אזרח בתפקיד

אלוף משנה דורון מיינרט הוא אידם מיוחד. הוא איש צבא אבל החלומות והחזון שלו מאוד אזרחיים ואנושיים. בעברו הצבאי תמצאו גם את חלקו הגדול בתהליך ההתנתקות. דורון יליד קיבוץ שהיה חלק מהקמת קיבוץ עירוני ותמיד תמיד מחפש איף ואיפה אפשר לתרום. היום כשהוא אל״מ במיל הוא מקדיש את זמנו למסתכלים לכיבוש בעיניים. זאת השליחות שלו. הוא איש שגדל במערכת והיום הוא ממבקריה הגדולים. הוא מאמין שזאת הדרך לשמור עליה. מאנצ׳ קראו לזה פעם

את הפרק הזה כל הורה חייב לשמוע. דןקטור כרמל בלנק היא דוקטור לחינוך החוקרת אי שוויון בחינוך אם להיות ספציפיים. היא גם חלק מהמערך החשוב שנקרא ״לא בבית ספרנו״ יחד עם חברותיה וחבריה הם עושים הכל כדי להחזיר את מערכת החינוך למסילה ליברלית. שיתופי פעולה עם הורים ועם מורים וכמובן תלמידים שמסבירים איך לעצור את התכנים הקיצוניים והמסוכנים שמנסים להחדיר למערכת החינוך ואיך להכניס תכנים דמוקרטיים במקום. שיחה מרתקת על מערכת החינוך, תפקיד ההורים וכמובן על העתיד שלנו. התלמידים.

תוכנית שבועית בה אנחנו מנסים להבים מה מצבנו

אלון-לי גרין הרגיש חטף את סטירת חוסר הצדק שלו עוד שהיה ילד. הוא זוכר את זה טוב טוב. אבל הוא גם הפך את זה למנוע. מנוע לתיקון אמיתי. אלון הוא ממקימי תנועת ״עומדים יחד״ תנועה ערבית יהודית שגדלה ומתפשטת בכל הארץ. הוא פועל באופן הכי פרקטי שיש. זאת שיחה על מה שאפשר שיחה מעוררת תקווה כי מה שלכולנו נראה חלום רחוק, אלון הפך לתוכנית פעולה. היכולת שלו והכריזמה שלו וההבנה שאי אפשר לבד הופכת אותו למנהיג מאוד מוצלח בעיניי.

במחאת בלפור רועי גולדשטייין היה ביבי בחליפת האסיר מאז עברו הרבה מים מתחת לגשר. הוא אולי הוריד את חליםת האסיר אבל ממש לא הלך לנוח. רועי ידע שעוד שניה יוצאים שוב לרחובות ובאמתמצא את עצמו פעם נוספת מקדיש את כל כולו למחאה. זאת שיחה על מחאה שהתחילה כשהיה צעיר נער בשלום עכשיו ומאז לא נגמרת. שיחהעל פרספקטיבה ועל מחירים ועל מה יהיה. החיים שלו השתנו ממש מאז בלפור והוא לא מפסיק לשנות את החיים של כולנו. נקודת המבט שלו רחבה ומתפרסת כבר על כמה עשורי מחאה. זה תענוג לשוחח עם אדם שיש לו גם ידע רב אבל גם נמצא רוב הזמן ברחוב. בשטח בעשייה.

זאת אחת השיחות החזקות שהיו לי. היא על מילים ומעשים. על ישראלים וחילונים על הגדרות והחשיבות שלהן ועל חוסר הגדרות וההשלכות שבזה. לימור מויאל היא לא רק אקטיסיביסטית שנמצאת בשטח, היא גם אידיאולוגית אמיתית. היא יודעת לנסח היטב את מצבנו גם כמדינה וגם כשמאל וגם כבני אדם. היא נוגעת בנקודות הכי עמוקות ועושה זאת באופן מבריק. כמו סופרת ופילוסופית מצד אחד וכמו לוחמת שנמצאת בשטח מצד שני. לימור מביאה את הכל לשיחה הזאת מתקווה ועד יאוש.

לעמי דרור יש חתיכת סיפור. הוא גדל בבית דתי למרות שמעולם לא היה אדם מאמין. הוא יזם הייטק ואיש חינוך שבאופן מפתיע מצא את עצמו יום אחד בחוד של המחאה הגדולה ביותר בתולדות ישראל. הוא אולי לא יסכים איתי אבל עמי עשוי מהחומר ממנו נוצרים מנהיגים

יואב גרובייס הוא דוקטור לפסיכולוגיה. הוא בעיניי יודע לתווך את המציאות טוב מכולם. הוא מכיר ורואה את המורכבות הרבה אך שומר על מיקוד ולא מתבלבל לרגע. יודע מה חשוב בכל שנייה. את יואב ראיינתי אחרי בלפור ועכשיו כשאנחנו במרכז המחאת קפלן ממש מעניין לשמוע איך הוא רואה את הדברים.

לירי בורק שביט היא מרכז תקשורת של אישה אחת. נדמה שהא נמצאת בכל מקום. אין משהו שקורה במחאה הזאת ולא עובר דרכה. מדובר במכונה משומנת שלא מבזבזת רגע על מה שלא חשוב. בשנים האחרונות היא מקדישה למחאה את כל זמנה. למרות שהיא בכלל אשת טיפול. כשמדברים איתה מגלים חיה פוליטית מצד אחד אבל מלאת חמלה מצד שני. השיחה איתה מרתקת ובקצב מהיר כזאת היא. מתקתקת עניינים

נאווה רוזוליו היא מהפכה שלמה באישה אחת. היא מנהלת אין סוף קבוצות יודעת כל מה שקורה שולחת אנשים מעדכנת עיתונאים ובעיקר עובדת כל הזמן. לחשוב שעד לפני זמן לא רב היא לא התעניינה כלל בפוליטיקה. המעבר שלה מדהים. גם הסיפור שלה.

אם אתם ברחוב בטוח תכירו את הפרצוף הזה. יריב תמיד שם. עם מצלמה ומשהו לומר. הוא סטורי טלר מעולה ויש לו פרספקטיבה סופר מעניינת עלינו ועל המחאות שלנו והתוכניות שלנו. בתור מישהו שכבר היה שנים בחול הוא לא מתכוון לעשות זאת שוב. ליריב אין פלאן בי. יש לו רק את הארץ והוא לא מתכוון לוותר עליה.

אסתי סגל היא חיית מחאות ותיקה. כבר שנים היא נאבקת בכל מיני דרכים, גם ברחוב וגם מהמחשב בבית. אסתי מנסה להמחיש את חוסר הצדק באמצעים גרפים להפוך ערימה של נתונים לסיפורים פשוטים ולהנגיש אותם לכולם. היא נלחמת מתוך תחושת שליחות לשוחח איתה להתחבר למעיין גדול של ידע. מצד אחד זה תענוג מצד שני אסתי נותנת לא מעט סיבות לדאגה והאמת גם קצת אופטימיות.

שקמה ברסלר היא מדענית. היומיום שלה הוא מכון ויצמן שם היא פיסיקאית חוקרת ברמה הכי גבוהה שיש. היא ממקימי הדגלים השחורים, אבל נבחרה להיות הפנים והקול של הארגון. היא, והאחים שלה, הצליחו לסחוף מאות אלפי אזרחים ואין ספק שהייתה גורם מרכזי במחאת בלפור. גם היום כשמשוחחים איתה מבינים שיש פה מנהיגה. אם תחליט לעשוק בפוליטיקה או לא אין לי מושג, אבל אם תחליט שכן היא תהיה נכס עצום לפוליטיקה או יותר נכון לדמוקרטיה הישראלית.

ניר אבישי כהן מייצג בעיניי את אחד הקולות הכי חשובים והכי מאוזנים בחברה הישראלית מצד אחד אנטי כיבוש בכל הכוח. ניר היה דובר ארגון שוברים שתיקה והוא נושא עמו את המשקל העצום של ״אות הקין״ הזה. מצד שני קצין שעושה מילואים ורואה חשיבות גדולה גם בתפקיד זה. טיפוס אמיץ ורגיש שמנסה לפעול גם במישור החברתי אך גם בפוליטי. אנחנו צריכים מלא כמוהו!

שקד מורג לא תכננה להיות מנכ״לית שלום עכשיו, אבל כשמתחילים לשוחח איתה מבינים למה זה קרה. תפיסת עולם מגובשת, מצפון שלא נותן מנוח וכריזמה של מנהיגה, ממש ככה. כל זה מגיע באריזה אופטימית שנותן תחושה שעוד יכול להיות פה טוב.

פרופסור יועד צור מעיד על עצמו שמגיל צעיר התחנך להיות אזרח בתפקיד. כבר בתור קצין במלחמת לבנון הראשונה הוא הבין שיש פער גדול בין מה שמספרים לציבור לאיך שהדברים נראים בשטח. לימים, הוא היה מראשי המעוז העיקש של ההפגנות בעפולה – ואז הגיע גם לבלפור כשהר הגעש של המחאה התפרץ. יועד הוא ממובילי משמר הבחירות האזרחי, וחבר בקבוצת "מבצר הדמוקרטיה". דיברנו בין היתר על ההפרדה בין הפוליטיקה והאקדמיה – עד כמה שאפשר לעשות אותה, על המקום והאחריות שיש לאליטה, על עתודות האנרגיה העולמיות וגם על עתודות האנרגיה האקטיביסטית שלו.

אין סכנה גדולה יותר למדינת ישראל או לדמוקרטיה הישראלית מאשר הפיכתה למדינת הלכה. יאיר נהוריי הוא עורך דין אקטיביסט שצלל למקום שם מתרחשת המהפכה. בספרו ״המהפכה השלישית הוא מביא עדויות מתוך התהליך ומנבא לכולנו עתיד די עגום. המהפכה השלישית הוא ספר חובה. מדובר בחתיכת מציאות לתוך הפנים. מוזמנים להאזין להפנים ואז לחשוב טו טוב מה עושים.

כל מי שהיה במחאת בלפור – וגם בכמה מחאות שהתרחשו אחריה – פגש דמות אחת שלא יוצאת מהראש ומהלב. השוטרת אז אולי יהיה פה טוב יותר מ"משטרת ישר-אל הלב" תמיד הייתה שם – באמצע. הכי תלושה אבל אולי בעצם הכי מחוברת, כמו גשר שמחבר בין קצוות. פגשתי אותה לשיחה על המציאות שבה היא התנהלה – רובד אחר לגמרי שפותח חלון רחב לעוד תובנות על מקומנו כאן, על שליחות ותפקיד בעולם הזה - ובעיקר הקשבה. הנה, תקשיבו בעצמכם.

אמיר השכל הוא מחאת היחידים. אבל דווקא הוא הפך את מחאת בלפור לגדולה בהרבה מיחידים. רבים מדברים על המעצר שלו כעל המפץ הגדול שהפך את מחאת בלפור למחאת בלפור. זה לא מקרה. אמיר אדם מרתק. עבר מפואר בחיל אוויר , חוקר שואה ובעיקר אדם שהחליט שלעמוד מן הצד אינה אופציה. 5 שנים היה ברחוב. 5 שנים. אם פעם נהיה מדינה מתוקנת אמיר צריך להדליק משואה. את מה שהוא עשה למען המדינה עוד ילמדו בספרי ההיסטוריה.

ערן עציון היה שנים בלב ליבה של המערכת. הוא ראה איך מכינים את הנקניקיות וזה הספיק לו. כבר שנים שהוא מנסה לקדם דמוקרטיה השתתפותית פעם בצורת מפלגה ופעם בצורת סטארט אפ. חוץ מזה הוא אדם סופר חכם וסופר נעים שמאוד כדאי להקשיב לו. בעיקר כשמסביב הכל בלאגן, ערן יודע לעשות קצת סדר.