עושים חשבון Osim Heshbon

חלק שני בסדרה על יהדות אירופה. הפרופסור ושירה מארחים את ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית, ולומדים ממנו על ההיסטוריה הדמוגרפית, הגאוגרפית והכלכלית של יהדות אשכנז באירופה: במה היהודים עסקו, כיצד הם שגשגו, מדוע הם זכו להגנת השלטון, ולאן הם היגרו.

חלק ראשון בסדרה על יהדות אירופה. הפרופסור ושירה מארחים את ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית, ולומדים ממנו על ההיסטוריה הדמוגרפית, הגאוגרפית והכלכלית של יהדות אשכנז באירופה: במה היהודים עסקו, כיצד הם שגשגו, מדוע הם זכו להגנת השלטון, ולאן הם היגרו.

הפרופסור טוען שההפיכה המשטרית שמובילה ממשלת נתניהו, כוללת היבטים רבים שחורגים מהרפורמה המשפטית עליה הכריזו בינואר 2023. הפעם עושים חשבון מארחים את פרופסור איתי אטר, ראש פורום הכלכלנים, לשיחה על ההשלכות החמורות של המלחמה וההפיכה על הכלכלה.

בפרק הזה אנחנו עוסקים בשיטת הפרש ההפרשים לזיהוי קשרים סיבתיים. הפרופסור מסביר את עקרונות השיטה ומספק דוגמאות רבות, ובכללן קרדיט לראשון שהשתמש בשיטה והבין, כבר במחצית המאה ה-19 , שכולרה מועברת במים ולא באוויר.

אחרי שבפרק הראשון עסקנו בקושי לזהות קשרים סיבתיים בין משתנים, בפרק הזה נפנה לפתרונות. בעזרת דוגמאות רבות, הכוללות את הקרדיט ההיסטורי למפתחי השיטות השונות, הפרופסור מסביר איך בכל זאת אפשר לזהות קשרים סיבתיים ללא ניסוי מבוקר.

פרק ראשון בסדרה. הפרופסור מסביר את האובססיה של כלכלנים לסיבתיות, על העבודה של כלכלנים אמפיריים והשינויים שחלו בעולם המחקר בשנים האחרונות. ולמה להסתכל על נתונים ולהבחין בקורלציות זה לא מספיק.

שירה והפרופסור מארחים את ד"ר אנליה שלוסר, שמספרת על המחקר הכלכלי על ההשפעות של גורמים שונים בחינוך, על הישגים, פרנסה ואפילו על פשיעה. למשל, מהן ההשלכות של חינוך ציבורי מגיל צעיר, ומה ההשפעה של אחוז הבנות בכיתה. וגם על ההשפעות של תכניות הכשרה למבוגרים, על הכנסה והשתלבות בעבודה והאם משרדי הממשלה מוכנים לקחת בחשבון את ממצאי המחקר כאשר מעצבים מדיניות.

פרק שני בסדרה - אנו בוחנים את מקור הפערים בתוצר לנפש בין מדינות, בדגש על בני האדם והגירה. מהם גורמים היסטוריים נוספים שעיצבו את בני האדם ומסבירים חלק גדול מהפערים בין מדינות. מה ההשפעה של תפיסות העולם השונות של בני האדם מאזורים שונים, כמו למשל לגבי זכויות נשים, אמון בבני אדם, הקשר בין מאמץ והצלחה, דת ועוד. ואיך הגירה יוצרת מגוון אנושי וההשפעה של המגוון על השגשוג והרווחה.

הפרק חוזר לשאלת הפערים בתוצר לנפש בין מדינות, והפעם על המחקר על הגורם האנושי. בפרט, בפרק אנחנו מציגים את המחקר על הקשר בין אלפי שנות היסטוריה שעצבו את בני האדם באופן שונה באזורים שונים של העולם, ואיך כל זה קשור להשפעה של מאות שנות הגירה על מוסדות השלטון והשגשוג הכלכלי.

בפרק סוער במיוחד, שירה והפרופסור מארחים את פרופסור דני בן דוד, שמקדיש את זמנו כבר כחצי יובל לחקר כלכלת ישראל, בדגש על תהליכים ארוכי טווח, ובפרט: דמוגרפיה וחינוך. הנתונים של בן דוד מציגים תמונה ברורה ומדאיגה: מדינת ישראל אינה במסלול בר קיימא. אם לא נצליח להוביל כאן שינוי המדינה לא תשרוד.

הפרק מציג את המודל של ג'ון מיינרד קיינס, שמרחיב את המודל הקלאסי לקביעת התוצר (מודל שמוסבר בפרק הקודם) למצבי מיתון ואבטלה. ההרחבה שפיתח קיינס, מגדולי הכלכלנים של המאה העשרים ואולי החשוב שבהם, מציע הסבר פשוט למצבי מיתון ולקביעת היקף התוצר כאשר המשק לא מתכנס לשיווי משקל של תעסוקה מלאה. המודל הקיינסיאני מאפשר גם דיון במדיניות ממשלה להרחבת התעסוקה.

הפרק מציג את התאוריה הקלאסית (והמקובלת עד היום) לקביעת התוצר וחלוקתו לשימושים השונים: צריכה פרטית, צריכה ציבורית, השקעה ויצוא. הפרופסור מסביר את המנגנון שגורם למשק להתכנס לייצור בתעסוקה מלאה (אין אבטלה שאינה מרצון), וכיצד השימושים השונים בתוצר - הביקושים - מתאימים את עצמם להיקף הייצור - ההיצע. וגם: על טעויות נפוצות בהבנת שאלות התוצר והשימושים בתוצר. (על כלכלה בזמן מיתון והתאוריה הקיינסיאנית בפרק המשך).

פרק מיוחד: על השפעות המלחמה על הכלכלה הישראלית ואיך המערכה תשפיע על הארנק שלנו. הפרופסור מסביר על הגדלת נטל המס ומה הממשלה צריכה לעשות כבר היום והיועצת הפיננסים כרמי אור מתארחת שוב בפודקאסט עם עצות להתנהלות כלכלית של משקי בית. על היוצאים לחל"ת, המפונים והפוליטיקאים.

שירה והפרופסור מארחים את כרמי אור, יועצת כלכלית למשקי בית, לשיחה על השאלות הכלכליות, ולא רק כלכליות, הגדולות של החיים. מה באמת חשוב לנו, איפה כדאי לחסוך או לחפש מקור הכנסה, ואיפה מוטב לא להתחשבן יותר מידי. וגם, על עבודה מופרזת, בזבזנות, והתחרות על רמת החיים, ועל אחריות אישית מול אחריות ממשלתית.

הפרופסור מארח את פרופסור אורלי שדה, חוקרת אוריינות פיננסית וקבלת החלטות של משקי בית, לשיחה על הבנה לקויה וטעויות נפוצות בניהול פיננסי, על הטיות פסיכולוגיות שונות ומשונות, על היכולת לדחות סיפוקים, ועל ההשלכות של כל זה על הרווחה. וגם: מה תפקיד הממשלה - לעזור או אולי להזיק פחות?

מה ניתן ללמוד מהמחקר הכלכלי על אושר? איך מודדים אושר? והאם אי שוויון פוגע באושר? בפרק הזה שירה והפרופסור מארחים את ד״ר אריק שרמן, כלכלן חוקר אושר, ועוסקים בקשר שבין אושר לעושר, לבילוי עם הילדים, ספורט, חופשות, לסקס וליוממות, והאם זכייה בלוטו תורמת לאושר.

אתם שאלתם וצוות עושים חשבון משיב. השכלה גבוהה, יוקר המחיה, מדיניות מיסים, תחבורה, ריבית ואינפלציה, פופוליזם ואוריינות כלכלית, ושלל נושאים נוספים עליהם ידון הצוות בפרק.

עושים חשבון מארחים את פרופ׳ משה שעיו לפרק נוסף, הפעם על ההשפעה של מסחר במניות על עמדות פוליטיות וכלכליות. האם עיסוק במניות גורם לאנשים לנוע לכיוון של ימין או שמאל כלכלי? ימין או שמאל מדיני? ומה המנגנון שגורם לשינוי העמדות? וגם, איך עיסוק במסחר משפיע על הבטחון העצמי בהבנת הכלכלה על נשים ועל גברים.

שירה והפרופסור מארחים את חיים הופרט, סמנכ"ל תכנון תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, לשיחה על תמחור ותמריצים במערכת הבריאות ואיך זה קשור לעודף התייעצות עם רופאים מומחים, מחסור המיטות בבתי החולים, ניתוחים מיותרים ואפילו על קשירת מטופלים במחלקות פסיכיאטריות.

מדוע אנו מזדהים עם קבוצה כזו או אחרת? האם זה קשור לעלות מול תועלת? מה ההשלכות הכלכליות והחברתיות של זהות קבוצתית ואיך מצמצמים יריבות בין קבוצות? עושים חשבון מארחים את פרופ׳ משה שעיו שחוקר זהות קבוצתית.