סיפורים לפני השינה 🛌🏻 לילה טוב

"אתם אולי לא תאמינו, אבל זה מה שקרה: גמרתי להכין שיעורים, השקיתי את העציצים [...] הלכתי למטבח [...] שמעתי צפצוף מוזר [...] ונשארתי רק בתחתונים [...] נשבר הענף [...] הופיע פתאום רופוס [...] ראיתי שני שודדים עם מסכות על הפנים [...]" וכך יואב מספר ומגלגל זה אחר זה עוד ועוד סיפורים שלעולם לא נגמרים. יוסי אבולעפיה כתב ואייר סיפור מרתק על ילד שופע דמיון שלא מפסיק להמציא

לְאִמָּא אֶלִיפְּסָה וּלְאַבָּא מַלְבֵּן נוֹלַד בְּמַזָּל טוֹב – בֵּן. וְכָל הַצּוּרוֹת לִחְשְׁשׁוּ בְּיֵאוּשׁ: "אוֹי וַאֲבוֹי, תִּסְתַּכְּלוּ, הוּא קִשְׁקוּשׁ! וְקִשְׁקוּשׁ זֶה אָיֹם, קִשְׁקוּשׁ זֶה נוֹרָא, קִשְׁקוּשׁ זֶה... בִּכְלָל לֹא צוּרָה!"

ביום גשם רטוב ואפור שני ילדים יושבים בביתם, משועממים. לפתע פורץ לחייהם חתול תעלול, יצור ססגוני ופרוע שמלמד אותם משחקים שונים ומשונים ובדרך גם הופך את כל הבית עם תעלוליו המטורפים. ספר קלאסי של דוקטור סוס, מלא בחריזה שוטפת ודמיון פרוע וקסום. חתול תעלול הוא ספר שכל ילד בעל דמיון מפותח יאהב.

סיפור מלא הומור ומרגש על פרדיננד הפר שרצה להריח פרחים ולא להילחם כמו כל הפרים האחרים. הספר הנפלא הזה עם העיצוב הקלאסי והאיורים המשעשעים שומר על קסמו וממשיך לשמור על מעמדו כקלאסיקה לכל המשפחה.

העץ הנדיב/ ש. סילברסטיין פעם אחת היה עץ, והוא אהב ילד קטן אחד. וכל יום הילד היה בא ואוסף את העלים של העץ ועושה מהם כתרים ומשחק במלך היער. הוא היה מטפס על גזע העץ ומתנדנד לו על הענפים ואוכל תפוחי עץ, וכשהילד היה מתעייף, הוא היה נרדם בצילו של העץ. והילד אהב מאד מאד את העץ. והעץ היה מאושר.אך הזמן חלף לו, והילד הלך וגדל, ולעתים קרובות העץ נשאר לבד. ואז הילד בא יום אחד אל העץ, והעץ אמר לו: "בוא ילד, בוא תטפס על הגזע שלי, תתנדנד על הענפים ותאכל תפוחים ותשחק בצילי ותהיה מאושר". "אני יותר מדי גדול בשביל לטפס ולשחק" אמר הילד. "אני רוצה לקנות דברים ולעשות חיים. אני רוצה קצת כסף. אתה יכול לתת לי קצת כסף?" "אני מצטער". אמר העץ "אבל אין לי כסף. יש לי רק עלים ותפוחים. קח את התפוחים שלי ילד, תמכור אותם בעיר. כך יהיה לך כסף ותהיה מאושר". ואז הילד טיפס על העץ וקטף ממנו את התפוחים ולקח אותם אתו. והעץ היה מאושר. אבל הילד לא חזר הרבה זמן. והעץ היה עצוב. ואז יום אחד חזר הילד והעץ רעד מרוב שמחה ואמר: "בוא ילד, תטפס על הגזע שלי, ותתנדנד על הענפים ותהיה מאושר." "אני יותר מדי עסוק בשביל לטפס על עצים" אמר הילד. "אני רוצה בית, שיהיה לי חם" הוא אמר. "אני רוצה אישה ואני רוצה ילדים, ובשביל זה אני צריך בית, שיהיה לי חם". הוא אמר . "אתה יכול לתת לי בית?" "אין לי בית" אמר העץ "היער הוא ביתי, אבל אתה יכול לקצץ את הענפים שלי ולבנות בית. אז תהיה מאושר. הילד קיצץ לעץ את ענפיו ולקח אותם אתו לבנות את ביתו. והעץ היה מאושר. אבל הילד הלך ולא חזר הרבה זמן. וכשהוא חזר העץ היה כל כך מאושר שבקושי הצליח לדבר. "בוא ילד" הוא לחש. "בוא תשחק". "אני יותר מדי זקן ועצוב בשביל לשחק". אמר הילד. "אני רוצה סירה שתיקח אותי הרחק הרחק מכאן. אתה יכול לתת לי סירה? " "כרות את הגזע שלי ותבנה לך סירה" אמר העץ. "כך תוכל להפליג למרחקים ... ותהיה מאושר. " הילד כרת את הגזע ובנה סירה והפליג למרחקים.והעץ היה מאושר אבל לא מאושר ממש. ואחרי הרבה זמן הילד חזר שוב. "אני מצטער ילד." אמר העץ. "אבל לא נשאר לי שום דבר לתת לך – התפוחים שלי כבר אינם". "השיניים שלי יותר מדי חלשות בשביל תפוחים". אמר הילד. "הענפים שלי כבר אינם" אמר העץ "לא תוכל להתנדנד עליהם". "אני יותר מדי זקן בשביל להתנדנד על הענפים" אמר הילד. "הגזע שלי כבר איננו" אמר העץ "לא תוכל לטפס" . "אני יותר מדי עייף בשביל לטפס" אמר הילד. "אני מצטער" אמר העץ "הלוואי שיכולתי לתת לך משהו... אבל לא נשאר לי כלום. אני סתם גזע כרות זקן. אני מצטער". "אני לא צריך הרבה עכשיו". אמר הילד. "רק מקום שקט לשבת ולנוח. אני עייף מאד." "אם כך" אמר העץ וזקף את עצמו כמה שרק הצליח "אם כך גזע כרות זקן הוא כן טוב בשביל לשבת ולנוח. בוא ילד, שב לך ותנוח". והילד היה מאושר והעץ היה מאושר.

בהצלחה! הגיע היום אתה יוצא למקומות נפלאים ! אז שלום. עם רגלים בנעלים, עם שכל בראש - תמצא את הדרך שלך, אל תחשוש. אתה יכול ויודע, מוכן ומזומן, ואתה הוא זה שיחליט לאן. תסתכל ברחובות מלפנים, מאחור, יש רחוב שתחליט: "לא כדאי לי לבחור". עם רגלים טובות, ועם שכל לחשוב, תזהר לא ללכת ברחוב קצת לא טוב. אם בכלל לא תמצא אף רחוב שתאהב - תעזוב את העיר ותצא למרחב. אל שטח פתוח לאוויר ולרוח. שם קורים הדברים, שתדע לך, למטיילים עם רגלים וראש כמו שלך. כשיקרה הדבר אל תפחד, אל תזיע, תמשיך ותלך ותראה שתגיע. אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים! תמריא לגבהים בנופים רחוקים, עם המעופפים מרקיעי השחקים. אתה לא תשאר אחרון בשורה, תעבור את כולם בטיסה מהירה. לאן שתעוף - תעוף טוב יותר. תגיע ראשון! תגיע מהר! חוץ מ... אם אתה לא. לפעמים אתה לא. מצטער לספר, האמת היא פשוטה, נתקלים, נכשלים, לפעמים גם אתה. תתקל במקל קוצני במיו - חד. הקבוצה תתקדם, תשאר שם לבד. תקפוץ מן הקוץ, קצת יכאב, לא נורא, קרוב לוודאי שתהיה בצרה. כשאתה בצרה לא נעים בכלל. לצאת מצרה זה לא כל כך קל. תראה רחובות בלי סימן, בלי מספר, חשוך. פה ושם רק חלון מואר, אפשר שם לפצוע מרפק או סנטר! תיכנס? זה מפחיד! תישאר? עוד יותר! מה כבר תרוויח? על מה תוותר? ולאן תיכנס? לימין או לשמאל? רק שלושת-רבעי-שמאל? או בכלל? או הכל? תתגנב מהצד? מסביב? מאחור? זה בכלל לא פשוט, תבין ותזכור, לבחור שבוחר שיבחר מה לבחור. אולי תתבלבל, ותרוץ, ותדהר, בשביל מתעקל, שובר ראש וצואר, דרך שטח מוזר, בין צורות ארוכות, שמוביל לכיוון מדרגות רחוקות, למקום רע מאוד: מקום לחכות. ... כי שם רק מחכים. מחכים לרכבת, לגשם, לקור, מחכים בישיבה או עומדים בתור, מחכים למכתב, מחכים לבשורה, מחכים שתצמח על ראשם שערה, מחכים ל"כן" מחכים ל"לא", כל אחד מחכה לעניין שלו. לא! זה לא בשבילך! אתה לא תחכה. תתחמק די מהר, ותמצא מקומות מוזיקליים יותר. עם דגלים! עם פילים! שוב תדהר! בגדול! יבוא מה שיבוא! מוכן לכל! מוכן, כי אתה בחור שיכול. הי, עוד יש מקומות נפלאים לעבור, תחרויות לנצח, נקודות לצבור. משחקים מבריקים, תרגילים מעולים, תנצח את כל המנצחים הגדולים! יכירו אותך! תהיה מפורסם! תופיע בטלויזיה בכל העולם! חוץ מ... אם אתה לא. לפעמים אתה לא. לפעמים זה קורה, תשחק לבד. לא תוכל לנצח כי אין אף אחד. לבד, אם תאהב זאת, או לא תאהב, לבד זה מצב, שתהיה בו זמן רב. כשתהיה לבד, יש סיכוי לא רע שתראה דברים מפחידים נורא. יש כאלה, בדרך בין שם ובין הלאה, שיפחידו אותך להמשיך למעלה. אם אתה תמשיך גם אם יש סערה, ותמשיך אם אורב האויב הנורא, ותמשיך גם אם קרוק-קרע צועק מעליך, ותמשיך אם בקעות נבקעות לרגליך, וידיך רפות ודולפות נעליך. תגיע רחוק, ותמשיך ותצעד, עם כל בעיה תתמודד מיד. לפעמים תסתבך, לפעמים יש צרות, תסתבך בין המון ציפורים מוזרות. תתקדם בזהירות, בתבונה, זה לא קל. החיים הם חכמה של שיווי משקל. רק תזכור להיות זריז ואמין, ואסור שתחליף רגל שמאל בימין. תצליח? נכון? תצליח! נכון! (תשעים ותשעה אחוז ביטחון) ילד, אתה עוד תזיז הרים. אז... אם שמך פוקסי, בוקסי, הושע, אחמד, עומר, נטע, לאה או זשל"ב. המקומות נפלאים! זה היום שלך! ההר מחכה! אז... צא לדרכך!

בילי ביקסבי מצא בחדרו דרקון. דרקון נחמד וידידותי.הם הפכו לחברים. יום אחד הדרקון השתנה... כשהופיע דרקון בבית משפחת ביקסבי, בילי רצה לטפל בו, אך אמא התעקשה שהוא אינו קיים כלל. אלא שככל שניסו להתעלם מן הדרקון, כך גדל היצור עוד ועוד. מה אתם חושבים: היה או לא היה דרקון?

חבובוטף נותנים בראש! נותנים ברוק! הצטרפו לקרמיט, פיגי ושאר החברים כשהם מראים את החפצים האהובים עליהם, מספרים מה הם הכי אוהבים לעשות ומפעילים את הדמיון. "חבובוטף", הסדרה החדשה של דיסני, חוקרת את העולם חסר הגבולות של משחקי הדמיון ומטפחת את החשיבה היצירתית של ילדי הגן בעולם גדוש הרפתקאות וכיף!

גורדון היה קטר שחצן מאוד. הוא רצה להוכיח שהוא הטוב מכל הקטרים. מה קרה לו באמצע המסלה? איזה לקח חשוב הוא למד? וממה צחקו כלם בסוף הספור? את התשובות תמצאו בספר גורדון יורד מהפסים, המבסס על סדרת הטלויזיה המצליחה תומס הקטר. מבסס על סדרת תומס הקטר

יום אחד הגיע כדור פורח לאי סודור, אבל הקטרים לא שמחו בכלל. למה פחדו הקטרים מהכדור האדום? מה עשה ג'יימס, כשהכדור הפורח נחת לו פתאום על הראש? ואיזה חלום מתוק חלם תומס באותו לילה? את התשובות תמצאו בספר תומס, ג'יימס והבלון האדום, המבוסס על סדרת הטלוויזיה המצליחה תומס הקטר. תומס הקטר וחבריו למסילה הם פרי דמיונו של הסופר האנגלי ו' אודרי. הוא המציא את קורותיהם כשהיה ילד קטן, והקשיב בלילות לקולות שעלו מתחנת הרכבת הסמוכה לביתו. כשגדל כתב עליהם ספרים. הוא לא תיאר לעצמו שהם יהפכו לקטרים הכי אהובים בעולם.

ספר יפהפה וקלאסי על בייגלה כלב התחש הארוך שזוכה בתחרויות כלבים בשל אורכו הרב, אך לא מצליח לזכות בליבה של זהובה אהובתו הכלבה שגרה מעבר לפינת הרחוב. עד ש…כמו בכל סיפור טוב קורה האירוע הדרמטי: זהובה נופלת לבור עמוק ואף אחד לא יכול להושיע אותה - מלבד בייגלה! מי לא מכיר את כלב התחש הארוך והמקסים? הורינו, אנחנו וגם ילדינו - כולם גדלו עליו.

יש אריה בספריה, ואף אחד לא יודע מה לעשות.יש כללים בנוגע לצעקות, וכללים בנוגע לריצה. אבל אין שום כלל בנוגע לאריות! "אריה הספריה", ספרה המקסים של מישל קנודסן, מצייר את חלל הספרייה הלא זוהר מחדש, כזירה של הרפתקאות ותגליות שכל ילד וכל מבוגר היו שמחים לקחת בהן חלק.

אַבָּא שֶׁל אֶפְרַיִם שׁוֹנֶה מִכָּל הָאָבוֹת הָאֲחֵרִים. הוּא שָׁר שִׁירִים בָּרְחוֹב, מִתְעַקֵּשׁ לְנַשֵּׁק אֶת אֶפְרַיִם לְיַד כֻּלָּם, מְפַחֵד מִקְּטָעִים מַבְהִילִים בִּסְרָטִים, וּבְאֹפֶן כְּלָלִי עוֹשֶׂה הֲמוֹן בּוּשׁוֹת. כְּשֶׁבַּגַּן מַכְרִיזִים עַל תַּחֲרוּת אֲפִיָּה, אַבָּא שֶׁל אֶפְרַיִם נִשְׁאָר עֵר כָּל הַלַּיְלָה כְּדֵי לְהָכִין אֶת הָעוּגָה הַמְּנַצַּחַת. הַאִם זֶה מַתְכּוֹן לַמְּבוּכָה הַגְּדוֹלָה מִכֻּלָּן? וְאוּלַי דַּוְקָא הַפַּעַם אֶפְרַיִם יִתְגָּאֶה סוֹף־סוֹף בְּאַבָּא שֶׁלּוֹ? סֵפֶר מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמְרַגֵּשׁ עַל יַחֲסֵי הוֹרִים וִילָדִים, עַל כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת וְעַל שְׁבִירַת מֻסְכָּמוֹת. אבא עושה בושות / מאיר שלו

סיפור על ילד שיום אחד התעורר משנתו וגילה שהוא בלתי נראה ואף אחד לא רואה אותו לא משפחתו ולא חבריו פעם, במושב קטן השוכן בין רמת הגולן לגליל העליון, חי ילד סקרן ומלא דמיון בשם יהלי. יהלי אהב הרפתקאות והייתה לו נפש שופעת חלומות. הוא בילה את ימיו בחקר היערות, בטיפוס על עצים, שכשוך בנחלים והבנת בעלי החיים הסובבים אותו.

עוג היה ענק מקסים אבל קצת מוזנח. יום אחד עבר עוג ליד חנות לבגדים ענקיים, ומיד החליט לשפר את הופעתו. עכשיו – בחולצה מהודרת, בעניבה צבעונית ובנעליים מבריקות – עוג הוא ענק מקסים וגם... מרשים ומהודר. אלא שבדרך הביתה הוא פוגש חיות הזקוקות נואשות לעזרתו... ולבגדיו! האם יוותר על כל מה שקנה לעצמו? עוד ספר קלאסי מאת הסופרת ג'וליה דונלדסון והמאייר אקסל שפלר, יוצרי טרופותי, עטור הפרסים, ורב-המכר טרמפ על מטאטא.

לרוני ולנומי, שתי אחיות, יש משפחה משונה מאוד: אבא קטן ועגול כמו פיתה וראש לו קרח לגמרי, ואמא גבוהה, כמותה לא ראית, שיש לה מילים כמותן לא שמית: "קקיתי קקאו", "הזנבתי ארנס", ו"תראו, ילדות, הירח יורח". וחוץ מזה יש להם טנדר ירוק שנוהג בעצמו וכלב שחור שמטפס על עצים, תרנגול שאוהב לאכול מרק - עוף וחתול שפותר תשבצים. "רוני ונומי והדב יעקב" הוא אחד מספרי הילדים המצחיקים והאהובים של מאיר שלו, שעושה שמות בשפה העברית ונותן כבוד למשחק, לצחוק ולדמיון.

סיפור מקורי על ילד שהביע משאלה לפני השינה ובבוקר גילה שהוא התכווץ לגודל של נמלה, הוא מאוד שמח עד שהבין שאי אפשר לחיות בגודל כזה. פעם, במושב רחוק, חי ילד סקרן ומלא דמיון בשם אריאל. כל ערב לפני שאריאל הלך לישון, הוא היה מביט בכוכבים ומבקש משאלה. ערב אחד, כשהירח היה מלא וזרח בבהירות מחוץ לחלונו, אריאל עצם את עיניו ולחש את משאלתו לשמי הלילה. "אני רוצה לחוות את העולם באופן שונה מכל האנשים, אני רוצה להיות מיוחד", אמר בחיוך. אריאל לא ידע שהעולם מקשיב לו.

"בבקשה, אני יכול להיות נסיך?" כולם רוצים להיות נסיכים ואריות ובכלל, מנסים להפוך לדמויות שחונכנו לחשוב עליהם כחזקות ומובילות. אבל מה קורה כשהילד לא מספיק חזק להיות אריה? או לא מספיק גבוה בשביל להיות רב-חובל? הספר "אני זה אני ואני מיוחד" לא רק מעודד את הילדים ללכת בדרך שלהם, להיות מי שטבעי להם להיות ולאהוב את עצמם, אלא גם מראה להם שברגע שיבחרו ללכת בדרכם המיוחדת, הם יזכו לאהדה חברתית והגשמה עצמית.

בוקר אחד אמא מגלה שאייל מחביא ציורים נפלאים מתחת למיטה שלו. כשהיא מנסה לברר איתו מדוע, הוא שותק. יחד הם יוצאים למסע מרגש, ובמהלכו מגלה אייל שאף אחד לא מושלם, שהוא לא מוכרח להיות טוב בהכול, ושאם יחפש – בוודאי ימצא את טביעת האצבע הייחודית רק לו. טביעת האצבע של אייל מזכיר לילדים ולהורים שמותר לפקשש. שמותר לשרוף עוגות, לזייף במקלחת וגם להתקשות בכתיבת השם.

כל אחד נולד, קליפה בצורת גוף, ובו רק שני כדורים: כדור קטן וכדור גדול, עשויים מחומר מאוד מיוחד; החומר הכי יקר בעולם. באמצעות שני כדורים חשובים ומיוחדים אלה, ההופכים למשל, מספר דרור זיו בפשטות ובעומק על האדם ועל יחסי הגומלין שלו עם הזולת והעולם. זהו ספרו הראשון של דרור זיו, יוצר צעיר, הלומד בטכניון בחיפה במסגרת העתודה הצבאית.