ספרות זה הקול

מה בין עיירה יהודית בתחום המושב מסוף המאה ה-19 לחיינו הסבוכים בישראל כיום? מה בין אישה עגונה שפורסמה מודעה בעניינה בעיתון ״המליץ״ בסוף המאה ה-19 ובין חרם של נשים חרדיות על בני-זוגן כיום? והאם הסופרים והסופרות הישראלים והישראליות כיום מיהרו לנטוש את הספרות הלאומית שנכתבת מנקודת המבט של הצופה לבית ישראל, שלא בצדק? בפרק 32 ראיינו את הסופר יניב איצקוביץ׳. דיברנו איתו על שאלות של מוסר והאופן שבו הן מתבטאות בספרות שכתב ובספרות הישראלית של תחילת המאה ה-21. דיברנו איתו על סוגים שונים של יהדות ועל חולייהָ השונים של החברה הישראלית. ביקשנו להבין ביחד כיצד אפשר לכתוב סיפור לאומי גדול מתוך הסיפור המשפחתי הקטן, ומדוע יש בניסיון אפשרות לתפיסת מציאות חדשה ומפוכחת יותר שתאפשר לנו להיות עיוורים פחות. תודה רבה ליניב איצקוביץ׳ על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תחקיר, הנחיה, טכנאות אולפן ועריכה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

איך הופכים מילים לחומר, מה מתגלה כשחוזרים לשיר ישן ומתחילים למחוק, מה בין האילוצים שבשירה הקונספטואלית ובין אנושיות ואינטימיות, ואיך מוצאים את הקדם-דגם של השיר? בפרק 31 ראיינו את המשורר אלכס בן ארי. דיברנו איתו על חיים בעולם מתוך חוויה של ידיעה מול עמדה של לא יודע, על טקסט כחומר, כשעיטה בשדה פתוח, כבריכת כדורים, כמרחב ללישה, להשתכשכות, להוויה. דיברנו איתו גם על גרסאות כיסוי מוצלחות שהן למעשה גרסאות גילוי, על שירי מחיקה כקאברים לשיר המקורי, על מקור ומקוריות. עסקנו בשפע האינסופי, המסחרר, המבעית, המצחיק שגלום בהמנון הלאומי, במילון ובשפה העברית. דיברנו גם על אילוצים בכתיבת שירה כדרך לצאת מעצמך, על היכולת לזוז בתוך טקסט מבלי לעבור קודם דרך העצמי, על זהות כחומר, על מפגשים עם אחרים כזהות, על חיים מתוך זיקה, בתוך רקמה, ועל הקשר של כל זה לדרך שעוברת בין השירה הלירית להייקו לשירה המושגית ובחזרה ללירית, בתוך השאלה הנצחית מזשיר ומזושירה. תודה רבה לאלכס בן ארי על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. טכנאות אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

איך כותבים על רוע צרוף, האם הוא נחווה כיישות או כחסר, האם חווית המציאות שלנו תואמת את המציאות שמופיעה בספרות העברית הריאליסטית, למה פסיכופתיים הם הרבה פחות מעניינים מהומברט הומברט למשל? בפרק 30 ראיינו את הסופרת גַיל הראבן. דיברנו איתה על ספרות שדוברת אמת. על איך כותבים פרוזה כעת ומה קוראים. על האופן בו ניתן לכתוב את המציאות שאנו חווים, על זוועותיה ונפלאותיה ושלל האירועים הלא מסתברים שבה, מבלי שיתפסו כהגזמה זולה או כמלודרמה. על עיוורון מוסרי ועל צידוקים מגוונים ונפתלים בדרך אליו. על המוזרות והזרות שבאמהות ובהורות. על שעבוד לאהבה שיכול להוביל דווקא לשחרור ועל הקשר שלו לאהבת אלוהים ולנגיעה בטרנסצנדנטלי. על כתיבה כשדה ניסויים, כמחקר, על ההבדל שבין כתיבה מתוך טיעון לכתיבה בעקבות שאלה. על להיות ילדים שספרים גידלו אותם ועל האופן בו סיפורים מלמדים אותנו על העולם. תודה רבה לגיל הראבן על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מה בין ספרות בורגנית וספרות שוליים, בין היחס לחיים מתוך שאיפה לצמיחה ושיפור תמידיים מול תפיסתם כפגיעים לגורל גחמני בסגנון הטרגדיה היוונית, ומהי ״גנרלסקאיה פרוזה״ – פרוזה של אלופים? בפרק 29 ראיינו את הסופרת אלונה קמחי. דיברנו איתה על ספרים שמתחילים כתרגילים ומפתיעים את הכותבת, על האפשרות המטאפורית שמעמידות בפנינו דפורמציות אנושיות. על החוויה של היות חריג, מפלצתי, על התאבדות כאקט של אהבה עצמית, על אחווה נשית, על אוננות נשית בספרות העברית, על הפמיניזם העכשווי, ועל מה זו באמת העצמה נשית ומה היחס לגבר בתוך כל זה. דיברנו על האהבה הרומנטית כתופעה תרבותית ועל הציפיות שלנו ממנה. וגם על האהבה האחרת – לחברוֹת, לאומנות, לחוויות מקריות שמזדמנות בדרכנו – על האהבה שתמיד ישְׁנה. תודה רבה לאלונה קמחי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תודה ליזהר אשדות על העזרה בתפעול האולפן הנייד. תחקיר, עריכה והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. טכנאית אולפן ועריכה טכנית: ד״ר תמר סתר.

מה בין הרצון לשנות ליכולת להשתנות, מהם היחסים בין שינוי וחיים, בין סתירות וסדקים לאמת, איך אמנות יכולה להציל, ומהם שני הכללים היחידים לגידול ילדים? בפרק 28 ראיינו את מרית בן ישראל, סופרת, מסאית ואומנית רב-תחומית. דיברנו על סיפורים שבאים בחלום, על חיישני אידיאולוגיות רגישים ועל האופן בו האידיאולוגיה כורתת איברים כדי שהפרט יתאים. על הילדה היחידה והבודדה מול המערכת, על הרצון להוליד את עצמי מעצמי מול הרצון לא להשאיר אף איבר ואף אדם בחוץ, על מה שאובד בעקבות הדרישה להתמחות בנושא אחד, על ספרות מאלפת ועל ספרות כחירות. על החיוניות של חירות התנועה בין השכל והרחם כפי שהם נתפסים בשיח הפמיניסטי, על האפשרות לתקן מערכות יחסים ועל סופים טובים. תודה רבה למרית בן ישראל על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מהי המציאות המתוארת בסיפור הקצר ״המלשין״ של דוד שיץ? מהן הנחות המוצא של הסופר שיצרו אותה? האם יצירה ספרותית בעלת תכנים מאיימים יכולה להעניק דווקא חירות אישית? האם אפשר להמנע מפונדמנטליזם דרך קריאה בספרות, ומה מקומם של רגשות קשים שעולים בנו כשאנו קוראות יצירות ספרותיות? כיצד אפשר לרתום אותם להעמקת הפרשנות הספרותית? בפרק 27 ראיינו חמש סטודנטיות מן הקורס ״שמעו סיפור – הפסקת פודקאסט נראטיבי״ את מנחת הקורס תמר סתר, ושאלו שאלות על סיפור קצר וגנוז. השיחה עסקה בשאלות של מתן עדות בעולם שלאחר השואה, בייצוג של אונס ודימויים נוצריים, בכתיבה גברית, ובתיאור תודעה מאוימת בסיפור קצר בן כמה עמודים, והקשר בין עיצובה בסיפור ובין משפט זדורוב ומחאת חורף 2023 בישראל. תודה רבה למיקה שיינוק קרטן, נועם מצרי, אורי שגב, רומי לובובסקי ונועה אשל-ביאלר על השתתפותן בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת, הגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תחקיר, הנחיה ועריכה: ד״ר תמר סתר.

מהי יציבות בלתי יציבה, מה היחס שבין הקשרים שלנו לזהות שלנו, מה בין כמות לאיכות במחקר הספרות, כיצד יכולים מחשבים לעזור לנו להגיע למקומות הכי אנושיים, מהו חוקר אקולוגי, מהו האדם, וכיצד הוא קשור לעולם? בפרק 26 ראיינו את ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, ראש המעבדה לספרות חישובית ומרצה בכיר בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. דיברנו איתו על ספרות חישובית ומדעי הרוח הדיגיטליים, על בניית waze ספרותי שיאפשר לנו להמשיך לשוטט ולפרש. על הקו שמחבר בין ספרות חז"ל ובין ספרות חישובית וספרות אקולוגית, על מה שבין הפקפוק לפירוש, בין המודרנה לפוסט, על המוכנות להקשיב לעולם, להשתנות, על החיפוש אחר הפתעות. על החשיבות של משבר הדוקטורט, ועל מה שיכולה לתת לנו המקריות. שאלנו גם מהי ספרות אקולוגית, מדוע צורות ספרותיות משתנות, כיצד מגבלות הצורה משפיעות על התוכן, מדוע אין ברומן המודרני מקום לאירועי קיצון אקלימיים, ומהי ספרות שעוסקת בדרמה של הפרט האנושי אך משתדלת להשאיר מקום לאחרים, לאחרוּת, לסביבה. תודה רבה לד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצוע. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. עריכה: ד״ר תמר סתר.

למה לכתוב מסות, איך לכתוב אותן, איך להיות אשה, איך להיות לסבית, איך להיות ביחסים, איך להיות בקהילה, איך להתנגד, איך לכתוב ביקורת, איך הפכנו להיות מה שאנחנו, מיהו ה"אחר" המדבר אלינו בממואר ומי מפחד מעדות? בפרק 25 ראיינו את ארנה קזין, סופרת ומסאית, עיתונאית לשעבר וכיום ראש מסלול כתיבה במחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר. דיברנו איתה על מקומו של הקוויר בעיר, על הפחד להבלע בסימביוזה, על החרדה מטשטוש קווי המתאר של ה'אני', על הניסיון הכן והמאומץ של המסה להבין איך להיות, תהינו ספרותינו לאן? ושאלנו על הכתיבה והפרסום בשדה הספרותי העכשווי בזמן שהוא משתנה במהירות ובאופן דרמטי. שאלנו מי יכולה לתת גושפנקת איכות לכתיבה ולכותבים כעת. עוד דיברנו על הולדת המסה והממואר, על מה שהם יכולים להעניק לקורא כשהם במיטבם, ומדוע דרושה לנו כעת פוליטיקה של סוגיות במקום פוליטיקה של זהויות? תודה רבה לארנה קזין על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת, הגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. עריכה: ד״ר תמר סתר. לינק להרשמה לכנס ״דמיון כשחרור מסבל״: https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfpfyYbP4kEfHm91PvPqOV17iHZE0IYBtjFrNv7t8qdaioD3Q/viewform

האם ניתן לראות בספרות סבך של זיקות גומלין, מארג של השפעות הדדיות שלא ניתן להפרידן זו מזו, ולקבען בתוך גבולות ברורים? מהו מקומו של הכותב במסגרת תפיסה כזאת? למי שייכים הרעיונות שלנו? ומהו בעצם רעיון מקורי? בפרק 24 ראיינו את פרופ' דרור בורשטיין, סופר, משורר, עורך ומרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. דיברנו איתו על חילוניות דתית ועל דתיות ללא רוח, על כתיבה שמתכוונת לשנות, על ספרות כמערך של זיקות גומלין ובתוך כך על שאלות של בעלות וגבול. עוד דיברנו על הבנת מושג המקוריות כחיבור למקור חיצוני ועוצמתי שהוא מעבר לאינדיבידואל, על הנחיל שבתוכנו ושאנו חלק ממנו, על האינסוף שבכוכבים ובחרקים, ובה בעת ועל הקושי שלנו להכיר ולתפוס באמת את היות כולנו עוּבָּרִים לשעבר – תלויים ובלתי נפרדים מהאחר, אז וגם היום. תודה רבה לפרופ' דרור בורשטיין על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו. תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר. עריכה: ד״ר תמר סתר.

איך משלבים בין עיסוק בפרשנות תורה, מדע והלכה, ובין שירת חצר מינית, נועזת וחדשנית? מדוע הקשר ההדוק ששרר בין התרבות העברית ובין התרבות הערבית בספרד של ימה״ב נדחק מן התודעה הציבורית של ימינו? ואיך זה היה לעבוד ולהתפרנס בכבוד כמשורר בתקופת ימי הביניים? בפרק 23 ראיינו את פרופ' חביבה ישי, חוקרת ספרות וראשת המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. דיברנו איתה על הניצוץ שהתעורר בה כאשר נפגשה לראשונה עם שירת ימי הביניים בספרד, שהוביל אותה להיות אחת החוקרות הבולטות בתחום, על מעמד השיר ותפיסת השירה באותה עת, שלפעמים קשה לנו להבינה, כקוראות וכקוראות שקוראים אותה אלף שנה לאחר שנכתבה. באותה נשימה גם הסכמנו שאפשר וכדאי לקרוא את השירה הזאת באור חדש ורענן שנובע מהשקפת העולם שלנו כיום. שוחחנו גם על חדשנות השירה הזאת ותרומתה לספרות ולתרבות העברית עד ימינו אנו, על תפיסות יופי בלתי מתפשרות ועל האתגרים וההזדמנויות הנלווים לתואר שאליו שבה פרופ' ישי השנה: ראשת המחלקה. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי על השתתפותה בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, שליווה, תמך ועזר לנו לייסד את הפודקאסט הזה, הפודקאסט הראשון מטעם מחלקת ספרות עברית בארץ, ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתו הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGUד״ר בוזי רביב, שכל הטוב הזה לא היה מתקיים בלעדיו, על הליווי המסור, מאז ומתמיד. תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

מה אנחנו יכולות ללמוד מיצירות גנוזות של יוצר או יוצרת? מה כתבה לאה גולדברג לטוביה ריבנר במכתב שרומם את רוחו? ואיך חוקרים שתי יוצרות דומיננטיות ומוכרות, כמו לאה גולדברג ודליה רביקוביץ, בזווית חדשה? בפרק 22 ראיינו את פרופ׳ גדעון טיקוצקי, חוקר ספרות, עורך ומרצה בכיר בחוג ללימודי ספרות באוניברסיטה העברית. דיברנו איתו על הגילויים המחקריים שעולים מתוך חיפוש בארכיון שכולל מכתבים, קטעי עיתונות וטקסטים גנוזים, על הקשר המיוחד בין לאה גולדברג לטוביה ריבנר, שנרקם גם באמצעות חברות לעט מיוחדת ויפה, שהתגלתה כמשמעותית לא רק להם אלא לתרבות הישראלית כולה. דיברנו איתו גם על מקומה המרכזי של הביוגרפיה בחיי היוצר והיוצרת, וכיצד היא השפיעה על התקבלותה ופרשנותה של יצירת דליה רביקוביץ, על ניצחונה של היצירה ״השולית״ ועל המחיר הכבד שמשלמים "פורצי הדרך", ולבסוף קינחנו בפרויקט הכינוס הגדול והחשוב של השירה הישראלית, שטיקוצקי וסטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה העברית עומלים עליו בימים אלה. תודה רבה לפרופ׳ גדעון טיקוצקי על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית, ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

בפרק 21 ראיינו את ד״ר איתן בולוקן, משורר, פילוסוף, חוקר דתות, מתרגם שירה והגות יפנית, ומרצה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת ת״א. מוזמנים ומוזמנות לשמוע קטע קצר מתוך הפרק המלא.

שירת הייקו היא מושג שהפך לרווח בתרבות הישראלית בשנים האחרונות, אבל מה זו בעצם שירת הייקו? כיצד המסורת והתרבות של יפן משתלבות בה? ומהם שלושת הכללים לקורא/ת המתחיל/ה בשירה זו? בפרק 21 ראיינו את ד״ר איתן בולוקן, משורר, פילוסוף, חוקר דתות, מתרגם שירה והגות יפנית, ומרצה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת ת״א. שוחחנו על תפיסת הטבע בתרבות היפנית, על שיבטה טויו, משוררת יפנית שהחלה לכתוב בגיל 92, שאיתן נחשף אליה כשחי ביפן ותירגם אותה לראשונה לעברית. דיברנו גם על הפואטיקה היפנית הייחודית, על המפגש שלה עם העולם המערבי והגלובליזציה, ועל האופן שבו ניגשים לשירה שצמחה מתוך תרבות שהיא כל כך שונה ורחוקה מזו שאנו מכירים. תודה רבה לד״ר איתן בולוקן על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

רוני סומק שהגיע להתארח אצלנו באולפן, סיכם את חווית ההקלטה בצורה כל כך פואטית ומחמיאה, שפשוט לא יכולנו לשמור את כל היופי הזה לעצמנו.

האם יש דבר כזה "שירה גבוהה" ו"שירה נמוכה"? מהם המרכיבים שהופכים שיר למצוין ולמה כאשר מזמינים אותו לאירועי ספרות בחו"ל הוא מוצג כמשורר מבגדד? בפרק 20 ראיינו את רוני סומק, אחד המשוררים הבולטים ביותר של הספרות הישראלית בארץ ובעולם. שוחחנו איתו על השתלבותו בתרבות הפופולארית ועל כתיבתו עליה, על יחס האקדמיה ליצירתו, על השילוב בין תחושת ההגירה, שנוכחת תמיד, לבין הקול הכל כך ישראלי בשירתו ואפילו רכשנו כמה מושגים חדשים בעולם הכדורגל והכדורסל. תודה רבה לרוני סומק על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית, ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

מהן המגמות הבולטות ביותר בספרות הישראלית כיום? כיצד המציאות המטורפת שבה אנו חיים וחיות משפיעה על הספרות, והאם הספרות יכולה להשפיע בחזרה על המציאות שלנו? בפרק 19 ראיינו את בני ציפר, עורך המוסף הספרותי של עיתון ״הארץ״, מבקר ספרות וסופר. שוחחנו איתו על יצירות הספרות שכתב ועל התקבלותן, על שיח הזהויות בישראל ובעולם, על חיבתו לספרות נועזת בעלת מסרים חדים, על חברו הטוב והמנטור הספרותי שלו – יהושע קנז, על הקריטריונים שלו לקבלת חומרים לפרסום במוסף, וגם דיברנו קצת, ממש מעט, על עולם הפוליטיקה הישראלית. תודה רבה לבני ציפר על השתתפותו בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר.

מה הוביל את שהם סמיט לכתוב על הקשיים והקונפליקטים בחייהן של לאה גולדברג ואסטריד לינדגרן בספרי הילדים שלה? איך לספר לילדים.ות על הדרך שבה הגיעו לעולם, ואיך מסבירים להם.ן שיחסי מין זו גם הנאה בפני עצמה? למה ספרים בעלי טון חינוכי אינם נכונים עבור ילדים.ות? כיצד תרבות הפוליטקלי קורקט פגעה ביצירתה, ואיזה מילים ביקשו ממנה להוציא מספריה במסגרת תרבות זו? ואיזה תלונות היא קיבלה מאמהות הליקופטריות בגן רדיקלי בתל אביב? בפרק 18 ראיינו את שהם סמיט, סופרת לילדים עטורת פרסים, שכתבה ופרסמה עשרות ספרי ילדים, וגם תרגמה ספרי ילדים רבים. שוחחנו איתה על העקרונות שמנחים אותה כסופרת ילדים, על השוק המסחרי וההשלכות שלו על הספרים שיוצאים לאור, או שלא יוצאים לאור, במסגרתו. שוחחנו איתה גם על הפרוזה שלה למבוגרים, על הספרות הישראלית החתרנית שנוצרה בשנות התשעים, ולמה סיטקומים מאותה תקופה ממש מעצבנים. תודה רבה לשהם סמיט על השתתפותה בפרק, לפרופ׳ חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית ולפרופ׳ יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר התרבות והספרות הישראלית, על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תחקיר, הנחיה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר

מה הוביל את ד״ר לילך נתנאל, חוקרת וסופרת, לכתוב מונוגרפיה על יצירת זלמן שניאור, הכוכב העולה בשמי הספרות של המאה הקודמת, שכמעט ונשכח במאה שלנו? מה צפוי להתרחש בעולם הספרות בדורות הבאים? ובאיזה אופן ממצאי מחקר הספרות של נתנאל משפיעים על כתיבת הפרוזה שלה? בפרק 17 ראיינו את ד״ר נתנאל, חוקרת ספרות מוכרת וסופרת, שארבעת ספריה זכו בביקורות משבחות ובפרסים. שוחחנו על המקרה המוזר של הספרות העברית החדשה בתחילת המאה ה-20, המתאפיינת בדמויות עזות מבט ורגש כמו זלמן שניאור, דוד פוגל וזאב ז׳בוטינסקי. דנו בנושא הזמן והמשך בספרות ובשפה העברית, וכיצד נתנאל מטפלת במורכבות הזאת ביצירתה בפרוזה, ובמיוחד ברומן האחרון שלה שראה אור לאחרונה, "עבודות וימים". לבסוף, שאלנו איך מושכים תלמידים חדשים ותלמידות חדשות לעולם הספרות, ואיך מלמדים על יוצרים ויוצרות בני ובנות זמננו? תודה רבה לד״ר לילך נתנאל על השתתפותה בפרק, ליעל בארי שהצטרפה לפרק כמראיינת, לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ יגאל שוורץ על תמיכתם הרבה בהסכת, ולמנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תחקיר: גלי סיטון, יעל בארי וד״ר תמר סתר הנחיה: יעל בארי וד״ר תמר סתר עריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר

מה גרם לצרויה שלו לכתוב בספרה האחרון, "פליאה", על לוחמת לח״י מרירה בת תשעים, דמות השונה כל כך מהדמויות הנשיות המזוהות עם כתיבתה? כיצד הצליחה לכתוב רב-מכר ("חיי אהבה") לאחר שספגה כמה ביקורות לא-מחמיאות על הרומן הראשון שכתבה ("רקדתי עמדתי")? ואיך נראית קשת הרגשות הרחבה של עבודת הכתיבה, הנעה בין תסכול וייאוש לרגעי התרוממות רוח ששווים את הכל? בפרק 16 ראיינו את צרויה שלו, אחת הסופרות הישראליות המצליחות בארץ ובעולם. שוחחנו איתה על אהבות נכזבות, חופש בחירה, חזרה בתשובה, רליגיוזיות, על נפש פנאטית, על עולמות העריכה והשירה המהדהדים ברקע עבודתה, על הגשמת חלום, ועל התגובות השונות שמעוררות ספריה, גם בקרב הקוראים והקוראות וגם בקרב חמישה מבקרי ספרות נוקשים במיוחד - החתולים שלה. תודה רבה לצרויה שלו על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ יגאל שוורץ על תמיכתם הרבה בהסכת, תודה רבה לד״ר בוזי רביב על העזרה והליווי. תחקיר, הגשה, עריכה ועריכה טכנית: גלי סיטון וד״ר תמר סתר. האזנה נעימה!

איך הכתיבה משמשת ככלי להבנת הפסיכולוגיה האנושית ולבירור סוגיות ישראליות מורכבות? איך נראית כתיבה גברית בעידן שלפני ואחרי מהפכת מי טו? ואיך אסי כהן קשור לכל זה? בפרק 15 של "ספרות זה הקול" אירחנו את אסף גברון, סופר, מתרגם, מרצה לכתיבה יצירתית ומוזיקאי. הוא סיפר לנו על פתרונות מקוריים שמצא במהלך כתיבת ספריו, שעזרו לו לספר את הסיפור שמעניין אותו לספר (למשל: להכניס דמות מרכזית לקומה), על עבודת המחקר המקיפה שמלווה את ספריו שכללה עד כה מעבר להתנחלות, התכתבות בפקסים עם פרופסורים מעזה ועבודה כ״מובר״ בארצות הברית. דיברנו גם על האופן שבו האקטואליה מיוצגת ביצירתו ועל החופש שניתן לה במרחב הזה, שלא יכול היה להתקיים בכותרות העיתונים וזכינו גם לשמוע את אסף מקריא מספרו הראשון ״אייס״, שראה אור ב-1997. תודה רבה לאסף גברון על השתתפותו בפרק, לפרופ' חיים וייס ולפרופ׳ יגאל שוורץ על תמיכתם הרבה בהסכת, למנהל הרדיו של האוניברסיטה ד״ר בוזי רביב על העזרה והליווי. תחקיר, הגשה ועריכה: גלי סיטון וד״ר תמר סתר. עריכה טכנית: גלי סיטון, ד"ר בוזי רביב, ד״ר תמר סתר, אמיר אבניאלי ועדי קליגר. האזנה נעימה!