שעת מלחמה

כשיובל שוסטר יוצא להילחם במחבלי החמאס שתוקפים את הקיבוץ שלו מפלסים, אבא שלו אלון מרגיש כמו אברהם אבינו ששלח את בנו לעקידה. אלון שנמצא באותן שעות בחמ"ל של הקיבוץ, לא יודע מה קורה בחוץ עם הבן שלו. יובל נלחם במחבלים במפלסים, הצטרף לכוחות בכפר עזה ובמסגרת תפקידו הצבאי כקצין לוחם נכנס להילחם בתוך עזה.

כשד"ר רוני פוסטן קורן ענתה בחיוב לטלפון ,אם היא תהיה מוכנה להתנדב למילואים כרופאה, היא לא העלתה על הדעת שתמצא עצמה תחת אש עם הכוחות הלוחמים בלב המלחמה בתוך עזה. רוני הייתה בעזה כחודשיים, רוב הזמן עם גד' 17, כשבבית מחכות לה התאומות הקטנות בנות הארבע.

עובד דפנה היה קצין בגולני במלחמת יום הכיפורים, והשתתף בקרבות הקשים ברמת הגולן ובמובלעת הסורית. 50 שנה בדיוק מאז -הוא מצא את עצמו כתושב נתיב העשרה בסיטואציות קשות יותר מאשר בשדות הקרב מול הצבא הסורי. ולמרות מחיר הדמים הכבד ששילם נתיב העשרה -20 הרוגים, ולמרות הנזק הכבד למשק החקלאי שלו, עובד דפנה נחוש לחזור לביתו.

האחרונה שהתכתבה עם סגן אדר בן סימון ז"ל, הייתה אחותה שחף. אדר מ"מ טירונים בבא"ח פיקוד העורף בזיקים, נפלה בעת שהיא וחבריה נלחמו במחבלי החמאס שתקפו את הבסיס. בכך הצילו מאות טירונים ואף לקחו חלק במניעת כניסת המחבלים לקיבוצים באזור ולעיר אשקלון. בשיחה רווית כאב, נפרדת שחף מאחותה אדר.

רמי שני הכתב הוותיק של גלי צה"ל בדרום, האמין שהשנים הרבות שבהן הוא נמצא בעוטף עזה עזרו לו לבנות מעין חוסן אישי. מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס העמידה במבחן את החוסן הזה. כאשר במקביל הוא גם מתפקד כעיתונאי וגם נכנס שוב ושוב אל תוך הקטל כדי לפנות פצועים ואחרים. נפגשנו באיזור אשקלון, כשברקע נשמעים קולות הנפץ.

50 שנה שמעון שבס זוכר את הרגע שבו עזב אחרון את הקיבוץ אפיק ברמת הגולן, כשהשריון הסורי מתקרב אל שער הקיבוץ. 50 שנה הוא לא שוכח את כל החברים שנפלו במלחמה. הפרק הכואב הזה הוקלט קודם למתקפה הרצחנית של החמאס שנפתחה ב-7 באוקטובר 2023.

מלחמת יום הכיפורים תפסה את מנחם ברקאי במוצב החרמון, שהוא אפילו לא הספיק להכיר. הוא הגיע אליו כאיש ל"א בחיל האויר, רק שלשה ימים לפני פרוץ המלחמה. הפרק הקודם עסק בעיקר באימה במחילות ובתעלות של המוצב, עד הנפילה בשבי. בפרק הנוכחי מנחם מרחיב על התקופה הקשה מנשוא שכללה עינויים בשמונת החודשים בכלא הסורי, שעיצבה במידה רבה את מסלול חייו.

מלחמת יום הכיפורים תפסה את מנחם ברקאי במוצב החרמון, שהוא אפילו לא הספיק להכיר. הוא הגיע אליו כאיש ל"א בחיל האויר, רק שלושה ימים לפני פרוץ המלחמה. האימה במחילות ובתעלות של המוצב, עד הנפילה בשבי והתקופה הקשה מנשוא שכללה עינויים בשמונת החודשים בכלא הסורי, עיצבו למעשה את מסלול החיים של מנחם.

עשרות שנים אורי שגיא לבש מדים ונלחם על ביטחונה, צביונה וערכיה של מדינת ישראל. כך גם הוא עשה ועושה אחרי שפשט את המדים. כל המסלול הארוך הזה לא היקהה את הכאב נוכח מחיר הדמים הכבד ואבדן חברים ופקודים בשדות הקרב. אלוף במיל. שגיא נושא איתו קבוע את זכר הנופלים מאז שמצא עצמו תחת אש במלחמת ששת הימים ביוני 1967.

ברוך לבנון מצטמרר - גם בחלוף כל השנים מאז מלחמת יום הכיפורים, כשהוא נזכר במשה דיין מדבר על חורבן הבית השלישי. הוא שמע את דיין אומר את הדברים בבונקר של פיקוד צפון. כטייס בטייסת 125 - טייסת המסוקים הקלים, שבין משימותיה היה גם להטיס מפקדים, ברוך היה עד למלחמות הגנרלים שפרצו במלוא עוצמתם תוך כדי הקרבות.

גדוד תותחנים 405 עולה לרמת הגולן ביום שלישי 2 באוקטובר 1973, לתגבר את הכוחות נוכח המתיחות המתגברת מול הסורים. ביום שישי 5 באוקטובר לקראת הצוהוריים, מקבל המג"ד החדש אריה מזרחי הוראה לעצור את היציאה המתוכננת לחופשת סופ"ש יום הכיפורים. שבת יום הכיפורים שתיים בצוהוריים. הסורים מפתיעים את צה"ל ופולשים בכוחות גדולים לתוך רמת הגולן תחת מטחי אש רצחניים. גדוד 405 ששילם מחיר דמים כבד בקרבות, נשאר קצת בצל לעומת כוחות אחרים שלחמו מול הסורים, והדפו אותם מזרחה מעבר לרמת הגולן. הלקחים מהקרבות הקשים ביום הכיפורים סייעו לאריה מזרחי, במלחמת לבנון הראשונה.

במשך רוב התקופה החל מפרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973 ועד הסכם הפרדת הכוחות עם הסורים ב-31 במאי 1974, מצא עצמו יעקב בורובסקי תחת אש האויב. הוא התחיל את המלחמה כסמ"פ בגד' 13 של גולני שרואה את מוצב החרמון נופל בידי הסורים ומגיע להפסקת הלחימה כמ"פ בגד' 51 תחת המטחים הכבדים במובלעת הסורית.

עם פרוץ הקרבות במלחמת יום הכיפורים, חט' 188 - אז חטיבת השריון הקבועה ברמת הגולן הייתה פרוסה לאורך כל הקו. היא נלחמת מלחמת דמים מול נחשולי השיריון הסוריים, מאבדת רבים מצמרת הפיקוד ומהלוחמים ולמעשה נכתשת. אביב שיר-און, מ"מ בגד' 74 מתחיל את המלחמה סמוך למוצב 104 שלרגלי החרמון ומסיים אותה בכוח המשוריין שעולה עם גולני, לקראת הפסקת האש, לכבוש בשנית את מוצב החרמון. אביב כואב ומאוכזב כל השנים שהחטיבה שבה לחם נדחקה לקרן זוית.

ב-8 באוקטובר 1973, יומיים מאז שמוצב החרמון נפל בידי הסורים מיד עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים - מנסה חטיבת גולני לכבוש אותו חזרה. הניסיון נכשל. מודי בן ש"ך מ"פ ב' בגדוד 17 - פלוגת קורס מ"כים, מהפלוגות הטובות יותר שהיו אז בחטיבת גולני - הוביל אותה בניסיון לכבוש את המוצב. השנים הרבות שעברו מאז לא באמת הקטינו את תחושות התסכול והאכזבה מהכישלון.

עמרם מצנע נכנס למלחמת יום הכיפורים עם ניסיון מבצעי רב, מאז שהתגייס לצה"ל כעשר שנים קודם לכן. הוא נטל חלק במגוון רחב של פעילויות ואירועים קרביים כולל ב"מלחמת ששת הימים" שבה נפצע ועוטר בעיטור המופת. אבל שום דבר לא הכין אותו למבחנים שהוא ופיקודיו יצטרכו להתמודד איתם במלחמת יום הכיפורים ולמחיר הדמים הכבד מנשוא - מאה עשרים ושלושה הרוגים.

במקום במסדר סיום רב רושם, דוד חודק, והחניכים שלו בקורס קציני שריון-קק"ש, מצאו עצמם בתוך קרבות הדמים מול הצבא המצרי על גדת תעלת סואץ. בנימוקים לעיטור העוז שבו עוטר נכתב בין השאר: "... עם בוקר נשאר עם טנק פגוע, כשמסביבו פצועים רבים וטנקים פגועים. למרות שסג"ם דוד חודק לא היה המפקד הבכיר במקום, נטל לידיו את ארגון הפינוי של הנפגעים, ואף הצליח בכך - וכל זה תחת אש אויב חזקה. ב-8 באוקטובר 1973 נפצע סג"ם דוד חודק, אולם סירב לפינוי, ורק לאחר שהתמוטט פונה לביה"ח. לאחר כמה ימי התאוששות חזר ליחידתו להמשיך בקרבות".

מלחמת לבנון הראשונה - מבצע של"ג, שהחלה ב-6.6.1982 העמידה במבחנים קשים את פלוגת אלון בחטיבת השריון 188. פלוגת חיילי ישיבות הסדר, שהתאפיינה בלכידות רבה ובמוטיבציה גבוהה, ששילמה מחיר דמים כבד. שבעה מלוחמי הפלוגה: יניר גנדלסמן, אבישי גזי, שי צור, אוריאל בצלאל שרעבי, דוד מליק, אליהו בן עמי בן חמו ויוסף צבי לוי, נפלו בקרב. משה קרביץ היה סגן מפקד הפלוגה ועוטר בעיטור העוז. הקשרים בינו לבין הפלוגה התהדקו תוך כדי הקרבות ונותרו הדוקים גם בחלוף השנים.

השהייה ארוכת השנים של צה"ל בדרום לבנון, הייתה כרוכה באין ספור אירועים מורכבים וגבתה מחיר דמים כבד. אחד האירועים הקשים מנשוא היה השריפה באיזור נחל הסלוקי ב-28 באוגוסט 1997 - שבה נספו חמישה לוחמים מגולני. סמ"ר אורן זריף; סמל שומטו קסהון; סמ"ר אושרי שוורץ; סמ"ר רועי שוקרון; סמל ידג שמעון. דותן דרוק היה מ"מ צעיר באסון השריפה בסלוקי. ברבות השנים התחוור לו יותר ויותר שהזמן שחלף לא היקהה את התחושות הקשות.

מה עובר על טייס קרב צעיר, במלחמת יום הכיפורים? חברים לטייסת, מקורס הטייס, בטייסות אחרות - נפגעים, נהרגים, נופלים בשבי. במקביל מגיעות גם ידיעות קשות על נפגעים והרוגים מבין החברים מהשכונה בר"ג, מתיכון בליך, מתנועת הצופים.עם כל המטען הזה, מתמודד יוסי שוב כל פעם שהוא ממריא למשימה - ולמעשה במשך כל השנים שהוא טייס קרב בחיל האויר. הפרק הינו שידור חוזר לזכרו של משה רוזנברג, אביו של שלמה רז, מגיש הפודקאסט. צוות עושים היסטוריה משתתף בצערו ובצער משפחתו.

22 באוקטובר 1973 בסביבות השעה עשר וחצי בבוקר, נשמעת הקריאה ברשתות הקשר :"תחנות כל העולם החרמון בידי גולני". מאז, הקרב על מוצב החרמון סמוך לסיום קרבות מלחמת יום הכיפורים בחזית הצפון, מזוהה עם חטיבת גולני שהקיזה הרבה דם בשני הניסיונות לכבוש חזרה את המוצב. אבל קרבות לכיבוש שיא החרמון ושליטה בו, נמשכו עוד כחצי שנה. סיירת מטכ"ל נקראה להשתתף במבצעים על שיא החרמון. עומר בר לב, היה אז קצין צעיר ביחידה.