter of saving lives): Some parents say, “What will we eat’”?! – how will the child make a living when he grows up; they argue that even the Torah addresses this question (in Parashas Behar). The answer is that while this is indeed a valid question according to the Torah, because “One may not rely on a miracle,” and must earn a living via natural means (“And Hashem your G-d will bless you in all that you do”), nevertheless, one must know that the natural means is only a “vessel,” but it is the “blessing of Hashem that makes rich” – “I will command My blessing for you in the sixth year….” Therefore, the main focus of the child’s education and energy must be on following Hashem’s ways and keeping His Torah and mitzvos. In this way he will merit Hashem’s blessing; the focus must not be on the vessel. Excerpt from sichah of Lag B’Omer 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2024 לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ לזכות שמעון צבי הכהן בן חוה רחל שי' ליום ההולדת שלו י"א אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן בסיום מסכת מגילה, לאחרי שמביאה הגמ' את דברי המשנה "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, מצותן שיהיו קורין אותן כל אחד ואחד בזמנו", מסיימת הגמ': "ת"ר משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג" (שנוסף שבכל יו"ט צריכים לקרוא פסוקים בתושב"כ מעניני המועד, צריכים גם לדרוש בהלכות המועד בתושבע"פ). זה שלא נזכר כאן ר"ה ויוהכ"פ (שנימנו בפרשה שבסיומה הפסוק "וידבר משה וגו'") יובן עפ"י המובן משו"ע אדה"ז שהענין ד"שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח ל' יום וכו'" הוא כדי ללמוד את דיני החג, הן של ההכנות להחג והן של החג עצמו, משא"כ הענין ד"שואלין ודורשין . . הלכות פסח בפסח וכו'" הוא "בענינו של יום נס הנעשה בו ביום". אלא שמכיון שאוספים כבר את הציבור בשביל זה, מנצלים את ההזדמנות גם כדי לדרוש ולחזור עוה"פ על דיני החג. אבל בר"ה ויוהכ"פ אין ענין של נס שבשבילו יש לאסוף את הציבור (ואת דיני החג כבר למדו לפנ"ז). ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2024 Synopsis The Mishna states, “‘And Moshe told the Jewish people the appointed festivals of Hashem’ – the mitzvah is that they should read each one in its time.” On this the Gemara says: “Our Sages taught, Moshe enacted for the Jewish people that they should inquire and expound upon the laws of Pesach on Pesach, the laws of Shavuos on Shavuos, and the laws of Sukkos on Sukkos” (that is, in addition to the requirement to read from the Torah on each Yom Tov the verses in the Written Torah about that day, they must also expound upon the laws in the Oral Torah). The reason it doesn’t mention Rosh Hashana and Yom Kippur here (although they, too, are mentioned in the passage upon which the law is based, “And Moshe told…”) can be understood from the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, where he writes the requirement of “inquiring and expounding upon the laws of Pesach before Pesach for thirty days” etc. is in order to learn the laws of the holiday (including the preparations for the holiday as well as the laws of the holiday itself), in contrast to the requirement of “inquiring and expounding on Pesach” itself., which is about “the theme of the day—the miracle that happened on that day.” Just that since the community is already being gathered to expound upon the miracles (on Yom Tov itself), the opportunity is used to once again review the laws. But on Rosh Hashana and Yom Kippur there is no requirement to gather the community because there is no miracle of the day upon which to expound (and there is no need to gather the community to discuss the laws, which they have already learned during the previous thirty days). Two excerpts from sichah of Purim 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2024 לע"נ מרת מלכה רייזל בת הרה"ח ר' מרדכי דובער ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלה ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד לע”נ הרה"ח הרה"ת ר' דובער ע"ה יוניק ליום היארצייט שלו ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' דוד שי' יוניק

התוכן לאחרונה קמים יהודים שאת כספי הציבור שהיו יכולים להשקיע בחינוך יהודי של אלפי ילדי ישראל – פיקוח נפש רוחני (ואולי גם גשמי) – מבזבזים בלרחק יהודים מדרך התורה וההלכה... מקימים וועדות שידונו בעניני תורה והלכה כשמבטיחים מראש שמסקנת הרוב [דוקא. לא כולם, כדי להראות כאילו השקו"ט היתה כנה...] תהי' באופן מסויים! עושים שינויים בסידור; כדי "לקרב" בנ"י ליהדות מעודדים אותם לנסוע בשבת לביהכנ"ס... אף שבכך עוברים גם על מלאכות מן התורה! ובשביל מה – לשמוע את הדרשה של ה"ראביי" בעניני פוליטיקה וכד'!; פעם ראיתי נאום של א' שדרש בר"ה שהי' בו הכל חוץ מעניני יר"ש... כשהתעניין מה דעתי על הנאום, אמרתי לו הרי אפילו לשיטתו – מדוע הסתמך בדרשתו על ספרי הגויים כאשר אותו ענין כתוב בתורה שבכתב! ומה יענה לשאלת נכדו – אם "במקרה" יקבל חינוך יהודי – איך שכח פסוק בתנ"ך?!... משיחת מוצאי ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2024 Synopsis It has happened recently that public funds that could have been invested in the Jewish education of thousands of Jewish children – a matter of life and death (spiritually, and perhaps also physically) – has been wasted on distancing Jews from the path of Torah and Halacha…. They establish committees to discuss matters of Torah and Halacha, while ensuring in advance what the decision will be (they do it via majority vote, to make it seem like it was properly deliberated etc.), and the decision is to make changes to the siddur, that in order to bring Jews “closer” to Yiddishkeit they should be encouraged to drive to shul on Shabbos, which involves biblical prohibitions. And for what – to hear the “rabbi” talk about politics and the like. I saw the text of one rabbi’s Rosh Hashana sermon; it discussed everything but matters of fear of heaven…when he asked me what I thought about the sermon I told him, even according to your own opinion – why did you base the sermon on non-Jewish books, when it says the same idea in the Written Torah? And what will he answer when his grandson asks – if his grandson ends up receiving a Jewish education – how he forgot a verse from the Tanakh?! Excerpt from sichah of Motz’aei Shabbos Parashas Shemini, Mevarchim Iyar 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2024

התוכן הענין ד"מגלה פנים בתורה שלא כהלכה" [אבות פרק ג'] בא מזה שהאדם הוא "משוחד" ו"אוהב את עצמו" עד שהוא מתבייש להודות בטעותו, עד שמצדיק א"ע ע"י ש"מגלה פנים וכו'". והנה כשהאדם לומד תורה באופן של "אחוריים", בלי חשק, אינו שייך בכלל לפסוק הלכה ובמילא גם לא ל"מגלה.. שלא כהלכה", וע"ד פתגם אדמו"ר מהריי"צ שכדי להיות "אפיקורס" צריך לדעת משהו שיוכל להכחישו... לא שייך לשבת "קנאַקן סעמיטשקעס" ולהיות "אפיקורס" – הוא עם הארץ ולא אפיקורס!... כדי להיות "מגלה .. שלא כהלכה" צריך ללמוד תורה בהתמדה ולהתעמק בזה עד שזה ניכר ב"פנים" וכו'. ואדם זה שהוא "משוחד" ה"ה מתייגע בתורה כדי לפסוק להיפך משו"ע!! וכדי שזה לא ייראה כאילו הוא סומך ע"ע, הוא מקים "וועדה" עם אנשים בעלי-תואר ברפואה ובהיסטורי' וכיו"ב, בעלי-הצלחה במשחקי "פוט-באָל" – שיודעים "להכניס" את הכדור גם ברגל השמאלי... – שאין ל"תוארים" אלו שום קשר ל"הלכה", ומשלמים להם אלפי דולרים מכספי הציבור, ולוחץ עליהם שיפסקו ש"שתים ועוד שתים שווה חמש" – לומר על ענין שמבטל דין בשו"ע שזהו יהדות!!! משיחת מוצאי ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2024 Synopsis “Interpreting the Torah not in accordance with the halacha” [Pirkei Avos ch. 3] results from a person being so “bribed” by his self-love that he is too ashamed to admit when he errs, and instead justifies himself by interpreting the Torah as though his actions were correct. When a person studies Torah as an afterthought, without passion, he cannot issue a halachic ruling at all, therefore, he also can’t “interpret the Torah not in accordance with the halachah.” As the Rebbe, my father-in-law, would say, in order to be an apikores, one must really know what it is he is denying…once can’t just be knaken semitchkes (“cracking sunflower seeds”) and be an apikores – that would be an am ha’aretz, not an apikores. To “interpret the Torah contrary to the halacha, one must learn diligently and acquire deep knowledge until he discerns its “face” etc. And this person who is motivated by personal considerations, toils in Torah, in order to issue rulings that defy the Shulchan Aruch! And to create the appearance that he isn’t just relying on his own authority, he establishes a “committee” with academics in medicine and history etc., people who are successful at “football” – who know how to get the ball into the goal with the left foot – they have “degrees” with no connection to halacha, and are paid thousands of dollars of public funds, and pressured to decide that “two plus two is five” – to say that something that goes against halacha is Judaism, G-d forbid. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shemini, Mevarchim Iyar 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2024

התוכן א' הדברים שבזכותם יצאו בנ"י ממצרים הי' מה "שלא שינו את לבושם". א' מיסודי הצניעות (בעיקר בנשים ובנות) – מה שבולט לעין, שהוא הלבוש. וזוהי ההוראה, שאפי' ב"מצרים" צ"ל "לא שינו את לבושם", אפי' אם זה קשה. ודוקא הנהגה זו גורמת לנשיאות-חן ולהערכה בעיני אוה"ע. ועוד פרט: בין מליוני בנ"י שהיו במדבר, אומרת התורה שרק "אחת היתה" שקלקלה – "שלומית בת דברי". וזו היתה תוצאה מזה ש"דברנית היתה", חסרון בצניעות הדיבור. היינו שצ"ל ענין הצניעות לא רק באופן הלבוש אלא גם באופן הדיבור בבית וברחוב. ובזכות ההנהגה באופן של צניעות יוציא ה' את בנ"י גם מגלות זו; כל יהודי צריך להתאחד עם כ"א מבנ"י ובפרט עם אלו הנמצאים בא"י – הנה יה"ר שיקויים בהם מ"ש "ושכבתם ואין מחריד", שגם בשעת ה"שכיבה" אין אפי' מי שיפחידם, כי "ה' שומרך". שגם לזה צריך את ענין הצניעות, וכמ"ש "כי ה"א מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך .. ולא יראה בך ערות דבר וגו'". משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תש"ל, בהכינוס הט"ו של אגודת נשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2024 Synopsis One of the things in whose merit the Jewish people left Egypt was that “they did not change their clothing.” Even in “Egypt,” one must “not change their clothing,” even if it is difficult, and this will cause the Jewish people to find favor in the eyes of the nations around them. The Torah also tells us that from the millions of Jews in the desert, only one fell into sin, Shlomis bas Divri, and it was the result of her being “very talkative,” meaning a lack of tznius in her speech. That is, tznius applies not only to one’s manner of dress, but also to one’s manner of speech. In the merit of tznius, Hashem will likewise take us out of this exile. Every Jew must unite with all Jews, especially those in Eretz Yisrael; may Hashem fulfill for them the verse “…you will lie down and no one will frighten” you, meaning, not only will no one harm them, rather, there won’t even be anyone to frighten them, because “Hashem is your Guardian.” This also requires tznius, as it says, “For Hashem your G-d walks in the midst of your camp to save you and to deliver your enemies before you,” because “He sees no unseemly matter in you etc.” Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Bamidbar, 25 Iyar 5730, at the fifteenth annual N’shei Chabad Convention For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2024 לזכות הת' נפתלי שי' יוניק ליום ההולדת שלו ו' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

התוכן [המשך] ג' שלבים הנ"ל [שמחה, גאולה, מצוה] ישנם גם בענין הפצת המעיינות חוצה – "חוצה" כפשוטה, שזהו"ע שהזמ"ג, אבל גם בה"חוצה" של עצמו, שהרי כחות נפשו הם כבר בבחי' "חוצה" לגבי עצם הנפש: מכיון שה"כח" כפי שנמשך מהנפש הוא בבחי' "חוצה" ביחס לכפי שהי' כלול בעצם הנפש, הנה כדי שהוא יפעול כדבעי יש לכל לראש לשמחו ו"לומר לו" שדוקא עי"ז נפעל הענין ד"יחוד קוב"ה ושכינתי'" (בעולם העשי', אבל עי"ז עד) "הוא ושמו אחד"! ועי"ז הוא "נגאל" מ"נפילת-רוחו" ("נפל מדרגי'"), ואז הוא עושה את הפעולה עצמה – "מצוה". ועד"ז בהפעולה על הזולת: לכל לראש יש לעודדו ולשמחו שידע שיש בו "חלק אלוקה ממעל ממש" וכו', ועי"ז מתבטלים המדידות וההגבלות ו(גם) המחיצות בין א' לשני ["גאולה"], שהרי מצד הנשמה "כולן מתאימות ואב א' לכולנה"! ועד שבאים לעיקר – ה"נעשה" – "מצוה", שעי"ז נעשה ה"צוותא וחיבור". ד' חלקים משיחת יום ב' פ' אמור, אדר"ח אייר ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2024 Synopsis [Continued.] These three stages mentioned earlier (joy, redemption, and mitzvah) also apply to spreading the wellsprings outward – “outward” in the literal sense (which is the call of the hour), as well as “outward” within oneself. Compared to the soul’s essence, the soul’s faculties are considered “outside.” Therefore, in order for a soul-faculty to operate properly, one must first bring it joy, by “telling it” that it is the means by which the “union of the Holy One blessed be He, and His Shechina” will come about etc. This joy “redeems” the soul-faculty from the sense that it has fallen from its higher level, after which comes the action itself – “mitzvah.” The same applies to spreading the wellsprings to others: first, one must give the other Jew the encouragement and joy that comes with the knowledge that he is an “actual portion of Hashem from above” etc. This then nullifies all boundaries and limitations (“redemption”), including the barriers between one Jew and another, because in truth, “they are all equal and they all have one father.” Then comes the main thing – action which brings about the bond and connection (“mitzvah”) to Hashem. Four excerpts from sichah of Monday, Parashas Emor, first day of Rosh Chodesh Iyar 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2024

התוכן הנקודה של חודש אדר היא – שמחה. חודש ניסן – גאולה. חודש אייר (שבכ"י ישנה המצוה דספיה"ע) – מצוה, צוותא וחיבור עם ה'. ביאור הסדר של ג' הענינים אלו מלמטה למעלה: אף שגדול מעלה השמחה עד ש"שמחה פורץ גדר", אבל הרי ידוע ששמחה אמיתית היא דוקא כשלפנ"ז הי' מעמד ומצב בלתי-רצוי ונפעל הענין ד"ונהפוך הוא", שזה עצמו מוכיח שאי"ז עדיין ענין ה"גאולה". ע"ד השמחה דחודש אדר שעדיין לא היתה גאולה בשלימותה אלא "אכתי עבדי אחשורוש אנן". אח"ז באה ענין הגאולה, שאמיתית ענין הגאולה היא גאולה בשלימותה, ע"ד הענין ד"יציאת מצרים" ש"אילו זכו" היתה זו הגאולה האמיתית והשלימה. וזה מודגש באי אמירת תחנון במשך כל החודש, ע"ד הענין ד"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" לעת"ל וכו'. אח"ז באה הענין ד"מצוה" – צוותא וחיבור עם ה', הענין ד"ילכו מחיל אל חיל" בקדושה עצמה. ע"ד העבודה דלעת"ל לאחרי קיום היעוד ד"ואת רוח הטומאה וגו'". וכמו הציווי ד"קדושים תהיו" אע"פ שכבר במ"ת היו בנ"י "גוי קדוש". ג' חלקים משיחת יום ב' פ' אמור, אדר"ח אייר ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2024 Synopsis The themes of the months of Adar, Nissan, and Iyar respectively are joy, redemption, and the connection and bond forged through a mitzvah (as demonstrated by the fact that Sefiras Ha’Omer applies every single day of the month of Iyar, something we don’t find in any other mitzvah). Despite the tremendous quality of joy (“breaking through barriers”), true joy can only be experienced when one was first in an undesirable situation, and then “it was reversed.” This proves that there isn’t yet a state of true redemption, like the month of Adar, whose redemption is not complete because “We are still servants to Achashverosh.” Afterwards comes the month of redemption; true redemption is when the redemption is complete, like the Exodus from Egypt which, “had they merited,” would have been the true and complete Redemption. This is expressed in the fact that Tachanun is not recited throughout the entire month of Nissan, a semblance of the future era, when “I will remove the spirit of impurity from the earth.” Then comes the connection and bond with Hashem that results from a mitzvah; within this connection, one constantly advances from level to level within holiness itself. This is similar to the Divine service in the future era, when “I will remove the spirit of impurity etc.,” and to the command, “You shall be holy,” that is, constantly becoming holier, even though the Jewish people already became “a holy nation” when the Torah was given. Three excerpts from sichah of Monday, Parashas Emor, first day of Rosh Chodesh Iyar 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2024 לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער

התוכן לקט סיפורים בקשר לכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע: 1) מה שהצ"צ אמר אודותיו "וואָס איז דער פלא אַז "תפארת שבתפארת" האָט אַזאַ ענין". 2) בתחלת נשיאות הצ"צ התקשו החסידים להבין סגנון המאמרים. פעם שאלו את אדמו"ר מהר"ש, הוא הי' אז כבן 6-7, ובאמצע משחק, על מקור ופירוש של מדרש מסויים שהובא במאמר, וענה מיד! 3) היתה אצלו הרחבה גדולה בגשמיות, הכל הי' עשוי מזהב וכו'. אאזמו"ר לאחרי החתונה שלו הי' מה"יושבים" אצל אדמו"ר מהר"ש במשך כמה חדשים [לא כמו הסדר כאן שהזוג הצעיר נוסע ל"ירח-דבש" מיד לאחרי החתונה למרות כל המכשולים וכו'. והלואי היו מבטלים מנהג רע זה], כשחזר משם, שאלוהו א' מהו הענין בהנהגה זו, הרי ניתן לתת את הכסף לצדקה? וענהו: "פעטאַח פעטאַח, צוליב וועמען דען איז באַשאַפן די גאָלד"?!". עוד סיפור בקשר ל"רחבות" שלו: הי' לו סדר שכל בוקר הי' נוסע בעגלה רתומה ל-4-6 סוסים ליער למשך זמן. היו יכולים לחשוב שהוא הולך ל"טיול", עד אשר, לאחר לחץ של החסידים וכיו"ב, תיאר הבעל-עגלה הגוי את ה"הנהגה המוזרה" שהוא רואה: כאשר מגיעים ליער, מתיישב הרבי מתחת עץ ומתחיל לבכות, בעוד כל יתושי הסביבה רוחשים עליו וכו'...! לא "טיול" אלא סיגופים! ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2024 Synopsis A collection of stories about the Rebbe Maharash: (1) When the Rebbe Maharash’s teacher told his father, the Tzemach Tzedek, how well he was doing, his father replied, “Why are you surprised that Tiferes Sheb’Tiferes does well?” (2) The Chassidim once asked the Rebbe Maharash, who was six or seven years old at the time and in middle of playing, to provide the source for a certain Midrash the Tzemach Tzedek had cited in a maamar, and he answered them immediately. (3) The Rebbe Maharash lived an exceptionally wealthy lifestyle, with everything made of gold etc. After my grandfather’s wedding, he spent time as one of the “sitters” at the court of the Rebbe Maharash (unlike nowadays when young couples run off after the wedding to a “honeymoon,” subjecting themselves to numerous stumbling blocks etc.; would that this bad practice be abolished). When he returned from Lubavitch, someone asked him why the Rebbe Maharash lives so lavishly, when he could give the money to tzedakah etc.? He replied, “Fool, fool, for whom was the gold created?” Another story about the Rebbe Maharash’s lavish lifestyle: every morning his coachmen would drive him into the forest with a carriage harnessed to four or six horses etc. One day, the Chassidim got the coachman to divulge the “strange conduct” he observed on these daily trips: the Rebbe would sit under a tree and cry, with all the ants crawling on him etc. People might have thought it was a trip for leisure, but to the contrary, the Rebbe was afflicting himself. Stories of the Rebbe Maharash: (1) Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos, Parashas Tazria-Metzora, 5739; (2) excerpt from sichah of 13 Nissan 5726; (3) excerpt from sichah of Purim 5728. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2024

התוכן כל יום ויום של חודש אייר קשור עם מצוה מיוחדת (נוסף על המצוות השייכות לכל ימי השנה)‏ – ‏מצות ספירת העומר. ומוסיפים בקיום מצוה זו מיום ליום‏ – ‏"מעלין בקודש". וההוראה: כאו"א צריך להשתדל להוסיף בקיום המצוות באופן ד"מעלין בקודש", כמו לנצל גם את זמנו הפנוי (מבי"ס) ללימוד התורה וכיו"ב. וזה נוגע במיוחד ל"צבאות ה'" שרוצים למצוא חן בעיני ה"מפקד העליון"‏ – ‏הקב"ה וכו'. ומדת הקב"ה היא "מדה כנגד מדה"‏ – ‏עי"ז יוסיף הקב"ה בברכותיו לכלל ישראל וכו'. משיחת ו' אייר ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2024 Synopsis Every day of the month of Iyar has a special mitzvah – Sefiras HaOmer – which involves a daily increase, “ascending in holiness.” The lesson is: every Jew must strive to increase in mitzvos, “ascending in holiness,” for example, a child devoting his free time to Torah study etc. This applies particularly to members of Tzivos Hashem, who wish to cause pleasure to Hashem, the “Commander-in-Chief.” And because Hashem’s attribute is “measure for measure,” Hashem will respond in kind, by giving increased blessing to the Jewish people etc. Excerpt from sichah of 6 Iyar 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2024 לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר ראובן צבי יהודה ע"ה פייגעלשטאק ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה. לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן

התוכן למרות החילוקים בין בנ"י, הנה מצד עצם הנשמה של כאו"א שהיא העיקר, שהיא "חלק אלקה ממעל ממש" ו"אב אחד לכולנה" – הרי כולם במעמד ומצב של אחדות. אבל האחדות שמצד עצם הנשמה צ"ל ניכרת גם בפרטי הכחות שבנשמה, ועד בנשמה כפי שמלובשת בגוף הגשמי. וזהו כללות הציווי ד"אהבת לרעך כמוך" – שהנהגת בנ"י במחשבה דבור ומעשה בפועל ממש צ"ל באופן דאהבת ישראל, ועד שהאהבה אל הזולת היא "כמוך", מאחר ששניהם מציאות אחת. וכמבואר בירושלמי שכל בנ"י הם בדוגמת איברים שונים מגוף אחד, שהחילוקים בין יד ימין ויד שמאל (לדוגמא) אינם תופסים מקום לגבי היותם חלק מגוף אחד. וכמודגש בזה ש"הדם שהוא הנפש" הולך בכל האיברים כולם. והציווי דאהבת ישראל הוא הוראה ב"תורת אמת" ו"תורת חיים" – הוראה בחיים, עד ש"זהו כל התורה כולה, ואידך פירושא הוא, [ואומרים לו:] זיל גמור"! ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2024 Synopsis Despite the differences between Jews, they are all one – by virtue of the essence of their soul, which is “literally a part of G-d from above” and which for a Jew is primary. But this soul-unity must also be expressed openly in the soul’s specific faculties, as well as in the physical body. This is the meaning of the commandment to “love your fellow like yourself”: a Jew’s conduct in thought, speech, and action must embody Ahavas Yisroel, and to the degree that one loves his fellow Jew “like yourself,” because they are really all one being. As explained in Yerushalmi, all Jews are like limbs of a single body; the distinctions between one limb and another have no bearing on the fact that they are all part of the same body. This is emphasized by the fact that the blood, which “is the soul,” circulates throughout all the limbs. The mitzvah of Ahavas Yisroel is an instruction of the Torah of truth and the Torah of life – a guide for life, to the extent that Ahavas Yisroel is “the entire Torah,” and “the rest is its interpretation.” [And then a Jew is told:] “Go study.”Top of Form Two excerpts from sichah of 6 Tishrei 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2024

התוכן התחלת שיעור היומי ברמב"ם הוא (הל' שבת רפט"ו): "עומד אדם ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד כולה, ועומד ברה"י ומטלטל ברה"ר, ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות". וי"ל דבהלכה זו נתבאר התוכן דכללות עבודת האדם לקונו ע"י קיום תומ"צ "בלשון ברורה ודרך קצרה". "עומד אדם ברה"ר ומטלטל ברה"י כולה: "אדם", ע"ש אדמה לעליון, קאי על נשמה בגוף שנמצא "ברה"ר" – עלמא דפרודא, עוה"ז. ועבודתו שם הוא לטלטל ולפעול (ע"י עבודתו) ברשות היחיד – יחידו של עולם – כולה. כתורת המגיד – "דע מה למעלה ממך" – שכל מה שלמעלה ה"ז תלוי בך "ממך". וממשיך: "ועומד ברה"י ומטלטל ברה"ר, ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות": כבר בתחלת עבודתו בעוה"ז, שהוא ירידה גדולה ביותר, ישנו כבר ה"שכר", שגם בהיותו נשמה בגוף בעוה"ז – ה"ה "עומד ברשות היחיד" ובכוחו לפעול ברה"ר וכו'. אלא שמכיון שעדיין לא הגיע הזמן ד"את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", שלימות הבירור, יש לו עדיין ההגבלה שלא יוציא חוץ לד' אמות, מחוץ לגבול הקדושה וכו'. משיחת ז' אדר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2024 Synopsis Today’s Rambam begins (Hilchos Shabbos, ch. 15): “A person may stand in a public domain and move [objects] throughout an entire private domain, and stand in a private domain and move [objects] within a public domain, provided that he does not carry beyond four cubits.” It can be said that this law expresses the basic idea of a Jew’s Divine service: “A person may stand in a public domain and move [objects] throughout an entire private domain”: A “person” (Adam – “similar to the Most High”) refers to the soul within the body, which is in a “public domain” – this physical world, the “world of separation.” His role there is (through his divine service) to “move” and bring about advancement in the “private domain” – of the Unique One of the World – entirely. As the Maggid taught, “Know what is above you” – everything above depends on and comes “from you.” Then the Rambam continues: [A person may] “stand in a private domain and move [objects] within a public domain, provided that he does not carry beyond four cubits”: at the very beginning of one’s divine service in this world – which is a tremendous descent for the soul – he has the “reward,” meaning, even as a soul in a body in this world – he “stands in the private domain” and has the ability to influence the public domain etc. Just that since Moshiach hasn’t yet come, and the world hasn’t yet been completely refined, there is still the condition that he must not “carry beyond four cubits,” that is, beyond the boundary of holiness etc. Excerpt from sichah of 7 Adar 5748. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2024

התוכן א) יום זכאי לענין הגאולה מצד כללות השנה, החודש, היום בחודש, וימי הספירה (שנת "נפלאות אראנו", חודש ניסן, כ"ז בחודש -זך, ג' פעמים ג' פעמים ג' – "חזקה" דחודש ניסן באופן דשילוש משולש, מזה באים לכ"ח – כח, ערב ר"ח, ר"ח, ב' אייר וכו', ימי הספירה – בין חג הפסח – זמן חירותינו למתן תורה – "תורה חדשה וגו'") ועוד. ב) תמיהה הכי גדולה: היתכן שעדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל?!; צעקת "עד מתי" באמת; "עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש"! ["במילא איז די איינציקע זאַך וואָס איך קאָן נאָך טאָן: איך גיב דאָס איבער יעדערן פון אייך, און טוט אַלץ וואָס איר קענט, און זעט אַראָפּבריינגען משיח תיכף ומיד ממש, אין ענינים טאַקע פון אורות דתוהו אָבער אין כלים דתיקון. . איך האָב אָגעטאָן אַלץ וואָס איך קען און מכאן ולהבא טוט אַלץ וואָס איר קענט און ויהי רצון. . אַז מ'זאָל אויספירן און ס'זאָל זיין תיכף ומיד ממש, און מתוך שמחה וטוב לבב!"]. שיחת זך ניסן, אור ליום ועש"ק, כח ניסן ה'תנש"א ("השיחה הידועה") ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2024 Synopsis (1) Today is an auspicious day for redemption, by virtue of the year, the month, the day of the month, and the day of the Omer (the year of “I will show him wonders,” the month of Nissan, the 27 (“pure”) of the month (three times three time three), followed by the 28 (“strength”), followed by Erev Rosh Chodesh, the two days of Rosh Chodesh, the 2 of Iyar etc.). (2) The greatest question arises: how can it be that Moshiach still hasn’t come?! “What more I can do I don’t know…the only thing I can still do: I give it over to every one of you, and do everything you can to see to it to bring Moshiach literally right now… and may it be His will…that it happen literally right now, and with joy and gladness of heart!” Sichah of Thursday night, 28 Nissan 5751 (the famous sichah). For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2024

התוכן הוראה מהתחלת פ' קדושים "קדושים תהיו כי קדוש אני": "קדושים תהיו" – לשון רבים – קאי על קדושת הנשמה וקדושת הגוף, וקדושתם של ישראל נפעלת מצד קדושתו של הקב"ה – "כי קדוש אני", לכן כשם שקדושתו של הקב"ה אינה משתנית מצד שינויי מקומות וזמנים, כן הוא גם בקדושתם של ישראל שלא שייך בה גרעון או חלישות, ויתירה מזו: מכיון שקדושתו של הקב"ה היא אין סופית ה"ז מתבטא גם בקדושתו של ישראל בזה ש(לא רק שאין בה גרעון ח"ו אלא) "מעלין בקודש" – מוסיפים בה תמיד בעילוי אחר עילוי עד אין סוף בבחי' "ילכו מחיל אל חיל וגו'". משיחת כ"ו ניסן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2024 Synopsis The verse states, “…Kedoshim tihyu ki Kadosh Ani…” (“You shall be holy, for I am holy”). The word Kedoshim (in the plural) refers to the holiness of the soul and the holiness of the soul, and the Jew’s holiness results from Hashem’s holiness – “for I am holy.” Therefore, just as Hashem’s holiness is unchanging and unaffected by time and place etc., so, too, the holiness of the Jewish people cannot be diminished or weakened. Moreover, since Hashem’s holiness is infinite, that quality is also expressed in the holiness of the Jewish people: not only is not diminished, rather, they “ascend in holiness,” constantly increasing without limit, “from strength to strength.” Excerpt from sichah of 26 Nissan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2024 לזכות מרת נחמה דינה בת מינדל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ז ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' אברהם שי' גורארי' לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו

התוכן בסיום מס' יומא מביאה המשנה הפסוק "מקוה ישראל ה'" ואומרת ע"ז "מה מקוה מטהר את ישראל אף הקב"ה מטהר את ישראל". וצ"ע הראי' ממקוה שהקב"ה מטהר את ישראל?! אלא אם יאמר א' שאינו מאמין שהקב"ה בעצמו מתעסק לטהר את הטמאים שעשו נגד רצונו ית', "רחץ הוי' את צואת בנות ציון" – הלא מתאים יותר שהוא ישלח לצורך זה מלאך, נביא, רב, שמש..., בשביל מה עליו בעצמו להתעסק בזה"?! ע"ז באה הראי' ממקוה: זה שמקוה מטהרת את הטמאים, וכמה טמאים שלא יטבלו בה הרי היא נשארת בטהרתה, ה"ז דוקא בגלל שהיא מציאות (היחידה שהקב"ה נתן בעולם) שאין לה שום שייכות לטומאה כלל, ואינה בגדר לקבל טומאה (וברוחניות ה"ז התורה ש"אינה מקבלת טומאה"). ועד"ז, דוקא הקב"ה בעצמו שהוא היחיד השלם בתכלית השלימות, ואינו בגדר לקבל טומאה ח"ו, יכול להתעסק עם הטמאים ולטהרם! משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2024 Synopsis At the end of Masechta Yoma, the Mishnah cites the verse “The mikveh of the Jewish people is Hashem,” and says, “Just as a mikveh purifies the impure, so does the Holy One, Blessed be He, purify the Jewish people.” A person might say, he doesn’t believe that Hashem Himself deals with purifying the impure – i.e. someone who has transgressed His will. Seemingly it would be more fitting for Hashem to send a messenger, an angel, an navi, a rabbi to do it, rather than do it Himself?! But a mikveh proves Hashem does so Himself: the mikveh purifies the impure, and no matter how many impure people immerse in it, it remains pure, precisely because it is the one thing in the world that is entirely unsusceptible to impurity at all, and cannot become impure. (In spiritual terms: the Torah cannot become impure). Similarly, it is precisely Hashem Himself, the one perfect being, Who cannot become impure – Who can deal with purifying the impure. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2024 לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ לזכות הרב יוסף יצחק בן שרה שי' עמאר ליום הולדת שלו כ"ו ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתו שי'

התוכן "חכמה" (ללא קשר להנהגה בפועל) יש גם בגוים אבל לא ענין ה"תורה" (הוראה שמיישמים אותה בפועל). כי כדי לפעול עם האדם לוותר על כבודו, על הקנאה והתאוה וכדומה – אין הדבר אפשרי אא"כ זה מיוסד על קיום רצונו של בורא העולם ומנהיגו. ובדורנו זה, כאשר דוקא אצל אותו עם שהתפאר בענינים של חכמה ומדע חקירה ומוסר וכו' הי' היפך הענין דצדק ויושר באופן הכי מבהיל – הוכח זאת. וזהו גם מה שמסכת אבות, שבו מדובר בעניני מוסר ומדות טובות, מתחיל "משה קיבל תורה מסיני", שכן זוהי הערובה היחידה להנהגה עפ"י צדק ויושר בנוגע לעצמו ובנוגע לזולת – "והעמידו תלמידים הרבה" (כהמשך המשנה). וכמדובר כמ"פ ש"הרבה" פירושו שלא שייך ריבוי גדול יותר! היינו שלא נשאר אפילו יהודי אחד שאינו בכלל זה. ועד"ז צ"ל ההשפעה על אוה"ע. וכאשר ה"דברים יוצאים מן הלב – נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם", ורואה "פרי טוב בעמלו". ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2024 Synopsis “Wisdom” (unmoored from practical deed) can be found even among the nations, but “Torah” comes only from Sinai. Because to get a person to forego his own honor, jealousy, and desires etc. – is impossible unless built on the foundation of fulfilling the will of the Creator and Ruler of the world. This is especially proven in our generation, the nation which boasted of being the most advanced in wisdom, science, philosophy and morality etc. – stooped to the most horrifying evil. This is also why Pirkei Avos, which is about ethics and positive traits, begins with “Moshe received the Torah from Sinai.” Because that is the only guarantee for just and upright conduct with regards to oneself and others. The Mishna continues, “Raise many students.” “Many” means that not even one Jew remains unreached; similarly, we must influence the nations of the world as well. And “Words spoken from the heart enter the heart and have their effect,” allowing one to see “good fruits from his labor.” Two excerpts from sichah of 12 Tammuz 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2024

התוכן הענין של ספירת העומר [כמ"ש ברביעי דפ' אמור] הוא שסופרים ימים. ולכאו' מהו התועלת בזה?! אלא, מכיון שתכלית ימים אלו הוא - תוכנם, להזכר על ה"עומר", ואם אינו סופר היום "לעומר" - הפסיד היום! ומזה לימוד נפלא על הצורך לייקר הזמן - כי לכל רגע שניתן לאדם יש תכלית מסויימת - למלא את שליחותו של הקב"ה המוטלת עליו לקיים ברגע זה, ודוקא עי"ז נעשה רגע זה למציאות בעלת תוכן אמיתי, ואם עובר רגע ללא תוכן המתאים, הרי לא זו בלבד שחסר אצלו המעשה שהי' יכול לעשות ברגע זה, אלא גם כללות המציאות דרגע זה! וע"ד שהי' אצל אאע"ה שהי' "בא בימים" - ימיו היו שלמים, "מלאים" בתוכן אמיתי, וענין זה בא בירושה לכאו"א מישראל, ויש לו הכחות שכל רגע ורגע מהיום יהי' ממולא בתוכן אמיתי! ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2024 Synopsis Seemingly, what is the point of counting days during Sefiras HaOmer [as described in the fourth Aliyah of Emor]? The point of the Omer is to remember the Omer offering (“to the Omer”), and if one fails to count a day, he loses that day. This teaches us a wondrous lesson about the importance of valuing time: every moment a person is given is for a specific purpose – to give the moment true meaning by using it to fulfill his Divine mission for that moment. If a moment passes without being properly filled with meaning, he not only loses the deed he could have done at that moment, rather, he also loses the very moment itself. It says that Avraham Avinu was “coming in days,” meaning, his days were complete, filled with true meaning. This ability is given to every Jew as an inheritance, to fill every moment of the day with true meaning. Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2024

התוכן מעלת הימים האחרונים דחג הפסח מצד הענין ד"הכל הולך אחר החיתום", וכן עפ"י הידוע שההדגשה בימים האחרונים דחה"פ היא על הגאולה העתידה, וכמו שמודגש בהפטרות של ימים אלו וכן בקריאת התורה דשביעי של פסח ‏–‏ השירה ד"אז ישיר וגו'", ובמילא יש להוסיף בפעולות טובות בימים האחרונים דחה"פ ביתר שאת עוד יותר מבימים הראשונים, ובמיוחד פעולות הקשורות עם ילדי ישראל, כי הרי הענין ד"הם הכירוהו תחלה" הי' בשביעי של פסח! וענין זה ד"הם הכירוהו תחילה" הוא בכל ילדי ישראל בכל מקום ובכל זמן והם פועלים גם על הוריהם ‏–‏ "והשיב לב אבות (להקב"ה) על (ידי) בנים". משיחת יום ד' דחוה"מ פסח, ערב ימים האחרונים דחג הפסח ה'תש"מ, אחרי תפילת שחרית ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2024 Synopsis The emphasis during the second days of Pesach is on the coming Redemption, as seen in the Haftoros of the second days as well as in the Torah reading of the seventh day of Pesach – the song of Az yashir etc. Therefore, one should increase in positive deeds during the last days of Pesach, even more so than during the first days, especially activities involving Jewish children, because [at Kerias Yam Suf, which took place] on the seventh day of Pesach, “They recognized Him first.” The idea that “They recognized Him first” applies to all Jewish children in every time and place, and they also influence their parents – “He will turn the hearts of the fathers to [Hashem, through] the children.” Excerpt from sichah of the 4th day of Chol Hamoed Pesach 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2024 לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסח לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת ר' מאיר שי' זקלס

התוכן חג הפסח נק' בתורה "חג המצות". החילוק בין חמץ למצה הוא, שבצק של "חמץ" הולך ותופח ומגביה א"ע, ואילו בצק של "מצה" שומרים עליו שלא יתפח. ובעבודה: "חמץ" מורה על רגש של גאוה והתנשאות, ו"מצה" - על רגש של ביטול וענווה. וההוראה: הנהגתו של יהודי צ"ל באופן של "מצה" - לא בתנועה של גאוה אלא של ביטול. ובנוגע לכאו"א מ"צבאות ה'" שזכו להיות בצבא שהרמטכ"ל שלו הוא ממה"מ הקב"ה, זקוקים הם לאזהרה מיוחדת שידיעת דבר זה לא תביא אותם לידי גאווה ח"ו כ"א לתוקף במילוי הוראותיו של ה'. משיחת יום ועש"ק, ג' דחול המועד פסח, ח"י ניסן ה'תשמ"ג, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2024 Synopsis Pesach is called Chag Hamatzos; the difference between chametz and matzah is that chametz rises, whereas matzah is guarded so that it doesn’t rise. In terms of divine service: chametz represents haughtiness and arrogance, and matzah represents humility and bittul. A Jew must behave like “matzah” – with bittul and humility. Every member of Tzivos Hashem, who has merited to be in the army whose Commander-in-Chief is Hashem, must make sure that despite having this great privilege and quality, he doesn’t let it lead to arrogance, chas v’shalom, but rather that it gives him strength for fulfilling Hashem’s instructions. Excerpt from sichah of Friday, 3 day of Chol Hamo’ed Pesach, 18 Nissan 5743, to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2024 לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏ לזכות שמעון נצח בן קרן ברכה לבנה שי' ליום ההולדת שלו י"ט ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת ‏הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו גוזלן

התוכן כיון ש"תורת אמת" דורשת "בכל יום יום חייב אדם לראות עצמו כאלו הוא יצא ממצרים" מובן שישנו הענין ד"יציאת מצרים" בכל אחד בכל יום! והביאור: הרי ענינו של יציאת מצרים הוא הנסים גלויים שהיו אז, הנה כאשר כל אחד יתבונן בעצמו יראה שקורים אצלו נסים בכל יום ויום! לפעמים נסים גלויים, לפעמים הוא רואה השגחה פרטית גלוי' ולפעמים הנסים מלובשים בטבע, עד שאפי' הפרנסה של יהודי תלוי' באמת בנסים (רק הם מלובשים בטבע), כמסופר על ר' המנונא שגם כשהי' לו האוכל על השולחן הי' מתפלל לה' למזונות! וזהו גם הענין דברכת האוכל שעי"ז נעשה האוכל ברשותו של המברך ואז מותר לו ליהנות מזה, והרי אין נס גדול מזה שע"י בקשתו מממה"מ הקב"ה ה"ה מקבל מיד לחם ברשותו! משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2024 Synopsis Since the Torah of Truth demands that “Every single day a person is obligated to view himself as though he went out from Egypt,” it is understood that the Exodus occurs every single day. Being that the Exodus involved open miracles, this means that a person experiences miracles every day, and when he contemplates this, he will see it. Sometimes open miracles, sometimes open displays of Hashgacha Pratis, and sometimes miracles clothed in the ways of nature; indeed, a Jew’s livelihood is entirely miraculous (just that it is clothed in nature). In this vein, the Gemara tells the story of Rav Hamnuna, who would daven to Hashem for food even when he already had food on his table. This is also the significance of the brachos made before eating food – the brachah places the food in the person’s domain, giving him permission to enjoy it. And there is no greater miracle than this: that by asking the King of Kings, the Holy One, blessed be He for food, one is immediately given food that belongs to him. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2024

התוכן נמצאים אנו בערב חג הפסח - ה"ראשון לרגלים", ובו מתחילים כבר עניני הפסח - קרבן פסח ומצות "תשביתו שאור"; היום הוא יום הולדת של הרמב"ם [ולהעיר שבדרך כלל לא מפורסם ימי ההולדת של גדולי ישראל] ויש לנצלו לעורר עוה"פ אודות השיעורים בלימוד הרמב"ם; יש להזכיר גם אודות ההוספה בלימוד תורתו של הצ"צ - בעל יום ההילולא די"ג ניסן; כאן המקום לעורר ע"ד ההשתדלות בנתינת צרכי החג, שיהיו "מצה ומרור מונחים לפניך" - לפני כאו"א מישראל; ויה"ר שתיכף ומיד ממש תבוא הגאולה האמיתית והשלימה ובאים "עם ענני שמיא" לארצנו הקדושה "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" וכו'. ועוד. ב' חלקים משיחת ערב חג הפסח ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2024 Synopsis Today is Erev Pesach, the “first of the festivals”; it is the time of the final preparations for the holiday, including the Korban Pesach and the mitzvah to obliterate chametz. Today is also the Rambam’s birthday (and notably, we don’t know the birthdays of most great Jewish leaders), and therefore it’s an opportunity to once again emphasize the study of the daily Rambam. It is also an opportunity to encourage more study of the teachings of the Tzemach Tzedek, whose yom hilulah is on 13 Nissan, and the efforts toward providing every Jew with all their holiday needs, in such a way that everything is “placed before you.” May it be Hashem’s will that we merit the true and complete Redemption immediately, and go “with heavenly clouds” to our Holy Land, “and eat there from the sacrifices and from the Pesach sacrifices.” 2 excerpts from sichah of Erev Pesach 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2024