עולם הירושה

האורח שלנו בפרק זה הוא פרופ' ישראל צבי גילת – מרצה ל"דיני משפחה וירושה" במכללה האקדמית נתניה. בין תחומי מחקריו: השתנותה של ההלכה היהודית בזמנים מודרניים. פרופ' גילת אינו מטיף לשינוי ההלכה היהודית – בספרו "דיני משפחה: יחסי הורים וילדים" הצביע על השינויים המשמעותיים בין תפיסת ההלכה הטהורה ל"אחריות הורית", שבה לאב עדיפות על האם בהרבה מובנים, לבין גישתם של בתי הדין הרבניים בישראל, הרואים בשני ההורים "אפוטרופסים טבעיים". לשיטתו, בתי הדין הרבניים מחילים הלכה "מרוככת" שתתאים לדרישות טעמם של הגופים הביקורתיים על פסיקתם. הריאיון עם פרופ' גילת עוסק במאמר פרי עטו תחת הכותרת: "אי ההלימה של הכתובה למעטפת המשפטית שבמדינת ישראל", במסגרתו הוא מראה את הקונפליקטים בין התכלית ה"טהורה" של הכתובה, לבין מעמדה המעורפל בפסיקות של הערכאות האזרחיות והדתיות כאחד. בפרק זה נלמד מהי הכתובה וכיצד היא משתלבת עם דיני הירושה והמשפחה. לקריאת המאמר לחץ על הקישור: מאמר - פרופ' גילת בתוך ספר סיני דויטש (משה גלברד ורות פלאטו-שנער עורכים, הוצאת נבו, צפוי לראות אור בשנת תשפ"ד).

בחלק ב' של הריאיון שקיימנו עם פרופ' סיליה וסרשטיין פסברג, (פרופ' אמריטוס באונ' העברית בירושלים אשר תחום המחקר העיקרי שלה הוא המשפטי הבין-לאומי הפרטי) הבאנו דוגמאות מחוות דעת הדין הזר במספר מדינות בעולם, כדי להמחיש את המשמעות המעשית של שימוש בדיני ירושה בחו"ל במשפט הישראלי. לעיון בפסק הדין עליו דיברנו במהלך הפרק נא לחץ על הקישור המצ"ב: פסק דין בע"מ 594/04 (הדין הזר בהולנד)

האורחת שלנו היום היא פרופ' סיליה וסרשטיין פסברג, שהינה פרופ' אמריטוס באונ' העברית בירושלים. תחום המחקר העיקרי שלה הוא המשפטי הבין-לאומי הפרטי עליו כתבה בהרחבה ובכלל זה פרסמה ספר מקיף בעברית שנחשב ספר יסוד בתחום על התאוריה של המשפט הבין-לאומי הפרטי והבין-לאומי הפרטי הישראלי. בפרק זה אנו מתמקדים בממשק שבין המשפט הבין-לאומי הפרטי לדיני הירושה ובמילים אחרות נלמד איזה דין יחול על ירושתו של אדם המתגורר בחו"ל ויש לו נכסים בישראל או להיפך. בטרם ההאזנה לפרקים 83 ו - 84 מומלץ להאזין לפרק 9 בו עו"ד צבי קויש מבהיר את עקרונות הבסיס במשפט בין-לאומי פרטי וירושה. לנוחיות המאזינים מצ"ב הסעיפים הרלוונטיים בחוק הירושה דלקמן: פרק שביעי: משפט בין־לאומי פרטי 135.הגדרה [תיקון: תשע״ו] בפרק זה, ”מושב“ של אדם – המקום בו נמצא מרכז חייו; קטין, פסול־דין ואדם שמונה לו אפוטרופוס, חזקה עליו שמושבו הוא במקום מושבו של נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962, כל עוד לא הוכח שמרכז חייו נמצא במקום אחר. 136.סמכות בתי־המשפט הישראליים בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל. 137.ברירת הדין על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, חוץ מן האמור בסעיפים 138 עד 140. 138.דין נכסים מסויימים נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום המצאם בלבד, יחול על ירושתם אותו דין. 139.כשרות לצוות על הכשרות לצוות יחול דין מושבו של המצווה בשעת עשיית הצוואה. 140.צורת הצוואה [תיקון: תשל״ו־2] (א) צוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי הדין הישראלי, לפי דין מקום עשייתה, לפי דין מקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל או לפי דין אזרחותו של המצווה בשעת עשייתה או בשעת מותו, ובמידה שהצוואה נוגעת למקרקעין – גם לפי דין מקום הימצאם. (ב) לענין החלתו של דין זר לפי סעיף זה יראו את הכשרות הדרושה למצווה או לעדי הצוואה כענין שבצורה. 141.מיון מונחים לענין קביעת הסמכות והדין לפי הסעיפים 136 עד 140 תהיה לכל מונח המשמעות שיש לו בדין הישראלי. 142.דין־חוץ המפנה אל דין אחר על אף האמור בחוק זה, כשחל הדין של מדינה פלונית ואותו דין מפנה אל דין־חוץ, אין נזקקים להפנייה, אלא יחול הדין הפנימי של אותה מדינה; אולם כשהדין של אותה מדינה מפנה אל הדין הישראלי, נזקקים להפנייה ויחול הדין הפנימי הישראלי. 143.דין־חוץ שאין נזקקים לו [תיקון: תשנ״ח] על אף האמור בחוק זה, כשחל דין־חוץ, אין נזקקים לו במידה שהוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין או לאום או סותר תקנת הציבור בישראל. 144.סייג לתחולת דין־חוץ על אף האמור בחוק זה, דין־חוץ המקנה זכויות ירושה על פי דין למי שאיננו קרוב למוריש קרבת דם או קרבה של נישואין, חיתון או אימוץ, אין נזקקים לו אלא במידה שאותו דין־חוץ מכיר בזכויות ירושה כאמור המוקנות בדין הישראלי.

אנו מגישים לכם את החלק השני מתוך הרצאה של עו"ד צבי קויש (מנהל מחוז באר שבע והדרום, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ורשם לענייני ירושה) שעסקה בנקודות הבאות: הגשת בקשות בפני "הרשם לענייני ירושה" צווים דיגיטליים טופס בקשה מקוון מוקד הרשם לענייני ירושה פומביות צווי ירושה וצווי קיום צוואה בן זוג של המנוח שהינו ידוע בציבור שלו הודעות ליורשים בקשה לביטול צו החובה להגיש צוואה מקורית עדי צוואה שנפטרו כאשר זוכה מעורב בעריכת צוואה – ההוראה לטובתו מתבטלת זכות מגורים הסתלקויות הסכם חלוקת עיזבון פשיטת רגל וירושה עילות התנגדות לצו ירושה/לצו קיום צוואה בקשה לתיקון טעות סופר מחלוקת בשאלת היקף העיזבון חוות דעת גנאלוגית צוואה הדדית הקנייה בבית הדין הרבני מנהל עזבון האזנה מהנה ומועילה!

אנו מגישים לכם את החלק הראשון מתוך הרצאה של עו"ד צבי קויש (מנהל מחוז באר שבע והדרום, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ורשם לענייני ירושה) שעסקה בנקודות הבאות: ירושה על פי דין ירושה על פי צוואה יורש אחר יורש יורש במקום יורש סוגי צוואות תיקון או הוספה לצוואה הפקדת צוואה אצל "הרשם לענייני ירושה" הוראות צוואה אל מול "מוטבים" בביטוח חיים וכו' זכות עקיבה האזנה מהנה ומועילה!

האורח שלנו היום הוא הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו. בפרק זה נעסוק בסוגייה פרקטית הנוגעת לשותפות בחשבון בנק וסעיף "אריכות ימים" עליו חותמים בעלי החשבון בעת פתיחתו. מה דין שותפים בחשבון בנק עם פטירתו של אחד מהם ומהי זכותו של הנותר בחיים בכספי החשבון במועד הפטירה? האם יש הבדל בין בני זוג שהינם שותפים בחשבון הבנק לבין קרובי משפחה אחרים או שותפים זרים? מהי ההלכה הפסוקה בנושא? האזנה מהנה ומועילה! לעיון בפסיקה עליה דיברנו נא לחץ על הקישור הבא: פסקי דין בנושא של חשבונות בנק משותפים

עו"ד ציפי סולומון דרמר (מנהלת מערך "הרשם לענייני ירושה") מארחת את עו"ד חיותה בן אדרת אברהם (מנהלת המחלקה המשפטית באפוטרופוס הכללי, מחוז ת"א והמרכז) לשיחה מעניינת ומלמדת על אחת מעילות ההתנגדות לצוואה הנפוצות ביותר – "השפעה בלתי הוגנת". דיברנו על הנקודות הבאות: מתי השפעה הופכת לבלתי הוגנת. מה צריך להוכיח כדי לבסס טענת השפעה בלתי הוגנת? דוגמאות מהפסיקה. מי צריך להוכיח קיום השפעה בלתי הוגנת? האם יש חריגים להטלת הנטל על המתנגד? בטלות על חלק מהצוואה. האזנה מהנה ומועילה! לעיון בפסקי הדין שהוזכרו במהלך הפרק הנכם מוזמנים ללחוץ על הקישור דלהלן: השפעה בלתי הוגנת - פסיקה

בפרק זה עו"ד מנחם פשיטיצקי (רשם לענייני ירושה) ועו"ד בת שבע אברך בר טוב (מנהלת מחוז ירושלים ורשמת לענייני ירושה לשעבר) מראיינים בצוותא את פרופ' איילת בלכר פריגת על חידושי פסיקה בדיני הירושה. פרופ' בלכר פריגת, דיקנית בית הספר למשפטים במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", התראיינה בעבר במסגרת הפודקאסט בפרק 18 שעניינו "צוואות הדדיות" ובפרק 29 שעסק ב- "פרשנות צוואה". הפעם בחרנו להתמקד בסוגיות פרקטיות, ביניהן: יורש אחר יורש וניסיון המנוח "לשלוט מן הקבר" בעבירות נכסי העיזבון – מנוח קבע בצוואתו כי דירתו תועבר לאחר פטירתו לילדו (יורש ראשון) ואחריו לנכדו (יורש שני) ללא אפשרות מכירת הדירה. האם ביכולת שני היורשים, להסכים בניהם כי הנכד יוותר על זכותו כיורש שני כך שאביו יוכל למכור את הדירה בניגוד לקביעת המצווה בצוואתו? צוואה שנשתכחה – מה הדין כאשר אדם שכח כי ערך צוואה ולו היה נזכר בה, לאחר שנים, היה מבטל או משנה אותה? זכות ירושה של צאצאים – זכות עצמאית או כזו הנובעת מכוח סעיף 14 לחוק הירושה, בהתאם לעיקרון הייצוג (של הוריהם)? מה הדין שעה שמנוח נפטר רווק/גרוש, ללא צאצאים וללא הורים כשהוא מותיר אחריו אחים בלבד, חלקם אינם מאותו האב (אחים למחצה)? הסכמי ממון והאיסור על עריכת הסכמי ירושה – חשיבות עריכת צוואה לצד הסכמי ממון. האזנה מהנה ומועילה! מיטיבי לכת המעוניינים לעיין בפסיקה עליה דיברנו בפרק מוזמנים ללחוץ על הלינקים דלהלן: יורש אחר יורש – ת"ע (חיפה) 11507-06-18 צוואה שנשתכחה – עמ"ש (תל אביב) 55729-10-21 ת"ע (פ"ת) 2640-06-18 ת"ע (חיפה) 32072-10-13 זכות הירושה של צאצאים – ת"ע (חיפה) 38434-12-20 ת"ע (תל אביב) 44229-11-17 רשם (באר שבע) 65747 הסכמי ממון והאיסור על עריכת הסכמי ירושה – בע"מ 3451-23 בע"מ 5252-23

ד"ר ריבלין הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. כותב ומלמד בעיקר על היבטים תאורתיים ומעשיים של דיני המשפחה לרבות על הממשקים בין דיני משפחה למשפט הפרטי והמסחרי בכל מה שקשור לענייני חלוקת רכוש והעברת רכוש בין-דורית; על האינטראקציה בין המשפט לבין דינים דתיים; ועל נושאים שונים בהם ניתוח פילוסופי רלוונטי למשפט בדיני המשפחה ומעבר להם. בטרם הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית, ד"ר ריבלין שימש כ"חוקר אורח" באוניברסיטת ניו-יורק ו"עמית" ב"מרכז ספרא לאתיקה", באוניברסיטת תל-אביב. לפני מספר חודשים, "פורום עיוני משפט" פרסם מאמר חשוב פרי עטו תחת הכותרת: "תיקון חוק הירושה: חלקו של בן-הזוג במותו של אדם, בין דיני הירושה לדינים אחרים". מאמר חשוב ומרתק זה הינו הבסיס לראיון שנערך עם ד"ר ריבלין במסגרת פרק זה. על מה דיברנו? 1. מדוע לעסוק בירושת בן-הזוג? מה מיוחד בבן-הזוג? 2. תזכורת על כללי הירושה לפי דין של בן-זוג לפי הדין הקיים מיטלטלין החלק היחסי דירת המגורים 3. התיקון המוצע בתזכיר חוק הירושה הרחבת חלקו של "בן הזוג הלא נכון" היורשים היריבים כרמז לאופי הזוגיות בן הזוג שהוא הורה לילדים משותפים: הצורך בהרחבה קטינים גדולים 4. חלק בן הזוג ומערכות דינים אחרות ביטוח פנסיוני יחסי ממון בין בני זוג הדין הקיים, בקצרה סימטריה, הדדיות והיעדר אינטראקציה – מחשבות לעתיד הקשר בין יחסי הממון לבין בעיית "בן הזוג הנכון". 5. סיכום: בן הזוג ותכלול ההיבטים הרכושיים של המוות לאחר שתאזינו לפרק תבינו שאם רוצים להסדיר כראוי את דיני הירושה בישראל, מומלץ להביא בחשבון את כל ההיבטים הרכושיים המתעוררים במות אחד מבני הזוג. במילים אחרות, חוק הירושה אמור להתכתב עם דינים אחרים (כמו: דיני הרכוש הזוגי, דיני הנאמנות, דיני הביטוח) המשפיעים אף הם, על מצבו הכלכלי של בן הזוג שנותר בחיים, וזאת על מנת להגיע לתוצאה הוגנת יותר! לעיון במאמרו של ד"ר ריבלין נא לחץ על הקישור הבא: "תיקון חוק הירושה: חלקו של בן-הזוג במותו של אדם, בין דיני הירושה לדינים אחרים"

עו"ד דורית אלעד - מומחית לדיני משפחה וירושה, המשמשת כסגנית יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין (מחוז מרכז), מראיינת את עו"ד ציפי סולומון דרמר – מנהלת מערך הרשם לענייני ירושה ורשמת לענייני ירושה על הנושאים הבאים: 1. החידושים האחרונים בסמכויות הרשם לענייני ירושה. 2. שינויי החקיקה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" בדגש על סעיפים 6 (הסתלקויות) ו - 9 (שניים שמתו כאחד) לחוק הירושה, שנעשו בהליך בזק לטובת נפגעי המלחמה. 3. הצצה לשירות חדש של "הרשם לענייני ירושה" במסגרתו ניתן לבקש רישום הורשה בפנקסי המקרקעין (טאבו) כבר במעמד הגשת הבקשה לצו ירושה/קיום צוואה באתר הרשם. 4. הגנה ליורשים פוטנציאליים: ניתן להירשם לשירות באינטרנט (מטעם האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים) שצפוי לעלות ממש בקרוב ולקבל במסגרתו התראה במייל או בהודעת טקסט לנייד, במידה ואתם יורשים אפשריים - בעת שמקורב אחר הגיש בקשה לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה. האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה אנו מארחים את עו"ד יגאל-עם (איגי) פז, רפרנט דיני ירושה במחלקה למשפט אזרחי, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שידבר על הצעת חוק הירושה - התיקון הגדול והמשמעותי שמקדם משרד המשפטים לחוק הירושה הקיים, שכמעט ולא עודכן באופן משמעותי בשנים הרבות שחלפו מאז חקיקתו בשנת 1965, במטרה להתאים אותו לשינויים במציאות החיים ובמשפט הישראלי.

האורחת שלנו בפרק זה היא ד"ר תמר קלהורה - אחראית (בין היתר) על ייעוץ וחקיקה בדיני ירושה במחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי). ד"ר קלהורה תדבר על המתח שמאפיין את חוק הירושה בין הרצון להגשים את רצון המוריש לבין הצורך בהגבלת שליטתו בשאריו לאחר מותו, כפי שבא לידי ביטוי בחוק הירושה ובתזכיר שמבקש לתקן אותו.

האורחת שלנו היום היא עו"ד זהבית שחרור מהמחלקה המשפטית באפוטרופוס הכללי אשר תרחיב את היריעה ביחס לבן משפחה קרוב של הצוואה – ההקדש (הקדשות ברבים). בניגוד לדעה המקובלת ההקדש אינו מוסד דתי דווקא אלא חלק בלתי נפרד מחיינו. להקדש זיקה ישירה לצוואות והוא מאפשר להשפיע ולהיטיב עם הבריות לדורות גם לאחר הסתלקות המקדיש/מוריש מן מהעולם. ההקדש הוא כלי משפטי חשוב הזמין לכל אחד ואחת מאתנו וזאת בקלות יחסית לעומת צורות התאגדות אחרות. מומלץ להאזנה להרחבת ההשכלה הכללית ולכל המבקש לקדם מטרה ציבורית ולהפוך את עולמנו למקום טוב יותר בפרט. להשלמת התמונה והרחבה נוספת ראו פרק מספר 38 "נאמנות וירושה" בהשתתפות כב' הש' בדימוס הרב ד"ר בן ציון גרינברגר ופרק מספר 47 בעניין "יורש אחר יורש" בהשתתפות הרב פרופ' יצחק כהן. לעיון בפסק דין רע"א 46/94 נא לחץ על הקישור המצ"ב: פסק דין אברמוב לעיון בחוק הנאמנות נא לחץ על הקישור המצ"ב: חוק הנאמנות

עו"ד בת שבע אברך בר טוב, מנהלת מחוז ירושלים באפוטרופוס הכללי ורשמת ארצית לענייני ירושה לשעבר, מראיינת את פרופ' יחזקאל מרגלית בהמשך לפרק 54 בו דיברנו על "המשפחות החדשות". פרופ' מרגלית משמש כפרופסור חבר במכללה האקדמית נתניה, מרצה בכיר ומתמחה בדיני משפחה, משפט עברי, ביו-אתיקה ודיני חוזים וכן שימש כחוקר אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו-יורק (N.Y.U). בשנת 2022 הוציא לאור את הספר "יחסי הורים וילדים - בין דיני משפחה לבין דיני חוזים ובו פרק על דילמת ההולדה לאחר המוות. כאשר מדובר באיש ואישה שהיו נשואים ובהמשך הגבר נפטר, ניתן בנקל לשער מה היה רצונו בשאלת ההמשכיות אך כשהשיתוף הזוגי התפרק יהיה קשה להעריך מה היה רצונו של הגבר שנפטר כאשר הוא לא הותיר הוראות ברורות בעניין. השאלה מתחדדת אם המנוח היה רווק ללא בת זוג והמבקשים לעשות שימוש בזרעו הם הוריו. מה ההבדל בין מקרה בו גבר הפקיד את זרעו בבנק הזרע לבין מקרה בו מבקשים לשאוב זרע מגבר שמת בפתאומיות? נתייחס גם להיבט הנשי של שימוש בביציות של אישה לאחר פטירתה שנדון בבע"מ 5984/22. לעיון והרחבה נא לחץ על הלינקים דלהלן: 1. בע"מ 5984/12 2. מאמרו של פרופ' יחזקאל מרגלית :"מת ל(ה)חיות - על הגבולות הנורמטיביים הרצויים של השימוש ברצון הנפטר להוליד ילדים לאחר מותו" (2021) 3. מאמרו של פרופ' יחזקאל מרגלית: "עלייתו, שחיקתו ועלייתו המחודשת של רצונו ה"משוער" של הנפטר באשר לשימוש בזרעו לאחר מותו" (2019)

עו"ד מנחם פשיטיצקי - רשם לענייני ירושה, מארח את ד"ר מרדכי יושקובסקי לשיחה מעניינת ולא שגרתית על שלושה שירים שנכתבו ביידיש בעקבות השואה, העוסקים בשאלות אמונה בקב"ה בשעתו הקשה של העם היהודי. ד"ר יושקובסקי הינו מרצה לספרות המתמחה בתרבות, פולקלור ושפת היידיש, בעל דוקטורט מאוניברסיטת בר אילן, מתרגם ומנהל אקדמי של המרכז הבינלאומי ליידיש שליד הקונגרס היהודי העולמי. השירים בהם נעסוק, תורגמו לעברית על ידי ד"ר יושקובסקי. מנהיגי הציונות ביקשו לטפח את השפה העברית, והיידיש נדחקה לקרן זווית. חרף זאת, לדברי יצחק בשביס זינגר (סופר היידיש הנודע שהיגר ממזרח אירופה לארה"ב), היידיש לא אמרה עוד את מילתה האחרונה שכן יש לה קסם רב שמערים על ההיסטוריה... לקריאת שירי שואה ביידיש לחץ על הקישור.

בפרק זה אנו מארחים את פרופ' דפנה הקר (בהמשך לפרק 19: "הצוואה כהזדמנות לאהבה") בשיחה אודות מאמרה "מאפייניהם של סכסוכי ירושות בישראל - ממצאי מחקר אמפירי ("הון משפחתי" - יולי 2015). פרופ' דפנה הקר הינה פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים ובתכנית ללימודי נשים ומגדר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א. בראיון זה, פרופ' הקר מדברת על מאפייניו של סכסוך הירושה, דפוסי היחסים הבאים לידי ביטוי ברוב המכריע של סכסוכי הירושה במרכז הארץ והשפעתם של תרבות, דת ולאומיות על מהות הסכסוך. האם לדעתכם קיימים יותר סכסוכי ירושה בקרב משפחות גרעיניות קלאסיות (אמא, אבא וילדים) בהשוואה למקרים בהם אדם נפטר כשהוא ערירי? ומה באשר למשפחות מורכבות (כגון פרק ב', ידועים בציבור וכו')? רוצים לדעת את התשובות? האזינו לפרק המרתק עם פרופ' דפנה הקר. לעיון במאמרה של פרופ' הקר :"מאפייניהם של סכסוכי ירושות בישראל" נא לחצו על הקישור המצ"ב: מאמר פרופ' דפנה הקר

זהו פרק המשך לפרק הקודם (68) בו אנו מארחים את עו"ד רני נויבואר, ראש תחום חקיקה ומדיניות באפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה ומי שכיהנה בעבר כראש אשכול משפט אזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. עו"ד נויבואר הייתה חברה בצוות הבין-משרדי להסדרת חקר מוצאות לנכסי תרבות שנגזלו בשואה ונמצאים בישראל. במסגרת ראיון זה, עו"ד נויבאור מדגישה את האתגרים המשפטיים הכרוכים בהסדרת הסוגייה הכול כך חשובה הזו של השבת נכסי תרבות (לבעלים או ליורשים) שנגזלו מיהודים בתקופת השואה על ידי הנאצים, ששאפו לא רק להשמיד פיזית את היהודים אלא אף לבזוז את רכושם ואוצרות התרבות שלהם. מדובר בנושא מורכב מאוד, הן לאור הזמן שחלף והן בשל הקושי באיתור מידע אודות היצירה, בעליה או יורשיה. כיוון שמדובר בנכסים שעברו מיד ליד וממדינה למדינה מספר פעמים, התוצאה המתבקשת היא התמודדות עם סוגיות משפטיות מורכבות כגון: מקום השיפוט, ברירת הדין, דיני ההתיישנות ותקנת השוק. המצב המיוחד של נכסים שנגזלו מיהודים בשואה מחייב הסדר מיוחד גם מבחינת כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי.

האורחת שלנו היום היא עו"ד ליאת שטרק, מנהלת מחוז ירושלים של האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה. עו"ד שטרק ריכזה בצוותא עם עו"ד טל פוקס את עבודת הצוות הבין-משרדי להסדרת חקר מוצאות לנכסי תרבות שנגזלו בשואה ונמצאים בישראל. עו"ד שטרק מתארת את עבודת הצוות ומשוחחת עם עו"ד ציפי סולומון דרמר על הדו"ח שהמלצותיו פורסמו ממש לאחרונה לרגל יום השואה התשפ"ג. לעיון בדו"ח הצוות הבין-משרדי להסדרת חקר מוצאות לנכסי תרבות שנגזלו בשואה ונמצאים בישראל לחץ על הקישור המצ"ב: https://drive.google.com/file/d/13T7cx-UUaUlFjvBDTkuIH1LMKORTpGre/view?usp=sharing

זהו פרק המשך לפרק 66 ובו אריה ארליך מתאר בשפתו הציורית והקולחת את תולדות חסידות חב"ד, מספר על העברת מרכז הכובד של החסידות לארה"ב ועל תהליך הורשת שרביט המנהיגות בעקבות פטירת האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון בשנת תש"י (1950) לחתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון המכונה "הרבי" - האדמו"ר השביעי והאחרון. עוד עוסק הפרק במשבר "משפט הספרים" - פרשייה שהתרחשה בחסידות חב"ד בשנת 1985 כאשר ספרים שהיו שייכים לחסידות נגנבו מספריית לובביץ'. הרבי התבטא בחריפות בעניין ובין היתר אמר: "כל מי שבידו הספרים מספרייה קדושה זו... חייב להשיבם מיידית... שהאוחז ספרים גנובים אלו בביתו הוא כאוחז פצצה מתקתקת מסוכנת ביותר". בתום הליך משפטי שהתנהל במדינת ניו יורק פסק בית המשפט כי הספרייה והספרים שייכים ל"אגודת חסידי חב"ד" ולא ליורשי האדמו"ר השישי רבי יוסף יצחק שניאורסון.

האורח שלנו היום הוא אריה ארליך - עיתונאי, פובליציסט, שדרן רדיו, עורך השבועון "משפחה" ומחבר הספר "ברגע האמת: הרבי מלובביץ' והדיאלוג הביטחוני-מדיני עם מקבלי ההחלטות בישראל" (יצא לאור בשנת 2017) אותו כתב עם שלום ירושלמי ויוסי אליטוב. כמו כן אריה ארליך מגיש בצוותא עם משה ויסברג את הפודקאסט "פאראנצ'ס" (טריבונות) העוסק במסע מרתק ועכשווי בחצרות החסידים. בפרק זה נדון בתהליך הירושה/הורשה של המנהיגות בעולם החסידי על רקע תולדות החסידות במזרח אירופה בכלל ושושלת אדמו"רי חב"ד בפרט.