עושים רפואה Osim Refua

האם ידעתם שניתן למצוא זכוכית בתחבושות, בתרופות לאקנה, ואפילו במשחות שיניים? ידעתם שזכוכית מהווה כלי לקידום הטיפול בסרטן? מה כ"כ מיוחד בזכוכית שאנו מכירים? כיצד הזכוכית אפשרה למין האנושי להתפתח? איפה נמצאת הזכוכית בתוך הסקאלה שבין מוצק לנוזל? והאם פלסטיק הוא סוג של זכוכית? הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת עם ד"ר רחלי וקשלק, כימאית מומחית לתחום החומרים ומרצה במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, בה אנו "ננפץ לרסיסים" את כל השימושים השונים והמפתיעים של זכוכית בגוף האדם. האזנה נעימה!

עיתונאי בולגרי מגיע לבית החולים בלונדון עם עקיצה מסתורית ברגל. הרופאים לא בטוחים איך לטפל בעקיצה המשונה - ובמהרה מצבו מחמיר. מאחורי העקיצה, כך מסתבר, מסתתר סיפור יוצא דופן שמתחיל בצמח תמים למראה ומסתיים בארכיוני המשטר הסובייטי. אז מה בדיוק קרה לגיאורגי מרקוב - והאם מישהו ניסה להרוג אותו במכוון?

מה זה פסוריאזיס ואיך נראה המנגנון הביולוגי שגורם למחלה? איך הטיפול במחלת הפסוריאזיס משתנה ומתפתח בשנים האחרונות, והאם יכול להיות שבעוד מספר שנים עולם הטיפול במחלה ייראה אחרת לגמרי? על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר פליקס פבלוצקי, מנהל מכון הפסוריאזיס וטיפולי פוטותרפיה בבית החולים שיבא, ויו"ר החוג לפסוריאזיס בישראל. למידע נוסף על מחלת הפסוריאזיס ושאלות לגבי אפשרויות הטיפול, פנו לרופא.ה המטפל.ת. 91-FEB-2024

בלונדון של המאה ה-19, עיר של ערפל ופיח, עולה תעלומה רפואית משונה: מה הקשר בין נטייה לשברים מרובים, עייפות כרונית ושתן עם תכונות מוזרות? התעלומה הזאת מובילה לגילויה של מחלה בשם מיאלומה נפוצה, מחלה אונקולוגית שבה חולים עשרות אלפים גם היום. מהי מיאלומה נפוצה ומה משתבש במנגנון הביולוגי הגורם לה? מה אפשר לעשות כשתאי מערכת החיסון יוצאים מכלל שליטה? והאם יש מקום לאופטימיות? כדי לענות על שאלות אלו ואחרות, ולספר את סיפורה המרתק של המיאלומה הנפוצה, אירחנו את פרופ' מירב לייבה, מנהלת המחלקה ההמטולוגית בביה"ח אסותא אשדוד. האזנה נעימה!

אנחנו רגילים לחשוב על סרטן כעל מחלה של אנשים מבוגרים - אבל כ-13% מחולי הסרטן הם צעירים. באופן טבעי, הם מתמודדים עם אתגרים ייחודיים וזקוקים לפתרונות מותאמים לצרכיהם - אבל עד לאחרונה נושא הסרטן בצעירים בישראל הוזנח. למה בכלל יש אתגר בטיפול ובאבחנה של סרטן באנשים צעירים - ואיך אפשר לשנות את התמונה המצערת הזאת? בפרק מתארחות: מיכל בר דורון, סמנכ״לית מחקר ומדיניות בעמותת ״חלאסרטן״, וענת שפירא מעמותת ״חלאסרטן״.

כבר מתקופת התנ"ך נחרדו האנשים ממחלת הצרעת. הצרעת נתפסה כגזרה משמיים וכעונש אלוהי, ועל מי שסבל ממנה נכפו, בנוסף לסבל מהמחלה עצמה, גם נידוי חברתי ולעיתים אף עונשים כבדים יותר. בתקופות מסוימות בהיסטוריה, הוכרזו חולי צרעת כמתים, וכל רכושם הועבר ליורשיהם עוד בחייהם. הם עצמם הוגלו למושבות מצורעים מרוחקות וחיו בבידוד עד למותם. מהי אותה מחלה נוראית ומפחידה, איך היא מועברת מאדם לאדם, ומה אנחנו יודעים היום על הגורמים למחלה וכיצד ניתן להתמודד איתה. האם עדיין יש מושבות מצורעים גם בימינו? האם יש עדיין סיבה לחשוש ממגע עם חולי צרעת? כל זאת ועוד בפרק שלפניכם.

בכל שנה מתים בעולם כחצי מיליון אנשים מ "זה-רק-שפעת". הפנדמיה של השפעת הספרדית קטלה עשרות מיליונים של אנשים בשנת 1918. מה גורם למחלת השפעת? למה אנחנו לא מצליחים לפתח חסינות עדר למחלה שמופיעה מדי שנה בחורף? ומה מבטיח לנו שבחורף הבא לא תופיע שוב מגפת שפעת קטלנית?

דלקת וושט אאוזינופילית, או בשמה הלועזי "Eosinophilic Esophagitis" (בראשי תיבות - EoE), היא מחלה דלקתית כרונית הגורמת לעלייה במספר תאי האאוזינופילים בוושט ולפגיעה בתפקודו. המחלה מתאפיינת בהחמרות שבאות לידי ביטוי בקשיים בבליעה, כאב ותחושת חנק, ובהפוגות לסירוגין.בשני העשורים האחרונים חלה עלייה במספר הילדים והמבוגרים המאובחנים בה, למרות שעדיין המסע שמטופל עובר עד האיבחון יכול להיות ארוך ומייגע...מה ניתן ללמוד על המחלה, מהן הסכנות ואיך מתמודדים איתה? בפענוח התעלומה יעזור לנו ד"ר נעם זביט, מנהל השירות למחלות אאוזינופיליות של מערכת העיכול, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל. למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.

האם הגוף שלנו יכול להתמודד עם טראומות קשות וטלטלות רגשיות? האם יש דרך למנוע תגובת דחק ו- PTSD? באילו פעולות אנחנו יכולים לנקוט ע"מ לסייע לאחרים לשמר את החוסן הנפשי שלהם אחרי אירוע טראומתי? הפעם שוחחנו עם רס"ן עדי דגן, עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות, חוקרת באקדמיה וקב"נית במילואים, שלימדה אותנו מודל פשוט ושימושי שנקרא מודל יהלו"ם: י – יצירת קשר ה – הדגשת מחויבות ל – לברר עובדות ו – וידוא סדר התרחשות מ – מתן הנחיות

בשנת 1872 מפרסם ד"ר גורג' הנטינגטון, רופא בן 22, מאמר שנקרא "על הכוריאה" אשר מקבל תשבוחות ממובילי הדעה של אותה התקופה, כאחד מהתיאורים המדויקים והממצים ביותר של מחלה שאי פעם נכתב. איך אפשר בגיל כה צעיר, וכמעט ללא נסיון, לפרסם מאמר כ"כ חשוב, מהותי והיסטורי? ואיך הוא הצליח להביא לפריצת דרך בצורה שבה אנו מכירים את המחלה?

בפרק זה נדבר על מחלה נדירה שגורמת לגדילה לא תקינה של אברי הגוף - מצח בולט, לסת דומיננטית, ידיים ורגליים לא פרופורציונליות, ואפילו להגדלת שריר הלב. איך המחלה הזו נוצרת? האם ניתן לטפל בה? מהן ההשפעות החברתיות שלה? ולמה כל כך קשה לאבחן את המחלה הזו בזמן. האזנה נעימה!

בפרק זה נדבר על צפדינה, מחלה קשה מאוד ואפילו מסוכנת שיש לה פתרון קל וטעים - מיץ תפוזים?! למה בעבר היה כל כך קשה לאבחן אותה ומדוע היא הייתה נפוצה דווקא בקרב ימאים? הצטרפו אלינו לסיפור המופלא שעובר דרך הצי הבריטי, המרוץ לקוטב הדרומי, שרקנים ואפילו המאפיה הסיציליאנית. האזנה נעימה!

שירות לציבור של חברת סאנופי. וירוס RSV, הוא וירוס נשימתי נפוץ הנחשב לגורם שכיח למחלות וזיהומים שונים בדרכי הנשימה והריאות בכל הגילאים, בעיקר בחודשי החורף בהם הנגיף פעיל. הוירוס הינו הגורם העיקרי להתפתחות ברונכוליטיס ודלקת ריאות בקרב תינוקות בעיקר בחודשי החורף. למעשה, מרבית התינוקות ידבקו בוירוס ה-RSV במהלך השנתיים הראשונות לחייהם, כאשר הוירוס מהווה את אחת הסיבות המובילות לאשפוזים בביה"ח, בעיקר בתקופת החורף. מהו אותו וירוס ומדוע כל התינוקות צריכים הגנה בפניו? בפענוח התעלומה תסייע לנו דוקטור עדי קליין, מנהלת מחלקת ילדים בהלל יפה.

בשנת 2013 נפטר בפתאומיות אריק איינשטיין ממפרצת של אבי העורקים הבטני. מהי אותה מפרצת אימתנית ומפחידה, ואיך היא קשורה לקללה שמלווה את משפחת איינשטיין כבר למעלה מ- 70 שנה.

לאחרונה פרסם ארגון ה-OECD דו״ח חמור שמציג תמונה קודרת של תהליך ההכשרה של רופאים בישראל. קצב הכשרת הרופאים אינו תואם לצרכים ולקצב גידול האוכלוסייה, וכ-60% מהרופאים החדשים שמצטרפים בכל שנה הם בוגרי אוניברסיטאות בחו״ל. מהצד השני, מאוד קשה להתקבל ללימודי רפואה בארץ. למה בעצם? מה החסמים שמונעים ממדינת ישראל להגדיל באופן משמעותי את כמות הלומדים? מה מחפשים אצל מועמדים ללימודי רפואה, ואיך לעזאזל צולחים את תהליך המיון הקשה הזה? על השאלות הללו ננסה לענות בעזרת ד״ר אוהד עציון, יו״ר ועדת הקבלה לבית הספר לרפואה של אונ׳ בן-גוריון. בפרק פינה בשיתוף צבר רפואה, בה אנו מארחים את ד"ר קרינה גליק, מומחית ברפואה פנימית וטיפול נמרץ ומנהלת המחלקה הפנימית האקוטית, אשפוז פנימית בית בצבר רפואה. האזנה נעימה!

חם, חם מאוד. בגל החום האחרון באירופה, עשרות אנשים מתו ביוון, בספרד, בפורטוגל. אז מהי מכת חום קלאסית, ומהי מכת חום במאמץ? למי הן מסוכנות, ואיך אפשר להתגונן מפניהן? ננסה לענות על אלו בעזרתו של פרופ' יובל חלד — פיזיולוג של המאמץ, לשעבר הפיזיולוג הצבאי הראשי.

את הפרק השני אודות הרפואה הצבאית בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים, נפתח בדילמה שבמרכזה של הרפואה הצבאית: האם מטרת־העל שלה היא לדאוג לבריאות הפרט, או להחזיר את החיילים לשדה הקרב? נדבר גם על החזרה לשיגרה, וננסה להבין כמה זמן היא לוקחת, והאם הצלקת אי־פעם מגלידה?

לקראת יום הזיכרון, אנו מביאים לכם בשידור חוזר פרק ראשון מתוך שני פרקים מיוחדים על מלחמת יום הכיפורים. מלחמת יום הכיפורים חוללה שינויים רבים בחברה הישראלית. בין השאר, היא שינתה גם את תפיסת הרפואה הצבאית בארץ. על כך אנחנו רוצים לדבר בשני הפרקים הקרובים, שיתמקדו במערך הרפואה בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. עשינו מסע, וראיינו שורה של אנשים מאוד מעניינים, שכל אחד מהם ראה את המלחמה הזאת מנקודת מבט שונה: פרופ' ערן דולב, מפקד רפואה פיקודי (מר"פ) של פיקוד הדרום במהלך המלחמה פרופ' גדעון מרין, כירורג כלי דם שהוצב בבי"ח שדה 'רפידים' שבסיני ד"ר בת־שבע פורת כ"ץ, שבאוקטובר 1973 הייתה משוחררת טריה משירות סדיר

ככל שעולם הרפואה מתקדם, עם טכנולוגיות ומחקרים פורצי דרך, כך גם נוצרות דרכי טיפול חדשניים אפילו למחלות הקשות ביותר. אך לעיתים, במצבים סופניים, הטיפול עלול לגרום לסבל נורא. האם נרפא בכל מחיר? או שאולי ישנה דרך אחרת? בפרק זה של עושים רפואה, נדבר על הרפואה הפליאטיבית - רפואה שתפקידה היא לא להציע טיפול, אלא להציע חיים טובים יותר למטופלים, עד סופם. אורחים: -ד״ר דודי האוזנר, מנהל היחידה לטיפול תומך בשיבא, תל השומר. -גלניס כץ, מנהלת ידע ובקרת איכות ב״צבר רפואה״ - מערך אשפוז בבית.

מה היא שמנופוביה רפואית? מה גורם לפוביה הזו? האם יש לה השפעות בריאותיות? האם השמנה היא בהכרח מחלה? מהם השלכותיה עלינו כחברה? איך בכלל מגדירים רזה ושמן? האם BMI הוא מדד נכון? וכיצד ניתן להילחם בתופעה הזו? בפרק זה של עושים רפואה אנו מארחים את פרופ' לנה שגיא דאין, רופאת נשים וגנטיקאית מביה"ח כרמל, בשיחה כנה, הן בפן המקצועי והן בפן האישי.האזנה נעימה!