קול המשפט

מה אנחנו יודעים על המצב הפיננסי שלנו באמת? מה הבנקים מסתירים מאיתנו? הסטודנטים שלי מלכה ויובל ובר נפגשו לשיחה מרתקת עם משה קאשי - ראש תחום פיננסים בלובי 99, כדי לנסות להבין מהם הקשיים שמציבה המערכת הבנקאית על הציבור ומדוע כל-כך קשה להבין כיצד היא עובדת. בפרק זה, נתאר את כשלי השוק הקיימים במשק הישראלי, נדבר על מיהם לוביסטים, את מי הם משרתים והאם מאמצי הרגולציה שמקדמים אכן מסייע להתמודדות עם הבעיה.

הסטודנטיות חן טרכטנברג והדר ביכמן נפגשו לשיחה מרתקת על החיבור בין עולם המוזיקה למשפט עם עורך הדין עידו חיטמן, שותף במשרד ארנון, תדמור-לוי ומרכז תחום זכויות יוצרים, אמנים ובידור. עו״ד חיטמן הוא גם בנו של היוצר המופלא שכולנו גדלנו עליו, עוזי חיטמן ז״ל. מעבר לשיח המקצועי המעשיר שמספק הצצה לתחום היצרתי והמיוחד הזה, הזווית האישית שלו על המפגש בין משפט למוזיקה הפכה את הפרק לכזה שלא תרצו להפסיק להאזין לו, בטח אם אתם נהנים ממוזיקה כתחביב שתרצו לפתח בעתיד.

מהו סיכול ממוקד? מהי מעמדה המשפטי של פעולת הסיכול? האם ישראל חזרה למדיניות הסיכולים הממוקדים והאם היא בכלל אי-פעם הפסיקה עם שימוש בסיכולים אלו? נראה שהשאלות הללו התעוררו ביתר שאת בימים שלאחר מבצע מגן וחץ – שהחזיר את שאלת הסיכולים הממוקדים לסדר היום הציבורי בישראל. נפגשנו עם ד״ר עדו רוזנצוייג, מומחה למשפט בינלאומי ומנחה קליניקת קונקורד – הקליניקה למשפט בינלאומי וזכויות אדם במכללה למנהל כדי לבחון את שאלת הסיכולים הממוקדים כמו גם את השאלות המשפטיות והמוסריות שהם מעלים.

אסירים ועצירים רבים נזקקים לטיפול רפואי בבתי החולים בישראל . בשנתיים האחרונות נמצא כי יותר מ-94% מהאסירים והעצירים מגיעים לקבלת טיפול רפואי בבית החולים כשהם אזוקים. לפי הדין, איזוק אסיר או עצור, בזמן שהות בבית חולים הוא אמצעי בלתי שגרתי שיש להשתמש בו רק כאשר קיים חשד ממשי לאלימות ו/או בריחה. בפרק שלנו ראיינו יעל קסטיאל והודיה דיין את עו"ד רים אסדי בנושא מרתק זה. בפודקאסט שלנו אתם תיווכחו לדעת כי בישראל מתבצע איזוק לא סלקטיבי של אסירים/עצירים בניגוד לחוק ולנהלים.

ראו הוזהרתם! - הצדדים שלא הכרתם בדין המשמעתי הידעתם? כנגד אחד מכל 100 סטודנטים (בממוצע) תוגש קובלנה במסגרת הדין המשמעתי במכללה, אשר יש בכוחה להשפיע רבות ל עתידו במכללה ואף בהמשך. על מנת להימנע מלהיכנס לסטטיסטיקה זו, אנו כאן היום לנסות ולענות לכם על מספר שאלות, כגון: מה קורה כאשר שני סטודנטים הולכים מכות בפאנג'ויה? האם ניתן להעמידם לדין המשמעתי במכללה בגין זאת? כמו כן, האם ידעתם שכאשר נרשתם ללימודים במכללה הסכמתם להחלת תקנון המשמעת עליכם? על כל אלו ועוד יענו לכם בפרק בנושא הדין המשמעתי, הסטודנט ירדן איש שלום אשר ראיין את עורך הדין ירון זמר, המשמש כתובע המשמעתי מטעם המכללה בבית הדין המשמעתי. כמו כן נסקור את שלבי ההליך ואת הסוגיות המשפטיות המורכבות העולות במהלכו. ובעיקר, ננסה להמליץ לכם כיצד להמנע ממפגש שכזה עם הדין המשמעתי.

:שפה, משפט ובני אדם השפה המשפטית המוכרת לנו, עמוסה בביטויים מארמית, מלטינית ומלשון חז"ל, ומאפיינת במשלב לשוני גבוה ביותר ובניסוחים מעורפלים ניכר שעורכי הדין ובתי המשפט חיים עם כך בשלום, אולם האם יש לשפה המשפטית השפעות על הציבור הרחב? האם הניסוח המסורבל מקשה על נגישותו לציבור בישראל ובכך אף פוגע בעקרונות יסוד של שיטת המשפט הדמוקרטי? חברי המערכת רוני גת וירין בארי שוחחו עם ד"ר לוסטיגמן, שנחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בתחום הניסוח המשפטי, על המאפיינים וההשפעות של השפה המשפטית ועל המצב המצוי מול המצב הרצוי.

בניגוד לתפיסת הצדק העונשית הרווחת, גישת הצדק המחאה שואפת להתמודד עם ביצוע עוולת ועבירות פליליות באמצעות שיקום, איחוי הפגיעות והעצמת הקהילה. הליכי צדק מאחה שואפים לתקן את הפגיעה ולהכווין התנהגות לצד תמיכה ומתן מענה לצרכים של שני הצדדים להליך שמגבשים יחדיו את הדרך לאיחוי הפגיעה. חברי המערכת רוני גת וירין בארי אירחו את פרופ' הדר דנציג-רוזנברג, מתמחה בתחום המשפט הפלילי המהותי והדיוני שחוקרת בשנים האחרונות מנגנוני צדק חלופיים להליך הפלילי המסורתי, ושוחחו עימה על גישת הצדק המחאה, על התכליות שהיא שואפת להשיג ועל הכלים במשפט הישראלי שפועלים למימושה כיום.

עו״ד רחלי זילברפרב שרייבר מתמחה בדיני אופנה והפכה בשנה האחרונה לסנסציית אינסטגרם (_fashion_by_law)שמחברת את התחום הצבעוני ביותר בעולם המשפט לאלפי עוקבים - משפטנים ומעצבים. הסטודנטיות הדר ביכמן וחן טרכטנברג שוחחו איתה על השערוריות הגדולות והתעלולים היחצניים שעשו רעש בעולם האופנה והותירו חותם משפטי. הצטרפו לפרק מרתק על התחום שלא ידעתם שאתם חולמים להתמחות בו!

?מי ההורים שלי כאשר בני זוג בוחרים להביא ילד לעולם עולות בהם תהיות רבות, אבל מה שקרה במחלקת הפריות חוץ גופיות בבית החולים אסותא (ראשון לציון) הפתיע את כולם. דמיינו לעצמכם שאתם ובת/ן הזוג שלכם הייתם מגלים, במהלך ההריון, שאתם לא ההורים הביולוגיים של העובר. אין ספק, מחדל ההפריה באסותא מעלה סוגיות מוסריות ומשפטיות חדשות. לכן, בפרק זה חברי המערכת אביב הלוי, שי ישראלי וירדן איש שלום הזמינו את עו״ד יהודית מייזלס כדי לנסות לשפוך אור על הפרשה המיוחדת הזו.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא, בלשון המעטה, "עתיק יומין". ניסיונות להגיע להסכמה ישירה או באמצעות מתווך כשלו פעם אחר פעם. בעקבות אותו סכסוך חולקה המפה הישראלית לשלושה אזורי התיישבות. השטחים בהם יושבו הפלסטינים מכונים "יהודה ושומרון" או "הגדה המערבית" בהתאם לזהות הנשאל. בשטחים אלו מחילה ישראל שלטון צבאי, צורת שלטון זו יצרה בעצמה בעיות בגזרה הבינלאומית. ב30 בדצמבר 2022 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את הצעתה של הוועדה המיוחדת לפוליטיקה ולדה-קולוניזציה לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג בבקשה לחוות דעת מייעצת שתקבע האם הנוכחות של מדינת ישראל בשטחים שבמחלוקת מהווה "סיפוח קבוע". ההצעה שהוגשה לאחרונה כבר קובעת שנוכחות ישראלית באזורי יהודה ושומרון ובירושלים אינה חוקית ומפצירה בבית הדין להמליץ על צעדים שהאו"ם ומדינות העולם צריכות לנקוט כנגד ישראל. בעודנו ממתינים לפרסום חוות הדעת ולתוצאותיה נדון בין השאר בשאלת מעמדה ביחס לישראל והאם אנו מחויבים לפעול לפיה? מה הסבירות שמדינות העולם יטילו סנקציות על ישראל בעקבותיה? מה המדיניות הנוכחית של ישראל ביחס לשטחים שבמחלוקת? אנו מזמינים אתכם להאזין לדיון של הסטודנטים הגר אנגל וליאור אבוקרט יחד עם ד"ר טל מימרן, מומחה למשפט הבינלאומי, בניסיון לענות על השאלות הללו ולהבין את מורכבותן במנותק מהפוליטיקה השגרתית שאופפת אותן.

רפורמה משפטית או הפיכה משטרית? יריב לוין, שר המשפטים של מדינת ישראל, הודיע עם כניסתו לתפקיד על רפורמה במערכת המשפט. ההחלטה הזו קרעה את העם לשניים, אלה שתומכים ואלה שמתנגדים, כל צד והשיקולים שלו. התומכים טוענים - שלטון הרוב. המתנגדים טוענים - דמוקרטיה היא שלטון הרוב תוך הגנה על עקרונות יסוד וזכויות המיעוט. בפרק זה אירחנו את פרופ׳ יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי ואחד האנשים הבולטים במאבק נגד הרפורמה כדי לדון עמו על השינויים והסכנות הצפויות אם הרפורמה אכן תצא לפועל

אז, מהי רפואה משפטית? מדובר בתחום שבו מיישמים תחומים מדעיים במטרה לפענוח פשעים. במדינת ישראל קיים רק מכון אחד של רפואה משפטית שמטרותיו הן, בין היתר, חקירה של סיבות המוות וזיהוי גופות שלא מזוהות. בפרק זה, חברי המערכת הודיה דיין ושוהם מחט, שוחחו עם ד"ר חן קוגל, המכהן כמנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית. יחד, הם דנו בחוסר שקיים ברפואה משפטית והשלכותיו על עולם המשפט.

דמוקרטיה, מטבעה, מבוססת על אמנה חברתית בין העם לשלטון. אך מה קורה כאשר אזרח.ית עומד.ת מול הוראה שילטונית הנוגדת את מצפונו.ה? מה ההבדל בין אי ציות אזרחי לבין סרבנות מטעמי מצפון? ומהם הטעמים שעשויים להצדיק את האי הציות האזרחי? בפרק זה, חברי המערכת רוני גת וירין בארי שוחחו עם פרופ' דוד אנוך, חוקר בתחום הפילוסופיה של המשפט, הפילוסופיה של המוסר והפילוסופיה מדינית, ובחנו את ההצדקות והנסיבות, אם ישנן, לאי־ציות אזרחי ואת הקשיים והסכנות שאי־ציות עלול להביא עימו

אלימות במשפחה היא תופעה מוכרת בעולם ככלל ובמדינת ישראל בפרט. בשנים האחרונות אנו נחשפים ליותר ויותר מקרים של עבירות מין ואלימות בין בני משפחה. כך למשל, בשנת 2018 נפתחו במשטרה 28,114 תיקים בגין אלימות במשפחה. נראה כי במהלך הקורונה אף עלו מקרי האלימות במשפחה בפרק זה, חברי המערכת הודיה דיין ושוהם מחט ראיינו את עו"ד רזין בית-אור מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה. יחד, הם דנו בגורמים לעבירות מין ואלימות במשפחה ובפעילות הרשות בנושא. כמו כן, הם ניסו להבין מהם שיקולי הענישה בעבירות אלה, כיצד הרשויות מתייחסות לקורבנות ומה אפשר לעשות כדי למגר את התופעה.

בשנת 1976 הורשע עמוס ברנס ברצח החיילת רחל הלר ונידון למאסר עולם. הוא אמנם שוחרר מן הכלא לאחר מאסר ממושך, אך חפותו לא הוכחה באופן חד משמעי. רק בשנת 2002, לאחר שנערך משפט חוזר הוא זוכה זיכוי אילם ונפסקו לו פיצויים בסך 5 מיליון שקלים, מטרתם - לפצותו בעבור התקופה הארוכה שבילה מאחורי סורג ובריח. איך אתם הייתם מגדירים אדם חף מפשע? האם במדינת ישראל מורשעים אנשים על לא עוול בכפם? מה היקף התופעה? האם מערכת המשפט, שעליה מוטלת החובה בכלל משקיעה מאמצים בניסיון למגר את אותה? מי קובע מיהו חף מפשע? האם ההחלטה ניתנת לביטול? מה הגורמים להרשעות האלה ומה הפגמים המאפיינים אותן? בשאלות אלה בחרנו לעסוק בפרק הזה בסדרת הפודקאסטים "בצריך עיון". אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לדיון של הסטודנטים הגר אנגל וליאור אבוקרט עם עוה"ד ליאור אפשטיין, מומחה לניהול משברים פליליים וממובילי עורכי הדין הפליליים בארץ, בניסיון לענות על השאלות הללו, לקבל פרספקטיבה ייחודית על הנושא ולקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של ההליך הפלילי בישראל.

בשיר שכתבה רוחמה גמרמן, לאחר מות אחותה המאומצת בכת, אומה, נכתב: ״׳היא לא הבעלים של המוח שלה׳, כך הוא קבע. תלש אותך מהעולם״. אז מהי בעצם שליטה מנטלית? מהי עבדות? ומדוע קיים קושי ראייתי להוכיח את כל אלו במסגרת כת? לנוכח יום המודעות לשבי בכתות שמתקיים היום (22.12) הצטרפו אלינו והאזינו להסכת זה, בו הסטודנטיות הדר ביכמן וחן טרכנברג ראיינו את רוחמה גמרמן, שורדת כת ופעילה חברתית ואת עו״ד כרמל פומרנץ, מייצגת נפגעי כתות והיועמ״ש של המרכז הישראל לנפגעי כתות. יחד עם רוחמה וכרמל, ניסינו להבין מהן המורכבויות המשפטיות בקבוצה כיתתית וכיצד המשפט יכול וצריך לסייע לנפגעי כתות בישראל. אנו מזמינות אתכם.ן להאזין לסיפורה האישי והאמיץ של רוחמה, לניסיון המשפטי המקצועי של עו״ד פומרנץ ולגלות מה הניע את שתיהן לפעילות אקטיביסטית ומעוררת השראה למען נפגעות ונפגעי כתות בישראל. האזנה נעימה!

על-פניו, נראה שכאורך האוקיינוס המפריד בין ישראל לארה״ב, כך המרחק התרבותי והפוליטי בין שתי המדינות. אולם, מהתבוננות קצרה בשתי המדינות ניתן לראות שהדמיון גדול הרבה מכפי שחשבנו. בהסכת זה, הסטודנטים יעל קסטיאל ודולב מימון שוחחו עם עו״ד יונית ולדנר-פלג ובחנו סוגיות יסודיות שמעסיקות את בית המשפט והחברה האמריקאית בימים אלה ואת ההשפעה שלהן על המרחב הציבורי הישראלי. כיצד ביהמ״ש האמריקאי מתמודד עם אתגרים חוקתיים, ערכיים ויסודיים במרחב הציבורי ומהו הקשר לסוגיות דומות מאד שאנחנו כחברה נאלצות ונאלצים להתמודד עמן כאן בישראל? כל התשובות בפודקאסט החדש שפותח את סדרת הפודקאסטים החדשה שלנו - "צריך עיון" האזנה נעימה!

בשיר שכתב יהלי סובול לאחר פרשת אונס הנערה משומרת, נכתב ״החוק היבש לא נרטב אף פעם, אפילו לא מדמעה של ילדה״. אבל האם באמת אין במשפט מקום לרגש כלל? ד״ר שירה לייטרסדורף־שקדי טוענת שהתשובה לכך מורכבת יותר. האם שופטים בוכים? האם פרקליטי המדינה מרגישים אמפתיה כלפי נאשמים? בפרק החדש של פודקאסט קול המשפט, הסטודנטים מאור קסוטו ושיר טולדנו יארחו את ד״ר לייטרסדורף־שקדי וישוחחו על מקומו של הרגש במשפט בכלל ובמיוחד, במשפט הפלילי.

עד לפני פרוץ משבר הקורונה, רובנו פעלנו על פי מודל העבודה המסורתי והוותיק - הגענו למשרד בכל יום בבוקר וחזרנו הביתה בסוף יום העבודה. בשנים האחרונות, ובעיקר מאז פרוץ משבר הקורונה, נחשפו העובדות והמעסיקות למודל עבודה חדש ומגוון יותר - עבודה היברידית. זהו מודל שמאפשר עבודה מרחוק, מביתם של העובדים והעובדות, מבלי להגיע למשרד. בפרק זה, דנה שיר טולדנו על האתגרים שהמציאות המשתנה מציבה בפני עולם העבודה בכלל והתארגנויות העובדות והעובדים בפרט, ההיבטים המגדריים הנובעים מכך, על השאלה האם זכויות שזכו להכרה במשפט הישראלי נשמרות גם כשאנו עובדות ועובדים מהבית ועוד יחד עם ד"ר תמי קצביאן, חוקרת ומומחית לעבודה וטכנולוגיה. האזנה נעימה!

"מרבית חובבי ואוהדי הספורט לא מכירים את הצד המשפטי של עולם הספורט בישראל, את המורכבויות המשפטיות העומדות מאחורי החתמת שחקנים, הסכם בין שחקן לקבוצה, העונשים הקולקטיביים של קבוצותיהם והמבנה המשפטי של ענף הכדורגל בישראל. בפרק זה, דנו הסטודנטים עידו דבי וליאור ברש על כל אלה ועוד יחד עם עו"ד מורן מאירי. עו"ד מאירי מכהן כשופט במוסד הבוררים של פיפ"א, חבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל ומשמש בין היתר כיועץ המשפטי הראשי של מועדון הכדורגל מכבי תל אביב.