עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

המשיח. אותה דמות עלומה שתגיע (או לא?) על חמור לבן בקץ הימים. מי לא מכיר? הדמות הזאת, מתעצבת בתקופת הציפיה לאחרית הימים של בית שני מתוך מפגש בין דתות תפיסות ותרבויות. אז איך דוקא הסרט האלמותי "בראיין כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון מציג בצורה מאוד יפה את הלכי הרוח של תקופת בית שני? מדוע רוב האנושות חושבת שסוף הזמנים קרב ובא? מה מאפיין את התקופה הזאת? מדוע כמעט תמיד ישנה דמות כריזמטית שתוביל את האירועים? האם התפיסות הללו מאפיינות רק את היהודים או הן גם נחלתן של כתות ודתות אחרות בנות התקופה? בהמשך, כדי ללמוד עוד על התפיסות של תקופת הציפייה הזאת לאחרית הימים – נפנה לדרשה חז"לית אודות...תרנגול ועטלף. כן כן. מה מייצגת כל אחת מהחיות? מה אפשר ללמוד מהדיאלוג בין החיות? איך הסיפור החז"לי מתקשר לנבואתו הזועמת של עמוס אודות "יום ה'"? מה יקרה ביום זה על פי עמוס? איך הסיפור קשור גם לדיון חז"לי אודות המשיח שנסמך על דבריו של הנביא ישעיהו? בנוסף מי הם המינים? את מי באמת מייצג העטלף? את מי מייצג התרנגול? מי מהם ראוי שימתין לאור הגדול ומי "סתם" ממתין ליום שמבחינתו יהיה היום הנורא מכל? מי יקבל את הפרס הגדול של אחרית הימים על פי חז"ל? איך חז"ל "משחקים" עם דברי הנביאים ומגלגלים את האשמה (וכך גם את הגורל המר באחרית הימים...) על עמי העולם ועל הכופרים? על כך ועוד בפרק המרתק שלפניכם בו מתארחת פרופ' מיכל בר אשר סיגל מאונ' ב"ש. האזנה וציפייה נעימה לאחרית הזמנים! יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

כבכול יום שני שני - פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: מאחורי הקלעים של הארכאולוגיה. ב"עושים תנ"ך" אנחנו מדברים רוב הזמן אודות גוף מחקר מוכן שפורסם כבר אם בצורת מאמר/ים, ספר או עבודת דוקטורט. אנחנו מדברים עם האנשים שמאחורי המחקר אבל לא יצא לנו לדבר על אותם חוקרים וחוקרות. אז הפעם – על האנשים שמאחורי הקלעים: ובמקרה זה הארכאולוגים של תל עזקה. נפתח בסקירה קצרה אודות תל עזקה בו התארחתי וחפרתי בעצמי בקיץ האחרון, בחפירה אותה מנהל כבר שנים רבות פרופ' עודד ליפשיץ מאונ' ת"א. מי היו בליס ומקאליסטר ואיך העבודה שלהם השפיעה על התל? מה השתנה מבחינת שיטות החפירה שהיו נהוגות בעבר? בהמשך נתוודע לארכאולוגים שחופרים בפועל בתל, שאבינועם ואפרת הם חלק מהם ונשאל – מי הם בעצם? איך מגיעים להיות ארכאולוג? האם העיסוק בתחום הוא יותר "תחביב"? יותר שליחות? או ממש מקצוע מכניס? אילו תכונות חשובות כדי להיות ארכיאולוג מעבר לסקרנות טבעית? האם יפליא אתכם לגלות שמי שמנהל את שטחי החפירה בפועל הם מאסטרנטים ודוקטורנטים? האם גם המשפחות של החופרים מעורבות ב"שיגעון" הארכאולוגיה? מה בין סקרנות טבעית לאובססיביות חפירתית? מה מהממצאים הכי מרגשים את הארכאולוגים שלנו? מהו "שטח" ארכאולוגי בתל? איך הוא מקבל את שמו? היכן חפרתי בעצמי בקיץ שחלף, ומדוע השטח חשוב ביותר להבנת תולדות עזקה? אילו תפקידים יש בחפירה ארכאולוגית? איך מגיעים להיות מנהל שטח? איך אבינועם ואפרת מנהלים את השטח שבאחריותם? מה חשיבות התיוג והתיעוד שמתרחש ללא הרף והוא חלק בלתי נפרד מהחפירה? מה מסגרת הזמנים של חפירה ממוצעת כשעזקה היא מייצגת נאמנה של חפירה ארכאולוגית גדולה? מהו סדר היום? מתי מתחילים לחפור ומתי מסיימים? למה רשת הצל תמיד נופלת? עם אילו כלים עובדים ואיזה חלק בגוף הכי כואב לחופרים (לא קשה לנחש...) ואולי הכי חשוב: למי שרוצה להתנדב וממש לחפור בידיים את ההיסטוריה של כולנו - איך אפשר להצטרף לחפירה בעזקה או לחפירות אחרות שמתנהלות בכל רחבי הארץ? האזנה וחפירה נעימות! יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם פרק קולינרי שכולו סביב המזון העיקרי של העולם הקדום – הלחם. אוי מי מאיתנו לא אוהב לחמניה חמה? לחם מחמצת פריך שיצא הרגע מהתנור? קוראסון צרפתי ריחני? אז... מסתבר שגם בעולם העתיק אהבו ואכלו לחמים, לא פחות מאיתנו בעולם המודרני. האם הלחם של אנשי המקרא דומה ללחם שלנו כיום? אילו סוגי דגן היו בעולם העתיק ומה ההבדל בין סוגי הדגנים השונים? איך ההרכב של הדגן משפיע על התוצר הסופי? מה בין חיטה, שעורה, סולת וכוסמת? אילו סוגי לחמים ומאפים היו בעולם הקדום? (ספויילר? המספר הסופי והמגוון עומדים להפתיע אתכם...). מהי הפיתה של עולם התנ"ך והאם התפיסה שבעבר אכלו רק מאפים שטוחים נכונה? מהי אם כך "עוגה" בלשון המקרא? כמה עוגות הייתה אמורה שרה להכין לפי "כתב הכמויות" המופיע בספר בראשית? מה היה מעמדו של הלחם בעולם העתיק, מעבר להיותו מזון? מה בין לחם ומלחמה? איך הלחם הפך גם לסמל לאומי ותרבותי (למשל בסיפור האישה הצרפתית ובסיפור יוסף ואחיו)? מהם פכסמים? מדוע בחלום המדיינים בסיפור גדעון, מככב גיבור מפתיע בדמות ככיר לחם? מהו לחם הנקודים מסיפור הגבעונים? ולסיום - ואולי הכי חשוב- מי המציא את הבירה ואיזה עם קדום התמחה בייצור המשקה? על כך ועוד בפרק שלפניכם בו מתארחת ד"ר טובה דיקשטיין מנהלת פיתוח ההדרכה ב"נאות קדומים" ומחברת הספר "מסע שורשים" האזנה נעימה, יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁 למילוי הסקר ליחצו כאן דיברנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות המבול "שלנו". הזכרנו גם שלתרבויות נוספות היו מיתוסים וסיפורים מאוד דומים, לעיתים אפילו כמעט זהים. הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז ברוכים הבאים אותנפישיתים ואתרחסיס... מה רצו הסופרים המסופוטמים להגיד כשסיפרו על מבול שהשמיד את העולם? האם סיפור המבול היה עצמאי או חלק מסיפור ארוך יותר? האם סיפורי מבול מתרבויות מהמרחב שונים במהותם או שהם ממש אותו סיפור בשינויים קוסמטיים קלים? מי היה גילגמש מלך ארך ומי היה חברו אנכידו? מדוע גילגמש מחפש את הנוסחה לחיי נצח? ומהי הנוסחה הזו? האם הוא מצא אותה? בהמשך: מי היה ג'ורג' סמית' ומה תרומתו לחקר כתב היתדות בכלל וגילוי סיפור המבול הבבלי בפרט? עד כמה באמת דומה הסיפור הבבלי לסיפור שבמקרא? ומי קדם למי, הסיפור התנ"כי לבבלי או הבבלי לתנ"כי? האם אפשר בכלל לדעת? ואיך המבול המסופוטמי מתקשר לסיפור הבריאה המסופוטמי מכאן ולסיפור התנ"כי מכאן? על אילו שאלות איטיולוגיות מנסה הסיפור לענות? ולבסוף מדוע חוקר המקרא שחר ענבר, המתארח בפרק זה, מתלוצץ ואומר שאנכי אינו רק "אל החוכמה" אלה "אל החוכמה שבדיעבד"? ואולי השאלות החשובות ביותר – האם בסוף כולם מתים? איך זוכים בחיי נצח? על כך ועוד בפרק שלפנינו האזנה נעימה, ומבול מועיל יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים פעמים רבות הזכרנו ב"עושים תנ"ך" את מיתוס הבריאה הבבלי, אבל תמיד היה זה מנקודת המבט של המקרא וביחס אליו. הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, פעם אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז שלום וביי לעולם המוכר לנו – וברוכים הבאים ימי הכאוס שלפני היות... מדוע המיתוס נפתח בלידת האלים שאחד משיאיו הוא מאבק כוחני בין אל סערה לאל הים ואיך דבר זה מעיד על מקורותיו של הסיפור? מה משמעותם של המים ואיך המפלצת הקדמונית תיאמת קשורה אליהם? מה עצבן את האלים הקדמונים ומה הם עשו? מי הם האלים של דור ההמשך,"האלים הצעירים", ומה תפקידם בעולם? איפה שוכן אפסו ומה הקשר שלו ל"ציר העולם" שמאחד את העולמות? מדוע, שחר ענבר חוקר המקרא המתארח בפרק זה טוען כי המיתוס הוא לא רק מיתולוגי אלא גם פוליטי? מה בין מיתוס לריטואל? מה קורה בקרב המכריע בין האלים? מי זה קינגו ומה תפקידו? איך נוצרו בני האדם? ואיך לכל הרוחות המרדוקים והתיאמתים – נוצר בכלל העולם שלנו? ויותר חשוב – מדוע לא זה לא שיאה של העלילה? (רמז? אמרנו כבר שהכל פוליטי...) במבט מרחוק, כמו התנ״ך, הסיפור הזה נראה אולי פשוט וילדותי. אבל במבט מפוכח וחקרני, כמו התנ"ך, הסיפור הינו סיפור מורכב ועמוק, מיתוס המשקף את הריאליה של תקופתו, ומעגן את המוסדות הפוליטיים בני הזמן. על כך ועוד בפרק שלפנינו האזנה ובריאה נעימה, יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן פרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם – על יציאת מצרים, אבל עם טוויסט. יציאת מצרים מהצד המצרי איך סיפור הסנה מהמקרא מתקשר לתרבות המצרית? מה התפיסה המצרית העמוקה לגבי מגיה ואיך התנ"ך מציג ומתמודד איתה? מהי הספרות הפסימית המצרית ואיך היא קושרה לעשר המכות? מה לגבי פאפירוס איפאוור? מה זה מעת' ואיך ניתן להסביר את תיאור חלק ממכות מצרים על פיו? למה ליבו של פרעה "כבד" (ולפעמים אפילו מכבידים אותו בכוונה) ואיך המעת' מסביר גם את העניין הזה? בפרק זה בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית, נדון גם בעיסוק המקראי ביד או זרוע ה' ובמושג שכל-כך מוכר לנו מההגדה של פסח "ביד חזקה ובזרוע נטויה" ובקשר הסבוך שלהם לתרבות המצרית הקדומה. ספויילר? יש ממש הירוגליף בצורה של זרוע חזקה. מה לגבי הקשרים מצריים בסיפור קריעת ים סוף? והאם ההדים המצריים מגיעים אפילו עד סיפור המרגלים? על כך ועוד בפרק שלפניכם שסוגר את הסדרה אודות מצרים והדיאלוג התרבותי רחב היריעה שבין המקרא למצרים העתיקה האזנה נעימה, יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

הפעם אנחנו ממשיכים בסדרה שלנו אודות מצרים העתיקה אבל בפרק זה נדון לא רק במצרים ההיסטורית אלא במצרים כפי שהיא משתקפת בתנ"ך וגם... בתנ"ך המשקף את המציאות המצרית. מיהם השמים המערביים ומה הקשר שלהם לסיפור שלנו? מי היו החיקסוס? האם הם קשורים ליציאת מצרים המקראית (ספויילר? די קשה לקשר אותם ישירות לסיפור יציאת מצרים...ובכל זאת..) איך הפך יוסף למשנה לפרעה? למה משה רכב על חמור כשחזר למצרים? מה זה אובניים ואיך זה קשור לפרקטיקת הלידה במצרים העתיקה? בפרק זה בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית, נחפש (ונמצא..) את "התבלינים המצריים" בסיפורי התנ"ך. נגלה שמות מצריים נסתרים, נבין מדוע שבע הפרות בחלום פרעה קשורות לאלהחתחור ונתוודע למצרים הנעלים בעיני עצמם, אשר מסרבים לאכול עם הכנענים חסרי התרבות. עוד נשוחח על המעמד המיוחד של המינקות ועל הזהויות המשתנות של משה: מתינוק עברי דרך נסיך מצרי ועד רועה מדייני. על כך ועוד בפרק שלפניכם האזנה נעימה, יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך - והפעם אודות שני ספרים שלכאורה יש בניהם (סוג של...) עימות: מלכים ודברי הימים. אז למה בכלל יש לנו שני ספרים שמספרים לכאורה את אותו הסיפור, אודות אותם המאורעות? בפרק זה עם פרופ' חגי משגב נצלול לעימות בין ספר מלכים לספר דברי הימים - שני ספרים שמתארים את אותה תקופה, אבל בצורה שונה לחלוטין. מה ההבדל בין התפיסה ההיסטורית של שני הספרים? או יותר נכון לשאול מה ההבדל בתפיסה ההיסטורית של מחברי הספרים? למה דברי הימים מדלג במקרים רבים על סיפור יציאת מצרים ומתעלם באופן כללי מממלכת ישראל? איך מלך כמו יהושפט הופך פתאום מדמות שולית במלכים למרכזית בדה"י? מה הסיפור האמיתי של מנשה? ולמה חשוב לקרוא את שני הספרים ביחד כדי לקבל מבט תלת-ממדי על האירועים ההיסטוריים שהספרים מתארים? עוד נדבר על בניית זהות בתקופת שיבת ציון, על ההבדלים בתפיסת המושג שכר ועונש בין הספרים, ועל הממצאים הארכיאולוגיים שתומכים בגרסאות השונות המוצגות במלכים ובדה"י. האזנה נעימה, יותם. מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם - בראשית ל"ח יהודה ותמר: סיפור בו מככבת דוקא גיבורה ראשית, שעוסק ביבום, זנות, אוננות (?) ונישואי אב לאלמנת בנו למה סיפור יהודה ותמר "תקוע" וקוטע את רצף סיפורי יוסף? מהי המשמעות של חוק היבום בעולם העתיק ובתנ"ך בפרט? מה תפקידן של הזונות והקדושות במקרא? ובמזרח הקדום? למה יהודה מתחתן עם כנענית בניגוד לכל הדפוסים בסיפורי האבות? ומה הקשר בין הסיפור הזה לשושלת בית דוד? בעזרת ד"ר בעז סתוי בהמתארח בפרק ננסה להבין את המסרים החתרניים שמסתתרים בסיפור, את המאבק הסמוי בין ראובן ליהודה, ואת הסיבות שבגללן העורכים של התנ״ך בחרו למקם את הסיפור דווקא כאן. האזנה נעימה, יותם. מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

לפניכם פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו בעיר דוד ביולי 2025 בירושלים. בעירו של דוד המלך האהוב התכנסנו לקרוא ביחד כמה מזמורי תהילים, מזמורים שלפי המסורת כמובן חוברו על ידי דוד. או שמא? ננסה להבין: על ידי מי חוברו מזמורי תהילים? מאיזו סיבה הם נכתבו? מה הסוגים השונים של מזמורי תהילים? איך בנויים המזמורים? מתי הקריאו או שרו אותם,? שהרי מדובר ב"מזמור" אחרי הכל... נצלול לעומק למזמורים י״ב-י״ג וננסה להבין האם מדובר במזמור אחד שחולק או בשתי יצירות נפרדות? במה עוסקים המזמורים הללו? איפה הם נכתבו? ואיך הכתבים שבהם השתמרו המזמורים שרדו את תלאות הגלות? ולבסוף – מה זה לכל הרוחות והמגילות "קומיוניטס" ואיך כל זה קשור לתהילים האזנה נעימה! יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

מקובל עלינו ששלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות נחגגים לזכר יציאת מצרים. פסח הוא חג היציאה ממצרים, שבועות - חג מתן תורה שהתרחשה במהלך המסע ממצרים לכנען, אבל...מה בדיוק נחגג בסוכות? למה דווקא הישיבה של בני ישראל בסוכות זוכה לחג משלה? מדוע נחגג החג דווקא בזמן הזה בשנה? הרי אם ישבנו בסוכות ביציאת מצרים - למה לא יושבים בסוכות בפסח, אלא בתשרי? ובעצם סוכות הוא לא חג חקלאי בכלל? חג האסיף? מה קורה פה? ומה בכלל הקשר בין ישיבה בסוכה ובין ארבעת המינים? וסליחה על ההתקטננות, אבל אם כבר אנחנו יודעים שאלוהים יודע לפרט בדיוק מה הוא רוצה כשמדובר בקרבנות למשל ובשאר המצוות בכלל- למה הוא לא כתב בפירוט מה הם ארבעת המינים, כאילו הדבר הושאר (במכוון?) לפרשנות מאוחרת יותר? וכרגיל, נשאל את השאלה הקבועה: יכול להיות שחג סוכות מבוסס על חג פגאני קדום של תרבות אחרת? התשובות - בפרק המיוחד שנביא בשידור נוסף עם חוקר המקרא שחר ענבר. האזנה נעימה, חג שמח ומועדים לשמחה! יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

מה הקשר בין ראש השנה שאנחנו חוגגים היום ובין זה המתואר במקרא? האם תמיד קראו לחג הזה ״ראש השנה״? ומה כבר קרה ב-א׳ בתשרי שדווקא תאריך זה נבחר להיות "ראש השנה"? האם זה היום בו נברא העולם כפי שטוענת המסורת, או אולי דווקא משהו אחר? אם בפסח חוגגים את היציאה ממצרים ובסוכות את ישיבת בני ישראל בסוכות – אז מה לכל הרוחות וראשי הדגים אנחנו חוגגים בראש השנה? מה חובות החג המפורטות בתורה, ומה הצטרף מאוחר יותר? והאם יכול להיות שראש השנה היהודי הגיע במקור בכלל מתרבות של עם אחר מהאזור? על כל השאלות האלה ועוד בפרק המיוחד לראש השנה בשידור נוסף, עם חוקר המקרא שחר ענבר האזנה נעימה, חג שמח ושנה טובה ומתוקה! יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו ביולי 2025 בעיר דוד בירושלים. יחד עם המאזינים והמאזינות שהגיעו לאירוע ערכנו סיור עם פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א ומנהל שותף של החפירה בחניון גבעתי בעיר דוד. הסיור נערך כאמור בשטח G המיתולוגי, המוכר יותר כמבנה האבן המדורג. מהי החשיבות הגדולה של החלקה בליבת הויכוח על ההיסטוריה של ירושלים? איך ארכיאולוגיה עובדת באמת, מנקודת המבט של חפירת שטח? מה החשיבות של מציאת סלע האם בחפירה ארכיאולוגית? מהי סטרטיגרפיה ואיך בונים אותה במדרון שעליו בנו קיר תמך ענק? מה המשמעות של בניה מונומנטלית ואיך היא מתבטאת בשטח? מדוע תיארוכו של האתר קריטי לבניית ציר הזמן של ירושלים כולה? אילו מבנים ומערכות נבנו שם? מה לגבי מעיין הגיחון והקשר שלו לסיפור הגדול? האם פרופ' גדות מסכים עם התיארוכים של פרופ' פינקלשטיין? (רמז – לא...). ואולי הכי חשוב – היכן הארמון? היכן הבניה המונומנטלית שממנה נשאר לנו כיום רק "הקיר המדורג"? ולבסוף – נקנח בחלק המסורתי של שאלות ותשובות ששאלו המאזינים והמאזינות במהלך הסיור על כך ועוד בפרק שלפניכם שימו לב – תמונות משטח G ובהן נקודות הסיור עלו לעמוד עושים היסטוריה בפייסבוק האזנה נעימה, יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

חרי שדיברנו על כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה - הגיע הזמן להתמקד בממלכה הצפונית: ישראל. בפרק זה בו מתארח פרופ' עודד ליפשיץ, נמשיך לעסוק בשאלה - מה לא ידע המחבר המקראי בתקופת המלך יאשיה, מה השמיט ומה השאיר בפנים? ננסה להבין מה המקורות שעמדו בפני מחברי הטקסטים כשכתבו על ממלכת יהודה? מה ידע המחבר שישב בירושלים על ממלכת יהודה שרובה כנראה כבר נמחקה בעת הכתיבה? אילו עוד ספרים בתנ׳׳ך ייתכן נכתבו על ידי מחבר ספרי מלכים? כיצד אותו מחבר (או מחברים...) עלום תיאר סיפורים על גיבורים ״ישראליים״ ולא ״יהודאיים״ כמותו? למה היה חשוב לפרט כמה שנים מלך כל מלך ומלך בשתי הממלכות המתחרות? האם הסופר היהודאי הצליח לשמור על הסדר הכרונולוגי הנכון? למה דווקא על אליהו ואלישע המחבר היהודאי מפרט כל כך ביחס לשאר הכתוב על ממלכת ישראל? מה ניתן לדעת על התרבות וחיי היום יום בממלכת ישראל בהשוואה למה שנכנס לטקסט המקראי? איך השפיע הסכסוך בין הממלכות על ההיסטוריה המתוארת לנו בספר מלכים? ועל זו שהושמטה? על כך ועוד בפרק שלפנינו. האזנה נעימה! יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

נארח את פרופסור עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב לשיחה בעקבות ספרו האחרון, ״הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה״. ננסה להבין: נשאר בכלל משהו שעוד לא סופר על ממלכת יהודה? ואיך אפשר להבין מה לא סופר, כשכל מה שיש לנו הוא מה שכבר כן סופר? (קחו שניה...) מי היה המספר (או המספרים) המקראי שסיפר לנו על ממלכת יהודה? במה האמין? למי מיועד הטקסט שכתב, שהפך בסופו של דבר לאבני היסוד של כמה מהספרים המרכזיים בתנ׳׳ך? מה הכניס אותו סופר עלום לטקסט המקראי? ואולי יותר חשוב -מה הוא השאיר בחוץ? האם רק בירושלים היה בית מקדש? מה ידע הכותב של ספר מלכים על ירושלים בימי דוד ושלמה? איך הארכיאולוגיה יכולה לסיע לנו לנסות ולהבין את הפערים בין הסיפור המקראי לבין המציאות שבו נכתב לבין הממצא בשטח? על כך ועוד בפרק שלפנינו האזנה נעימה! יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק רביעי במיני סדרה שלנו אשר מוקדשת כולה למצרים העתיקה. והפעם, טיול נוסף לשכנתנו הכבירה מדרום! נתמקד בתרבות ובחיי היום-יום של המצרים הקדמונים. מה הם לבשו? ומה אסור היה להם ללבוש? איך הם נראו? האם השיער שאנחנו רואים בציורי הקירות הוא שלהם, או למעשה… פאות? (מה?!) מדוע הם צבעו את העיניים? האם החברה המצרית היתה שוויונית יותר כלפי נשים מאשר היה נהוג בשאר הממלכות העתיקות? מאיזו מחלה חששו המצרים במיוחד? מה עם האובססיה של המצרים לגבי חרפושיות וחיפושיות זבל? האם ההירוגליפים מייצגים שפה מדוברת? מה למדו הילדים המצריים בבתי הספר? איך נראו הבתים שלהם? ומה הם אכלו ושתו? והאם בהקשר זה בירה עדיפה על מים? אילו חיות מחמד הם גידלו? וגם, ננסה להבין אחת ולתמיד - מי בנה את הפירמידות במצרים? האזנה נעימה! מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

ממשיכים במסע שלנו אל הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו - מצרים העתיקה. והפעם, נצלול לעומקי הדת המצרית העתיקה. כמה באמת "עתיקה" הדת המצרית העתיקה? מהם שורשיה ומתי היא החלה להתקבל על ידי המצרים הקדמונים? מהם "כתבי הפירמידות" ואילו סודות טמונים בהם אודות האלים הקדמונים? מי היו האלים המרכזיים בדת המצרית? לכמה אלי שמש סגדו המצרים? כיצד התבצעה עבודת הפולחן המצרית? מהם קווי הדמיון בין המקדש המצרי לבין בית המקדש המקראי? האם ייתכן שיש פה יותר מסתם דמיון? אילו חגים היו במצרים העתיקה ומה עשו בהם? מדוע המצרים חנטו את מתיהם ויצרו את המומיות? ובונוס לסיום - מדריך חצי מעשי: איך להתקבל לעולם המתים של אוסיריס ולא להיאכל על ידי מפלצת השאול. כל זאת ועוד - בפרק שלפניכם, בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית. מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בעבר דיברנו עם ד"ר בעז סתוי על סיפור מסע סנחריב, סיפור מרתק שיש לו זוויות שונות ואנחנו התרכזנו בזווית האשורית. איך הסיפור נראה בעיקר דרך עיניהם של העורכים האשוריים. הפעם נעלה את הגירסה הישראלית על ראש שמחתנו ונראה מה התנ"ך כותב על מסע זה. במבט ראשון - סיפור מצור סטנדרטי. במבט מעמיק - סיפור משונה מאוד, שנראה כמו מספר טייקים הפוכים לאותו אירוע. אז מה באמת קרה שם? האם ה"במאי" התבלבל? האם האשורים באמת ניצחו? האם סנחריב קיבל מה שרצה? האם אלוהים הגן על עמו ועל עירו? ומה עושה באמצע הסיפור מלאך אלוהים, שהורג במכה אחת מאה שמונים וחמישה אלף חיילים אשוריים? כדי לעשות סדר בסיפור נמצא איתנו חוקר המקרא שחר ענבר, שייקח אותנו לעולמם של העורכים המקראיים ושל אנשי יהודה בשנת 701 לפנה"ס. האזנה נעימה, יותם. מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרק זה נמשיך במסע הבלשי שלנו סביב תרגום השבעים, אבל הפעם "נרד לשטח" – דהיינו לטקסט עצמו. דוגמאות, אני אוהב כידוע דוגמאות. ממליץ להאזין לפרק עם תנ"ך. אילו הבדלים ניתן למצוא בין נוסח המסורה לתרגום השבעים? השמטות? תוספות? מה הן מעידות? אילו שינויים בשמות של מקומות ואנשים משתקפים בתרגום השבעים ומה ניתן ללמוד מהם? מדוע הוגים בלעז ג'רוזלם? איך שינוי בניקוד של מילה אחת בלבד, למשל בסיפור ברית בין הבתרים, יכול להעיד על קריאה אחרת של הטקסט? איך חלוקה שונה של המילים עצמן בתוך הפסוק עוזרת לנו להבין פסוק שבמקרא נראה סתום לגמרי? אילו שינויי נוסח נובעים פשוט מדמיון של האותיות בעברית וחילופין ביניהן, כמו למשל ר' ו-ד'? איך ה"אביר" מירמיהו מ"ו פסוק ט"ו בנוסח המסורה הופך לכאורה לאל המצרי "חפ / אפיס" בנוסח תרגום השבעים? איך תרגום השבעים פותר באחת קשיים מורכבים בטקסט של נוסח המסורה כשיש "פלונטר" שמורכב מחוסר התאמה בין מין נושא הפסוק והפועל שבא אחריו, ובנוסף ביטוי שאינו שגור בספר שמואל (דוד המלך)? מה תפקידן של מגילות מדבר יהודה בהבנת הבדלי נוסח? איך תרגום השבעים מסייע אולי לפתור חידה מסתורית משירת האזינו שבספר דברים? מה לגבי מזמור תהילים קנ"א (כן, קראתם נכון, זאת לא שגיאה... מזמור 151)? על כך ועוד בפרק שלפנינו, בו מתארח ד"ר ליאור גוטליב מאונ' בר אילן, ובו חקירה ארכיאולוגית-טקסטואלית-בלשית ייחודית שלוקחת אותנו למסע מרתק אל המאות הראשונות לפני הספירה. האזנה נעימה, יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

קישור לאירוע המאזינים של עושים תנ"ך בעיר דוד: https://cityofdavid.org.il/product/live_bible/ במאה ה-21 כשאנו קוראים ספרים שלא נכתבו במקור בעברית אנו בד"כ מייחסים משמעות זניחה לזהות המתרגם. שהרי לכאורה "מה זה משנה"? עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו מלאכת תרגום כזאת ואחרת נמצאת בהישג הסמארטפון של כל אחד ואחת מאיתנו, מכל שפה לכל שפה, במהירות שיא, כולל הקראה, כולל מאמרים אקדמאיים שלמים ולא רק תפריט של מסעדה בחו"ל... אבל מה הקשר ל"עושים תנ"ך"? אם אתם מאזינים וותיקים שלנו אתם בוודאי זוכרים שלתנ"ך היו לא מעט נוסחים במהלך הדורות, מה שנקרא "עדי נוסח". הדיון סביב תרגומיו ונוסחיו השונים של כתבי הקודש הוא נושא סופר חשוב, כזה שניתן גם ללמוד ממנו על גיבושו, עריכתו וגלגוליו השונים של הטקסט. בפרק הזה נדון כאמור בתרגום אחד יחיד מיוחד וחשוב מאין כמוהו - תרגום השבעים. מהו תרגום השבעים? מתי הוא נכתב ועל ידי מי? איך לומדים בעברית טקסט ביוונית שמשקף נוסח עברי קדום? האם יש אמת באגדה על 70 הזקנים שעמלו על התרגום? אילו ספרים שלא נכללו בהמשך בנוסח המסורה המוכר לנו כ"התנ"ך" כיום, כלולים בתרגום השבעים? מהו "פוֹרְלָאגֶה" או "מצע" בעברית? ומדוע הוא חשוב לחקר הנוסח? מהם הבדלי הנוסח, תוספות או השמטות, בין תרגום השבעים לנוסח המסורה? מה אפשר ללמוד מהם? אילו סוגי שינויים נוספים יש? איזה תפקיד מגילות קומראן משחקות במגרש המורכב הזה של תרגומים ועדי נוסח? על כך ועוד בפרק שלפנינו בו מתארח ד"ר ליאור גוטליב מאונ' בר אילן ובו הצצה טקסטואלית ייחודית למאות הראשונות לפני הספירה האזנה נעימה, יותם מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן