תזונה קשובה

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". דימוי גוף היא סוגייה מטלטלת עבור בני נוער רבים בגיל ההתבגרות. שינויים גופניים, חוויות גופניות חדשות, מסרים שמועברים למתבגרים מהחברה והסביבה – כל אלו יכולים לגרום לדימוי גוף נמוך בגיל ההתבגרות ולהפוך את התקופה לקשה ומורכבת. איך אפשר לעזור להם לפתח מערכת יחסים טובה עם הגוף שלהם? על כך דיברנו בפרק החשוב הזה וגם על: מה משפיע על התפתחות דימוי הגוף, מה ההשלכות של דימוי גוף נמוך, מה תפקיד ההורים כאן, איזה סימני אזהרה יש ומחקרים מעניינים בתחום.

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". בכל יום נקבל מאות החלטות. הבעיה שרובן לא מודעות ולא רציונאליות, אלא אוטומטיות ותגובתיות. מה שנחשוב על עצמנו נמצא כמשפיע ישירות על הבחירות שלנו. חלק מדפוסי המחשבה חוסכים לנו זמן ועוזרים לנו להבין מהר את העולם, וחלק עשויים להיות מעוותים, מושפעים מפרשנות, ורחוקים מהאמת. למשל: חברה לא ענתה לי לווצאפ, היא בטח כועסת עליי. חשוב לדעת שאפשר לתכנת מחדש את המוח ולהחליף דפוסי חשיבה אוטומטיים ובכך לשנות את ההתנהלות והתגובות שלנו, להחליף הרגלים לא מקדמים, ולאמץ אחרים שיביאו אותנו למטרות. על כך בדיוק דיברנו בפרק וגם נתנו עצות פרקטיות במיוחד (תרגילים!) איך לשנות מחשבות שתוקעות אותנו מלרדת במשקל ובכלל...

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". הפרק הזה הוא קצת אחר, מביא נקודת מבט שונה על תזונה. לחלקכם הדברים יישמעו מוזרים, ולחלקכם מעניינים! בכל מקרה, זהו פרק שלדעתי פותח מחשבה. לא סתם הוטמע המשפט: "אני חושב משמע אני קיים" ולא המשפט: "אני אוכל משמע אני קיים". כלומר, ההזנה הכי עמוקה שלנו היא המחשבות שלנו, הן אלה שקובעות את הקיום שלנו. המחשבות הללו גם ישפיעו על מה שנאכל ואיך הגוף שלנו יעכל את האוכל הזה. כלומר, אם יש בי שמחה, מה שאוכל יתעכל טוב. אם רע לי והאנשים שסביבי לא טובים עבורי, האוכל שאצרוך לא ייטיב עם הגוף שלי. כמה חשוב להעצים את חיינו באופן כללי עוד לפני שאנו מתעסקים במה בדיוק לאכול. כך למשל, לתת חשיבות גם לשתייה, למנוחה ולאור בחיינו. מוזמנים לצלול לפרק עמוק במיוחד...

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". במחקר הדוקטורט שלי בדקתי את הקשר בין תזונה וקשב, כי שמתי לב שתלונה חוזרת בקליניקה שלי היא על הרגלי אכילה או השמנה. גיליתי שיש פי 2 סיכון להשמנה בהפרעת קשב, ופי 4 סיכון להפרעות אכילה. בנוסף, מצאתי שאנשי הקשב אוכלים בצורה שאינה בריאה: פחות ירקות ופירות, ויותר גאנק פוד וחטיפים. גם האכילה פחות מסודרת: שוכחים לאכול, או מנשנשים בלי לשים לב. הסיבה לכך אינה חוסר מודעות. כלומר, לא יעזור להסביר ו"לחנך", או לתת תפריט. אנשי הקשב יודעים מה בריא לאכול, אבל הם מתקשים לעשות את זה. הסיבה היא התנהגותית, וקשורה למאפייני הפרעת הקשב: חוסר הקשב והאימפולסיביות גורמים לחטוף מכל הבא ליד. בפרק נדבר על התופעה בהרחבה וגם על מה אפשר לעשות כדי לשפר את הרגלי האכילה.

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". "אני נשמעת כמו אמא שלי"... "אנחנו שלושה דורות של גירושין ולכן אין לי סיכוי... אלו משפטי העברה בין דורית. הכוונה לדפוסי ההורות שלנו שעוברים וחוזרים על עצמם מדור לדור. כלומר מה שחווינו במערכת היחסים עם ההורים שלנו ישוחזר במערכת היחסים עם הילדים שלנו. גם באכילה ישנה העברה בין דורית. הצורה בה חונכנו לאכול תשפיע על הצורה בה אנו אוכלים ועל הצורה בה ילדינו יאכלו בלי שנשים לב לכך או נחשוב על כך. ויחד עם זאת, אפשר לעשות שינוי באמצעות מודעות. על כל זאת נדבר בפרק וגם נצלול לדוגמאות מעניינות וממחישות עם טיפים ואסטרטגיות להתמודדות.

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". שוב נתקעת בלי אוכל זמין ומצאת את עצמך ברעב תהומי או באכילה של דברים שלא רצית? החיים שלך הם במרדף אחרי אוכל זמין והחלום על אוכל בריא בבית הולך ומתרחק? בפרק הזה נדבר על: איך לארגן את עצמנו ואת המטבח שלנו, להתארגן על אוכל ובמהירות, להכין אוכל מראש, להשתמש במקפיא, ועד המון כלים פרקטיים ואפילו מתכונים! ע

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". יום קשה בעבודה, פרידה מבן/בת הזוג, תקופת מבחנים לחוצה, או כל קושי אחר שאנחנו נתקלים בו בחיים מוביל אותנו פעמים רבות "לחפש" אוכל, בתקווה שיעביר את המצוקה והרגשות הלא נעימים שעולים בנו. אין פלא שכולנו מכירים את הסיטואציה הזו גם מהסרטים, בהם רואים את הגיבורה יושבת עם קרטון גלידה ובוכה... למעשה, אנחנו מתמודדים עם קשיים באמצעות אוכל מסיבה טובה - כי זה פשוט עובד! בזמן האכילה מופרשים הורמונים של עונג. אבל רק באופן זמני. כי בסופו של דבר, זה לא מה שאנחנו אוכלים, אלא מה שאוכל אותנו... זה לא באמת עושה לנו טוב. הרגשות השליליים נשארים ואף מתעצמים. אנחנו לא באמת נהנים מהאוכל, וגם מתחרטים שאכלנו אותו. אכילה רגשית מתרחשת כשמשתמשים באוכל על מנת "לטשטש" תחושות של אשמה, עצב, בדידות, כעס או מתח, ובסיום, מציפים אותנו רגשות אשמה. אבל האם אפשר או צריך להימנע מזה? בפרק נדבר על: מה זו אכילה רגשית? למה היא קיימת והאם יכולה להיות חיובית? מתי היא הופכת להפרעה? מה החלקים הפיזיולוגיים והנפשיים בה? איך להתמודד בה? וגם איך לעזור לילדים?

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". זה נשמע כטרנד חולף, אבל למעשה צום תורגל לאורך כל ההיסטוריה של האבולוציה האנושית (לאדם הקדמון לא היה סופרמרקט או מקרר...). מחקרים מצביעים על יתרונות רבים בצום לסירוגין, מעבר לירידה במשקל. חשבתם לנסות? נראה לכם מגביל? אבל אולי זה דווקא משחרר? איך עושים את זה בכלל? ומה הטעויות הנפוצות? את כל התשובות תקבלו בפרק.

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". מחקרים הוכיחו שיש השפעה למה שנאכל בזמן ההיריון על הבריאות של ילדינו שנים קדימה ואפילו על הנכדים! ולאחר הלידה זה לא נגמר, כי קשה לנו לשמור על תזונה בריאה כשאנחנו כל היום מתזזות עם הילדים/עבודה ובקושי ישנות. בפרק הזה נדבר על מה כדאי לאכול בתקופות הללו, מה תורם להתפתחות ילדינו, ולמה התזונה כל כך קריטית! וגם על אפיגנטיקה, מחקרים, מסרים חברתיים, בחילות, הנקה ועוד... לאתר של טובה קראוזה: https://tzuna-tova.co.il/products לספר הכנה להריון: https://tzuna-tova.co.il/likrat לפודקאסט: https://spotify.link/U2NYdVda1Ab

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". דמייני רגע עולם מושלם, בו את קלילה, אנרגטית, חיונית ושמחה רוב הזמן, ללא מחלות או תרופות, עם אוכל בריא שזמין תמיד, עם הרגלי אכילה בריאים וטבעיים, עם המון זמן פנוי ואנרגיה לעשות דברים, בלי להתעסק יותר מדי באוכל ובלי להשתעבד למטבח... איזה כיף זה היה אה? אבל אם במציאות את מבלה רוב היום מול המחשב, רצה בין פגישות, ואחר הצהריים במשמרת השנייה בתיזוזים עם הילדים – הפרק הזה בשבילך! איך אפשר לשמור על תזונה קשובה כשאת עסוקה כל היום ומרגישה שאין לך זמן להשקיע באוכל שלך, ולכן אוכלת את מה שזמין לך בדרך כלל? בפרק ניתן כלים פרקטיים לאכול בריא בלו"ז עמוס ולהצליח להתמיד בזה, נדבר גם על מה עושים אם רוב היום אנחנו לא בבית, איך נמנעים מפיתויים, מצבי יציאה משגרה (חגים, חו"ל), ועוד...

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠". כולנו יודעים שפירות וירקות הם בריאים לנו, אבל חשבתם פעם לאכול בעיקר אותם לאורך היום שלכם? זה נשמע קיצוני, אבל יש קהילה רחבה בארץ ובעולם שעושה זאת! גם מחקרים מצאו כי תזונה מסוג זה יכולה לתרום רבות לבריאות שלנו: להגנה ולטיפול במחלות שונות, לאזן את משקל הגוף, לחזק את מערכת החיסון, לעזור בבעיות פריון, ולשפר את תפקודי הקשב. תזונת הרואו-פוד מבוססת בעיקר על פירות וירקות, אך גם על קטניות אגוזים וזרעים, והבסיס שעומד מאחוריה הוא שחימום המזון הורס אנזימים חשובים בו, שיכולים להעניק בוסט של אנרגיה לתאי הגוף שלנו. זה אולי נשמע מגביל, אבל יש כ"כ הרבה מגוון של פירות וירקות, ות'כלס איזה כיף זה לאכול סלט עשיר! או לנשנש פלטת פירות! אז אל תשללו מראש, תאזינו לפרק, וגם אם הוא יעזור לכם להעלות את צריכת הפירות והירקות, כבר הרווחתם...

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠". לעולם לא אשכח את שלב הטעימות עם הבכורה שלי. למרות כל הידע שלי בתזונה, מצאתי את עצמי חסרת אונים ונגררת לדפוסים שהבטחתי לעצמי שלא אעשה (כמו להתעצבן שלא אוכלת או להכריח). יש כל כך הרבה לחץ סביבתי על השלב הזה, וגם בתור אמא זה תמיד נתפס כאחד הדברים החשובים והמהותיים – הזנת ילדיי, ולכן הפרק הזה כ"כ חשוב ויעניק ביטחון וידע להרגלי אכילה נכונים. בפרק דיברנו על הקשר בין התזונה ליחסים, איזה אתגרים ישנם וכיצד להתגבר עליהם, כללים להזנה נכונה, וגם מה *לא* כדאי לעשות.

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠". אם את בסביבות גיל ה 40 כדאי לך להאזין לפרק הזה, כי יכול להיות שאת חווה כל מיני תסמינים שלא ידעת מהם ואלו תסמיני גיל המעבר, או אולי את בתקופה שלפני גיל המעבר וגם שם יש תסמינים שלא תמיד ברורים לנו. חשוב מאוד לדעת, כי עצם הידיעה דווקא מרגיעה וגם אפשר להקל על המיחושים. על כל זאת דיברנו בפרק, וגם על איך תזונה יכולה לעזור ומה כדאי לאכול? הלינק לקבלת החוברת על גיל המעבר (או בכניסה לאתר של מיכל גרשוביץ): https://did.li/T7CCN

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠". הילד המתבגר שלך עומד מול המקרר ולוקח מכל הבא ליד ובסוף מתלונן שאין אוכל? הילדה המתבגרת שלך אוכלת רק בחדר ולפעמים את מגלה שוקולדים מוסתרים בארון? היציאות האינסופיות למסעדות, לקניון, לגולדה, והטלפונים לביט לקפיטריה מטרידים אותך? אם זה המצב כדאי להקשיב לפרק הזה. ישראל נמנית בחמישייה הפותחת בשיעורי ההשמנה של בני נוער, כשאנחנו חיים בחברה שמקדשת רזון. השילוב הזה יכול ליצור בעיות והפרעות באכילה, ולכן זה נושא שחשוב לדבר עליו. בפרק נדבר על השינויים בתזונה בגיל ההתבגרות, מה האתגרים ואיך צריך להתייחס אליהם.

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠". אם אנחנו אנשים שונים, לכל אחד גנים שונים, אופי אחר, סדר יום אחר, אז למה שהתזונה שלנו תהיה זהה? יש היום המון טרנדים בתזונה, כמו פלאו, צום לסירוגין, דיאטה קטוגנית ועוד, שלמעשה מחליטים על כללים אחידים לכולם, אבל הרבה פעמים הם נכשלים משום שלא לכולם זה מתאים. סבתא רבתה שלי הייתה אומרת: כל אדם כמו הוא, וזה מה שאני אוהבת ברפואה ההודית, האיורוודה, שהיא מסתכלת על כל אדם כאינדיבידואל, ומתאימה לו את התזונה שנכונה לו. אין מזון אחד שמתאים לכולם, כי לכל אדם מערכת עיכול אחרת. חשוב גם לדעת שמערכת העיכול שלנו היא מערכת מרכזית, וכשיש פגיעה בה - שאר המערכות של הגוף יפגעו, כי אין תהליך של הזנה ובנייה. וזו הסיבה שהפרק הזה כ"כ חשוב. בפרק נדבר על מה מתאים לאכול למי ולמה? איך הרפואה ההודית מחלקת את בני האדם ל-3 טיפוסים ומתאימה להם את התזונה? איך אפשר לדעת שמשהו לא תקין בגוף? איזה תזונה מתאימה למחלות מסוימות? איך להתייחס לסטרס ולשפע שמאפיינים את החיים שלנו?

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "תזונה קשובה". אנחנו חיים בעולם של שפע! אבל האם באמת כך...? האם השפע בסופרמרקט הוא באמת שפע? בפרק מרתק עם חוקר ההיסטוריה והפוליטיקה של הרפואה והתזונה: ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק, נבין מדוע אנחנו אוכלים את מה שאנחנו אוכלים היום (ולמעשה מתרחקים מהאוכל שלנו), מה היה פעם (ולמה היה הרבה יותר פשוט), איך הפוליטיקה משפיעה על הכל (והאם יש לנו בכלל בחירה?), וכיצד הממשלה בעצמה גורמת לנו לאכול פחות בריא (גם לשם היא נכנסת). ניתן גם טיפים איך אפשר לשפר את הרגלי האכילה, איך להתנהל בסופרמרקט או בבית, וגם מה באמת בריא לאכול והאם יש מזונות על.

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠תזונה קשובה⁠". הילד אוכל רק פיתה עם שוקולד פסטה ושניצל... הילדה לא מוכנה לטעום מאכלים חדשים... הוא לא עולה במשקל... כל הטיול רק חיפשנו לה משהו שתאכל... מה עושים? בררנות באכילה זו סיטואציה מטרידה לכל הורה. זה יכול להראות מהצד כמו פינוק, ולהפוך למאבק בין הילדים להורים, אבל חשוב להבין שהילדים לא "עושים דווקא", משום שאכילה בררנית היא לא מבחירה. הורים לילדים בררנים מתארים ילדים שאוכלים רק מאכלים מסוימים, או באופן כללי לא אוהבים הרבה סוגים של אוכל, ואף נרתעים ממרקמים מסוימים, או לא אוהבים לטעום מזונות חדשים. ישנם הורים שממש מתארים מצב שהילד אוכל 3-4 סוגי מזון ומסרב לכל השאר. בפרק הזה נבין מהי בדיוק אכילה בררנית ומתי היא הופכת להפרעה, איזה סימנים מקדימים יש ומה הסיבות, מאיזה גיל כדאי לטפל ולמה זה חשוב, איך אפשר לעודד אכילה מגוונת, מה ההורים צריכים (ולא צריכים) לעשות, איזה אוכלוסיות יותר מועדות לאכילה בררנית וגם מה לגבי מבוגרים?

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠תזונה קשובה⁠". הורים לילדים עם עודף משקל מרגישים לפעמים כישלון, בגלל הסטיגמות של הסביבה. לכולם יש מה להגיד, וזה משהו שתמיד רואים ולא ניתן לפספס. גם הילדים מרגישים שהם מאכזבים. והאמת, שקשה מאוד לא לאכזב, ולהתמודד מול כל השפע הזה מסביב, ממתקים, חטיפים וג'אנק-פוד מכל עבר, המסכים ששואבים אותנו לספה במקום החוצה לפעילות הגופנית, האכילה הרגשית שעוזרת להתמודד עם הקשיים. אם למבוגרים קשה עם זה, אז בטח שלילדים. בפרק הזה נקבל מידע קצת אחר, שיכניס אמון למערכת היחסים, עם האוכל וגם עם ההורים. נדבר על: תופעת ה"שמנופוביה", מה משפיע על האכילה של הילדים, מה יגרום להם לאכול יותר בריא, האם ילדים יכולים להיכנס לדיאטה, איך מתמודדים עם השפע מסביב, מה עושים עם אכילה רגשית והסתרה, איך אפשר להפחית את הריבים על האוכל ואיך ההורים יכולים לעזור.

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠תזונה קשובה⁠". גסטרונומיה היא תחום שחוקר את יחסי הגומלין בין המזון לתרבות. כלומר איך התרבות שלנו משפיעה על סוגי המזון, הכנתו והיחס אליו. מזון הוא נדבך חשוב בתרבות האנושית. אפשר להבין את זה באמצעות תרגיל קצר: תעצמו את העיניים לרגע והיזכרו במאכל ילדות אהוב. איך הזיכרון הזה גורם להרגיש? אנשים יכולים לבכות מהזיכרון של סלט הכרוב של סבתא שלהם למשל. עד כדי כך ההשפעה של האוכל גדולה עלינו. כלומר היא לא רק פיזית, אלא גם רגשית. בפרק הזה נדבר עם מיכל אנסקי, שהיא גסטרונומית, יזמית ושופטת בתוכנית "מאסטר שף", וגם מרצה בבית הספר למדעי התזונה במכללת פרס, על ההבדל בין מזון לאוכל, מה הופך אוכל לטעים, איך אפשר לאבחן אנשים באמצעות אוכל, למה דיאטות נידונות לכישלון, מה החשיבות של מראה האוכל ואיך שינוי תזונתי יכול לשנות את הכל.