פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית

בפרק 25 של 'פנס ללב' , שהוא הפרק הרביעי מתוך סדרת הקלטות שעשיתי בכנס הפסיכולוגים השנתי באילת, עוד לפני שפרצה המלחמה השנייה עם איראן, אני מבקש לחקור את אחת הזירות המסקרנות והמורכבות של התקופה שלנו: המפגש בין בינה מלאכותית לפסיכולוגיה. נשאל איך הבינה המלאכותית יכולה לסייע לנו בעבודה טיפולית ופסיכו-חינוכית, אילו אפשרויות חדשות היא פותחת עבורינו הפסיכולוגים, ומהם הסיכונים, הדילמות והגבולות שחשוב שנשים אליהם לב. האורח שלי היום הוא יובל הבר, פסיכולוג חינוכי מומחה, בעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ודוקטורנט בתוכנית לפסיכואנליזה ופרשנות באוניברסיטת בר-אילן. יובל הוא מרצה בתוכנית הפסיכותרפיה CBTECH בלימודי ההמשך של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר־אילן, מטפל בקליניקה פרטית בהוד השרון ומנחה ויועץ לארגונים. בנוסף, יובל הוא מייסד ומנהל קהילת ומכון "השלישי המלאכותי", ומנכ"ל חברת CESURA. בפרק ננסה להבין ביחד מה קורה כאשר עולמות הבינה והנפש נפגשים, ואיך המפגש הזה עשוי להשפיע על הדרך שבה אנחנו חושבים על טיפול, על למידה ועל בני אדם. האזנה נעימה!

אנחנו ממשיכים עם הפרק השלישי מתוך סדרת פרקים מיוחדת שהקלטתי בכנס הפסיכולוגים באילת שהתקיים בדצמבר 2025, והיום בפרק 24 אני מארח את האחת והיחידה יעל אברהם! אנחנו נשוחח על נושא שמאוד קרוב לליבי וחשוב עבור אנשי מקצוע שעוסקים בפסיכולוגיה של הילדות וההתבגרות והוא : הנושא החברתי. חברים, חברות, מיומנויות חברתיות, קשיים חברתיים, בדידות, חרמות. אנחנו נדון בנושאים החשובים הללו, וגם נבדוק איך אפשר לסייע לילידים ולילדות שחווים קושי בתחום הזה, מתוך גישה אקולוגית. כלומר נעשה תנועה מהתמקדות בילד או בילדה עצמם לעבר עבודה טיפולית וייעוצית עם המערכות שמקיפות את הילדים ובעיקר : המשפחה, המורים, והכיתה או קבוצת החברים. יעל אברהם היא פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה. מחברת רב המכר 'דחייה חברתית - אין מצב שמפנים את הגב' אשר תורגם מעברית עד כה לחמש שפות: ערבית, אנגלית, רוסית, סינית וברייל. יעל כתבה מאמרים רבים בתחום של מיומנויות חברתיות והדרה חברתית, וכתבה פרוטוקולים לעבודה פרטנית וקבוצתית בנושאים הללו. לחובבי האינסטגרם, אני ממליץ לעקוב אחרי העמוד של יעל ששם היא מעלה סרטונים מעולים וקצרים עם טיפים פרקטיים שעוסקים בתחום החברתי. האזנה נעימה!

בפרק היום אנחנו מבקשים לייצר חיבור למשאב ספציפי ומיוחד שנמצא ממש כאן, מתחת לאף שלנו, ואנחנו לא תמיד ערים לו, לא תמיד לוקחים אותו בחשבון והוא הטבע. הטבע הוא בדרך כלל חינמי, ולכל אחד ואחת מאיתנו יש כנראה זכרונות שקשורים לטבע : טיולים משפחתיים, חוויות מבית הספר או הגן, אירועים מהצבא או מהטיול אחרי צבא. בשיחה היום ננסה לפתוח פתח לחשיבה על הטבע כמקום שיכול להוות משאב לפיתוח חוסן נפשי, מקום שיכול להיות מרחב טיפולי שבו סובייקטים שונים נפגשים, ובו יכולים להתרחש תהליכים נפשיים קצרי טווח או ארוכים, פרטניים או קבוצתיים. ננסה לראות כיצד הטבע יכול לשמש עבור חלקינו מקום שבו ניתן להתבונן על דברים אחרת, לקבל פרפסקטיבה חדשה, שונה מהמשקפיים הרגילים שאנחנו לובשים בדרך כלל. האמת שאת הפרק הנוכחי הקלטתי בחודש אוגוסט 2023, כחודש וחצי לפני שפרצה מלחמת שבעה באוקטובר, ואנחנו משחררים אותו כעת מתוך מחשבה שדווקא עכשיו, במצב הנפשי הקולקטיבי הנוכחי שבו אנחנו נמצאים הוא יכול להיות משמעותי עבור פסיכולוגים, אנשי חינוך, הורים ובכלל. בפרק אנחנו נדבר על תיאוריות שמנסות להסביר את התחושה המיוחדת שאנחנו חווים כשאנחנו נמצאים בטבע, וגם נראה שלמרות שכרגע חבלי ארץ שלמים, משופעי טבע, לא מאפשרים שהייה רגועה, מתבוננת וטיפולית, הטבע יכול להיות גם ממש קרוב לבית שלנו, ולפעמים גם אפילו בתוך הבית. אנחנו לא חייבים להרחיק לקצוות הארץ כדי לטבול בטבע ובסגולותיו. בנימה אישית, חיכיתי מאוד להקלטת הפרק הזה, בתור אדם שמוצא בטבע מקום שמאפשר טעינה רגשית, אני ומשפחתי נוהגים בזמני שלום לטייל הרבה ובמיוחד בצפון הארץ, מחפשים את המקומות שיש בהם מים: נהרות, מפלים, אגמים, נחלים, מעיינות. כך שהגעתי להקלטה היום עם איזושהי מוטיבציה פנימית אמיתית להבין עוד על הטבע, ולמה בעצם להיות מוקף בצמחים, עצים, פרחים, חיות, ציוץ ציפורים, מים, רוח, שמש, אדמה, מה יש בכל אלה שהוא כה שונה מהחוויה האורבנית שרבים מאיתנו שותפים לה. אז האורחים שלי היום הם רביד בוגר, פסיכולוגית חינוכית מומחית, חברת סגל בתכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס ומייסדת שותפה של העמותה לחינוך קשוב ואכפתי. יוזמת ומפתחת ביחד עם ד"ר אורי הראל את 'כוח הטבע' - מודל לעבודה פסיכו-חינוכית לפיתוח חוסן ומיומנויות חברתיות רגשיות (SEL), מנחה השתלמויות וסדנאות לצוותי חינוך וטיפול, הורים וילדים. גרה עם המשפחה בכפר סבא, עובדת בשפ"ח פתח תקוה, ודורון היימן, פסיכולוג חינוכי מומחה-מדריך. בוגר בי"ס לפסיכותרפיה. קצין התנהגות אוכלוסייה. מנחה מסעות בטבע לעיבוד חוויות מהשירות הצבאי, בארץ ובחו"ל. מפתח ומטמיע סדנאות בטבע לצוותי חינוך, צוותים מקצועיים ותלמידים. גר ועובד לאורך שנים בעוטף עזה ואב לארבעה. האזנה נעימה!

בפרק היום נעסוק בנושא מרתק וייחודי במיוחד- פסיכולוגיה בזמן חירום.אירוע חירום הוא אירוע לחץ משמעותי שקיימת בו סכנה לרציפות התפקודית של האדם כשלא בטוח שעומדים לרשותו המשאבים הפנימיים והחיצוניים להתמודדות עם האירוע. באירוע חירום ישנה משמעות רבה לתפיסה הסובייקטיבית של הפרט את האירוע, ואנשים שונים יתפסו מצבים מסוכנים באופנים שונים. לכן חלק מהם יפתחו תגובות נפשיות חמורות יותר מאחרים. אירוע חירום יכול להיות: התקפת טילים, אירוע אלימות, פגיעה מינית, תאונת דרכים ויש עוד כמובן. אצל רוב הפסיכולוגים החינוכיים העבודה השוטפת כוללת בעיקר פסיכותרפיה, פסיכודיאגנוסטיקה והתערבויות מערכתיות שונות ומגוונות. ואירועי החירום מגיעים לפתחנו באופן לא רציף, אחת לכמה זמן. אבל אצל שני האורחים שלי בפרק היום, שמעונה גרודזין קיסרי וד"ר יאן סרדצה המצב הוא אחר. שניהם גרים ועובדים באזור עוטף עזה, וחווים כבר שנים מצב ייחודי של טראומה מתמשכת בקרב התושבים והקהילה.עוטף עזה הוא אזור רחב שכולל כמה מועצות אזוריות שאנחנו בטח מכירים, לצערינו, מהדיווחים בחדשות בזמן סבבי לחימה. האזור ממוקם קילומטרים ספורים בלבד מרצועת עזה, והוא הראשון לספוג שיגורים של ארטילריה רקטית מרצועת עזה. כתוצאה מההתקפות הללו נהרגים ונפצעים אזרחים, והמחירים הנפשיים שהאוכלוסייה משלמת כוללים בין השאר עלייה בשכיחות הפרעות דחק פוסט טראומתיות, עלייה ברמת הדיכאון ובקרב ילדים ומתבגרים אנחנו יכולים לראות גם קשיים בלימודים, ירידה ביכולות הריכוז וגם נטייה מוגברת לשימוש בסמים להקלה בכאבים הנפשיים. אז בפרק היום נדבר על הייחודיות של החיים בחבל ארץ זה, כפסיכולוגים וכאזרחים, ונשוחח על התפקיד המיוחד של הפסיכולוג החינוכי בסביבת חיים שבה מצב החירום הוא מתמשך. האזנה נעימה1

ברוכים הבאים ל־“פנס ללב”, פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית של מחוז תל אביב. אני אלון רם, פסיכולוג חינוכי מומחה, ואנחנו בפרק השני מתוך חמישה פרקים במסגרת ספיישל פנס ללב מתארח בכנס הפסיכולוגים החינוכיים באילת. היום אני מתרגש במיוחד לארח את ד"ר הילי כוכבי, מומחית בתחום עבודה טיפולית עם הורים, כתבה ספרים חשובים בנושא ולימדה סטודנטים רבים, כולל אותי, את הקורס על עבודה טיפולית עם הורים בתואר השני בפסיכולוגיה חינוכית. יש להילי, תיכף תשמעו בעצמכם, יכולת כזו לגרום למי שמאזין לה להתאהב בתחום של עבודה טיפולית עם הורים. האזנה נעימה.

היום אני שמח ונרגש במיוחד כי היום אנחנו בפרק הראשון מתוך חמישה פרקים במסגרת ספיישל מיוחד: פנס ללב מתארח בכנס הפסיכולוגים החינוכיים באילת. הכנס באילת הוא כבר שנים אחד האירועים המרכזיים והאהובים בקהילה של הפסיכולוגים החינוכיים, מדובר בכנס, ארוך, מפנק, שכולל שילוב של סדנאות מקצועיות ומעמיקות, הרצאות מעניינות ומפגשים מקצועיים ובינאישיים משמעותיים. אז לפני שנתחיל אני רוצה לומר תודה גדולה לצוות הכנס היקר על הארגון וההובלה: גיא יקר, אסתר ברבי־טרבלסי ורוני קלל־פרי, תודה על הסיוע והתמיכה בהקלטת הפרקים בכנס, אנחנו מקליטים כאן ממלון נפטון באילת, וזה לא היה לקרות בלעדיכם. במהלך חמשת הפרקים הקרובים אני אראיין חמישה פסיכולוגים ופסיכולוגיות מהשורה הראשונה בארץ, ובכל פרק נעמיק בנושא מרתק אחר שנוגע בלב העשייה הפסיכולוגית חינוכית בארץ. והיום בפרק הראשון אני שמח ומתרגש לארח את גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות. בפרק הזה נעסוק באופן שבו הפסיכולוגיה החינוכית נראית ונתפסת מנקודת המבט של הפסיכולוג הארצי, מה החשיבות שלה, מה הייחודיות שלה, ואיך הוא רואה את מקומה במערכת הציבורית. ספויילר- כחשובה מאוד. אז אתם מוזמנים להאזין לפרק הראשון בספיישל שלנו, שיחה עם גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי, בריאיון מיוחד לרגל פרישתו. האזנה נעימה

ברוכים הבאים לפנס ללב - פודקסט על פסיכולוגיה חינוכית, אני אלון רם פסיכולוג חינוכי מומחה ואנחנו בחלק השני של הפרק שלנו על הנושא המרתק ורחב היריעה הזה שנקרא העבודה המערכתית של הפסיכולוג החינוכי, ואני כאן אם איריס נמדארי וינבאום ועם אודי בק, שני פסיכולוגים חינוכיים מומחים-מדריכים, ומומחים בתחום של עבודה מערכתית. האזנה נעימה!

היום נאיר את הפנס שלנו על נושא שהוא אחד מאבני היסוד המרכזיים של הפסיכולוגיה החינוכית - העבודה המערכתית של הפסיכולוג החינוכי, או בקיצור פסיכולוגיה מערכתית. זה נושא גדול ומורכב, וחילקנו אותו לשני חלקים פרקים 20 ו21, אז מוזמנים להאזין לשניהם כמובן. הפסיכולוגיה החינוכית בישראל החלה את דרכה כתחנות אבחון והכוונה מקומיות והתפתחה עם השנים למערכת ארצית ומקצועית שמייצגת פרופסיה מובחנת בשדה הפסיכולוגיה עם הקמת שפ״י שירות פסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך בתחילת שנות ה־70. של המאה הקודמת. במרוצת השנים התפתחה והתעצבה הפסיכולוגיה החינוכית, ועברה דרך ארוכה, ממוקד באבחון ובטיפול פרטני בילד הבודד בלבד, אל תפיסה רחבה יותר הרואה את הילד כחלק ממערכת שלמה. העבודה הפסיכולוגית בבתי הספר נעה מן החדר הטיפולי והאבחוני אל המרחב הבית־ספרי כולו: המנהל, הכיתה, הצוות החינוכי על שלל תפקידיו, ההורים והקהילה. עם השנים, הלכה והתחזקה ההבנה שלעבודה עם המערכת כולה יש פוטנציאל לייצר שינוי בקנה מידה גדול ורחב בבריאות הנפשית של הילדים והילדות. למשל עבודה יעילה עם מחנכת יכולה לתרום לככל ילדי הכיתה.מתוך התובנה הזו נולדה הגישה המערכתית־אקולוגית, הממקדת את הפסיכולוג החינוכי לא רק בילד, אלא גם במעגלים השונים קשורים לילד, המשפחה, הכיתה, בית הספר והקהילה כולה. היום הפסיכולוג החינוכי עוסק במגוון התערבויות במערכת: מסייע למנהל לחבר בין חזון למציאות, מסייע לשפר את התקשורת בין ההנהלה לבין צוות המורים וההורים, עובד עם מחנכי כיתות ועוד ועוד. אז בפרק היום הזה ננסה להבין: מה בעצם הופך את החשיבה המערכתית לכל כך מהותית בעבודת הפסיכולוג החינוכי,מנה הם האתגרים של העבודה הזו, מדוע היא לא תמיד פשוטה, לא תמיד מדידה, לפעמים מתסכלת, מה הקסם והיופי בה. אני מארח בפרק את איריס נמדארי וינבאום ואת אודי בק, שני פסיכולוגים חינוכיים מומחים מדריכים, ומומחים בתחום הפסיכולוגיה המערכתית. האזנה נעימה!

מעברים באופן כללי הם שינויים שמתרחשים בחיים שלנו , השינויים האלה יכולים להיות צפויים או מפתיעים, רצויים או לא רצויים והם מצריכים הסתגלות מחודשת ויכולים לעורר רגשות כמו חוסר ודאות ולפעמים גם חרדה. דוגמאות למעברים בחיים הם למשל מעבר ממקום מגורים אחד לאחר, שינוי במסגרת תעסוקתית, או שינוי במבנה המשפחה כמו גירושין. המעבר מגן לבית הספר הוא דוגמה למעבר מרכזי בילדות, והוא מסמל שינוי משמעותי בחייו של הילד – מעבר ממסגרת גמישה ומחבקת כמו הגן לסביבה לימודית שמצופה ממנה ליותר עצמאות, לארגון ולעמידה בכללים. עבור ילדים והורים רבים זו יכולה להיות תקופה מעוררת סקרנות והתרגשות, אך עבור אחרים היא עלולה לעורר גם תחושות של פחד, חוסר ביטחון ודאגה. בפרק היום נצלול פנימה למעבר הזה מהגן לבית הספר, נדבר על השינויים שהתרחשו בין פעם להיום בחשיבה על הישארות בגן שנה נוספת לילדי סתיו, אותם ילדים שנולדו בנובמבר דצמבר, ניגע בחרדות של ההורים סביב המוכנות של הילדים לבית הספר, נדבר על התחומים שכדאי לפתח כדי להגביר את הסיכוי למעבר מוצלח, איך לסייע לצוותי הגן לעבוד עם ילדים שעלולים להיתקל בקשיים במעבר מהגן לבית ספר, נעסוק במחקר המרתק שעשו בשפ"ח רמת גן לגבי נושא המוכנות לכיתה א', ונברר מתי כדאי לשקול אבחון פסיכולוגי או התייעצות עם גורמי מקצוע לצורך קבלת החלטה מושכלת לגבי מוכנות הילד, ומתי כן נכון להמליץ על הישארות שנה נוספת בגן כהזדמנות לחיזוק מיומנויות נדרשות. שתי יכולות פסיכולוגיות משמעותיות שנדון בהן, שעולות מהמחקר כמנבאות הצלחה בכיתה א' הן תפקודים ניהוליים ומאסטרי, נבין מה היכולות האלה כוללות ונראה כיצד אפשר לסייע להורים ולאנשי חינוך לדבר בשפה הזו ולהבין יותר טוב כיצד לסייע לילדים ולילדות. אז כדי לדבר על כל הנושאים החשובים האלה אני מארח היום שתי פסיכולוגיות מומחיות בתחום הגיל הרך, שישתפו אותנו בידע ובניסיון הרב שלהן ויסייעו לנו להבין איך נוכל ללוות את הילדים וההורים בצורה רגישה ותומכת בתהליך המעבר מהגן לבית הספר, אז אני שמח לארח את מיכל חרל"פ קציר, פסיכולוגית חינוכית מדריכה מנהלת תחום הגיל הרך בשירות הפסיכולוגי חינוכי בתל אביב יפו ורכזת גיל הרך בשפ״י מחוז תל אביב . משמשת שנים רבות כפסיכולוגית בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים ומלווה ילדים , הורים וצוותים חינוכיים בשלב המעבר לכתה א׳ . אמא לארבעה ילדים שסיימו כבר את בית הספר ועדיין זוכרת בהתרגשות את היום הראשון בכתה א של כל אחד מהם. ואת הפסיכולוגית בטינה קוברינסקי, פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, מנהלת יחידת גנים בשפח רמת גן (שנה אחרונה אולי כדאי לציין?) , מנהלת את היחידה לטיפול cbt בשפח , בעלת קליניקה פרטית האזנה נעימה!

ברוכים הבאים ל"פנס ללב" – הפודקסט על הפסיכולוגיה החינוכית של מחוז תל אביב. אני אלון רם, פסיכולוג חינוכי מומחה, ובכל פרק אנחנו נוגעים בתחום אחר מתוך עבודתם של הפסיכולוגיות והפסיכולוגים במערכת החינוך, אנחנו נחשפים להתערבויות רבות ומגוונות עם ילדים, בני נוער הורים ואנשי חינוך, ופוגשים אנשי מקצוע מגוונים ומרתקים מכל קצוות הקשת של הפרופסיה. והיום נעסוק בחדשנות ויזמות בשירות הפסיכולוגי החינוכי. בימים שבהם הפסיכולוגים החינוכיים נדרשים להתמודד עם עומסים כבדים ואתגרים רגשיים מורכבים, חדשנות ויזמות אינן מותרות – אלא צורך מקצועי ממשי. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שתחושת אוטונומיה, יצירתיות, ומעורבות פעילה במיזמים ובפרויקטים בעבודה – תורמות לשימור תחושת משמעות, להפחתת שחיקה ולהגברת המחויבות המקצועית. אבל חדשנות לא מתרחשת לבד. היא זקוקה לקרקע מאפשרת: הנהלות יצירתיות שלא חוששות ודוחפות קדימה, צוותים שמרשים לעצמם לחשוב אחרת, ומרחב שמכיל גם ניסוי וטעייה. כי חדשנות בשירות הפסיכולוגי איננה רק טכנולוגיה או פרויקט נוצץ כזה או אחר– אלא דרך להיות יותר נאמנים למהות שלנו: התחברות לצרכי השטח וקירבה לחוויה של הלקוחות שלנו. וכדי לדבר על חדשנות ויזמות בשירות הפסיכולוגי אני גאה ושמח לארח שני נציגים משפ"ח חולון, שירות פסיכולוגי שחרט על דגלו את הנושא הזה והוא נמצא בדי.אנ.איי הארגוני שלו. ד"ר ישראל אפל, פסיכולוג חינוכי מומחה בהסמכה להדרכה ופסיכולוג קליני מומחה מדריך. מנהל השרות הפסיכולוגי בחולון ומרכז את תחום העבודה המערכתית במטה אגף פסיכולוגיה. ורותי כהן טרכטנברוט, פסיכולוגית חינוכית מדריכה ומתמחה בפסיכולוגיה קלינית. מנהלת יחידת הגיל הרך בשרות הפסיכולוגי בחולון. רכזת מדרשה ופיתוח מקצועי של מחוזות תל אביב ומרכז. רכזת פרויקטים ותוכניות לאומיות באגף פסיכולוגיה בשפ"י וחברה בוועד החטיבה החינוכית בהפ"י. האזנה נעימה!

ברוכים הבאים ל"פנס ללב" – הפודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית של מחוז תל אביב, שבו אנחנו עוסקים במגוון נושאים מתוך עבודתם של הפסיכולוגיות והפסיכולוגים במערכת החינוך. בכל פרק אנחנו נחשפים להתערבויות מגוונות עם ילדים, מתבגרים, הורים ואנשי חינוך, ופוגשים אנשי מקצוע מרתקים מכל קצוות הקשת של הפרופסיה. אני אלון רם, פסיכולוג חינוכי מומחה. ובפרק היום נדבר על הפרעות אכילה, ספקטרום הפרעות האכילה מתבטא בעיסוק מוגזם באוכל, במשקל ובדימוי גוף, ולעיתים קרובות הפרעות אכילה מלוות בהתנהגויות מזיקות כמו הרעבה עצמית, בולמוסי אכילה והקאות. הפרעות אכילה עלולות לגרום לפגיעות גופניות חמורות כמו תת-משקל והן נמצאות במתאם חיובי עם חרדה, דיכאון ואבדנות. הפרעות אכילה נפוצות בקרב נשים צעירות, אך בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחותן גם בקרב גברים ונשים בוגרות יותר. מדובר בתופעה מורכבת הנובעת משילוב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. מחקרים מצביעים על מעורבות של מנגנונים נוירוביולוגיים המשפיעים על ויסות הרעב והשובע, לצד גורמים גנטיים המגבירים את הסיכון לפתח את ההפרעה. כמו כן, דינמיקות משפחתיות, לחצים חברתיים ותרבותיים – כגון אידיאל הרזון וסטיגמות שליליות כלפי משקל – ממלאים תפקיד משמעותי. בנוסף, גורמים רגשיים ובין-אישיים, כמו דימוי גוף שלילי, קשיים בוויסות רגשי וחוויות של לחץ או טראומה, תורמים להתפתחות ולשימור ההפרעה. מתוך המחקר אנחנו יודעים שזיהוי מוקדם והתערבות טיפולית מהירה יכולים לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה. הטיפול בהפרעות אכילה מחייב גישה רב-תחומית הכוללת התערבות רפואית, תזונתית ופסיכולוגית. בנוסף, מחקרים מראים שמעורבות ותמיכה משפחתית משחקות תפקיד מכריע בתהליך ההחלמה ולכן גם העבודה עם ההורים היא משמעותית. בפרק אני מארח את לירון גפן, פסיכולוגית חינוכית מומחית שמנהלת את היחידה למניעת הפרעות אכילה בשירות הפסיכולוגי בנתניה ומטפלת בקליניקה פרטית בקיסריה. האזנה נעימה!

בפרק היום נעסוק באחת התקופות המעניינות והמאתגרות של החיים - גיל ההתבגרות. זהו גיל של שאלות ותגליות, של נפילות ושל צמיחה. זוהי תקופה אינטנסיבית של חיפוש זהות וניסיון להבין "מי אני" מול עולם מלא בציפיות ולחצים. המתבגרים חווים שינויים פיזיים, הורמונליים, רגשיים וחברתיים ונדרשים להתמודד עם קונפליקטים עצמתיים כמו הצורך בשייכות לצד הצורך בעצמאות וכמו גם הצורך בלהיות ייחודי אל מול הצורך להיטמע והלרגיש חלק. הרגשות מציפים, עצמתיים הכל מרגיש מוגבר ומועצם. המתבגרות והמתבגרים נמצאים בתקופה שהפסיכואנליטיקאי הנודע אריק אריקסון כינה מורטוריום, שבה הם חוקרים את עצמם, את הערכים, הנטיות המשאלות שלהם בתחומים כמו: זוגיות, מיניות, עבודה, חברות, תחביבים, סטטוס חברתי, קבוצות השתייכות , ובאופן הזה הם מנסים לגלות מי הם ומה הם. המונח הזה מורטורים מדבר גם על כך שהסביבה צריכה לתת להם , למתבגרים את המרחב הזה לחקירה, וזאת כדי לפתח זהות אישית יציבה ותחושת עצמי ברורה. אז בפרק של היום נדבר על הדרמה של המתבגר וגם על הדרמה של הסביבה של המתבגר. נצלול יחד לתוך הקליניקה ונבחן מהו טיפול במתבגרים מנקודת מבט דינמית וגם מהפרספקטיבה של סכמה תרפיה. ושתי האורחות שלי להיום הן מומחיות בתחום הטיפול במתבגרים, ד"ר סטלה וייסלייב גיזונטרמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכותרפיסטית. עובדת בשירות הפסיכולוגי של העיר נתניה כרכזת תחום הטיפול, מדריכה, מטפלת ומלווה מסגרות חינוך על יסודי. בנוסף, מטפלת בקליניקה פרטית ובמסגרת פנימייה לנוער בסיכון. ואת אודליה משומר, פסיכולוגית חינוכית מומחית. עובדת בשירות הפסיכולוגי חינוכי בעיר בת ים ומטפלת בקליניקה פרטית בתל אביב. גישת הטיפול העיקרית שבה היא עובדת כיום היא גישת הסכמה תרפיה.

היום אנחנו בפרק מיוחד שנקרא ״שבעה מאוקטובר- שבעה טקסטים מאז השביעי באוקטובר ״ בפרק נביא 7 טקסטים שכתבו פסיכולוגים ופסיכולוגיות חינוכיים מהמחוז שיעסקו בהשפעה של אסון השבעה באוקטובר, והתקופה הקשה שבאה בעקבותיו על הפסיכולוגים ועבודתם . הטקסטים נכתבו במסגרת סדנא מיוחדת ביוזמתה של הפסיכולוגית המחוזית שלנו יפית חסן, שביקשה לומר את הדברים הבאים: לאחר האירועים הנוראיים ב-7/10 חשבנו בתחילה שאין מילים ולא יהיו. כל הזמן שמענו את צמד המילים ״אין מילים״…״אין מילים״. כי כל המילים נעשו למשהו שאינו מספיק ואי אפשר להשתמש בהן. כי על מה נאמר עוד ״זוועה״ או ״נורא״ וכך בא האלם. מה שחווינו נפל מחוץ לשפה המוכרת. רק אחר כך, בתנועה מדודה ובלתי מורגשת כמעט, המילים שבו, בקצב שלהן, עוד אחת ועוד אחת, מסתדרות בשורה למשפטים ולפסקאות. מנסות לתת פשר למה שהיה ועדיין מתרחש מאז, בפנים ובחוץ. במסגרת התנועה המדודה הזו, ביקשנו במחוז תל אביב ליצור את הסיפורים שלנו ואת התנועה בין האישי למקצועי. גיבשנו קבוצת פסיכולוגים ופסיכולוגיות מהמחוז, שבהנחיית הפסיכולוגית והסופרת ענת הררי, ביקשו לספר את הסיפור שלהם שנע בין האישי למקצועי. ואני אוסיף לדבריה של יפית, שהפרק היום הוא חלק ממיצג אמנותי שעולה בכנס הפסיכולוגים החינוכיים באילת שיחל ב1.12.24 ומי שיפגוש את המיצג האמנותי הזה יוכל להתרשם מציטוטים שונים מתוך הטקסטים ואף לסרוק ברקודים של הטקסטים שיבחר ולהאזים להם.

והיום בפרק נדבר על הפרעת קשב וריכוז, ADHA Attention deficit hyperactivity disorder זוהי הפרעה נוירו-התפתחותית שכיחה שמתאפיינת בקושי במיקוד ובשמירה על קשב, באימפולסיביות וגם בהיפראקטיביות, כאשר המאובחנים בהפרעה זו יכולים להציג את כל שלושת סוגי הסימפטומים הללו שהזכרתי או רק חלק מהם. המקור לקשיים הללו נובע מהפרעה כימית במוח מה שעלול לגרום להפרעה תפקודית במגוון תחומים במהלך החיים, כמו בלימודים או ביחסים בינאישיים, וכתוצאה מכך עלולה גםלהתפתח מצוקה נפשית משמעותית בילדות או בבגרות. עוד כמה עובדות על ADHD, כ-10 אחוז מילדים בבי"ס יסודי בגילאי 6-12 יאובחנו בהפרעה, כאשר לבנים שכיחות גבוהה יותר מבנות. נמצא שיש קשר גנטי להפרעה, חוקרים מצאו שכאשר אחד מן ההורים אובחן ב ADHD קיים סיכוי של בין 54%-20% שגם הילדים יציגו סימפטומים של ההפרעה. התיאוריה הדופימנרגית היא המבוססת ביותר כיום כמסבירה את ההפרעה. נמצא שכאשר מאובחנים נוטלים תרופות סטימולנטים שונות, כמו ריטלין, אלה מעכבות את קליטת וספיגת הדופמין למרחב הפרה סינפטי ומשאירות את הדופמין זמין, וכך ביצועי הקשב והריכוז משתפרים באופן משמעותי. אנחנו הפסיכולוגים החינוכיים יודעים לאבחן הפרעת קשב וריכוז וזה אחד מהתחומים שאנחנו עוסקים בו הרבה וזואת בשל השכיחות של ההפרעה, וההשפעה שלה במקרים רבים על מצבם הלימודי, הרגשי והחברתי של ילדים וילדות רבים. כמו גם הקושי של מסגרות החינוך להתמודד עם הקושי הזה והיום בפרק אני מראיין את צביקה יערי, מומחה בתחום של הפרעת קשב וריכוז בעל ניסיום עשיר בתחום, צביקה הוא פסיכולוג חינוכי בכיר, לשעבר פסיכולוג מחוזי במחוז מרכז, מנהל שפ"ח מועצה אזורית חבל מודיעין, יו"ר פורום דיאגנוסטיקה אבחון לקויות למידה והפרעת קשב באגף פסיכולוגיה ואגף לקויות למידה בשפ"י ולשעבר קב"ן מחוזי בפקע"ר מחוז דן,. כיום הוא עובד היום גם בקליניקה פרטית, והוא גם מדריך ומרצה בתחומי הפסיכולוגיה החינוכית

ובפרק היום נדבר על אבדנות. מעל מיליון אנשים מתאבדים בשנה בעולם, בישראל לבדה מתאבדים לפחות 550 איש ואיש בשנה, למרות באנחנו יודעים שסביב אבדנות יש תופעה של תת דיווח ואפשר להגיד בסבירות גבוהה שהמספרים הן בארץ הן בעולם גבוהים מכך. התיאוריה הרווחת כיום שמסבירה התנהגות אבדנית היא של ד"ר ג'ון מאן מאוניברסיטת קולומביה. לפי גישה זו התאבדות היא שילוב של הפרעת מצב רוח כמו דיכאון בשילוב אירוע חיים סטרסוגני. השילוב הזה מוביל למחשבות אבדניות ומשם לניסיון אבדני בתיווך של אימפולסיביות וזמינות של אמצעים קטלניים. אנחנו גם יודעים שהאדם האבדני חווה תחושה של הילכדות, שבה אף אחד לא מבין אותו או יכול לסייע לו , אופן חשיבה הוא של ראיית מנהרה, כלומר חשיבה מאוד צרה וקיצונית. יחד עם זאת תמיד קיימת אצלו גם תחושה של אמביוולנטיות כלפי המוות, כלומר יצר החיים עדיין פועם בו גם במצבים בהם הוא מבצע ניסיון אבדני. היום אנחנו נדבר על המשמעות שלנו כפסיכולוגים חינוכיים שעוסקים באבדנות במסגרות החינוך ובשפחים, נדבר על השינוי המשמעותי שחל במקצוע שלנו בתחום הזה, ניגע בהערכת אבדנות ומה היא כוללת ונעסוק בטיפול פרטני קצר מועד למניעת אבדנות. כמו כן נעסוק בהתערבויות מערכתיות שאנחנו עושים כמניעה ואם כהתערבות לאחר אקט אבדני כמסגרת טיפולית מערכתית מחזיקה ומאפשרת. והאורחים שלי היום הם: עפרה אלרואי, פסיכולוגית קלינית וחינוכית -מדריכה, עוסקת שנים רבות בטיפול בילדים ובנוער, בהדרכות הורים פסיכולוגים ואנשי חינוך שימשה כמנהלת בכירה בשירות הפסיכולוגי של עירית תל אביב יפו , כיום רכזת מחוז תל אביב מטעם שפ״י משרד החינוך למניעה ולטיפול בדיכאון ובאובדנות ובעלת קליניקה פרטית .מאז פרוץ המלחמה של ה 7/10 גויסה למערך התיגבורהפסיכולוגי עבור תושבי העוטף וד״ר אוהד עזרא, פסיכולוגחינוכי מומחה, בהסמכה להדרכה. מנהל תחנת שירות פסיכולוגי ״הקריה״ בשפ״ח תל אביב יפו. תחנה המספקת שירותים פסיכולוגים למסגרות חינוך ולאוכלוסיות רב-תרבותיות. רכז מניעה וטיפול בסיכון אובדני בשפ״ח תל אביב. בעל קליניקה פרטית, מטפל בילדים, בני נוער והורים האזנה נעימה

זהו הפרק ראשון שהקלטנו מאז פרוץ המלחמה, מלחמת חרבות ברזל. אשתף אתכם שהיו כמה פרקים שהיו אמורים להתפרסם ואז הגיע ה7 באוקטובר והרגשנו שאנחנו צריכים רגע לעצור להשתהות ולייצר מרחב לחשיבה מה הלאה. כשהרגשנו שהרגע הנכון הגיע, וכשאני אומר הרגשנו אני מתכוון ליפית חסן הפסיכולוגית המחוזית ואלי, החלטנו להקליט פרק שיעסוק באופן שבו שפח פגש מלחמה. כלומר מה קרה לשירותים פסיכולוגיים החינוכיים כאשר פרצה המלחמה הנוכחית, כיצד העבודה השתנתה באחת, כיצד השפ"ח הפגין גמישות על מנת להתאים את עצמו לצרכים משתנים של מסגרות חינוכיות, קהילות, משפחות ופרטים, כיצד בועת ההגנה שנפרצההשפיע הן על הפסיכולוגים והן על הלקוחות שלהם ונוצרה למעשה מציאות טראומתית משותפת, כיצד התווספו תפקידים מיוחדים לפסיכולוגים בזמן החירום, וכיצד שפח מתפקד כחלק מעיר שלמה שקולטת מפונים , מפונים שהיו חייבים למצוא לעצמם מקום מגורים חלופי ולעזוב את ביתם, כי כרגע הוא לא מקום שבטוח לגור בו, ובמקרים רבים אותם אנשים גם חוו חוויות קשות מנשוא והיו זקוקים למישהו שיראה אותם ושיהיה מסוגל להכיל אותם על מה שעברו. לצורך הקלטת הפרק אני מתארח בשפח הרצליה, ואני מארח שתי פסיכולוגיות חינוכיות מדריכות, ענבל דימנטמן אשכנזי, פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכותרפיסטית. נשואה ואמא לשתיים. עובדת פה בשפ"ח הרצליה, חברת צוות ניהול ורכזת עבודת הפסיכולוגים במסגרות בתי הספר העל יסודיים. ענבל היא בעלת קליניקה פרטית לנוער, ובעלת ניסיון והתמקצעות בעבודה עם אוכלוסיית המחוננים. והאורחת השנייה שלי היא רוני קלל פרי, פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכותרפיסטית. בת זוג, ואמא לשלושה. חובבת חיות כשהם לא על הצלחת. רוני היא חברת צוות ניהול פה בשפח הרצליה ורכזת העבודה בבתי הספרהיסודיים. היא בעלת קליניקה פרטית לטיפול בנוער ובמבוגרים. שתהיה האזנה נעימה!

ובפרק היום נעסוק בנושא הלהט"ב. להט"ב, ראשי תיבות של: לסביות, הומואים, טרנסג'נדריים וביסקסואליים. המונח נתבע בסוף שנות ה80 בארה"ב. זהו מונח מורכב שמאגד בתוכו זהויות מיניות, נטיות מיניות וזהויות מגדריות. בשנת 1973 הוציאה האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (DSM) את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות מה-DSM, אך המאבק של הקהילה הלהטבית בזירה הפוליטית, והחברתית בארץ ובעולם ממש לא תם. למשל, בפברואר 2022 יצא בישראל חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות האוסר על טיפולי המרה כשיטת טיפול לגיטימית באוכלוסיית הלהט"ב. גם השיח וההמשגות סביב הנושא הזה הוא דינאמי ומתפתח כל הזמן, למשל במקום להט"ב יש שיגידו להטב"ק, כאשר האות ק' התווספה עבור המילה קוויר, שמתארת השתייכות לזהות מגדרית או נטייה מינית שאינה מהזרם המרכזי. ויש כמובן דוגמאות רבות נוספות. בפרק היום נעסוק בהמשגות תיאורטיות מרכזיות, בסוגיות של זהות והשתייכות בקרב ילדים ובני נוער להטבים וכמובן בעבודת הפסיכולוגית והפסיכולוג החינוכיים בתחום הכה חשוב הזה. ולצורך השיחה היום, הזמנתי שלושה מומחים בתחום, ד"ר לירן זליגמן משפ"ח כפר שמריהו שאיתו אדבר על המשגות ומחקרים בתחום, את גיא יקר משפ"ח תל אביב שאיתו אדבר על מרכז הלהט"ב בשפ"ח תל אביב אותו הוא מרכז ועל תפקיד הפסיכולוג החינוכי בשטח בתחום הלהט"ב ולבסוף אארח את רפאל דן משפ"ח בת ים ונדבר כל סוגיות של זהות ,השתייכות ובדידות.

שם הפרק שלנו היום הוא 'מחשבות על אבחון פסיכודידקטי', ובו אני מארח את מיכל בן ריי, פסיכולוגית חינוכית מדריכה בשפ"ח נתניה, רכזת תחום אבחון ורכזת המל"ל בשפח נתניה. מאבחנת דידקטית. מרצה במדרשה לפסיכולוגיה חינוכית במחוז תל אביב בקורס של לקויות למידה, מעבירה השתלמויות והדרכות בשפ"חים בתחום של אבחון ולקויות למידה, ומנחה בקו- סדנא בנושא אבחון בכנס הפסיכולוגים החינוכיים באילת. אנחנו נשוחח ככה באופן די חופשי על אבחון פסיכודידקטי. אבחון פסיכודידקטי זהו אבחון שעורכים פסיכולוגים חינוכיים כדי להבין את הסיבה או הסיבות בגינן ילד או ילדה לא מצליחים בלימודים, ומציגים תת השגיות. מדובר בהערכה מקיפה שבודקת את מקורות הכוח והחוסן של הנבדק או הנבדקת כמו גם את הקשיים, ומתייחסת להיבטים פסיכולוגיים ודידקטיים. לעתים בית ספר ימליץ על אבחון כזה, לעתים ההורים הם אלה שיפנו. עפ"י נתונים מסקרים מקיפים ועדכניים שנערכו בארה"ב: *30-40 אחוז מההפניות לפסיכולוגים של בתי ספר הן בגלל בעיות למידה. * חשד ללקות למידה הוא הסיבה העיקרית להפניית תלמידים לאבחונים, (הסיבה השניה היא ADHD). * 25% משעות העבודה של פסיכולוגים חינוכיים מוקדשים להערכות של ליקויי למידה. אבחון פסיכודידקטי יאפשר לנו , במקרים רבים, לבצע אבחנה מבדלת בין קשיים לימודיים שהמקור שלהם הוא רגשי או התנהגותי לבין קשיים לימודיים הקשורים להנמכות בתפקודים של מנגנונים קוגניטיביים. במקרים מסויימים נאבחן לקות למידה או הפרעת למידה שהן הפרעות נוירו-התפתחותיות המתאפיינת בקשיים בלמידה ובשימוש במיומנויות אקדמיות, בקריאה, בכתיבה או במתמטיקה – באחת מהן, בחלקן או בכולן. תחום נוסף שאנחנו בודקים באבחון פסיכודדיקטי הוא הפרעת קשב וריכוז. מוזמנים להזין לפרק המרתק הזה.

היום יש לנו פרק מרגש במיוחד, גם בגלל הנושא שבו נעסוק וגם בגלל האורחות שלי. אנחנו מתארחים במשרד החינוך בירושלים, ומי שמארחת אותנו היא ד"ר חווה פרידמן, הפסיכולוגית הארצית! מנהלת אגף פסיכולוגיה בשירות הפסיכולוגי הייעוצי, ואיתה מתארחת גם אוריה חורש, פסיכולוגית חינוכית מומחית, שחוקרת הורות דיגיטלית באוניברסיטת בן גוריון וגם רכזת ארצית של תחום המדיה בשפ"י. בפרק היום נדבר על השפעת הניו מדיה על הפסיכולוגיה החינוכית. נושא גדול ורחב מרתק, אפילו מעט מאיים בחוויה שלי, ואנחנו ננסה לבחון כיצד העידן הדיגיטלי שבו אנו חיים משפיע על הפסיכולוגיה של הילד, של ההורה, של איש החינוך, ונדבר גם כמובן על ההשפעה של המציאות הזו, שמשתנה כל הזמן ומתפתחת על הפסיכולוגים עצמם שפועלים בקליניקות ובשטח. יש בספרות הבחנה בין התקשורת והמדיה עד לשנות ה-80 של המאה הקדומת, שהייתה מבוססת בעיקר על עיתונים מודפסים, רדיו, טלוויזיה וקולנוע. תקשרות מסורתית. אבל משנות ה-80 ואילך החל השימוש בטכנולוגיות מתקדמות שאפשרו אמצעים חדשים לאחסון ולהפצה של מידע, מה שנקרא הניו מדיה. המחשב, האינטרנט והסמארטפון כמובן. בין התופעות הבולטות מבחינה חברתית ופסיכולוגית הן כמובן עידן הרשתות החברתיות שהחל בתחילת שנות ה2000, היום כמובן התיקתוק הוא מרחב מאוד משמעותי לילדים ובני נוער, ולאחרונה אנחנו עדים להתפוצצות של הAI, הבינה המלאכותית שנראה שמביאה עידן חדש של שימוש במידע ושל יצירת תוכן כמו גם בעיות מוסריות ואתיות חדשות. אז בפרק היום ננסה לבחון פרגמנטים שונים מתוך המרחב הדיגיטלי העצום והדינמי שבו אנו חיים ונשוחח על ההשפעות שלו על הפסיכולוגיה החינוכית מההיבט של הלקוחות, הילד ההורה ואיש החינוך וגם של נותני השירות, הפסיכולוגים.

לא פעם מנהלות ומנהלים של בתי ספר מבקשים את עזרתנו עם כיתה שקשה לה, שהאקלים הרגשי בה סוער, שקשה ללמד בה, שאפשר לראות שיש קשיים חברתיים, חוסר לכידות, קבוצות השתייכות שאינן גמישות, שהיחסים אולי בין המחנכת לתלמידים לא מיטביים, שהיחסים בין התלמידים לבין עצמם לא מיטביים, במקרים יותר קיצוניים נוכל גם לראות בריונות, חרם. משהו בכיתה לא עובד. כיתה היא קבוצה מיוחדת במינה, מצד אחד זו קבוצת השתייכות לתלמידים ולתלמידות, שבה הם מתפתחים, מצליחים מתקשים, כיתה היא גם חלק מארגון גדול יותר, מבי"ס, והיא מושפעת מהאקלים הבית ספרי, מהחזון הבית ספרי ומהדרך בה ביה"ס מתנהל. לכיתה כקבוצה יש מטרות רבות, לימודיות, חברתיות, רגשיות, היא קרקע פורייה להתפתחות הפרט , אך כיתה היא גם קול ייחודי שאומר משהו על הנפש הארגונית של ביה"ס. איפה אנחנו כאנשי מקצוע שנכנסים לכיתה נשים את הפנס שלנו, מה נחפש? האם נתבונן בכיתה כאוסף של פרטים?,האם בכיתה כקבוצה, כשלם? אפשר גם להתבונן בכיתה כחלק משכבה או מחטיבה או מכלל ביה"ס? על אילו יחסים נשים דגש? יחסים של התלמידים אחד לשני? של תת קבוצה אחת לתת קבוצה אחרת? מה עם קבוצת ההורים? אולי היחסים בין המחנכת לתלמידים היא המקום שיש להתבונן בו? ואולי כל הדברים האלה יחד. בפרק היום ננסה להרחיב את הדיון הזה ולהבין יותר לעומק את התיאוריה והפרקטיקה מאחורי התערבות פסיכולוגית בכיתה. בחלק הראשון של הפרק אני מארח את ניצן גולדשמיט, ונדבר על הכיתה כקבוצה ועל הכיתה כחלק מארגון גדול יותר (ביה"ס) מתוך הפרספקטיבה של הפסיכואנליזה הארגונית, ובחלק השני אשוחח עם הדר לזרוביץ שתציג מודל פרקטי לעבודה של פסיכולוג בכיתה, שהיא ושותפיה בשפח גבעתיים פיתחו והם מעבירים אותו לכיתות בבתי ספר ברחבי העיר.