קריירה זה קול הסיפור

ענת רונאל מטלון מראיינת את יועצת הקריירה רויטל אליאס ונועצת שלה - רותם ישי. רויטל אליאס היא יועצת, מרצה וכותבת בתחום הקריירה. מלווה אנשים בתהליכים שונים של חיפוש עבודה, שינויי קריירה, פיטורין ועוד. בעברה שימשה כמנהלת משאבי אנוש במספר ארגונים. רויטל חזרה לאחרונה מרילוקיישן בתאילנד (קופנגן), ומספרת על החוויה המשפחתית, העבודה והיעוץ מרחוק. בשיחה נתייחס גם לחיפוש עבודה בתקופה המיוחדת בה אנו נמצאים במלחמה ( הוקלט בנובמבר 2023) . האורחת של רויטל היא רותם ישי שעברה תהליך יעוץ וליווי בחיפוש עבודה אצל רויטל ותספר על התהליך המשמעותי. כיום היא מנהלת בכירה של מחלקת שירות לקוחות בחברת תקשורת גדולה. מוזמנים להאזין לפרק בספוטיפיי או באתר איל"ת, או לצפות בו בערוץ ה u tube - של איל"ת- האגודה הישראלית ליעוץ תעסוקתי ופיתוח קריירה. אם תרשמו לערוץ- תקבלו התראה כשיעלה פרק חדש. מוזמנים לסמן לייק ולהמליץ למי שעשוים להתעניין.

ראיון עם שוש מעוז אריה, מאמנת אישית ועסקית, מומחית להפרעות קשב וריכוז. מראיינת: ענת רונאל מטלון, יועצת תעסוקתית ומנחה לפרישה והגשמה. כאשר מדברים על מאותגרי קשב, יש נטיה להתייחס במיוחד לקשיים בהשתלבות בעולם העבודה. חשוב לשים לב לכך שהם גם בעלי חוזקות מיוחדות כחשיבה יצירתית, מקוריות, תשוקה, התלהבות וכו. בראיון המרתק נדבר גם על: < מהי באמת הפרעת הקשב והקשר לתפקודים ניהוליים? < מה מאפשרת הדחיינות? < ומה הקשר לדופמין וריטלין? < איזו התמחות מתאימה לרופא עם הפרעת קשב? < הקשר לסגנונות למידה – ויזואלי, קינסתטי ושמיעתי. < אילו מקצועות "מתאימים" להם? < איך עונים על הצרכים באתגר, ענין, גיוון ודינמיות? < אילו פתרונות נתן למצא כדי לסייע לעובד מצוין עם הפרעת קשב? < איך צרכים, ערכים וחוזקות משפיעים על הבחירות בקריירה? מוזמנים להאזין לפרק בספוטיפיי או באתר איל"ת, או לצפות בו בערוץ ה u tube - של איל"ת- האגודה הישראלית ליעוץ תעסוקתי ופיתוח קריירה. אם תרשמו לערוץ- תקבלו התראה כשיעלה פרק חדש. מוזמנים לסמן לייק ולהמליץ למי שעשוים להתעניין.

הפרק מוקדש ל תכנית "חותם"- מטעם משרד החינוך, המציעה תכנית הסבה והכשרה להוראה לאקדמאים וסטודנטים לקראת סיום לימודיהם, ללא צורך בתעודת הוראה. ענת רונאל מטלון, יועצת קריירה ומנחת קבוצות מראיינת את ירון גבע. "חותם" הוא ארגון חינוכי חברתי מאז 2010, הפועל לקידום שוויון הזדמנויות דרך חינוך בפריפריה החברתית במרכז ובכל רחבי הארץ. ירון גבע הצטרף ל"חותם" לפני כשנה במסלול "אופק לניהול" –מסלול מהיר להוראה וניהול בתי ספר, זוהי בשבילו קריירה שלישית והגשמת חלום.

ענת רונאל מטלון, יועצת קריירה ומנחת קבוצות מראיינת את: אסנת ידגר – מייסדת "המרכז הישראלי לאניאגרם" (מ- 1996) אסנת היא חלוצת השיטה בארץ, חברה פעילה באגודת האניאגרם הבינלאומית, מנחה בארגונים וכנסים בארץ ובעולם. מאמנת יחידים וזוגות בקליניקה שלה בתל אביב. מכשירה מאמני אניאגרם בשיטה הייחודית שפיתחה -"הדיאלוג עם האגו". (גילוי נאות, גם אני, ענת, למדתי והוכשרתי אצלה כמאמנת בשיטת האניאגרם) האניאגרם – היא השיטה המובילה כיום בתחום אפיון ופיתוח ההון האנושי בעולם. יועצים ארגוניים משתמשים בו בחברות כמו Apple ,Motorola ,Sony, Disney ואף מלמדים אותו באוניברסיטאות. זהו מודל המתאר 9 קבוצות טיפוס (אניאגרם - תשיעון). כשכל אחת מהן רואה את העולם מנקודת מבט שונה, המובילה לאסטרטגיית פעולה שונה. זה כלי אבחוני החושף את המנגנון הלא מודע המפעיל אותנו, בהתנהגות ובבחירות שלנו, ומאפשר לנו להבין את המניעים שלנו ושל אחרים. והוא בעיקר כלי להתפתחות אישית - המסייע לנו להשתחרר מהתבניות המקבעות אותנו. מה משפיע על קבלת ההחלטות שלנו? יותר נכון -מי מקבל את ההחלטות? הרבה פעמים מרגיש כאילו אנחנו קיבלנו החלטה, אבל יש משהו חזק מאיתנו מאחורי הקלעים של האישיות שלנו, שמחליט בשבילנו. יש לנו 3 מרכזי האינטליגנציה שכולם מכירים : מרכז הלב (רגשות), מרכז הראש (מחשבות) ומרכז הגוף (אינסטינקטים), לכל אחד מאיתנו יש קול אחד שהוא יותר חזק, יותר נגיש. יש אנשים שמחוברים יותר לבטן שלהם, מאז שהם נולדו יש להם תחושות בטן. יש אנשים ששומעים את הרגשות שלהם יותר חזק, ויש אנשים, שהמחשבות שלהם זה הקול הראשון. בפועל 3 המרכזים נמצאים במוח. אפשר לחלק את זה לשלושה טיפוסים: טיפוסי הראש, טיפוסי הלב וטיפוסי הגוף -הבטן. אין אחד שהוא יותר טוב מהשני. אנחנו רוצים להשתמש בשלושתם. בארגונים - אנחנו רוצים לקבל החלטה הלוקחת בחשבון את 3 מרכזי האינטליגנציה. את הנתונים, את הניתוח הלוגי וכל מה שמרכז הראש נותן לנו, את המרכיב האנושי- ההשפעה של ההחלטה על אנשים, וגם את תחושות הבטן. כל אחד מאיתנו משתייך לטיפוס אחד ראשי, דומיננטי ועוד 2 משפיעים. לנוחיותכם סיכמתי כאן בקיצור את האפיונים של כל טיפוס. 9 הטיפוסים (אסטרטגיות הפעולה) מחולקים ל 3 קבוצות שייכים למרכז הלב: טיפוס 2- המסייע- הצורך הבסיסי שלו הוא יחסים טובים. נוטה לרצות גם על חשבון צרכיו האישיים. טיפוס 3- הביצועיסט – התחרותי, צריך הצלחה ומעמד. חשוב לו להיות מספר אחד והוא פעיל כל הזמן. טיפוס 4- הדרמטי - זקוק למשמעות, הוא רגיש, אינדיבידואליסט ורגיש ליופי (נפש אמן). שייכים למרכז הראש: טיפוס 5- המדען - זקוק לעצמאות, בעל כושר ניתוח , רודף ידע, מופנם וסגור. טיפוס 6- הספקן – זקוק לביטחון, זהיר, סקפטי וחששן. טיפוס 7- אופטימיסט / נהנתן. הצורך שלו- הנאה, אופטימי ונלהב וזקוק לחופש. שייכים למרכז הגוף: טיפוס 8 - הבוס /המנהיג.- הצורך שלו -עוצמה, שליטה וצדק, הוא מוביל ודומיננטי. טיפוס 9- משכין שלום -הצורך הבסיסי שלו הוא שקט פנימי, אדם נוח, סתגלן ומתקשה לקבל החלטות. טיפוס 1- המחוקק - הצורך הבסיסי שלו הוא וודאות, פרפקציוניסט וביקורתי כלפי אחרים וכלפי עצמו. מה הקשר בין הבחירה המקצועית לאיזה טיפוס באניאגרם אני משתייך? קודם כל להתייחס ל: "למה אני מתאים? מה הכישורים שלי, מה המיומנויות שלי." וכמובן: "מה אני אוהב, איפה התשוקה שלי ומה מדליק אותי, מה ישמח אותי לקום בבוקר". הדברים שאני יכול להיות טוב בהם - לא בהכרח אני אמשך אליהם. יש את מה שאני טוב בו ויש את מה שאני נמשך אליו, מה אני אוהב ומה מדליק אותי, מה החלום שלי? לדוגמא, המחוקקים (טיפוס 1) הם טובים בכל מה שקשור לסדר וארגון, הם יכולים להיות טובים בהנהלת חשבונות, אבל עשויים לא לאהוב את זה, הטיפוס שלי באניאגרם משפיע פחות על המקצוע שאבחר ויותר על סביבת העבודה המועדפת עלי. לדוגמא, מקצוע האחות, תפקיד מסור ומתמסר, נחשוב שמי שבחרה במקצוע הזה נמנית על טיפוס 2 – המסייע, שהצורך שלו הוא לעזור לאחרים, ואז אסנת גילתה (בסדנא שהנחתה לאחיות בתל השומר) שהיו ביניהן את כל הטיפוסים, אלא שכל אחת מהן בחרה תחום אחר בסיעוד שמתאים לטיפוס שלה, למשל: "המסייעת" טיפוס 2 - בחרה לעבוד במחלקת אונקולוגית ילדים כי שם הכי יצטרכו אותה והיא תרגיש נחוצה, אחות שהיא טיפוס 3 הביצועי- שאוהב אקשן, בחרה לעבוד במחלקת טיפול נמרץ, ואילו אחות טיפוס 7 – הנהנתן, בחרה לעבוד במלונית שיקום לב. בראיון המרתק, אסנת מגלה * מהן 9 קבוצות הטיפוס והצרכים שלהם? (חלקכם יוכלו כבר לזהות לאיזה טיפוס אתם והקרובים לכם משתייכים ). * כיצד הם באים לידי ביטוי בהתנהגות ובקבלת ההחלטות בעבודה ובקריירה. * האם יש קשר בין הטיפוס שאתה משתייך אליו לבחירה המקצועית שלך. * האם כל...

ענת רונאל מטלון (יועצת חינוכית ותעסוקתית ומנחת קבוצות) מראיינת את: ד"ר אורניה יפה ינאי ובתה גוני ינאי יצחקי ("לכל אדם יש שביל") ד"ר אורניה יפה ינאי - פסיכולוגית תעסוקתית וקלינית בכירה, מומחית באבחון, ליווי וטיפול ביחידים, משפחות ואנשי עסקים בשבילי הקריירה והייעוד. הקימה לפני כ 50 שנה את "מכון אדם" עם בעלה ד"ר דב ינאי, ולפני 15 שנים הקימה יחד עם בתה גוני ינאי יצחקי את המכון "לכל אדם יש שביל". פיתחה טכניקות וכלים ייחודים בתחום האבחון, יעוץ וטיפול בתחומי האדם, הקריירה והייעוד. חיברה את רב המכר "לכל אדם יש שביל" (שתורגם ל 6 שפות) השוזר בתוכו את עקרונות השיטה דרך סיפורים אישים של אנשים אותם ליוותה לאורך השנים בשבילי הקריירה ומרחבי העשייה. היא מדריכה, מלמדת ומרצה על תחום הקריירה וההגשמה מעל 50 שנה, ונחשבת לאחת הפסיכולוגיות הבכירות ביותר ופורצת הדרך בתחום הקריירה והייעוד בארץ ובעולם. גוני ינאי יצחקי – (בתה ושותפתה) עו"ס קלינית, יועצת ומטפלת באנשים במסעותיהם בתהליכי שינוי בקריירה ובמרחבי המימוש. מייסדת, שותפה ומנהלת את מכון "לכל אדם יש שביל", שמהווה בית לפיתוח קריירה לאנשי מקצוע ולאנשים המחפשים את השביל. מנחת סדנאות וקבוצות, מרצה ומדריכה אנשי מקצוע בתחום. סיכום הראיון העברה בינדורית- אנחנו שייכים לשרשרת של דורות, נולדנו לתוך משפחה המשפיעה עלינו גם גנטית וגם פסיכוגנטית. למשל, יש סיכוי גבוה שלילדים למשפחת מוזיקאים יהיה חוש מוזיקלי וההשפעה הפסיכו גנטית היא, עד כמה במשפחה אוהבים ומעריכים את המקצוע. אורניה מספרת על אביה שהיה מתוסכל בקריירה שלו, בתחילת עבודתו היה מדריך, מחנך ועובד סוציאלי בפנימיה , תפקיד שמאד אהב, כי רצה להיות מטפל, ואז נאלץ לעבור להוראה וללמד תנ"ך, חשבון ואנגלית והוא ממש שנא את זה, הוא לא רצה להיות מורה. בגיל 56 מת מהתקף לב ובחוויה שלה הוא מת מתוך תסכול תהומי וחוויה של דיכאון, ואז התקבע אצלה שאפשר למות מכישלון בקריירה. דרך אביה למדה איך מתחקרים ושואלים ומאז היא בתשוקה כמעט אובססיבית לעזור לאנשים ולחשוב איך לעזור לאנשים. הבחירות בקריירה שלנו מושפעות ממה ששמענו בבית, מה שראינו ולמה כיוונו אותנו. יש כישורים שעוברים במשפחה (אפילו דרך הילדים ניתן לראות מה העברנו להם). גוני מוסיפה שאנשים לא עושים את החיבורים ומופתעים לראות את ההשפעה במשפחה. למשל את כאב ההחמצה וחוסר מימוש של הורה. ילד יכול לעשות תיקון ולהפוך את הפצע לשליחות. דבר שכואב ומתסכל יכול להפוך אצל הילדים לתשוקה ודחף למימוש ותיקונים. רואים את זה במקצועות רפואה וטיפול. יש משפחות שיש בהן שפה משותפת, זה יכול להיות בבישול, אסתטיקה. חלקם בוחרים לממש את המורשת דרך קריירה. אצל גוני בבית שני ההורים פסיכולוגים והמורשת היתה לחקור אנשים. כשגדלה הבינה שהיא גם נועדה לתחום. גם נטיה לאמנות עברה אצלם במשפחה, אורניה מספרת על אמה שהייתה אמנית, גם לאורניה יש כשרון ציור וכתיבה ואף הוציאה ספר שירים. בתה השניה (אחות של גוני) עוסקת בהוראת אמנות ולימודי רוחניות, לבן שלה יש צד טכני מאביו. יש לו חברה לבניית אתרים והוא איש יעוץ ואמנות. למי שתקוע ולא יודע מה מתאים לו כדאי לחקור את העץ המשפחתי שלו, לראות אחורה, לצדדים ולמטה (ילדים) . לבדוק: מה (במה עסקו) וגם למה? לבדוק תחומים בהם עסקו במשפחה וגם מדוע עבדו , מה היו המניעים אצל בני המשפחה, למשל גם אם אמא הייתה עקרת בית, מה היה חשוב לה, האם הייתה מנהלת, מורה, אסתטיקנית, יצירתית, קהילתית, שרת החוץ. להות אם כישורים מומשו או הוחמצו. אורניה מספרת שאנשים שבאים ליעוץ חלקם חשים שאינם יודעים מה הם רוצים, לעתים קורה שהם כן יודעים אבל לא מסוגלים לממש כי הידע מתנגש עם צרכים אחרים. דוגמא: נועצת, קצינה אחרי שירות צבאי, אמרה שרוצה ללמוד משפטים כדי להגשים לאמה את החלום. כי כשאמה התגרשה נתקלה בעורכי דין, ומבחינתה עו"ד זה "אלוהים" והיא מרגישה חייבת לה. כשתגמור לימודי משפטים ו"תשלם את המס" תבוא ליעוץ כדי לדעת מה היא באמת רוצה. אחרי 5 שנים כשסיימה את הסטז' חזרה ואמרה ששילמה את "המס" ועכשיו היא פנויה ורוצה להיות מפיקה של אירועים ברמה גבוהה. כשבדקו את העץ המשפחתי הבינה שאמה, שגידלה 10 ילדים, למעשה היתה מפיקה. כשחזרה לאמה וסיפרה לה שהולכת לתחום ההפקה כי זה בגנים שלה שכן למדה ממנה הפקה, אמה החליטה ללמוד קרא וכתוב (עשתה "תיקון" בהשפעת בתה). יש גם השפעה הדדית בקריירה של בני זוג, תיתכן השלמה או חיפוש של משהו דומה. אורניה ובעלה דב השלימו זה את זו כשעבדו יחד עם חלוקת עבודה מסוימת. יש כאלה שעושים אותה עבודה. אפשר גם לראות השלמה אצל איש עסקים מצליח שאשתו פילנטרופית. דוגמא מעניינת להשפעת הזוגיות על הקריירה: אורניה מספרת על בחור שהתקשר אפילו להתייעץ עם מי...

טיפים לחיפוש עבודה, כתיבת קו"ח וראיונות. ענת רונאל מטלון, יועצת קריירה ומנחת קבוצות, מראיינת את לימור ערוסי, יועצת ומרצה לקריירה, מומחית לגיוס עובדים. לנוחותכם, סיכמתי כאן טיפים מרכזיים, מומלץ להאזין לראיון המורחב באתר איל"ת, ביוטיוב, או באפליקצית הפודקאסטים המועדפת עליכם. לימור התחילה את דרכה כמגייסת ומראיינת ב YES ואח"כ ב Manpower, בהקמת מרכזי גיוס והכשרת מראיינות בחברות גדולות במשק. מספרת שכמראיינת הייתה שמה דגש על צרכי המועמד והתמקדה בהגשמה והסיפוק שלו. כי "עובד טוב הוא עובד שטוב לו". טיפים לחיפוש עבודה כיום : צריך קודם להתחיל מבפנים, היכרות עם עצמנו: במה אני טוב, החוזקות הטבעיות וגם במה פחות. (אפשר להיעזר ביועץ קריירה) אחרי שאני יודע מה הכיוון שלי והמטרה אליה אני רוצה להגיע, לזהות מה אני מחפש כרגע בראיה עתידית ואז לכתוב קו"ח למשרה שרוצה. את קו"ח ניתן לשלוח דרך חברות השמה, HEAD HUNTERS (ניתן גם לפנות אליהם) או ישירות לחברה . מחפש עבודה צריך גם להשתמש בקשרים (כמו למשל, דודה של מכרה שעובדת בחברה שמעניינת אותי) חשוב לפתח NETWORK, לפתוח אוזניים, ולהתעניין איפה עובדים אנשים וגם לבדוק בקבוצות פייסבוק של חיפוש עבודה. לינקדאין הוא כלי מרכזי כיום למציאת עבודה, מגייסות רבות מחפשות שם. המערכת מאפשרת לסנן מועמדים לפי מילות מפתח. פרופיל הלינקדאין הוא כמו קו"ח. נתן לפנות ישירות למגייסת דרך הלינקדאין גם אם לא פרסמה משרה. כדאי לשלוח, לפחות להיכנס למאגר, יתכן שהמשרה תיפתח ואז תימצאו כבר במאגר. טיפים לכתיבת קו"ח: קו"ח הוא כרטיס הביקור ומסמך שיווקי, בו כותבים בעיקר מה שרלוונטי לתפקיד. חשוב לשתול בקו"ח את המילים שהופיעו בתיאור המשרה. מרבית מערכות סינון קו"ח האוטומטיות שקיימות בארץ, חוסמות קבצי PDF או תמונה. לכן מומלץ לכתוב ב -WORD ממנו כן מתאפשר לדלות מידע ולשלוף נתונים שלמערכת יהיה קל לאתר. סינון - לפי השכלה נדרשת, מוסד אקדמי, מיומנויות ספציפיות או ידע מסוים וכו'. כדאי לכתוב בתחילת קו"ח כמה שורות של תמצית התאמתך למשרה, זה מסייע למראיינות המוצפות בקו"ח להחליט אם המועמד רלוונטי ואם להמשיך לקרא. נתן לרשום בקו"ח גם את דרישות השכר, מיקום משרה המועדף וכד', שכן זה סנן הדדי. טיפים לראיונות עבודה: החדשות הטובות הן שמגייסות ומראיינות מעוניינות שתתקבלו, יותר ממה שאתם חושבים, שכן מופעל עליהן לחץ לאתר מועמד טוב ומתאים לתפקיד. בראיון עצמו כדאי להיות אמפטי גם כלפי המראיינת שצריכה לראיין מועמדים רבים. אם אתם רוצים להגדיל סיכוי להתקבל כדאי להתאים את עצמכם לסגנון המראיינת, ליצור איתה כימיה, אם כי אחריות המראיינת לא להתבסס רק על האינטואיציה והכימיה. היא חייבת לבסס החלטה לפי נתוני המועמד, גם אם העלה בה התנגדות אישית, כי יש הטיות טבעיות, למשל, אם הגיע מרושל, עלולה לחשוב שאינו עובד רציני.. (לכן מאד חשוב להקפיד על הופעה מטופחת) יחד עם זאת, המראיינת אחראית לכך שהמרואיין ירגיש נוח ותהיה לו הזדמנות להציג את עצמו . על המרואיין לתת למראיינת להוביל, המועמד אמור לדבר 80% והמראיינת 20%. בשאלה למשל של " מה החיסרון שלך"? חשוב לציין שאני מודע לחיסרון ואני עובד על זה ומפצה במשהו אחר שמתאים לתפקיד. חשוב להתכונן לראיון עבודה ולהתאמן על מאגר שאלות שקיימות היום באינטרנט. חשוב להכין דוגמאות. מראיינת תתעקש לקבל דוגמאות ולראות איך התכונה באה לידי ביטוי בפועל (למשל "אני יודע לאלתר"- להכין דוגמאות מהעבודה) לציין שכר? המועמד צריך לבדוק מראש מה מקובל, אפשר להציג טווח מינימום מקסימום- לפי תחומי האחריות ותנאי התפקיד כדי להשאיר גמישות לפי התנאים שיהיו בפועל: שעות עבודה/ מחקר. וכד'. אם ציפיות שכר נמוכות או גבוהות מדי הוא עלול להיפסל. לכן עדיף לענות על הטווח (מרווח של 1000-2000 ₪ ) מועמדים ללא ניסיון, אם זומנו לראיון, לא לציין שוב שאין להם ניסיון אלא לציין מה יכול לתת בהתאם לניסיון שיש לו גם מעיסוקים אחרים, גם לעקרת בית יש המון מיומנויות. כל תפקיד דורש מיומנויות מגוונות שניתן להעצימן בראיון. גם אם הייתי מלצרית, יש לי זיכרון, ממוקדת, נותנת שירות, מתקתקת, או אחראית משמרת יכולה לפתור סיטואציות. לא לזלזל בשום משרה. גם התנדבות נחשבת. מותר ליצור קשר עם המראיינת אם לא התקשרה? תלוי.. בחברה קטנה אחרי ראיון ניתן ליצור קשר, חשוב להדגיש לצד השני מה יצא לו מזה שיקבל אותי. תזכרו לכוון למה שהצד השני רוצה .. לבסוף נזכיר גם את חוק "שיוויון הזדמנויות" האוסר על מעסיק להפלות עובד או מועמד לעבודה מחמת המאפיינים: מין, נטייה מינית, מעמד אישי, היריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, הורות, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מקום מגורים, השקפה, חברות במפלגה ושירות...

ענת רונאל מטלון מראיינת את גלית נעים, מנהלת וממייסדות המרכז "מרופין לקריירה" המלווה צעירים עם הפרעת קשב ו/או לקויות למידה להתפתחות אישית, למידה, עצמאות וקריירה ומעניק הכשרה מקצועית בהתאמה אישית. ואת זהבית בורט- עו"ס בביטוח הלאומי, מנהלת תחום השיקום בסניף חדרה. "מרופין לקריירה" הנמצא במכללה הטכנולוגית רופין, הוקם לפני 13 שנה, ופועל ללא מטרות רווח, מתוך רצון להוביל שינוי ושוויון חברתי. גלית נעים, מנהלת המרכז, היא יועצת חינוכית שחינכה שנים רבות בבית ספר לחינוך מיוחד, בו סייעו לבוגרים בהשתלבות בצבא. קציני המיון התאימו לכל אחד תפקיד בצבא ובכך אפשרו להם חווית הצלחה. אחרי השירות כשרצו להשתלב בלימודים ועבודה, לא תמיד בחרו במקומות מתאימים להם ורבים נשרו מהמסגרות הרגילות. המרכז הוקדם כדי לאפשר לבעלי קשיים לימודיים ואחרים, השתלבות בלימודים ועבודה. חלק מהתלמידים היו בחינוך מיוחד וחלק במסגרות רגילות בכיתות קטנות. בחלק הראשון של התוכנית, שנת המכינה, הם מקבלים גם כלים ללמידה וגם כלים רגשיים. בהשקעה שלהם ובהנגשה ועזרה מצד הצוות, מתמקדים בצמיחה ותחושת מסוגלות אישית, שידעו שהם יכולים להצליח. במקביל גם עוברים תהליך של בירור (מה הכוחות שלי / האתגרים שלי) והכוון תעסוקתי אישי. התלמידים לומדים מקצועות ליבה כמו מתמטיקה, אנגלית ויישומי מחשב, וכן אסטרטגיות למידה. לכל משתתף יש יועצת אישית המלווה אותו במהלך השנתיים וחצי של התכנית. במפגשים שבועיים מסייעת להתמודד עם הקשיים והתסכולים ותומכת בהצבת מטרות. במסגרת ההכנה לשוק העבודה יוצאים גם לסיורים וראיונות אישיים להכרת מקצועות ותפקידים ומקבלים גם קורסים להתנסויות כדי שהבחירה הסופית שלהם תהיה באמת מושכלת. לדוגמא, מישהי שרצתה לעסוק בעיצוב ולקחה קורס "מבוא לעולם העיצוב" שבסופו הבינה שמה שבאמת היא זקוקה לו זו עבודה בידיים עם חומרים, ופנתה ללימודי תדמיתנות ותפירה. התמיכה הקבוצתית בתהליך מאד תורמת להתקדמות האישית. בשנה הראשונה התלמידים מתחזקים מאד ומקבלים בטחון בעצמם וביכולותיהם, אחרי שחשבו שלא יצא מהם כלום, בין השאר כי נמצאים בחברת השווים להם, לומדים עם אנשים שלכל אחד מהם יש את הקושי שלו את האתגרים והחוזקות שלו, ו"פתאום אתה לא צריך להסתיר שום דבר..." חלק מהבוגרים פונים להכשרות מקצועיות וחלק ללימודים אקדמיים, הם ממשיכים לקבל ליווי בשנה השניה גם אם הולכים ללמוד במקומות אחרים. בעזרת אגף השיקום בביטוח הלאומי הם מקבלים גם סיוע במציאת עבודה ואף מעקב בהשתלבות במקום העבודה. תחום השיקום בביטוח הלאומי מטפל באוכלוסייה של אנשים עם נכות, נפגעי עבודה, אלמנים ואלמנות, נפגעי פעולות איבה וגם בוגרים עם לקויות למידה והפרעות קשב - מרמה מסוימת הפוגעת בתפקוד והשתלבות בעבודה. כדי להיות זכאי לסיוע צריך להגיע לוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי עם מסמכים מנוירולוג או מפסיכיאטר ו/או דוחות פסיכולוגים. אבחון המעיד על הפרעת קשב, דוחות חינוכיים שמעידים על לימודים בכיתה מיוחדת, או על קבלת הנגשות ותמיכות. ניתן לקבל סיוע אישי חינם בהגשת תביעה מ"יד מכוונת"- שהוא גוף בתוך הביטוח הלאומי המסייע בהגשת התביעות. (ליעוץ שם ניתן לקבוע תור דרך אתר הביטוח הלאומי ) הזכאים לסיוע מהביטוח הלאומי מקבלים 20% נכות ויכולים לקבל סל סיוע הכולל השתתפות חלקית בשכר לימוד, שכ"ד (במידה וגר במרחק מעל 40 ק"מ ממקום הלימוד), מעונות ברופין וקצבה בעת הלימודים. לאחרונה עודכן נושא קצבאות הנכות ב"חוק לרון" - שבא לתמרץ אנשים לצאת לעבוד, כיום מקבלים קצבה של 3,700 ₪ גם אם אתה עובד בשכר עד 5,300 שח ברוטו. דוגמא לבוגר "מרופין לקריירה": בחור ביישן, שסיים תוכנית של שנתיים, עשה קורס של מדריך שיקומי, במטרה לעזור לאנשים עם צרכים מיוחדים, ללוות ולכוון בבתי ספר או במרכזים תעסוקתיים, עשה התנסות בבית ספר ברעננה, היה מאד אהוב ע"י הצוות, ונשאר לעבוד שם כעובד מן המניין, התחיל כלא מאמין בעצמו, וכיום הוא התבגר ומלא בטחון. זה תהליך מעצים, הבטחון העצמי, השלמות עם עצמך ותחושת המסוגלות שמקבלים בסיום התכנית משפיע על גם שאר תחומי החיים, גם על בנית זוגיות, חלקם אף מתחתנים אחריה, כי אתה מרגיש שאתה שווה !! עוד דוגמא: בחורה שהגיעה עם הפרעת קשב קשה, לחץ, אימפולסיביות וחוסר ויסות ריגשי, חשה שאינה מסוגלת, הפסיקה לימודים שהתחילה באוניברסיטה הפתוחה (שלימודים שם מצריכים משמעת עצמית גבוהה במיוחד). השתתפה ביום ההערכה הקבוצתי שעושים ברופין בהתחלה למועמדים, היא יצאה בחשש גדול, וגלית, המנהלת התעקשה איתה שהיא מסוגלת ושתתחיל איתם תהליך. היא למדה הפקת אירועים, אבל אז הגיעה הקורונה ולא היו אירועים, והיות שהיא אוהבת מאד עבודה עם כלבים, פנתה לבסוף לקורס ספרות כלבים וכיום עובדת בזה, מאד שמחה ונהנית ולא מפסיקה...

עם נירית כהן - מומחית לעיצוב קריירה בעולם החדש. מחברת הספר: "המדריך לקריירה בעולם משתנה". לשעבר מנהלת משאבי אנוש באינטל. נירית משתפת בסיפור הקריירה האישי שלה תוך מתן טיפים לניהול קריירה אקטיבי הדרוש כיום. "קריירה זה קול הסיפור": הפודקאסט של אגודת איל"ת (האגודה הישראלית ליעוץ תעסוקתי ולפיתוח קריירה ) מיועד למתלבטים בתחום הקריירה בשלבים השונים של החיים. מנחה: ענת רונאל מטלון- יועצת קריירה ומנחת קבוצות. האורחת, נירית כהן - מומחית לעיצוב קריירה בעולם החדש, מרצה ויועצת לארגונים ולמערכות ממשל בתהליכי טרנספורמציה. עבדה כמעט 30 שנה באינטל במשרות ניהול בכירות בישראל ובעולם, מהן עשור כסמנכ"ל משאבי אנוש של אינטל ישראל, כותבת טור שבועי על עולם העבודה המשתנה ב"דה מרקר" (ובעבר בגלובס) ומשדרת פודקאסט בשם "הייטק בפקקים". נירית מובילה שיח חדשני על עולם העבודה המשתנה והאופן שאנחנו משתנים אתו – בקריירה, בארגון, בחינוך. סיפור הקריירה האישי של נירית מתחיל בכך שכילדה, רצתה להיות רופאה ולרפא את הסרטן אך הוריה אמרו שרופאה ומשפחה לא עובד יחד. בגלל שידעה כמה שפות, חשבה להיות מתורגמנית סימולטנית, והיות ואלה לימודים המחייבים תואר, היתה צריכה תואר ראשון ובחרה בכלכלה ומנהל עסקים מתוך ענין, וגם כי הוא מקנה בסיס רחב של כלים ומיומנויות. (שהיום אנו יודעים שזה נחוץ - כי אתה לא הולך לעשות כל החיים אותו דבר). תואר שני עשתה בחו"ל בכלכלת חדשנות וטכנולוגיה (בתחילת שנות ה 90 - הימים הראשונים של האינטרנט). כשחזרה לארץ חיפשה עבודה ככלכלנית, והתחילה לעבוד במחלקת כספים באינטל חיפה (שהיה אז ארגון קטן). נירית מספרת שזכתה למנהל מופלא, צביקה בלוטשטיין, אשר היה גורם משמעותי בהתפתחותה, דחף אותה מחוץ לאזורי הנוחות, לימד אותה להיות עובדת בארגון, להתנהל בתוך הדינמיקה הארגונית; איך קוראים את המפה, איך משפיעים בארגון, איך מנהלים את הזמן, מפתחים מיומנויות, וגם פיתוח אישי: לזהות מה הערך שאת מביאה . היא מדגישה שעל כולנו לזהות את הערך שלנו, כי "תפקידנו לדאוג לכך ששמנו יעלה בחדר בו מתנהלת שיחה (ללא נוכחותנו) ומחפשים "מישהו ש.." בהיותה במחלקת כספים חיפשו מנהל/ת משאבי אנוש, התלבטה אם לעבור לתפקיד, התייעצה עם דב פרומן - שהיה אז נשיא אינטל ישראל, הוא טען שאינה מתאימה כי צריך שם מנהל בכיר לפתרון בעיה. היות שהכינה מראש שיעורי בית והציעה לו תכנית פעולה - קיבלה את התפקיד. לפני שאתם מציעים את עצמכם לתפקיד – הכרחי להכין שיעורי בית, לאסוף מידע ורקע על הארגון והאנשים - ובמידת הצורך אף להציע תכנית. כעשר שנים כיהנה כסמנכ"ל משאבי אנוש באינטל ישראל (מ 1998) - תפקיד שמאד אהבה בשל היכולת להשפיע על אנשים. בת 40 הבינה שאחרי 10 שנים כסמנכ"לית משאבי אנוש צריכה לדעת מה התפקיד הבא שלה. ואז מצאה את עצמה בכנס בארה"ב בו ביקשו שתכתוב: א. מי האנשים שמתייעצת איתם (מי מועצת המנהלים הפרטית שלך). ב. מה המטרות האישיות שלה בשנים הקרובות. ואז שאלו: האם אלה האנשים שיוכלו לעזור לכם להשיג את המטרות שלכם? קלטה שכולם מאינטל. אז הבינה שיש עולם ומלואו של אפשרויות בחוץ ויש צורך ברישות. גם ב"שיחות ללא מטרה" לפגוש אנשים שרואים את העולם מנקודות מבט שונות משלנו. בעולם רישתי לאנשים יש תפקיד חשוב בניהול הקריירה שלנו. מסביבנו יש כ 15 איש בהם נתקלים ביום יום, וגם רשת חברתית יותר גדולה שצברנו, ויש גם רשת אסטרטגית שלנו - לא עובדים איתם ביום יום אך אפשר להיות איתם בקשר. סיפר לה עובד שפעם בשבוע אוכל צהרים עם אנשים שאינם מהצוות שלו - מישהו שרוצה לשמוע ולהכיר אותו ואת תפקידו. ניתן להרחיב קשרים גם דרך הרשת. כמו לפרוש רשת רחבה ומגלים שיש אנשים ועולמות חדשים ומתקדמים. כיום רבים מהאנשים שעובדת אתם פגשה ברשת והפכו לקשרים בחיים. העולם זז מהר יותר היום. פעם היה צריך לעבוד עשר שנים בחברה כדי שיתייחסו אליך, כיום בעשר שנים תעשו 3 תפקידים ב 3 חברות, (אין כבר חברות ש"לנצח נבנו") כי העולם תזזיתי. "כל צעד שלי קדימה צריך לקדם יכולות וניסיון שלי, לבנות רלוונטיות תעסוקתית להמשך. צריך לנהל את הקריירה שלי." היום גם מקובל לעבוד בכמה צורות העסקה - שכיר ועצמאי וכד'. גם חושבים איך לשלב עבודה עם שאר מרחבי החיים. בונים קהילות במקומות נוספים מלבד העבודה גם כי עובדים יותר מהבית. טיפים לניהול קריירה בעולם משתנה לסיום: לסיכום: כל מה שאתם יכולים לקחת אתכם כשאתם יוצאים מהארגון הוא שלכם.

לקראת פסח - האם אנו עבדים לעבודה? שיחה מרתקת על ניהול זמן ועבודה. ענת רונאל מטלון מראיינת את מרים שפיר, יועצת קריירה ותיקה שהחלה גם לאבחן בצבעים בשיטת ה"אורה סומא" ומחברת ספר מרתק על היבטים בקריירה בפרשת השבוע. (ממנו הקראנו קטעים). דיברנו על:

ענת רונאל מטלון מראיינת שתי מנהלות משאבי אנוש בחברות סטארטאפ גלובליות. מיכל אדלר - סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת SeaLights שירי רונאל – דירקטורית משאבי אנוש ב-DGN Games הן מספרות על : דרכן לתפקיד; מה אוהבות בו; האתגרים בגיוס; מיון וניהול משאבי אנוש גם מחוץ לישראל; תרבויות שונות; על מגוון הגילאים הרחב בקרב בעובדים (מ 19-עד 60+); על חשיבות הניסיון הרלוונטי. קצת על התפקידים השונים בהיי טק על היצירתיות הנדרשת (מיכל: "אל תחשבו מחוץ לקופסה, תחשבו שאין קופסה") על הרקע והניסיון הנדרש מהמועמדים (הכי טוב שעונה על דרישות התפקיד ועשה כזה תפקיד בחברה אחרת) על ההבדל ביכולת להכשיר עובדים בין ארגונים גדולים וטכנולוגיים לעומת סטרטאפים. האם התואר חשוב? תלוי.. מיכל: "אדם צריך לשאול את עצמו במה הוא טוב ומה מתאים לו. להיי טק הוא צריך להיות איש ריאלי, בעל רקע טכנולוגי ואוהב את התחום, שיבדוק אם מתאים לו לעבוד בארגון גדול או קטן והאם הוא בנוי לשינויים ומעברים תכופים המאפיינים את העולם הזה?" על שימור וחיבור עובדים במיוחד כשעובדים חלק מהזמן מהבית. וגם טיפים לקו"ח וראיונות: שירי: חשוב שתהייה ענייני, קו"ח מתומצת בעמוד אחד, לציין קטגוריות חשובות בהתחלה: השכלה או נסיון, להתאים קו"ח למשרה. האם יש סינון אוטומטי ? (לא בהכרח..) שירי מקבלת עשרות פניות בלינקדאין בשבוע, אם אדם מגיע מחברה מתחרה ויכול להביא ערך מוסף - מוצאים לו תפקיד . למחפשים: טוב להיות אקטיבי ולפנות דרך עמוד הדרושים באתר או בלינקדאין . מה חשוב בכתיבת קו"ח? (כן, חשוב שתעשו הגהה ..) וגם כדאי התנדבויות ותחומי ענין מחוץ לעבודה. אילו תכונות חשובות למועמד בארגון הספציפי? תקשורתי ואיש צוות? למי מתאים מבחינת אישיותית לעבוד בעולם ההיי טק המאופיין בהמון שינויים כל הזמן? טיפים למרואיינים. (חשוב שתהיי אותנטי. ותכין עליך פיצ' גם בפן האישי (אם עושה דברים מיוחדים גם מעבר לעבודה) ולהתכונן לענות על מגוון שאלות. האזנה פוריה!

בישראל רבים מאד לומדים משפטים. למעשה ישראל רושמת שיא עולמי עם עו"ד אחד על כל 128 תושבים (לעומת בריטניה 1:400 ויפן 1:6000). רבים לומדים אך לא כולם עוסקים בתחום. למתלבטים אם ללמוד משפטים החלטתי לחשוף טפח מהתחום ולשוחח על ההתאמה למקצוע, מה צריך כדי להצליח בתחום, מה אפשרויות התעסוקה, איפה עדיף ללמוד, איך העבודה בפועל, איך זה להיות בעל משרד עצמאי, ועוד.. ענת רונאל מטלון מראיינת את : מאיה רוטנברג - עו"ד מגשרת, מומחית בדיני משפחה, בעלת משרד עצמאי . רוזנה כהן - עו"ד, יעוץ וחיבורי קריירה לעורכי דין ומשפטנים. מאיה משתפת בדרך שעשתה ובהשקעה הרבה, עד שהגיעה למעמדה כעו"ד מובילה בתחומה שהובילה תקדימים מהפכניים בדיני משפחה. על האתגר בלהיות עצמאית ולנהל משרד, בית ומשפחה במקביל (כן, והיא מצליחה לאכול צהרים עם 3 בנותיה); על השקעתה בלקוחותיה; על המשרד שמנהלת יחד עם אחיה העוסקים בדין הפלילי (כך יכולים לתת מעטפת שלמה למשרד). רוזנה מספרת על דרכה מלימודי המשפט בברזיל, העבודה בפרקליטות בישראל, ההבנה שרוצה לעשות שינוי קריירה, המעבר לתחום האופנה עד שהגיעה לתחום ההשמה של עורכי דין למשרדים לפני כ 17 שנה (ופגשה 200 משרדי עו"ד). על תחושת השליחות שלה במתן עזרה פרקטית לעורכי דין. היא מדגישה שלא תמיד אפשר לתכנן את הדרך. רוזנה הגיעה לתחום במקרה והיא מאושרת בו. שוחחנו גם על מה צריך עו"ד כדי להצליח בתחום: ובעיקר, צריך לאהוב את המקצוע. רוזנה מסכמת במשפט של מארק קיובן : "אל תטריח את עצמך למצוא את העבודה המושלמת שתאהב מיד. תעבוד קשה, תשקיע הרבה, עד שתהיה כ"כ טוב בעבודה ואז לא יהיה מנוס מכך שגם תהנה ממנה." האזנה נעימה ומעניינת.

ענת רונאל מטלון מראיינת את חגי שלו ועירון וינר חגי שלו - מאמן עסקי ולשינוי קריירה, סופר ומרצה שבעצמו עשה שינוי גדול בקריירה. חגי רו"ח בהשכלתו עם 22 שנה ניסיון כסמנכ"ל כספים בהייטק. עירון וינר - עבר יעוץ אצל חגי. עירון הוא עו"ד בהשכלתו שעשה שינוי מפתיע בעיסוקו. חלק מהשפעות הקורונה, העצירה, היציאה מהמסלול, אפשרה לרבים להרהר האם הם במקום הנכון מבחינת הקריירה שלהם, וחלק חשו רצון בשינוי. טבעי ששינוי מלווה בחששות, אך כל אחד יכול לעשות שינוי. חגי: "אם אתה מאמין שאתה יכול, או מאמין שאינך יכול - בכל מקרה אתה צודק" (הנרי פורד). הכול מנטלי, זה תלוי באמונה של אדם בעצמו. כשחושבים "הכל או לא כלום"- חוששים ומוותרים. "אנשים לא נכשלים – הם פשוט מפסיקים לנסות."(וורן גרישס) מניע לשינוי: דבר ראשון שמניע שינוי הוא כאב. בשנת 2005 חגי עצמו סבל בעבודה, הבין שחייב לעשות שינוי, לא ידע מה הוא רוצה, בסיוע קואצ'ינג, גילה את היעוד שלו - לעזור לאנשים להצליח. לטענתו, הרבה תלוי במצב המנטלי של האדם ובמיקוד השליטה שלו. מיקוד שליטה חיצוני: מצב של קורבנות: מה שקורה בי לא תלוי בי. מיקוד שליטה פנימי: אני לא שולט במה שקורה בחוץ, אך יש לי בחירה איך להגיב כלפיהם. תמיד נתן לבחור איך להתמודד, לצאת ממשברים. מה צריך בשביל לעשות שינוי? כאב הוא טריגר לשינוי, "הכאב דוחף אותך עד שהחזון שלך מושך אותך"(מייקל בקווית) . אך כאב כשלעצמו אינו מספיק, הוא דוחף אותך לעשות שינוי, אך צריך ליצור חזון כי אחרת ההרגל והשגרה מושכים אחורה. השלבים לשינוי בקריירה : בשנות ה 20 לחיינו, רבים לא יודעים מה רוצים לעשות, מושפעים מההורים ומהסביבה. משקיעים ואז באיזה שלב נעצרים ורוצים לחשב מסלול מחדש, מציאת היעוד / חזון זה תהליך, לבדוק במה אני טוב, מה אני אוהב לעשות. מי שחי את החזון שלו באהבה גם מצליח יותר. "קח את התחביב שלך, תהפוך אותו למקצוע ולא תצטרך לעבוד יום אחד בחייך" (קונפוציוס) צריך לבדוק מה היו ההצלחות שלי בעבר. זמנים בהם היה לי טוב, מה גרם לי שם להרגיש טוב? מה יכול להיות המניע הפנימי שלי? דניאל וולפסון -מטפסת האוורסט ועוד פסגות, הגיעה לחגי ממקום של חוסר שביעות רצון, היא עו"ד במקצועה. התחביב שלה משך אותה להגשים דברים מאתגרים, ב 2017 מיקדה את האתגר – טיפוס הרים והפכה אותו ליעוד – לתת השראה לנשים אחרות. התוצאה היתה יותר פרסום ויותר עוקבים שניתן לתרגם לכסף. שינוי הוא מפחיד- כי יש חוסר וודאות ואין שליטה - זה חסם. במהלך היעוץ עוברים שינוי מנטלי. צריך ללמוד לשחרר וודאות ושליטה. ככל שיותר חזקים מנטלית- מתמידים ומצליחים יותר. צריך להתמיד ולפעול ממניע פנימי. אם זה לא בא מפנים, הוא לא מניע לאורך זמן. כשאני אוהב מה שאני עושה - זה כיף כדי להצליח חשוב לדעת מה אני רוצה להגשים ולהכין תכנית. התכנית עוזרת להכניס וודאות. צריך לחלק את הדרך לחלקים קטנים. צעדים ראשונים בפתיחת עסק, אפשר במקביל לעבודה. כיום חגי, עם בנו, מפתח אפליקציה שתעזור לאנשים לבצע שינויים ומשקיע בזה זמן רב ומאד נהנה מזה. הסיפור של עירון: עירון החליט ללמוד משפטים בגיל 30 כי כך רצה שאנשים יראו אותו. בגיל 40 הגיע לחגי, חסר אנרגיה כי לא אהב את מה שעשה. קסם לו לפתוח עסק, מצד שני צריך לפרנס משפחה. ואז שאל את עצמו: מה אני אוהב לעשות, ומה אהבתי לעשות כשהייתי ילד? אהב להסתובב בחוץ, וגם שאל: איזה עסק אני יכול להקים בלי כסף? שאל את עצמו איך יוכל לעשות מה שהוא אוהב, לתת שירות, לא משרדי, ללא השקעה כספית גבוהה, לראות תוצאה מהירה ובהתאם גם תגמול מהר יותר. עירון החליט להקים עסק לניקוי חלונות. איך הגיע לתחום? מצא באינטרנט מדריך להקים עסק לניקוי חלונות (בארה"ב), התחום קסם לו, למד את הקורס, קנה ציוד בסיסי, התאמן בבית עם הציוד המינימלי שקנה, קבע לעצמו לו"ז שכל יום מצליח לנקות חלון של עסק אחד, לקח לו זמן להביא את עצמו לעשות זאת. חלון ראשון שניקה, ישב באוטו שעה עד שהצליח לגשת ולהציע עירון גילה שיכול לעשות משהו משום דבר. הרגשה נהדרת שמקבל תגמול על שירות שנותן. הוא שנה רביעית בעסק הזה. כיום הוא אוהב את העסק ולמד לחיות באי וודאות. טיפים למי שמפחד לצאת לעצמאות: עירון: אין וודאות ופועלים עם הפחד, אתה לומד להשתמש בפחד ככוח מניע. האתגר שלנו להפוך את הפחד- לדחף . מישהו אמר לו "מעל התהום הגדולה שמתחתיך- אתה פשוט מעביר רגל אחת ואז לאט לאט קופץ עם הרגל השניה" . לכתוב את היעדים השנתיים. כל שנה הוא עושה זאת וברוב במקרים מגשים אותם. ובתוך זה כותב משימות קטנות יומיות. ההצלחות הקטנות מאפשרות לך להתקדם אט אט. לעשות כל יום משהו קטן שיכול לקדם אותך. להתחיל במדרגה הראשונה. כמו שמתחילים להתאמן לריצת מרתון. מתחילים בדקה ריצה, 3 דקות הליכה.. ומתקדמים...

ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת- מקצועות פרה רפואיים ענת רונאל מטלון מראיינת את: שרון שוחט: קלינאית תקשורת – אחראית צוות קלינאיות במרכז "תמר" וגם עובדת כעצמאית. מעין רונאל: מרפאה בעיסוק ב"התפתחות הילד", בקופ"ח ובגני ילדים. קלינאות תקשורת: שרון שוחט שרון נחשפה למקצוע באינטרנט לפני 12 שנה ובחרה בו בגלל השילוב של הנסיון החיובי במתן שיעורים פרטיים לילדים וחיבתה למקצוע שפה ולשון. שרון אוהבת את המקצוע, אוהבת ילדים ושמחה לראות את ההתפתחות שלהם במהלך הטיפול. אפשרויות לימוד: כיום יש ששה מוסדות אקדמיים בהם אפשר ללמוד את המקצוע. הביקוש אליו גבוה וקשה להתקבל ללימודים. משך הלימודים הוא שלש וחצי שנים ועובדים בהכשרה מעשית תוך כדי הלימודים. עבודה: מיד עם סיום הלימודים אפשר להתחיל לעבוד והאפשרויות מגוונות: התפתחות הילד, שיקום מבוגרים, עבודה על גמגום, היגוי, צרידות, בריאות הנפש, בדיקות שמיעה והתאמת מכשירי שמיעה למבוגרים, עבודה עם ליקויי שמיעה על יכולת דיבור ועוד. מקומות העבודה הם במשרדי הבריאות והחינוך, מכוני הסדר עם קופות חולים, בריאות הנפש, מכונים אודיולוגיים. אפשר ומומלץ לעבוד גם במגזר ציבורי וגם פרטי. אין מספיק קלינאיות במגזר הציבורי וזמני המתנה יכולים להגיע לחצי שנה! ועל כן פונים לקלינאיות פרטיות. רבות מהן משלבות חלקי משרות וכך זוכות לנסיון וחשיפה וגם דואגות לשכר הולם. מה צריך כדי להצליח במקצוע ? במקצוע זה לומדים ומתפתחים כל הזמן. צריך לאהוב לעבוד עם אנשים, כי כל המשפחה מעורבת בטיפול. צריך הרבה סבלנות, אלה ילדים שלוקח להם זמן ללמוד. צריך להכיל את זה ולהתקדם לאט. ישנם מקרים שמצליחים פחות וחלק מהענין הוא לנתח וללמוד מכך. אבל גם במקרים אלה, הטיפול מסייע למטופל ויקל עליו בהמשך הדרך. דוגמא לסיפור הצלחה: מטופלת בת שנתיים עם מספר מצומצם של כ 20 מילים. מהלך הטיפול נעשה תוך כדי משחק. שרון חוזרת על מה שהילדה אומרת ומוסיפה, הילדה מחקה אותה וכך מרחיבה את אוצר המילים. חודשיים אחרי - "הילדה לא סותמת את הפה". ריפוי בעיסוק : מעין רונאל מעין רצתה ללמוד רפואה אך נרתעה מתנאי הקבלה הגבוהים. היא חיפשה מקצוע טיפולי אחר והגיעה לריפוי בעיסוק בגלל מנעד האפשרויות הרחב והיכולת להתפתח. מעין מאד מרוצה מבחירתה. לצד קשיים, המקצוע מאפשר להתפתח גם מקצועית וגם אישית ומעניק המון סיפוק. אוהבת את העבודה עם הילדים וההורים במכון להתפתחות הילד, ובגנים של החינוך המיוחד עם הילדים והצוות החינוכי. אפשרויות עבודה: העבודה מאד מגוונת: שיקום נוירולוגי, שיקום כף יד, התפתחות הילד, שיקום הילד, ילדים עם אוטיזם, עם קשיים מוטוריים, בריאות הנפש, עבודה עם צעירים , מתבגרים, קשישים ועוד. ב"התפתחות הילד" כל ילד עם מטרות אחרות: הפרעות קשב, קשיים בתפקוד גרפי, קשיים במוטוריקה גסה ועוד. ריפוי בעיסוק זה לא רק אחיזת עפרון. הפרעות קשב למשל, מתבגר עם קושי תפקודי בניהול זמנים. עובדים סביב מיומנויות ניהול עצמי, איך להתארגן בבוקר, איך לדחות סיפוקים, מתמקדים ברכישת אסטרטגיות לתפקוד טוב יותר. למי המקצוע מתאים? מי שמוכן ללמוד ולהתפתח, לרכוש כלים וגישות תוך כדי עבודה. מי שיכול לפתח סבלנות לילדים ולמשפחות. כל ילד ומשפחה הוא סיפור אחר (אם כי הסבלנות מתפתחת עם הזמן). דוגמא לטיפול מוצלח: ילד בן ארבע וחצי. הגיע כי נמנע לעשות עבודות בגן ולשחק בגן שעשועים. זה קושי משמעותי ביומיום שלו, שמשפיע על הדימוי העצמי והפן החברתי. את העבודה עשו בקליניקה, חדר ריפוי בעיסוק זה קצת כמו ג'ימבורי: יש בו נדנדות , סולמות, חביות שניתן להיכנס ולצאת מהן. עבדו על תכנון תנועה שירגיש יותר בטוח ותתאפשר חוויות הצלחה. נעשה תהליך של חשיפה, להגברת הבטחון דרך תשתיות גופניות ותכנון התנועה, ובמקביל גם הדרכה של האמא שתמשיך אתו בבית. מניחים אבני דרך להתפתחות. עובדים בסדרות עם הפסקות כדי שהילד יוכל להטמיע ולתרגל. יש התקדמות בין סדרות טיפולים. בהתחלה הזמינה אותו להתנסות. (ילדים רוצים לעשות את זה באופן טבעי, הילדים שחוששים הם אלו שלא בטוחים ביכולות המוטוריות שלהם) מעין אומרת ש "אם אתה מאפשר לילד ומזמין אותו ולא לוחץ עליו, מבסס את הקשר אתו כך שהוא מרגיש מוגן ובטוח בקשר אתך- זה פותח את הדלת." למעשה "עוזרים להתפתחות להתפתח מהר יותר", זה שילוב של בשלות הילד עם הטיפול. מנסים להאיץ את ההתפתחות שלו. עובדים ברמת קושי קצת מעל המקום שלו, מאתגרים אותו קצת. בפועל, משימת המטפל היא לקחת מטלה של תפקוד, לפרק למרכיבים ולראות איפה אפשר לעזור. הילד עשה התקדמות משמעותית, כיום רץ ומטפס בגני שעשועים בסולמות גבוהים. עבורו זו חוויה משמעותית. למתלבטים בין שני המקצועות: משך הלימודים בשני המקצועות הוא שלוש וחצי שנים, כולל התנסות מעשית. מי שמתלבט כדאי...

פרק 10: עבודה סוציאלית – חשיפה למקצוע ראיון עם שני עובדים סוציאליים שכל אחד מהם עבר מסלול שונה. לטובת המתלבטים אם לבחור במקצוע העבודה הסוציאלית. יואל קפלן: עו"ס ותיק שעבד 25 שנה בשב"ס, בתפקידים מגוונים (כולל ניהול בתי כלא) , יצא לגמלאות וכיום עוסק באימון אישי והדרכת מאמנים. שירה אליאס רוטר: עו"ס מטפלת רגשית ומנחת קונסטלציה משפחתית. בגיל 44 עשתה תואר בעבודה סוציאלית כקריירה שניה. בתחילת דרכה למדה לתואר ראשון מדעי ההתנהגות ולתואר שני סוציולוגיה, ועבדה שנים בתחום מחקרי שוק, תוך כדי למדה הנחיית קבוצות ושיטות טיפול אלטרנטיבי: פוקוסינג וקונסטלציה משפחתית. לדעתה צריך בשלות ועשיית דרך כדי לעסוק במקצוע זה. כיום שירה מלווה משפחות אומנה (הסדר חוץ ביתי לילדים שלא יכולים לגור עם הוריהם ממשפחת המוצא שלהם) וגם מטפלת ומלמדת קונסטלציה משפחתית. שירה נשואה ואמא ל- 3 ילדים מדוע עשתה הסבה לעו"ס? שירה נמשכה לטיפול בנפש האדם וחיפשה בסיס קונבנציונלי ומצע ידוע להישען עליו, על מנת להבין טוב יותר תהליכים שאנשים עוברים. בגיל 44 חזרה להיות סטודנטית עם עבודות ומבחנים.. – השקיעה בתואר ראשון ושני תוך כדי שהיא עובדת ומחזיקה בית. כיום במסגרת עבודתה כמלווה את משפחות האומנה היא עוסקת בניהול התיק - Case Management. עושה ביקורי בית באופן קבוע, רואה את הילדים מדברת איתם וגם מדריכה את ההורים. מטעם המדינה היא גם מהווה גורם פיקוחי שמטרתו לוודא שהילדים במשפחות נמצאות במקום שמיטיב עמם. מה אוהבת בעבודה? שירה רואה ילדים עם סיפורי רקע קשים, ומדהים בעיניה לראות שרוב ילדי האומנה מתפקדים טוב בבית ספר, בחוגים. היא אוהבת ללוות את הורי האומנה המתמודדים עם מקרים מורכבים, אוהבת להכיר את האנשים בצורה מעמיקה. יואל קפלן – בעל קליניקה, מטפל ומאמן. במקביל מדריך מאמנים, מלמד אותם לשים גבול ולהבין מה הם יכולים ומה לא. להבין שהם לא מטפלים. הוא עובד סוציאלי במהותו. זה חלק ממנו , גם כיום, כשעשה שינוי. איך בחר במקצוע? בצעירותו רצה ללמוד רפואה וכשלא התקבל, הגיע לאבחון באוניברסיטה והמליצו לו על עו"ס. לא הכיר את המקצוע, אז בשנות ה 80. הכירו לשכות סעד. לכלא הגיע במקרה, דרך אמו ז"ל שהכירה את האחראית על השיקום בבתי סוהר ואמרה לה שיואל מחפש עבודה. התחיל כמפקד אגף שיקום אסירים משתחררים, בקהילה, שכלל תכניות טיפוליות. אח"כ ריכז את תחום העבודה הסוציאלית בכלא מעשיהו. פיקד על בתי כלא מעשיהו ונווה תרצה . איזה תפקידים הכי אהב? 25 שנה עבד בשב"ס, שנתיים הכין את עצמו לפרישה, ידע שיהיה לו עסק עצמאי, בחר ללכת לתחום האימון, כדי לתת טיפול קצר וממוקד ומשלב את הידע שלו בטיפול עם מקצוע האימון. מה אפשר לעשות עם תואר בעבודה סוציאלית? זה אחד המקצועות הכי מגוונים, תמצאו היום עו"ס בהרבה תחומים: לשכות רווחה, ביטוח לאומי (מחלקת שיקום), משרד הבטחון, יעוץ זוגי, משפחתי, בתי חולים (בליווי טיפולי), צבא, פנימיות, בריאות הנפש, בתי כלא, אסירים משוחררים, קציני מבחן, עו"ס לחוק נוער, ארגונים- הנעת עובדים, שחיקה, קהילה, קשישים- דיורים מוגנים, חברות סיעוד ועוד. מה מהות תפקידו של העובד הסוציאלי? עולם ומלואו. בראש ובראשונה שיחות וטיפול והערכות מצב, ולאחר מכן קשר עם מערכות הסביבה, עם הרשויות, עם המשפחה, כתיבת דו"חות, הערכות ומעקבים. מלווים ומקיפים את מטופל, ההורים שלו, מקום העבודה, ביה"ס, מסייעים במיצוי זכויות ועוד ועוד. מדוע לבחור במקצוע? זה מקצוע מיוחד, מספק וממלא. יש פה המון גוונים ושדות, אפשר לעבור תפקידים ואפשר לעבוד במקביל בקליניקה פרטית. זה מקצוע מרתק, אמנם יש מקרים קשים, אך זה מקצוע עם המון סיפוק (כשחווים הצלחות). למשל, משתפת שירה, מרגש ללוות נער שלא הסכים בהתחלה לדבר וסרב להשתלב במשפחת אומנה, ועכשיו סיים י"א ובגרויות , מצליח בבי"ס, הוציא רישיון נהיגה וטוב לו במשפחת האומנה. יואל עזר לאסיר וליווה אותו לאורך החיים במאסר ראשון ושני, ובקשר אתו גם כיום, גם אחרי שהשתחרר, הוא למד משפטים וכיום הוא עוסק בעריכת דין. יש סיפוק גדול, כי העו"ס מלווה אנשים לאורך זמן. יש לעובדים הסוציאליים המון השפעה, כח וסמכות. הם יכולים להוציא ילדים מהבית במקרים קשים וקיצוניים . יש עו"סים קציני מבחן שמופנים אליהם מקרים לפני משפט והם ממליצים לשופטים איזה עונש לתת, האם להכניס למאסר או לא. עו"סים גם מנחים קבוצות עבריינים, יש עו"ס לחוק נוער, קשישים, יכולים להגן על חסרי ישע. לשירה חשוב לציין שלציבור יש תפיסה מוטעית שעו"סים מוציאים ילדים מהבית. האמת היא שלמדינה אין אינטרס להוציא ילדים מהבית. כשמחליטים להוציא ילד מהבית זה רק במקרי קיצון כשהורים לא נוכחים או לא מתפקדים. חסרונות? החסרון העיקרי הוא השכר, חלק מהעו"סים פותרים זאת כשעובדים...

פודקאסט "קריירה זה קול הסיפור,"- הפודקאסט של ארגון איל"ת- האגודה הישראלית ליעוץ תעסוקתי ופיתוח קריירה - נועד לעזור למתלבטים בנושא הקריירה בשלבים השונים של החיים. מנהלת ומנחת הפודקאסט: ענת רונאל מטלון –עוסקת בתחום הקריירה שנים רבות, יועצת ומאמנת לקריירה, מנחה סדנאות, חוקרת, כותבת ועכשיו גם מנחה את הפודקאסט בהנאה מרובה.. והפעם נעסוק בנושא ניהול קריירה עצמאי גם לשכירים ונכיר גם את מקצוע ראיית חשבון המאפשר מגוון תפקידים. התפיסה הרווחת היום היא שהאחריות לניהול הקריירה היא שלך, גם אם אתה שכיר בארגון. אף אחד לא ינהל לך את הקריירה- אתה צריך לעשות את זה בעצמך. כיצד? על כך בשיחה עם רו"ח יוספה צור- שמלווה מנהלים וארגונים ומאמנת אנשים בצמתי קריירה ועם האורחת שלה שושי ברנדווין , אשר שיתפה פעולה עם יוספה ועברה אצלה תהליך יעוץ. יוספה בהשכלתה המקורית היא רואת חשבון. כשכירה במשך 22 שנה, הייתה מנהלת בכירה באינטל, (חב' הייטק, זרה רב לאומית ), ניהלה את מחלקת החשבות ותחום ניהול הסיכונים שמנתה כ-45 עובדים. יוספה מסכמת תקופה זו כנהדרת , כי רוב הזמן בחרה לעשות עוד מגוון דברים שמאד אוהבת, הן במסגרת העבודה והן בהתנדבות תוך ניצול הזדמנויות שנקרו בדרכה. במה עסקה במקביל ? אוהבת לצאת מהמעגלים הפורמליים של העיסוק שלה. המסלול שלה לא היה מתוכנן - ניצלה הזדמנויות באינטל שהביאו אותה למקומות חדשים, למשל להדריך בקורסים למנהלים ולשמש כדירקטורית. היא רואה בהתנדבות הזדמנות לטעום עוד עולמות, לראות אם "טעים" / מתאים לנו.. כל העיסוקים האלו הגדילו את ארגז הכלים שלה שסייעו לה גם לחיים שאחרי אינטל. רואה בזה גם קשר לקריירה- קודם הצבת מטרה, ורק אז לחשוב איך להגשים אותה, "אפקט פיגמליון" אמונה שמגשימה את עצמה. "הכל בראש"- כמו שצוברים קילומטרים בהכנה למרתון , גם בקריירה צוברים מיומנויות שמאפשרות לפרוץ גבולות . אף פעם לא עשתה רק דבר אחד, בנתה את התפקיד לפי העדפות שלה. אחריות שלך לבקש – לא יתנו לך לבד. טיפים של יוספה לניהול קריירה עצמאי לשכירים. . 4 למידה מתמדת בכל מיני אמצעים ( לאו דווקא אקדמיה) כל מיני קורסים, גם ברשת, טיפים של שושי : כל אחד יכול לצאת ממקום מאתגר ולחשב מסלול מחדש , לנצל הזדמנות. לקחת מנטור לרוץ איתו. אפשר גם וגם/ סלאשריות. לסיכום: קחו אחריות על ניהול הקריירה שלכם, אף אחד לא יעשה זאת עבורכם.

כאשר עינב מינה, מנהלת משאבי אנוש ב"סודהסטרים" הגלובלית (המטה העולמי בארץ) וחברת הועד המנהל של איל"ת, הציעה שנקליט פודקאסט על נושא האקטואלי של דו קיום ערבי ישראלי המוצלח בחברתם, לא הבנתי עדין איזו חברה ערכית זו, המקיימת בפועל ערכי כבוד לדתות ועדות שונות, חוגגים את כל החגים של הדתות והעדות השונות וכל צוות מורכב ממגוון דתות ועדות. הם קוראים לעצמם "אי של שלום". ערכי החברה מוטמעים בה לאורך כל התהליך- החל מראיונות וקליטת עובדים והמשך בעבודה , והם: גיוס עובדים משרות פנויות מתפרסמות באתר החברה. נעזרים רבות בשיטת "חבר מביא חבר" . בהתחלה עורכים ראיונות מצולמים. מחליטים אם לזמן את המועמד. מה שואלים בראיון : מבקשים מהמרואיין לספר על תפקיד שעשה, פרויקטים שהוביל, ציפיות שכר ועוד. מצפים מהמרואיין לשאול על הארגון, להראות שלמד על החברה קודם. להיות אמיתי, לראות שמגיע למשרה עם תשוקה נכונה. נקודת המוצא היא שהמועמד חייב לבדוק מה הוא רוצה, במה הוא טוב וחזק, ולמה רוצה לעבוד בתפקיד זה אצלם. השכר עולה עם הותק. אך ברור כי מי שמתקבל והוא בעל ניסיון וכלים מתאימים, יקבל משכורת גבוהה יותר. לקראת סיום הפרק עינב ואלעד גם מספרים על דרכם האישית לתפקיד, בקיצור שווה להאזין!!! אלעד הקים בשנה האחרונה קבוצה בפייסבוק למחפשי עבודה מפוטרי הקורונה ומעסיקי המחר - יחד מוצאים עבודה הפרק אמנם ארוך.. אך ניתן לחלק את ההאזנה, לפי זמינותכם.. ניתן להאזין לפרקים הקודמים של הפודקאסט "קריירה זה קול הסיפור" באתר אַיֶלת - האגודה הישראלית ליעוץ תעסוקתי ולפיתוח קריירה ובספוטיפיי.

איך נראה מסלול קריירה מרתק של אדם שהערך המרכזי שלו הוא : שהחיים יהיו מעניינים..(ורצוי עם טיולים בחו"ל) שהשיגרה שלו היא שינויים אוהב ללמוד, יודע לנצל הזדמנויות וגם מעז ומוכן לקחת סיכונים. ענת רונאל מטלון מראיינת את שי מהלאל שמסלול הקריירה שלו נע בין עבודה קולנועית, טיולים בעולם, עיתונאות, רפואה משלימה ועוד... לעתים שילוב ולעתים לחוד.. ובין לבין גם עבודות מזדמנות ופחות מהנות כי "צריך גם להתפרנס." הוא התחיל מלימודי קולנוע כי זה פשוט עניין אותו (למרות שאבא שלו אמר לו ש"זה לא מקצוע.")' עבד בטלוויזיה הלימודית, וכעבודה סטודנטיאלית גם כמאבטח באל על בלונדןן, ואח"כ כדייל. המשיך כרפתן בקיבוץ (כשנישא לקיבוצניקית), עבודה שמאד אהב, וכשצריך היה לפרנס כשאשתו למדה עבד כמדביר ("עבודה איומה" - 10 שעות ביום) והרוויח הרבה כסף בזמן קצר ("כי כשצריך לפרנס במיידי, אתה עובד לא במה שאתה רוצה, אלא במה שאתה יכול"). בהמשך חזר לטלוויזיה החינוכית, (סאונדמן גם ב "זהו זה") המשיך לעבודה בסרטים כמקליט (עבד עם אבי נשר, ציפי טרופה ועוד במאים), בהמשך הפיק סרטים שאף זכו בפרסים. למתלבטים אם ללמוד קולנוע, שי מדגיש שעבודה בסרטים מתאימה רק למי שמוכן לעבוד כפרילאנס, תקופות לעבוד קשה ותקופות לא לעבוד בכלל. לאחר שאביו נפטר מסרטן, וראה שלרפואה המערבית אין את כל התשובות, החליט ללמוד רפואה משלימה, נטורופטיה והומאופטיה בלונדון, חזר לארץ ופתח כאן שתי קליניקות (בהן גם עזר לילדים עם הפרעות קשב) אך זה היה עדין תחום חדש בארץ והתקשה "להתרומם" ועל כן כשפגש במקרה מישהו מהנהגת השומר הצעיר שסיפר לו שמחפשים שליח לסוכנות בוינה, שצריך להיות בעל גישה אוניברסלית ("איש העולם") , מיד אמר שהוא הכי מתאים. ולאחר קורס בסוכנות, נכנס לפרק מרתק של 3 שנים כשליח הסוכנות בוינה כשבמסגרת תפקידו ארגן כנסים באיחוד האירופי, עזר לאנשים שרצו לעלות לארץ, ארגן אירועים מיוחדים לקהילה היהודית ועוד. כשחזר לארץ וחשב כיצד יכול לשלב 3 אהבות שלו: צילום, כתיבה וטיולים, החל לעבוד בעיתונות הכתובה במוסף "מסלול" של ידיעות אחרונות ונשלח לסקר אתרים מעניינים בעולם. בעקבות קשרים שיצר גם הוזמן לכנסי תיירות בעולם. בהמשך למד קורס מורי דרך בארץ ובחו"ל והתחיל להדריך בחברה הגיאוגרפית. כיום, כששי כבר חצי בפנסיה, ועושה דברים שאוהב שלא לצורך פרנסה (כמו סרטים דוקומנטריים), הוא מסכם שרוב עבודתו גם היתה התחביבים שלו. הוא ממליץ למתלבטים:" תנסו למצא משהו שייתן לכם את השמחה לקום בבוקר. משפט שמוביל אותו: Dare mighty things - העז דברים אדירים (הנשיא רוזוולט) . מוזמנים להאזין נשמח לתגובותיכם

ד"ר טל בן שחר הוא מרצה (מהפופולריים בהרווארד), סופר ויועץ בינלאומי ומומחה לאושר ופסיכולוגיה חיובית, שכתב כבר 8 ספרים בתחום ופתח לאחרונה אקדמיה בינלאומית ללימודי אושר. (שגם אתם יכולים להירשם אליה) "אומרים שקשה להגדיר אושר, שזה קצת כמו יופי, יודעים את זה כשרואים את זה.. כך גם עם אושר. יודעים את זה כשחווים את זה.. " לדעתו, דווקא חשוב להגדיר אושר כי זה יכול לעזור לנו למצוא את זה ולהביא יותר מזה לחיינו. תוכלו לשמוע בראיון: ועוד נושאים מרתקים. שווה להאזין !!!

איך ניצלו את פסק הזמן הכפוי לחישוב מסלול מחדש ושינויים מבורכים בקריירה ואפילו מציאת עבודה בגיל 62 קרוב לבית... ענת רונאל מטלון מארחת את דפנה דנון - יועצת תעסוקתית ועסקית, ואת ויקי רובין שיצאה לעצמאות בקורונה (בעזרת דפנה) כנותנת שירותי משרד ותרגום במיקור חוץ. פרק אופטימי מוזמנים ומוזמנות להאזין ולהגיב

סיפור קריירה מרתק של שילוב כישרונות ונטיות מגוונות עם נחישות ומעשיות, יחד עם עבודה קשה. ענת רונאל מטלון מראיינת את נחום שוורצברג, שניצל את תקופת הקורונה להגשמת חלומו להוציא ספר ("לחם קימל"). נחום ניצל את הסגר הראשון לכתוב ספר על ילדותו ועד הסגר השני הפך הספר לרב מכר, איך? בעזרת כשרון ועבודה קשה. הוא מספר על מסלול הקריירה הפתלתל שלו, על החלטות אמיצות שקיבל ונחישותו. החל בלימודי מנהל עסקים, עבד כפקח טיסה באלעל, עבר לעצמאות בתחום הכושר, המשיך בניהול פיתוח עסקי, עבר לעולם הכתיבה ואז שיווק הספר ומשם פיתוח סדנאות והרצאות... וידו עוד נטויה.. ראיון מרתק ומעורר השראה. מוזמנות ומוזמנים להאזין ולהגיב.