לומדים תורה עם הרב שמואל רסקין

ספירת העומר היא אחת המצוות שנושאת כל כך הרבה חוסר הבנה, הנה חלק מהשאלות שמציקות לרבים מאתנו: - למה צריכים לספור ולבדוק שבין פסח ושבועות אכן עוברים 50 יום? - מה המשמעות של "העומר" שאליו סופרים? - האם יש קשר בין ספירת העומר לאבלות על מות תלמידי רבי עקיבא? - מדוע האבלות הזו לא מוזכרת במקורות הקדומים, והיא צצה רק לפני כשש-מאות שנה? - חג השבועות במקרא הוא לא חג מתן תורה אלא זמן הקרבת "מנחת ביכורים", מה זה ועל מה זה? עיון בעומק העומר, על פי תורת הקבלה והסברי החסידות, יעניקו לכם ללא ספק משמעות אחרת לגמרי לימים המיוחדים הללו

כל הסכם עבודה חייב לברר בצורה מאוד מוסכמת את הגדרות התפקיד והעבודה. משכך, ספרי המוסר והמחשבה היהודיים עוסקים בשאלת הבסיס: מה הגדרות התפקיד של האדם בעולם כ'עבד השם'. זוהי שאלה גדולה מאוד, והמשמעות שלה מרחיקת לכת. בדיוק לכן, הפעם ב"תניא מהסוף להתחלה" ננסה להתחיל לגעת בתחום הזה: - מה הן הציפיות ממני, כיהודי `עובד השם`? - האם `שמירת מצוות` היא בכלל 'עבודת השם'? - והאם הגיוני להניח `שמרבית הנשמות לא ממלאים את הייעוד שלהם`? על הדרך העמקנו בסיפור מופלא על `הרב קלמס`, רבה של מוסקבה, על היתרי חילול השבת שהנפיק לזכאים, ושלילתם מפריווילגים. וההשראה העמוקה שקיבלנו מדמותה של `פייגי קוט ז"ל`, השליחה הצעירה מבאר שבע, שנקטפה בשבוע שעבר פרק חדש ב'תניא מהסוף להתחלה' מבוסס בעיקר על פרקים טו' ול' בתניא

תלמידי תיכון קיבלו משימה לכתוב בעד ונגד המתת חסד, הם הזמינו את הרב שמואל רסקין להציג בפניהם את גישת התורה והיהדות בשיח פתוח וחופשי, עלו על השולחן הצדדים השונים, ונקודת המבט ההלכתית נפרשה על בוריה

והפעם נלמד לעומק את המסתתר מאחורי ארבעת הכוסות של ליל הסדר - מעולם ההלכה והפשט: מדוע תיקנו חכמים לשתות דוקא ארבע כוסות של יין - עבור דרך עולם הדרש: משמעות החלום של שר המשקים, והקשר לימינו אנו - ואז צלילה לעולם החסידות: העומק שבארבעת לשונות הגאולה השיעור הזה, בעומק היין של סדר הפסח, יתן לכם בעזרת השם, משמעות חדשה לקיום מצוות שתיית ארבע כוסות, פסח כשר ושמח!

"כי הנה הסתו עבר, הגשם חלף הלך לו הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו" אחרי ששת חודשי חורף מהקשים שידענו, מתדפק על דלתנו חודש האביב ובשורותיו המיוחדות האם נשכיל להטות אוזן לשירת חודש ניסן? האם נהיה מסוגלים להתבשר בבשורתו הגדולה? הפעם עוסק השיעור השביעי בסגולתו של חודש ניסן כיצד יכולים אנחנו, הפצועים והחבולים כל כך, להרים עיניים לשמים ופשוט להאמין להאמין, ולצפות, ולקוות, ולבטוח

אדם בריא לא נמשך לדברים לא בריאים. ומה עושים כשנפש נמשכת לדברים שעושים לה רע. והיא יודעת שהדברים הללו מסוכנים לה? עולם ההתמכרויות הוא בעל מנעד רחב מאוד, המשותף לכולם הוא שהאדם מאבד במידה כזו או אחרת את יכולת הבחירה. - מה גורם לאדם לאבד את הראש? - מה הדרכים לסייע לו? - איך מתחברים למשטר-רוחות חיובי ש'יעיף' אותנו למקומות טובים? - וכיצד מקפלים את המפרשים של הנפש בזהירות ממשטר רוחות הסערה? פרק חדש ב'תניא מהסוף להתחלה' מבוסס בעיקר על פרקים ז' וח' בתניא השיעור לעילוי נשמת ידידינו היקר רבי משה בן יעקב זרניכצ'י ז"ל

על פניו, כן. אנשים ששקועים בחומרנות ובנהנתנות הופכים לכאלה שקשובים פחות לקולה של הנשמה. אך מצד שני: האם כיהודים אנו אמורים לחיות חיי נזירות, פרישות, וסגפנות? בשיעור נגלה: - היכן עובר האיזון בין ניצול החומרנות לצורך הנשמה, ובין ניצול הנשמה לצורך החומרנות? - מדוע חובה לשמור על הבריאות ועל הכושר? - ולמה לא צריכים להשתגע עם זה... - מדוע רבנים בעלי שיעור קומה לא גזרו תענית אמיתית בעקבות מלחמת חרבות ברזל? - וכיצד השינה שלנו יכולה להפוך להיות מצווה? פרק חדש ב תניא מהסוף להתחלה !

את המגילה קוראים כל שנה מחדש, כי בכל שנה המגילה נקראת באופן חדש המגילה של השנה, לא דומה בשום דרך לזו של אשתקד, כי גם אנחנו עצמנו, לא דומים, בשום דרך לנו עצמנו אשתקד... קריאה חדשה במגילת אסתר, מבוססת על דברים שאמר בעל התניא לפני 200 שנה, אבל מתוך המציאות המתחדשת, של דור חרבות ברזל. - נדבר על 'אחשוורוש' הקדוש, ולמה הוא נקרא כך? - מדוע הוא בוחר מחדש ב'אסתר' שזה (ספוילר) אנחנו... - ולמה מיד אחר כך הוא מרים את המן הרשע (שהשנה אנחנו מכירים אותו מזויות אכזריות וחדשות)? - נגלה את עולם השתיקה וה'על ידיעה' שבו מסתתרת אסתר, ובו מתקיים גם אחשוורוש, והזעקה של מרדכי, זעקה של שתיקה גמורה - ונתבונן במסירות נפשה של אסתר, ובבקשתה תחינתה "כתבוני לדורות" – שמרו על עצמכם יחד השיעור הוקדש לעילוי נשמת בתיה בת אברהם ונחמה, לרגל היארצייט ביא אדר

בבוקר בבוקר, כשהשקט עדיין שולט ברחוב, מבחינים חדי אוזן בבכייה של הנשמה. חסידים מסרו מדור לדור על הבכי הזה, שאשרי מי שיודע להאזין לו, וגדול מי שמסוגל להקשיב לו. התפילה האמיתית היא הצטרפות לבכי הזה, שימת תווים למנגינה הזו, שהיא היא מנגינת החיים. במפגש הפעם ב"תניא מהסוף להתחלה" דיברנו על הכאבים הבלתי מסתיימים של הנשמה. על הרצון שלה לפרוץ את גבולות ההגדרה, להעיף מעליה את תקרת הזכוכית ולהמריא אל על. - האם פגשתם פעם את הכאב הפנימי הזה? מסתבר שבהחלט כן. בשיעור הצלחנו לשמוע קצת מהקולות העולם מהבפנים של הבפנים, והבנו שהבכי הזה הוא הדבר הכי טוב שקיים בחיים שלנו! - ויש גם הבדלים בין נשמות. הנשמות של הדור שלנו, הן נשמות מאוד נחותות. מה שנקרא "אסתר". ונשמות שהן אסתר יש להן בכי מסוג שונה, וחיים עם טעם מסוג מאוד מוזר וייחודי. מאז השביעי באוקטובר כל נשמות ה'אסתר' נכנסו למצב של בכי שהוא שירה, שירה שהיא בכי. - איך מקלים על הבכי הזה, איך נותנים לו מקום? - איך מתרגמים אותו לחיי היום יום, ולמה

היהדות היא חלק מהותי בזהות שלנו, קשה לנו לברוח או להסתתר ממנה (קיבלנו הוכחה לכך ב-7.10). אך, מהו יהודי? מה ההבדל בינו ובין מי שאינו כזה? טוב, זו שאלה גדולה מאוד, אולי אפילו מידי. הפעם נתחיל לגעת בנושא, והיום נדבר על המאפיין המרכזי ב'יהודי' – הנשמה. נעסוק בה מזוויות חשובות מאוד: - המשמעות של נשמה ויהדות אצל אדם שבוגד בעמו. - אחת ולתמיד לעשות סדר בנושא של גלגולי נשמות - נעסוק גם בשאלה האם יש הבדל בין הנשמה שלי, לזו שלך? - ונבין שפשוט אי אפשר להסתדר בלי אחד מאתנו

האמונה היא בדרך כלל כוח עמום בעמקי הנפש, אך לעיתים היא מתפרצת החוצה כלבה רותחת כיצד נראית האמונה בהתפרצות, מה גורם להתפרצות הזו ואיך כל זה קשור לפרשת שקלים אותה נקרא השבת?

אנחנו נגד רגשות אשמה. זה ברור. אבל זה לא מוחלט. יש משמעות מסוימת, בתנאים מאוד מסוימים, שרגשות אשם יכולים להיות אמצעי לדבר טוב. דרך להגיע לפתיחת הלב ואפילו לשמחה. הערב בשיעור נמשיך לעסוק בנושא חשבון הנפש. והפעם נתמקד בחשבון הנפש הבהמית: נראה מתי, נראה גם כמה, והעיקר: איך. איך פותחים את הלב בזהירות ובעדינות, ושומרים עליו שלא יפגע חלילה. ואיך מנצלים רגשות אשם כדי להפוך להיות אדם שמח

כשאנחנו רוצים להתייעל, להתקדם, ולבדוק את עצמנו, אנחנו חייבים להשתמש בכלי שנקרא 'חשבון נפש'. והשלב הראשון של החשבון הזה היא ההחלטה: באיזה נפש מטפלים היום. ויש לנו כמה... חשבון הנפש האפקטיבי ביותר הוא זה של הנפש השכלית (שמעתם עליה פעם? הנה עוד משהו שתוכלו ללמוד היום). בשיעור הזה – שהיה סוער מהצפוי – למדנו כיצד מנהלים חשבון כזה בצורה אפקטיבית ויעילה. איך יודעים שאנחנו לא נגררים למקומות לא טובים. ומהו הכלי המדהים של "קריאת שמע שעל המטה", שבאמצעותה אפשר להפוך לגיבורי על?

אם האמונה מתחילה היכן שהשכל נגמר, האם אפשר לומר שאלוקים הוא לוגי? האם הוא קיים ומתנהל על פי אמות מידה של היגיון? אם נעז לומר שאלוקים הוא לא לוגי, נרגיז את הרמב"ם... אם נאמר שהוא לוגי, אנחנו קצת אנטי-מקובלים... הפעם בפרקי האמונה נלמד על אלוקים והיכולת שלנו לתפוס בו משהו. נלמד מושגים מעולם הקבלה על "ממלא כל עלמין" ועל "סובב כל עלמין", נבחין לעומק בהבדל שבין אמונה ובין ידיעת השם נצא עם אברהם אבינו למסע חייו, ונגלה כי אברהם היה גם וגם. גם רמב"מיסט וגם מקובל. נראה יש כאן אמנם שכל, אבל יש גם הרבה לב ורגשות, נבין איך בין בצד הלוגי של האלוקים, ובין בצד הא-לוגי הנושא הסופר-פילוסופי הזה הוא מעשי לחיים

פתיחת הלב לטיפול פנימי היא אירוע מסובך, ניתוח לב פתוח שעלול להסתבך. חשבון נפש, תחקיר והסקת מסקנות היא נושא עיוני חמור. הפעם נפתח את הסוגיה: נבחין בין חשבון נפש המטפל בנפש הבהמית ובין זה המטפל בנפש האלוקית ובין חשבון נפש ששייך בכלל לנפש השכלית נגלה שישנם חשבונות חשובים שעדיף כלל לא לקיים. ומאידך, יש חשבונות שהם בוסטר ענק להצלחה קדימה

שאלות הן דבר לגיטימי. נצרך וחשוב. ספקות הן כבר סיפור אחר לגמרי. הן לא נובעות מתוך השכל שלנו, אלא ממקום אחר לחלוטין. בשיעור הזה נדע להבחין בין שאלות ובין ספקות, ולהבחין באיזה מסוג הלבטים אנחנו מתמודדים נדבר על עמלק והמלחמה שלו באמונה היציבה, וגם על הדרך להיאבק בו בחזרה ובסיום השיעור נקבל סט כלים פרקטי פשוט ללוחמה ביתית בספקות באמונה

היצר הטוב והנפש האלוקית מובילים על היצר הרע בכל היבט. הטוב הוא למעשה מעצמה גרעינית של קדושה, כשהרע הוא כלום ושומדבר במסגרת "דע את האויב" נבין את שיטות הפעולה של הרע, הדומות להפליא לשיטות אויבינו מרצועת עזה כשנבין את הטקטיקה שלו, נחשוף את הבקיעים שלה, ונקבל הבנה מעמיקה בשיטות שלנו להינצל מהיצר הרע. ספוילר: השמחה היא הנשק היעיל ביותר

מה שלמדתי מהלוויה של שולמית אלוני ומסיפור חייה של סנדרה שדה... בכלל בלי לשים לב התגלגלנו לשיעור שלישי בתחום השאלות והאמונה, הפעם חיפשנו את העומק בהבדל בין 'ספקות' ובין 'שאלות'. מה ההבדל בין התאהבות, נוחם וחן, וכיצד אפשר לקחת מהיחס שבין איש ואשתו לתחומי האמונה. הרמנו גם עיניים לשיטת הלמידה היהודית מאז ומעולם, וחשבנו כיצד אפשר להעתיק את שיטת הלמידה הויכוחית היהודית אל הקשר שלנו עם בורא העולם

אם רק יכולנו לדעת כיצד לקבל החלטות בצורה נכונה, היינו רגועים ושלווים הרבה יותר? אך האם קיימת דרך לנהל את ההחלטות שלנו ולדעת שאנחנו בדרך הנכונה? בשיעור היום נתחיל לברר כיצד אנחנו מתנהלים מול שתי הנפשות שמפעילות אותנו, כיצד אנחנו יכולים לזהות איזו קול מגיע מאזו נפש, ואיזו החלטה מגיעה מכל אחת מהם. נקבל זווית חדשה ועמוקה, אקטואלית וחיה על הדרך לניהול הזמן שלנו, והרבה כלים למלחמה הבלתי פוסקת של חיינו: מלחמת הנפשות.

אני מאוד מאמין ומחובר ליהדות, אבל אני אדם שכלתני. מבחינתי כשאני פוגש שאלות וספקות אני חש שהאמונה שלי מתערערת, ואני זקוק לתשובות, לברגים שיחזקו את הריפוף. בשיעור נברר מה המקום של השכל בחיים שלנו בכלל; מדוע אנשים לא משנים את אורחות חייהם גם כשהם נחשפים לאמת מוצקה נופתע לגלות כי במבט נכון על אמונה, דוקא השאלות הם הדרך להגיע לפליאה שהיא המפתח להשגת האמונה הכנה