מלחמות היהודים" עם ירון לונדון"

אם אהבתם את "מלחמות היהודים" אין לנו ספק שתתחברו לפודקאסט החדש והמרתק שלנו. האזינו לפרק הפתיחה https://open.spotify.com/show/3HpKCudRJ0X2r5jg6K3GFW

באחד הפרקים הקודמים שוחחנו על התפלגות ההיסטורית בין הספרדים לאשכנזים, דווקא עתה, הוחרף המתח בין הפלגים, והתמיכה או ההתנגדות ברפורמה המשפטית בעלת זיקה גם לזהות העדתית תנועת השיח החדש, למען השיח הדמוקרטי והרב תרבותי בישראל משה קריף, ממייסדי התנועה, אקטיביסט חברתי ופובליציסט

הפעם נעסוק בפילוסופיה של המוסר, ישראל היא יצואנית הנשק השמינית בגודלה בעולם. איך היא מחליטה ואיך ראוי שתחליט למי מותר למכור נשק ואיזה נשק מותר למכור? יושב ראש הארגון ינשו"ף יצחק אנגלמן, ייצוא נשק, שקיפות ופיקוח

לאחר תפילת מנחה בבית הכנסת שבחצר בית החולים שערי צדק, יצא ישראל דה האן לרחוב יפו בירושלים, שם הוא נפגע משלושה כדורי אקדח ממתנקש, הנמנה מאנשי ההגנה, שכנראה נשלח על ידי בחירי הארגון. על הרצח הפוליטי הראשון בהתיישבות היהודית מאז ראשיתה של העלייה הראשונה, נדבר עם אורי שוסטר, סטודנט לתואר שני בתכנון ערים, חוקר התהוות הבורגנית בפריפרייה של קריית שמונה.

אף תנועת שיחרור לאומית, מאז התעוררות העמים, לא הצליחה להשריש את שפתה העתיקה, זולת התנועה הציונית. המפעל להשרשת העברית התחיל בקבוצה קטנה מבין אנשי העלייה הראשונה, בעיקר מורים, המפורסם ביניהם היה אליעזר בן יהודה. מתחילת העלייה הראשונה ועד מלחמת העולם הראשונה נמנו רק כמה עשרות משפחות שדיברו עברית בבתיהם. שיחה עם דוקטור נטע דן, חוקרת במזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית.

המירבות שהתחוללו בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה, בקרב ציבור חדור אידיאלים, חברי הקיבוצים. באותם שנים מנו חברי הקיבוצים 7 אחוזים מהאוכלוסיה והשפעתם בזירה הפוליטית, בביטחון ובתרבות הייתה עצומה. בשיחה עם ד"ר דורון נדיב, חקלאי, מורה והיסטוריון מהקיבוץ משמר העמק.

בפואמה המתמיד, כינה המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק את הישיבה בה למד "בית היוצר לנשמת האומה" ותהה האם בית היוצר הזה הולמת משימתו? את השאלה הזו אפשר להכיל גם מאה שנה מאוחר יותר על כל מערכות החינוך שלנו, חילוקי הדעות בנושא הזה, מה מלמדים? את מי מלמדים? הוא סלע מחלוקת עצום בגודלו ויתכן מאוד שהבסיס למהומה הוא בעצם, איך מחנכים? איך מגדלים את האדם הישראלי? פרופסור בדימוס עמי (עמרם) וולנסקי, כיהן כמדען הראשי של משרד החינוך וכיועצם של ארבעה שרי חינוך בתחום ההשכלה הגבוהה.

כל השיחות סבו בין שבטים, אסכולות, תנועות פוליטיות, הפעם נעסוק באדם אחד, שאתגר את הזרמים ההגמונים בחברה הישראלית כמעט לבדו, זהו אורי אבנרי, בעליו ועורכו של הירחון "העולם הזה". ירון לונדון בראיון עם ההיסטוריונית ניצה אראל, מחברת 'בלי מורא בלי משוא פנים' אורי אבנרי והעולם הזה

הפעם נעסוק ביהודים שהתגוררו במרחב העצום שהיה נתון לשטונם של מלכי בית רומנוב, הרוסים, ולאחריה ברית המועצות והיום ולדימיר פוטין. המאורעות החשובים שהתחוללו במרחב הזה, הסלבי, השפיעו השפעה מכרעת על ההיסטוריה היהודית, אז ובעצם גם ביום הזה. ירון לונדון בראיון עם ד"ר אלכסנדר ולדמן, חוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב, ראש התמחות בהיסטוריה במכון שבילים בבאר שבע

פרופ' רוני שטאובר, היסטוריון תולדות עם ישראל בעת החדשה מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וחבר בוועדה המדעית של יד ושם הפרק יעסוק באחת מהפרשות המרעישות בציבור הישראלי מאז שנות החמישים, פרשת קסנר. ישראל קסנר, עיתונאי ופעיל ציוני בוועד ההצלה, היה מעין יודנראט של יהודי הונגריה בזמן המלחמה. מהי השפעת הגומלין של ההיסטוריה והזיכרון הקיבוצי לבין פוליטיקה ודיפלומטיה?

פרופ' קימי קפלן חוזר לפודקאסט ומספר על חטיפת הילד יוסל'ה שוחמכר, הברחתו מהארץ, הסתרתו, גיוס שירותי הביטחון לחיפושים אחריו ובעיקר השסע המעמיק לחרדים ואינם חרדים, שסע המתרחב גם היום ואינו מתאחה. ירון לונדון בראיון עם פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות בת זמיננו באוניברסיטת בר-אילן המתמחה בהיסטוריה הדתית של החברה היהודית בעת החדשה

השיחה הפעם תיסוב סביב סוף המאה ה-8 לפנה"ס, תקופת מלכותו של חזקיהו מלך יהודה, היא גם סופה של הממלכה השכנה, ממלכת ישראל. אויבה הנורא של שתי הממלכות, האימפריה האשורית ומלכה סנחריב. ירון לונדון בראיון עם פרופ' שון זליג אסטר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין זיס באוניברסיטת בר אילן

זמן קצר אחרי שכבו הארובות באושוויץ ישראל החלה החלה לקיים קשרים דיפלומטים עם גרמניה, אירוע די טראומתי זה זיעזע את החברה הישראלית. מה היה טיב הקשר הדיפלומטי של ישראל וגרמניה בראשית הדרך? ירון לונדון בראיון עם דוד ויצטום, מגיש ועורך חדשות בטלוויזיה וברדיו

שִׁיּוּם, מתן שמות, פעולה בעלת משמעות סימבולית והיסטורית עצומה והדימויים שלה בהיסטוריה הישראלית. מהו מיתוס בהקשר של יישות קיימת ותוססת? מה בינה לבין מיתוס? התכנית הפעם תעסוק במריבה סימבולית בין שתי ערים, תל אביב וירושלים. ירון לונדון בראיון עם פרופ' מעוז עזריהו מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה

הפעם נדבר על רציחתם של גרמנים בידי נוקמים יהודים בתום מלחמת העולם השנייה. בניגוד לפרשות האחרות, לא עוררו המעשים האלה מחלוקות גלויות. מהסיבה הברורה שמעשים אלו נשמרו בסוד. יעברו שנים עד שהסוד יהפוך לנחלת הציבור. ירון לונדון בראיון עם דינה פורת, פרופ' להיסטוריה וחקר השואה באוניברסיטת תל אביב

ב-1903 מתכנס הקונגרס הציוני השישי, נשיא הקונגרס הוא בינימין זאב הרצל, שמנסה להשיג לעם היהודי פיסת אדמה, אפילו מדינת חסות. מאמציו לא נושאים פרי אצל הסולטן התורכי, אבל הבריטים מעניקים להסתדרות הציונית מעמד בעל חשיבות עצומה, מבחינה פוליטית, "נציגת היהודים". פרופ' אלרואי יתאר את מצב היהודים בשנים ההם והרעיונות השונים שעלו. ירון לונדון בראיון עם פרופ' גור אלרואי, היסטוריון המתמחה בתולדות העם היהודי בעת החדשה ובחקר ההגירה, רקטור אוניברסיטת חיפה

במלחמות היהודים אנו עוסקים בהתפצלויות רבות מהזרם המרכזי של הציבור היהודי, מתי מחלוקת הופכת לכפירה? שהופכת להתפלגות וגורמת לפרישה גמורה מכלל ישראל? דוגמא אחת היא התנועה שבתאית. הקראים הם פרשה שונה, התרחקות והתקרבות. נשוחח עם חגי בן שמאי, שמחקריו העיקריים עוסקים בתרבות קהילות ישראל במזרח, בפרשנות הקוראן ובספרות הערבית. היה ראש מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח והמנהל האקדמאי של הספרייה הלאומית. מי הם הקראים? מתי הם מפציעים? ומה הבשורה שלהם? ירון לונדון בראיון עם פרופ' אמריטוס חגי בן שמאי בחוג לשפה וספרות ערבית שבמכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים

מדריך לחברה החרדית, אמונות וזרמים. יומיים אחרי הבחירות החמישיות, ברצף, לכנסת, בה השתתפה המפלגה יהדות התורה, המורכבת משתי סיעות אגודת ישראל החסידית ודגל התורה הליטאית. החיבור ביניהן נובע מהצורך לעמוד מול העולם כולו, כנגד הציונות הלאומית והחילונים. כאשר נולדה התנועה החסידית הייתה הזירה שונה לחלוטין, בשלהי המאה ה-18 בראשית תנועת ההשכלה. ירון לונדון בראיון עם פרופ' בינימין בראון, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים, הסיפור מימי התלמוד על מריבה בעניני נמוסין והליכות שפרצה בירושלים בתקופת המרד. בפרק זה ידונו ירון לונדון ופרופ' יונתן פרייס על היחסים בין היהודים בתקופת חורבן בית המקדש השני. ירון לונדון בראיון עם פרופ' יונתן פרייס, מהמחלקה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, מומחה לתולדות יוון-רומא וכתביו של יוספוס פלביוס

הפרק יעסוק באחד האסונות הכבדים ליהודים, לפני שנקראו יהודים, ברקע ההיסטורי והסכסוכים שהובילו לפיצול הממלכה העברית הראשונה. ירון לונדון בראיון עם פרופסור יגאל לוין מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות בת זמננו מאוניברסיטת בר-אילן