חוקי המשחק עם עו''ד עידו גונן

בפרק 31 של "חוקי המשחק" שוחחתי עם ד"ר דלית קן דרור פלדמן, ראשת הקליניקה למשפט, טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה, על שאלות משפטיות חדשות שמתעוררות בעידן הטכנולוגי, בתחומי הגנת הפרטיות, זכויות יוצרים בעידן האינטרנט, אחריות ספקים לפגיעות ברשת, בינה מלאכותית ועוד. חלק מהשאלות המשפטיות הן חדשות לגמרי, ולא זכו להתייחסות מלאה מהקהילה המשפטית בארץ ובעולם. שוחחנו על נושאים רבים, וביניהם חופש הביטוי ברשתות החברתיות לעומת הסתה, ואחריות הרשתות עצמן לתוכן המידע ולפגיעה. האם יש כבר רגולציה מדינתית בנושא הרשתות החברתיות? האם בישראל יש רשות מדינתית שמסייעת לאזרח בנושא זה? האם מותר לרשת החברתית לצנזר את מה שאנחנו כותבים? ה"דיפ פייק" היא טכנולוגית בינה מלאכותית שמאפשרת לזייף תמונות (למשל "הפשטה" ויצירת תמונות עירום מתמונה רגילה של אדם לבוש). איך מתמודדים עם התופעה? האם זו פגיעה בפרטיות, שהרי לא הופצה תמונה אמיתית של האדם? ומהן זכויות היוצרים באמנות שנוצרת באמצעות תוכנות בינה מלאכותית? האם הן שייכות ליוצר או לבעלי האפליקציה?

ד"ר משה קטן הוא מנכ"ל מכללת רידמן, ובעבר כיהן כמנכ"ל קבוצת קרלסברג, סגן נשיא לשיווק ופיתוח עסקי בקוקה קולה ישראל וסמנכ"ל שיווק בשטראוס. במהלך דרכו העסקית הבין עד כמה המנהיגות חשובה, ולא רק בקרב המנהלים. מנהיגות, לדעתו, משמעה שאתה מנהל את כל הקולגות שלך, כולל את המנהלים, ונכון לפתח מנהיגות בקרב עובדים בכל הדרגים. הוא פנה לחקור את הנושא, וערך מחקר על מנהיגות בינלאומית בשמונה חברות. מהי מנהיגות אישית לעומת קולקטיבית? ומהי הדרך הנכונה לפתח מנהיגות אצל עובדים? איך מתגברים על מצב שבו עובדים מסוימים "מסומנים" לקידום ומקדמים דווקא אחרים במקרים המתאימים? ומה לגבי אלו שאינם מנהיגים מטב

בעולם העסקי והמשפטי נדרשים במצבים שונים להעריך את שוויה של חברה: לצורך רכישה, הצגה בדוחות כספיים ועוד. פרופ' הדס גלנדר מתמחה בנושא הזה. נפגשתי איתה לשיחה בשאלה, איך עושים זאת בפרקטיקה. מהם הנתונים והמידע שתבקש כדי שתוכל לבצע הערכת שווי? האם הערכת שווי היא משהו מדויק? איך מעריכים חברה כאשר אחד הבעלים (ואולי הרוכש) הוא איש מפתח, ועבורו היא שווה יותר? מה ההבדל בין הערכה שעושות קרנות השקעה מדי תקופה ביחס לחברות המוחזקות על ידיהן, לבין הערכת שווי מלאה של חברה? איך מעריכים פרמיית שליטה? ואיך מעריכים נזקים במקרה של הפרות חוזיות?

רות פלמון היא האורחת שלי בפרק 28 של חוקי המשחק. היא בוגרת מדעי המחשב ובעלת תואר שני במינהל עסקים, מהנדסת תוכנה ובנקאית השקעות בעבר, וכיום יועצת ומאמנת של נשות ואנשי עסקים. ניהלנו שיחה מעניינת על עולם האימון האישי, ועל רות בפרט. מדוע ואיך הגיעה למעבר הזה? מה בין אימון אישי לטיפול פסיכולוגי שהיא עוברת? אדם לא מגובש, מגיע אליה לאימון. הוא לא בדיוק יודע מה אני רוצה. מה היא עושה עם זה? ובאיזה מצב היא תסרב לקיים אימון אישי? שוחחנו על ההכשרה שלה לאימון. מי מסמיך מאמנים, ומטעם מי? איך היא מכירה שיטות אימון חדשות? האם מאמן עסקי נוגע בעניינים נפשיים שהוא עלול לגרום נזק? האם יש מקום לרגולציה בתחום הזה?

אלון רייסר, בנו של חבר הכנסת המנוח מיכה רייסר, גדל בבית חילוני פוליטי. לאחר שירותו הצבאי, במהלך לימודי המשפטים, עשה תשובה וכיום הוא חלק מהחברה החרדית, אך דובר "את שתי השפות". כחרדי בעל תשובה המשיך בשירות במילואים ובעבודתו כעורך דין. איך השפיע הבית הפוליטי על חייו? איך עבר את תהליך עשיית התשובה, וכיצד הוא מתנהל בהיותו קשור לשני המגזרים, החרדי והחילוני? איך הגיע לליצנות רפואית ומה החשיבות שלה בעיניו? איך השפיע ה-7 באוקטובר על החברה החרדית, ומה התובנות שלו לאור התהליכים שעבר?

פרק 26 - עם שלמה פלד, פסיכולוג אירגוני, לשעבר איש מערכת הבטחון, מחבר הספר "הבגידה בממלכת הסוד" (ביחד עם ד"ר אילן דיאמנט) פרק 26 של חוקי המשחק עוסק בבגידה בנאמנות, בכלל ובעולם העסקי. שוחחתי עם שלמה פלד, פסיכולוג אירגוני, לשעבר איש מערכת הבטחון, מחבר הספר "הבגידה בממלכת הסוד" (ביחד עם ד"ר אילן דיאמנט). מהי נאמנות? האם ניתן לגייס אדם לבגוד, וזה רק עניין של רצון ומאמץ? האם ניתן לזהות בוגדים מראש? האם יש קוים משותפים לכל הבוגדים? ומיה בין בגידה במולדת להפרת נאמנות פוליטית או עסקית? שוחחנו על הפרת נאמנות בעולם העסקי. האם עובד שחושף שחיתויות ופונה למשטרה כנגד המעסיק הוא בוגד? האם "בגידה עסקית" היא לא לגיטימית, אואולי היא תקדם את כולנו כחברה, בשל עידוד התחרות והפיתוח? וכאשר הופר האמון בעולם העסקי, כיצד ניתן לשקם אותו (למשל עם עובדים)? האם לתרבות האירגונית יש קשר לבגידה, והאם היא יכולה לעודד או למנוע אותה?

עו"ד אבירם גביש הוא סמנכ"ל ויועץ משפטי ראשי של אלון ריבוע כחול, ובעבר יועמ"ש איזורי מזה"ת ואפריקה באי איי ג'י וסמנכ"ל ביטוח מסחרי משפטי ולוגיסטיקה באי אי ג'י ישראל. שוחחנו על איך מתמודדים עם מלחמה, והאם זה היה משבר שונה ממשברים בעבר, איך בונים ומפעילים צוות בינלאומי חדש, איך נכנסים מבחוץ לנהל צוות קיים, ואיך מנהלים צוות בזמני משבר; איך מנהלים אנשים שיש להם ידע רב משלך? ומהו תפקיד היועמ"ש הראשי? האם הוא מייצג את החוק בפני המנכ"ל או להיפך?

עו"ד דוד חודק הוא אחד מבכירי עורכי הדין בישראל. בעבר עמד בראש משרד גרוס ושות', ולאחר המיזוג עם גולדפרב זליגמן ועד לפרישתו לאחרונה כיהן כיו"ר (משותף) של המשרד הממוזג, גולדפרב גרוס זליגמן. ניהלנו שיחה על נושאים רבים שבעולם הלאומי, החברתי, הפוליטי, העסקי והמשפטי. ערב הקלטת השיחה ניתן פסק הדין בעניין ביטול עילת הסבירות. שוחחנו על פסק הדין, והאם ראוי היה לעכב את פירסום פסק הדין. שוחחנו על הרפורמה המשפטית, על השינוי החברתי, וגם על נחיצותה של רפורמה משפטית באופן כללי. שוחחנו על השבעה באוקטובר, והאם באמת השתנה משהו בעקבותיו, וגם על הדמיון וההבדלים בין פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר למלחמת יום כיפור, בה שירת דוד כקצין ולוחם. שוחחנו גם על קווים לדמותו של עורך דין עסקי מוצלח, על האיזון שניתן לעשות בין העבודה לבית ותחביבים, מדוע נוטים צעירים רבים לעזוב את המקצוע, ומה ניתן לעשות כדי למנוע זאת.

דוד דרסלי אבטה היה עד לא מכבר משנה למנכ"ל משרד הקליטה, ובעבר בכיר בהנהלת חברת המתנ"סים, עו"ד בתחום הליטיגציה, פעיל חברתי, קצין לוחם, וגם עולה ישן , שעלה כילד מאתיופיה. איך הגיע מעו"ד בתחום הליטיגציה ועד לתפקיד משנה למנכ"ל משרד הקליטה? איך התמודד עם תגובת בכירים למשרד כשהגיע מבחוץ לתפקיד הבכיר? כיצד השפיע על דרכו היחס לעדה האתיופית והמחאה אליה הצטרף? מה יחסו למימסד הדתי, כאדם דתי מחד, המודע מאידך לצלקת של גיור לחומרה בעדה האתיופית? כיצד התמודד עם גילויי גזענות? האם מפתחים שיריון נגד גזענות? כיצד יכירו יותר את העדה האתיופית? ומה תפקידו של העולם העסקי בקידום הקהילה האתיופית? על כל אלו שוחחתי איתו בפרק זה של חוקי המשחק.

היא עורכת דין וסופרת. מגדירה את עצמה כאדם של מילים, בעבודה ומחוצה לה היא סיקרנה אותי הרבה זמן. היה לי ברור ששיחה איתה יכולה להיות מרתקת. לשמחתי היא נעתרה. אורנה ורכובסקי, עורכת דין וסופרת, ראשת תחום תכנון ובנייה בגולדפרב גרוס זליגמן. שוחחנו על כתיבה, על איך הגיעה לנושא הקשה של הספר שכתבה, "כל העומרים שהיו לה", על התהליך של הכתיבה עצמה ומה זה עושה לה. שוחחנו על רפורמה משפטית, על מה צריכה להיות לשכת עורכי הדין, על השינוי החברתי שחל בישראל. על מעמד האישה. על מה הלאה. על השיר לשבת שהיא שולחת לכל המשרד מדי שבוע, ואיך התפתחה הפינה הזאת. וגם על תכנון ובניה. מה אומר לכם? אני נהניתי מכל רגע. מקווה שתהנו גם אתם.

אמיר הוא מייסד ומנכ"ל iaOla, העוסקת בפתרונות AI בתעשיה המסורתית. הסיפור מתחיל בפציעה במלחמת לבנון הראשונה. אמיר ממתין שעות רבות לחילוץ, ואינו בטוח שיצליח לעמוד בכך. מה המשמעות של האירוע שעבר? "בורכתי בחוסר המזל וקבלתי מתנה גדולה", אומר אמיר. מכאן המשיך את דרכו לרובוטים לסילוק פצצות ועד רובוטים לתעשיית החלל. iaOola - נועדה להנגיש את ה-AI להמונים, ולסייע ב"ציד" הדאטה. התוכנה מקבלת בvoice מה למדנו בפגישה, לדוגמה, ותדע לעבד, הכניס לשדות הנכונים וליצור מאגר שיוזרם למאגר האירגוני. היא מאפשרת לנצל את המאגר לצורך דברים שהיום עדיין לא יודעים שיצטרכו, וליצור גם מאגר אירגוני של ידע שניתן להשתמש בו גם אחרי עזיבת עובדים שאגרו אותו. איך הגיע אמיר לעולם ה-AI, שהתחיל הרבה לפני CHATGPT? מדוע הוא מגייס אנשים עם רקע קרבי ללא רקע טכנולוגי? מדוע הוא רואה חשיבות בהעסקת נשים? במה ה-AI יחליף את האדם, ובמה לעולם לא? ובמה ה-AI ישנה את תעשיית עריכת הדין?

שוחחתי עם עו"ד תמר לוז, היועצת המשפטית הראשית של התעשייה האווירית, חברה ממשלתית וביטחונית מהגדולות והמורכבות בישראל. מה גילתה תמר כשעברה מהשוק הפרטי לחברה, שלא ציפתה לו? מהו הפן הניהולי בתפקיד ואיך נראה סדר היום? איך מסתדרים עם כמה רגולטורים, לעיתים עם דרישות סותרות? מה מיוחד בעסקאות ביטחוניות, ואיך מתמודדים עם חובת גילוי לבורסה בחברה בטחונית שמהותה סודיות? והיכן עומדת ההפרטה? הפרק הוקלט לפני המלחמה.

"זה שאני נראה גדול ומסוקס, לא אומר שאני כזה גם מבפנים", כך אמר לי גיא לפני שנים. גיא נולד בטהרן, ובא לביקור בישראל בגיל שש, אחרי המהפיכה באיראן. במהלך הביקור נמסר להוריו שעדיף לטובתם שלא יחזרו לאיראן, והמשפחה נתלשה ביום אחר מביתה ונותרה בישראל. גיא, שלא דיבר עברית, החל ללמוד בבית הספר ולהסתגל לתרבות החדשה, ושמו הוחלף לשם ישראלי. לימים, כשהוא עורך דין בגיל ארבעים, פירסם את ספר השירה הראשון שלו, ולאחריו ספר נוסף. דיברנו כמה מילים על חוצה ישראל ועל תפקידו בחברה, ומהר מאוד עברנו לדבר על ילדותו בטהרן בזמן המהפיכה, ההסתגלות לתרבות הישראלית, הזהות הפרסית-ישראלית-יהודית ועל כתיבת שירה. קראנו כמה משיריו ושוחחנו על הדברים שמאחוריהם ועל הטריגר לכתיבה. עורך דין עם נשמה יתירה. מומלץ לשמוע.

פגשתי לשיחה את ארנון קולומבוס, איש קיבוץ חצרים בנגב ומנכ"ל חממת InNegev, ובעבר מנהל בכיר בכימיקלים לישראל ובנטפים. מהי חממה, ומה מיוחד באינגב, שהיא חממה פריפריאלית המתרכזת בנגב ובכל הקשור בו? מה נותנת רשות החדשנות, ומה יוצר לבלי המניות מהקמת חממה כזו? שוחחנו על איך הכל התחיל, על היחוד שבנגב, על היתרונות שהנגב מקנה לחברות מהעולם. איזה שירותים נותנת החממה לחברות? האם זה מתאים ליזמים ללא נסיון עסקי? איך מחליטים באיזו חברה להשקיע, ואת מי לקבל לחממה? שוחחנו גם על הנגב בכלל, ועל נסיונו העשיר של ארנון, הרואה בנגב את מרכז חייו ועשייתו. על שיתופי פעולה עם החברה הבדואית, עמותות שהקים, על שילוב נשים בהי טק ועל ההשפעה הצפויה של מעבר המודיעין לנגב.

שוחחנו גם על איך פועלת המעבדה לחדשנות משפטית ויזמות, על הכישורים והכלים שאיתם צריך כיום לצאת בוגר בתי הספר למשפטים, על הכישורים והכלים שצריכים להיות למשפטנים של עוד 15 שנה, ועל השפעת ה-AI בשדה המשפטי כבר כיום ובעתיד. מהי חדשנות ויזמות משפטית? מהו העתיד בעולם המשפט, ואיך נשפר את העבודה המשפטית כבר היום? ומהו חינוך משפטי טוב, והאם כיום הוא ניתן על ידי בתי ספר למשפטים בישראל, או שהמצב טעון שיפור? על כל אלו שוחחתי עם ד"ר עמוס ישראל פליסהואור, ראש המעבדה ליזמות וחדשנות משפטית במכללת ספיר.

עידו בר-גיל הוא עו"ד, יזם, ועוסק שנים בליגלטק ו-AI בעולם המשפטי בארץ ובחו"ל. נפגשנו לשיחה על העולם האמיתי של הליגלטק וכלי ה-AI בתחום המשפטי. מהו באמת ליגלטק? אלו כלי AI קיימים כבר היום בעולם המשפטי בארץ ובחו"ל? איך נכון להתייחס אליהם? איך עובדים כלים לביצוע בדיקת נאותות, כלי ציות לרגולציה וכלי הכנת הסכמים, ומאלו מאגרי מידע הם שואבים? שוחחנו גם על הסיכונים שבשימוש בכלים האלו, על כללי האתיקה, וממה נכון להזהר, ועל חשיבות הגורם האנושי.

ערן זכות הוא מייסד ומנכ"ל קרן פייננס דיפרנטלי. בעבר עסק בפיתוח יערות. בשל הצורך במימון בשטח מיוחד זה הכיר את עולם המימון וההשקעות האלטרנטיביות, והחל לעסוק בו. עם יסוד פייננס דיפרנטלי, יצר אפשרות לאנשים שלכל אחד מהם לחוד אין גישה להשקעות אלטרנטיביות, לאגד את ההשקעה בקרן, שתנצל מערכות קשרים ויחסים כדי להשיג את ההשקעות. דיברנו על הקמה וניהול של קרנות: איך מקימים קרן חדשה כזו מאפס? איך משיגים השקעות כאלו? איך בודקים אותן? איך מזהים "דגלים אדומים" שמזהירים מהשקעה מסוימת? איך יוצרים איזונים ובלמים בהשקעות? איך נפטרים מהשקעות טובות פחות? ומהי השפעת הרפורמה המשפטית בתחום?

אנחנו, עורכי הדין העסקיים, נתקלים בסוגיות שיש להן קשר לחיים העסקיים, שפעמים רבות לא מביאים בחשבון, אך ראוי להתייחס אליהן. בפרק 14 של חוקי המשחק, שוחחתי עם עו"ד ד"ר שרון פרילינג, המתמחה בדיני משפחה וירושה. מה קורה ביחס לחובות והפסדים כאשר מגיעים לגירושין? האם הבנק, שהעמיד הלוואה לאחד מבני הזוג, יוכל להפרע מבן/בת הזוג האחר.ת? ומה דינן של השקעות בשוק ההון והשקעות מסוכנות? מתי בחיים העסקיים יש צורך להחתים את בן/בת הזוג של הצד האחר כדי להבטיח את זכויותינו על פי הסכמים עסקיים? שוחחנו גם על הסכם ממון, בפרק א' ובפרק ב': מה ניתן להסדיר בו, והאם הוא יגן על בן זוג מפני חובות שלקח בן הזוג האחר. האם נכסים שהביא אחד מבני הזוג לפני הנישואין באמת ישארו שלו כפי שנכתב בחוק? מה קורה אם דירה, שהיתה בבעלות אחד מבני הזוג טרם הנישואין, עוברת התחדשות עירונית?

עוד מילדות רצתה אורלית לטפל באנשים, דווקא ממקום של כסף. היא למדה ראיית חשבון, והצטרפה לאחר המשרדים הגדולים. לאחר מספר שנים החליטה לשנות מסלול, למדה תיכנון פנסיוני ופיננסי והחלה לעסוק בכך. מה גרם לשינוי הזה, וכיצד עשתה זאת? מהו תכנון פיננסי? מהו המפגש בין הצרכים, החלומות והפחדים לעולם המעשי? שוחחנו על החשיבות של תיכנון פיננסי מראש, על ההבדל בין תכנון נכון בסיוע מתכנן פיננסי לבין פגישה אצל סוכן הביטוח, ומה מתכנן פיננסי צריך להביא בחשבון כדי לתכנן נכון עבור האדם שמולו. שוחחנו גם על תיכנון האפשרויות עבור אדם שכבר קרוב לפרישה, ועדיין גם בשלב זה יש הרבה מה לעשות. שוחחנו גם על חוסר מודעות וידע פיננסי גם אצל אנשים מתוחכמים ומלומדים, על החשיבות של ידע וחינוך פיננסי במערכת החינוך, וכיצד הנחילה זאת לילדי

שירי וינטר מרזל, מנכ"לית מכון הרטמן, באה מעולם של פיננסים וניהול, ועברה לשדה החברתי מתפקיד סמנכ"לית ביטוח ומנהלת הקרן הפנימית בענבל חברה לביטוח. מכון הרטמן עוסק במחקר ובחינוך, הוקם כדי לפתח רעיונות של יהדות רלבנטית לימים אלו, ומתמקד בציונות וערכים ליברלים. המכון פעיל בישראל ובקרב יהדות צפון אמריקה. בשיחה איתי היא מספרת מדוע קבלה את ההחלטה לעבור מהעולם הפיננסי לעולם החברתי, וממה הופתעה. איך ביצעה את המעבר, כיצד סייעו לה הכלים מתפקידיה הקודמים, ומהן שיטות הניהול והמצויינות הנהוגות במכון? איך מקדמים הפועל חינוך וערכים? כיצד מודדים השפעה? מהו המחקר, ומהיכן מגיעים החוקרים? במה מכון הרטמן דומה או שונה ממכוני מחקר אחרים שמשפיעים על סדר היום? כיצד התייחסו במכון לרפורמה המשפטית?