אמא אתיופית

יש מנהיג כריזמטי שהולך מלפנים וקורא "אחריי!" זו שיטת הנהגה נפוצה בתרבות המערב. מי שנתפסים כמנהיגים בחברה שלנו הם לרוב דמויות שלוקחות מקום, שתופסות את מרכז הבמה, וזה בסדר גמור. רק שיש שיטת הנהגה אחרת. יש רועי צאן, כמו משה רבינו ודוד המלך, המנהיגים הגדולים ביותר שקמו לעם ישראל. הרועה הולך רוב הזמן מאחורי העדר. כך הוא רואה בעיניו את הצאן, ויכול לדאוג לצרכיהם. ואולי מי שהיה מאחור, וצעד בעקביו יחד עם אלה שקשה להם, שהולכים לאט, ולמד על בשרו את המצוקות הקיומיות של הצאן, הוא זה שראוי לצעוד קדימה ולהוביל. נדמה לי שהיום אנחנו זקוקים לדמויות שהיו צריכות להכיר כל גדי, עז וטלה. להתמודד עם עקשנות של פרד. כי אולי דווקא מי שלמדו להוביל בשתיקה, מתוך קריאת הסימנים שבטבע, יכולים להוביל אותנו בעידן הרועש והאורבני של ימינו? בגיל שש נגה דוד התחיל לרעות את צאן משפחתו בחבל גונדר שבאתיופיה. בפרק החדש בפודקאסט "אמא אתיופית" נגה מספר על עלייתו לישראל וכיצד הפך למנהיג צבאי וקהילתי, על בסיס שיעורי מנהיגות שלמד כילד בכפר. הזדמנות ללמוד על עוצמה שבאה ממקום אחר, מחוכמה עתיקה של רועי צאן. האזנה נעימה!

בפרק הזה אני מתארחת בפודקאסט הנפלא של מיא סיני "אנשי הקול החדש" לעבור ממדינה אחת לאחרת זה מסע בין עולמות. לעבור מהכפר המסורתי לעיר המודרנית זה מסע בין קצוות. בפרק הזה מיא ואני משוחחות על המסע הזה בין שתי תרבויות, שתי שפות ועל המפגש ביניהן. המסע הזה בין שתי תרבויות הוא מסע שמעורר אותי לבחון מחדש תפיסות וערכים שאנחנו מחזיקים. זהו פרק שיש בו געגוע לעולם הישן והכפרי, שם אהבת האדם, גמישות מחשבתית וראיית הטוב היו איכויות שהיו נגישות יותר לאדם. השיחה עם מיא הייתה בשבילי מרתקת ומשמעותית. מקווה שגם אתם תהנו ותפיקו ערך מהפרק לפחות כמוני האזנה נעימה

בעולם המודרני אין מקום לזקנים, בעולם המודרני המהיר והקצבי לא פעם אנחנו מתעלמים מהדור המבוגר, רואים בהם עול מה הם כבר יכולים ללמד אותנו הצעירים? בעולם המסורתי/כפרי לזקנים ולמבוגרים היה מקום של כבוד בלתי מעורר בכפר באתיופיה, לשמאגלוץ' (זקני הקהילה} היו תפקידים רבים. הם נחשבו לסמכות העליונה, לבעלי הידע והחוכמה והם אף פעם לא נשארו לבד בזקנתם . בפרק הזה אני מארחת את חן קלסי רטה עו"ס, גרנטולוגית וחוקרת מדע הקשישים במכון ברוקדייל, גו'ינט. מהמקימים של חברת "בנעימים" שמטרתה להוות מרכז ידע והכוונה רלוונטים לזקן למשפחתו ולאנשי מקצוע. המסע האישי המרתק של חן הוביל אותה לחקור את נושא הזקנה ובפרק הזה היא מסבירה לנו על הקשיים, על מקום הזקנים באתיופיה לעומת ישראל, ועל החוכמה העתיקה שאנחנו יכולים ללמוד מהזקנים שלנו. פרק מרגש וחשוב. האזנה נעימה .

הטבע נמצא עכשיו בשיא תפארתו. הנבטים הצעירים צמחו ויופיו של הטבע מועצם. ההתעוררות של האדמה והצמחים שגדלים מעוררים בי את הרצון לצאת לטבע, ולנשום את כל היופי הזה השנה החלטתי ללקט יותר. אני אוהבת ללקט. יש משהו בליקוט שמחבר אותי לשפע שקיים בעולם - כאן ועכשיו, באופן בלתי מתאמץ. תוך כדי הליקוט, השהייה ביערות או בחורשה התעוררו בי כמה תובנות חשובות על החיים. מזמינה אתכם להקשיב לפרק שעוסק כולו בתובנות על מערכת היחסים של ,. של אדם עם עצמו, הטבע והקהילה. !האזנה נעימה בת אל

עולמה של יהדות אתיופיה הוא כמעין מנגינה . מנגינה שכדאי להקשיב לה עם לב פתוח. ברגע שמקשיבים כך משהו אחר מתחיל לקרות... החשיבה המערבית שמאופיינת בחוקים ופרדיגמות מתקשה לא פעם להבין את העולם הרעיוני פילוסופי של יהדות אתיופיה. על כן משימה זו מוטלת על אנשים מתוך הקהילה האתיופית שמכירים את השפה הזו מינקות. אבל מהי השפה הזו? מה מרכיב את עולמה הרעיוני והדתי של יהדות אתיופיה ? בפרק זה אני מארחת את הרב ד"ר שרון שלום , רב קהילת "קדושי ישראל" וראש הקתדרה הבין לאומית לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו. בספרו "גניזה חיה" הוא מתחקה אחר השפה היחודית של ביתא ישראל ומנגיש אותה לכולנו . בשיחה מרתקת, מצחיקה ואותנטית הרב שרון חושף את המערכת התיאולוגית פילוסופית של יהודי אתיופיה. שפה דתית מרתקת לא רק בזכות הרעינות הגלומים בה, אלא גם מכיוון שהיא יכולה להיות למזור עבור השיח הדיכוטומי המצומצם שקיים לעיתים בחברה המערבית. האזנה נעימה.

הקדמה להקדמה: הפרק הזה הוקלט כבר לפני חודשיים, הוא היה אמור לצאת במוצאי שבת של ה7.10...אבל החיים חזקים מהתוכניות שלנו והוא נשאר באתר, מחכה לזמן שלו ... .החלטתי לשחרר אותו היום מכיוון שבפרק הזה אני מדברת בין היתר על חסידות- אחד מסמליה הבולטים של הקהילה היהודית אתיופית, הגעגועים לציון וחג הסגד. אז אנא קבלו בהבנה את זה שהרוח שם מעט שונה מיומני המלחמה שאני ממקליטה לאחרונה. *************************** את יודעת מה אני אראיין אותך. מעניין אותי לשמוע על חינוך ביתי ואיך מתרחשת שם למידה. וככה מצאנו את עצמנו ד"ר שלי אינגדאו ואני מקליטות פרק ספונטני העוסק בלמידה, בדמיון בין למידה בחינוך ביתי ללמידה בתרבויות מסורתיות כגון אתיופיה. דיברנו על לימוד קריאה, על חסידות, קליעת צמות, הכנת אינג'רה ואיך כל אלו מתחברים ללמידה. ד"ר שלי אינגדאו מפתיעה ביכולת המופלאה שלה לראיין מובילה שיחה מרתקת ומעניינת ובו זמנית קלילה ומצחיקה. בטוחה שגם אתם תרגישו את האנרגיות הטובות והקסם שנוצר כל פעם ששלי ואני נפגשות לשיחה. האזנה נעימה!

אתמול קיימתי הרצאה בזום שהנושא שלה היה: חג הסגד והרלוונטיות שלו לימי המלחמה. בעקבות הבקשות הרבות, שיחררתי את ההרצאה כפרק בפודקאסט. בפרק אני מדברת על חג הסגד, הנכסים הרוחניים של חג הסגד כגון קהילתיות וסולדריות ועוד רבים בסוף ההרצאה קיימנו דיון על הרלוונטיות של החג בימים אלו ומה אנחנו יכולים לקחת וללמוד כחברה וכאנשים מהתרבות של יהודי אתיופיה. מקווה שתפיקו ערך מהפרק ומהחג הקסום הזה. שיהיו ימים שקטים אמן בת אל אפשר ליצור איתי קשר בפייסבוק https://rb.gy/7qz75 באינסטגרםhttps://rb.gy/04tow במייל: banchamlak@gmail.com :

בימים האחרונים מרגישה חזק באוויר שאלות הקשורות לסיפור היהודי ולמערכת היחסים שיש לכל אחת ואחד החיים במדינה הזו עם הסיפור היהודי. . וגם אני , נוכח האירועים מוצאת את עצמי מהרהרת בושא הזה . כמורה לפילוסופיה יהודית ותנ"ך יש לי הרבה מה לומר על הנושא הזה, אבל בפרק הזה . אני מבקשת לספר בקצרה את הסיפור היהודי של יהודי אתיופיה, הלא הם ביתא ישראל, מתוך נקודת המבט האישית שלי. ובהקשר לאירועים הקשים שאנחנו מתמודדים איתם במדינה. אם הייתי בכיתה מול תלמידים, הייתי פותחת דיון בנושא ומבקשת לשמוע על הסיפור היהודי שיש לתלמידים ועל מערכת היחסים שיש לכל אחת ואחד. אז אני לא בכיתה, אבל דיונים הם בליבי ונשמתי אז אני ממש מזמינה אתכם לכתוב לי כל מה שעולה לכם בקשר לסיפור היהודי שלכם ובכלל על מערכת היחסים הזאת.\ אשמח מאוד לשמוע ממכם ואותכם אפשר ליצור איתי קשר בהרבה דרכים: בפייסבוק https://rb.gy/7qz75 באינסטגרםhttps://rb.gy/04tow במייל: banchamlak@gmail.com : בת אל

יש באמהרית מילת נחמה שמרגשת אותי . המילה הזו בעיניי מפעימה משום שיש בה רבדים רבים - יש בה נחמה, הזדהות, ויותר מכך יש בה תקווה שעוד יבואו ימים טובים יותר. שהקושי והאתגר שהאדם נמצאים בו הוא בר חלוף, שיש לאדם את המשאבים להתמודד עם הקשיים שהוא נמצא בהם. בפרק הזה אני מבקשת להביא לעולם את המילה הזאת, שאצלי באופן אישי היא מפיחה תקווה ומזכירה לי שאני לא לבד. מקווה שהיא תעורר בכם את אותה התרגשות שהיא מעוררת בי. מוזמנים להאזין לפרק המלא- אמא אתיופית יומן מלחמה 2. בת אל : כיתבו לי בפייסבוק https://rb.gy/7qz75 באינסטגרםhttps://rb.gy/04tow במייל: banchamlak@gmail.com :

שלום לכולם, מקווה שאתם בטוב (כמה שאפשר להיות בטוב בימים אלו) המלחמה בה אנו נמצאים מציפה בתוכי שלל רגשות ומחשבות, ובינהם גם הרהורים על החיים ועל הנושאים בהם אני עוסקת בדר"כ: זהות, יהות יהודית, החיים באתיופיה, תודעה והלך רוח , חיים מסורתיים/כפריים מול חיים מודרנים /מערביים. בפרקים הבאים בפודקאסט אני מבקשת לשתף אתכם באותן מחשבות/ תובנות/ זוית מבט שמתחדדות אצלי בימים האחרונים. מעין יומן מלחמה שכזה, בו אני משתפת בתובנות ומחשבות שעולות בי בעקבות השבועות הקשים שאנחנו עוברים פה במדינה בתקווה שהם יהיו בעלי ערך בשביל מי שמקשיב/ה לפודקאסט. וכרגיל, אשמח מאוד לשמוע מכם שיתופים , מחשבות וכל דבר שמתעורר בכם סביב הפרקים. שיהיו ימים שקטים אמן! : מוזמנים לכתוב לי בפייסבוק https://rb.gy/7qz75 באינסטגרםhttps://rb.gy/04tow במייל: banchamlak@gmail.com :

מהם המסרים החינוכיים, ההתנהגויות, אמונות, ערכים, שקיבלנו מהורינו בירושה, ללא מילים? ליהודי אתיופיה ישנה משנה סדורה על פיה הם חיו. זאת לא משנה כתובה בספר חוקים כלשהוא, אבל ישנן פרקטיקות חינוכיות מוסדרות וחזקות שאפשר למצוא אצל ההורים שלנו, ברגע שאנחנו מתבוננים היטב ונותנים מילים לדברים שאינם מדוברים, לתפיסות שהן סמויות מן העין , שרק בקשב רב ובהתבוננות חכמה ואמיצה ניתן לגלות אותן. הפרק הזה (יותר נכון שני הפרקים הבאים) הם פרקים מרתקים,שחושפים את מה שנמצא מתחת לפני השטח, במרווח שבין המילים לשקט. בשני הפרקים הללו אירחתי את יובי תשומה כץ היקרה. יובי היא ילידת אתיופיה. אמא לארבעה . יזמית ומפתחת תוכניות חינוכיות וקהילתיות. היא מהיוזמים והמקימים של עמותת חברים בטבע. עוסקת בהנחייה של צוותי חינוך וקהילה, קיימות וסביבה. בדרכה המרתקת יובי עוזרת לנו לחשוף את הסאבטקסט שקיים בתרבות האתיופית, את האוצרות, המבנים והאמונות שההורים שלנו העבירו לנו הדרך שבה יובי מתבוננת בדברים היא כל כך שונה, כל כך יפה . יש כאן הזמנה לצאת למסע של גילוי, של התבוננות, פירוק של פרדיגמות ובנייה של פדגוגיה חדשה. פרק שיעיף אתכם לגבהים אחרים. אני יודעת שאני יצאתי מהשיחה עם יובי עם להט להבין עוד ולגלות את המשנה הסדורה הזאת שעדיין לא מנוסחת כולה במילים. אנחנו מזמינות אתכן להיות שותפות לתהליך הקסום הזה ולהתבנון מקרוב במסרים /התנהגויות/אמונות/ ערכים / שקיבלתם מהוריכם, ללא מילים. האזנה נעימה! כיתבו לי בפייסבוק https://rb.gy/7qz75 באינסטגרםhttps://rb.gy/04tow במייל: banchamlak@gmail.com :

מהם המסרים החינוכיים, ההתנהגויות, אמונות, ערכים, שקיבלנו מהורינו בירושה, ללא מילים? ליהודי אתיופיה ישנה משנה סדורה על פיה הם חיו. זאת לא משנה כתובה בספר חוקים כלשהוא, אבל ישנן פרקטיקות חינוכיות מוסדרות וחזקות שאפשר למצוא אצל ההורים שלנו, ברגע שאנחנו מתבוננים היטב ונותנים מילים לדברים שאינם מדוברים, לתפיסות שהן סמויות מן העין , שרק בקשב רב ובהתבוננות חכמה ואמיצה ניתן לגלות אותן. הפרק הזה (יותר נכון שני הפרקים הבאים) הם פרקים מרתקים,שחושפים את מה שנמצא מתחת לפני השטח, במרווח שבין המילים לשקט. בשני הפרקים הללו אירחתי את יובי תשומה כץ היקרה. יובי היא ילידת אתיופיה. אמא לארבעה . יזמית ומפתחת תוכניות חינוכיות וקהילתיות. היא מהיוזמים והמקימים של עמותת חברים בטבע. עוסקת בהנחייה של צוותי חינוך וקהילה, קיימות וסביבה. בדרכה המרתקת יובי עוזרת לנו לחשוף את הסאבטקסט שקיים בתרבות האתיופית, את האוצרות, המבנים והאמונות שההורים שלנו העבירו לנו הדרך שבה יובי מתבוננת בדברים היא כל כך שונה, כל כך יפה . יש כאן הזמנה לצאת למסע של גילוי, של התבוננות, פירוק של פרדיגמות ובנייה של פדגוגיה חדשה. פרק שיעיף אתכם לגבהים אחרים. אני יודעת שאני יצאתי מהשיחה עם יובי עם להט להבין עוד ולגלות את המשנה הסדורה הזאת שעדיין לא מנוסחת כולה במילים. אנחנו מזמינות אתכן להיות שותפות לתהליך הקסום הזה ולהתבנון מקרוב במסרים /התנהגויות/אמונות/ ערכים / שקיבלתם מהוריכם, ללא מילים. האזנה נעימה! כיתבו לי בפייסבוק https://rb.gy/7qz75 באינסטגרםhttps://rb.gy/04tow במייל: banchamlak@gmail.com :

לעשות. לעשות. להתקדם. לא לעצור. ... מכירים את זה שהראש שלנו כל הזמן מאיץ בנו להתקדם, לבצע משימות, לא לנוח נראה שאנחנו מצפים מעצמנו להיות להיות בתנועה מתמדת, ללא הפסקה, מאמינים שזאת הדרך היצרנית ביותר לפעול... אבל מה קורה כשהלב לא שם, או כשהגוף עייף ורוצה מנוחה? למה בעידן שלנו אנחנו שואפים להיות בתנועה בלתי פוסקת בלי לנוח כלל? ?איך כל זה קשור לעונות השנה? ליציבות הנפשית שלנו? לפחד מוודאות ? ולמשפט שאמא שלי אומרת לי תמיד : כשיש לך כוח תעשי, כשאין לך תנוחי. פרק שמתכתב עם הפרק השישי שעוסק במגדם (מנוחה באמהרית) האזנה נעימה בת אל אשמח לשמוע מה אתם חושבים כתבו לי בפייסבוק https://rb.gy/7qz75 באינסטגרםhttps://rb.gy/04tow במייל: banchamlak@gmail.com :

התרבות הישראלית מאדירה אנשים מוחצנים, מהירי מחשבה ודיבור, שלוקחים מקום, שמביעים את עמדתם בחופשיות ובקול תרועה. מה עם ישראלים שהקצב שלהם שונה? איטי יותר, שקט, משתהה, מתבונן? איך אנחנו תופסים אנשים שהם שקטים יותר בסיטואציות קבוצתיות? כאלה שפחות נוטים להביע את עמדתם בכל מצב? ואיך אנחנו תופסים תרבות שהשקט והשהייה הוא מאפיין שלה? הגיע הזמן לקריאה שונה של הטקסט. פדגוגיה חדשה. בפרק זה אני מציעה זווית התבוננות אחרת על תכונות שמייחסים לתרבות האתיופית. הזדמנות לעשות הערכה מחודשת לגבי כל דבר בחיים שלנו שמבקש מבט בוגר ועמוק יותר. לא תכננתי שפרק זה יעלה בערב תשעה באב.. צירוף מקרים יקומי שכזה J הפרק פגש אתכם? רוצים לשאול משהו? להציע רעיון לפרק? או סתם לכתוב לי ? אשמח אם תכתבו לי ! בפייסבוק https://rb.gy/7qz75 באינסטגרםhttps://rb.gy/04tow במייל: banchamlak@gmail.com :

הפרק הזה הוא פרק מיוחד. בפרק הזה התארחתי בפודקאסט "ד"ר אמא" של ד"ר ענבל כהן מידן העוסק בחינוך ביתי,הורות ואמהות. למי שלא יודע/ת המשפחה שלנו היא משפחה בחינוך ביתי- זה אומר שהבנות שלנו לא הולכות לבתי ספר/גנים,אלא גדלות בבית (מה זה אומר גדלות בבית? מי שהשאלה הזו מעניינת אותו אני מוזמן להקשיב לפודקאסט המעולה של ענבל ד"ר אמא,שם בין יתר הדברים היא מסבירה את העולם הזה של חינוך ביתי). בשיחה חברית עמוקה וכיפית אנחנו מדברות על הסיבות לכך שאנחנו בחינוך ביתי, על המעמד שיש ליולדות בתרבות האתיופית, על הורות בחינוך ביתי כפי שהמשפחה ..שלנו חוווה אותה, וכמובן גם על הבייבי החדש "אמא אתיופית", על הסיבות שהובילו אותי להקים את הפודקאסט ועוד היה לי כיף גדול לשוחח עם ענבל. מקווה שתהנו גם אתם. האזנה נעימה! וכמו שהבטחתי בפרק, למי שמעוניין מציינת את כאן את מראה המקום של הפסוקים המקראיים, עליהם מתבססת ההלכה היהודית אתיופית ביחס למשך שהות היולדת בבית היולדות. https://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0312.htm ויקרא יב פסוקים א-ה. אפשר ליצור איתי קשר ! בפייסבוק: https://rb.gy/7qz75 באינסטגרם:https://rb.gy/04tow במייל: banchamlak@gmail.com

מהו אקטיביזם וכיצד הוא בא לידי ביטוי בסיפור של יהודי אתיופיה? בבואם לממש את החלום על ירושלים יהודי אתיופיה הראו במעשיהם מידה רבה של עקשנות, יצירתיות, תושייה ותודעה חזקה. בפרק זה אני מארחת את בנימין אקלום, מורה ומחנך,אקטיביסט ויזם חברתי. שאביו פרדה אקלום נחשב כפורץ הדרך של העלייה מאתיופיה דרך סודן. בפרק זה בנימין פותח לנו צוהר מרתק לאקטיביזם של יהודי אתיופיה לאורך ההיסטוריה. פרק שיעורר בכם מעורר מחשבה על מהי חברה תקינה, על האחריות של כל אחד ללמוד על ההיסטוריה הפרטית שלו ועל מקומם של רעיונות בעולם החיצוני ובעולם הפנימי שלנו. אם נהניתם מהפרק- אנא שתפו אותו ! ככה ניצור מרחב שמתרחש בו שיח אחר ומשמעותי . אפשר ליצור איתי קשר בפייסבוק: https://rb.gy/7qz75 באינסטגרם:https://rb.gy/04tow במייל: banchamlak@gmail.com

בשנות ה-70 של המאה ה-21 החלו יהודי אתיופיה לעזוב את כפריהם כדי להגשים חלום שפעם בלבבות ועבר מדור לדור במשך אלפי שנים. אבל מה זה אומר לעזוב את הכפר? איך זה מתרחש? מה הם עברו בדרך? איך הם הרגישו? מה היו הקשיים במסע? ומה היה הכוח שהניע אותם? רחל דאויט עזבה את הכפר בגיל 13 ללא הוריה, אל הלא נודע בפרק זה היא חושפת בפנינו את קורות המסע שלה לישראל, על הקשיים, האתגרים והאמונה האחת שהחזיקה אותה בחיים. בכנות ואותנטיות נוגעת ללב רחל מאפשרת לנו הצצה לעולמה של נערה הנמצאת בטלטלה, בין חיים למוות. בשנים האחרונות רחל עברה עם עצמה מסע ריפוי מעורר השראה, עליו כתבה בספרה "מרקאן"(ברכה באמהרית) הפרק הזה מרגש אותי במיוחד כי רחל היא בת דודתי. הסיפור של רחל הוא סיפור אישי ,משפחתי וקהילתי, ובמובנים רבים הוא גם סיפורו של עם שלם. סיפור מרגש, עצוב ומפעים שטומן בחובו מתנות גדולות לכל ישראלי שיסכים לקבל אותן. האזנה נעימה ! בת אל אם נהניתם מהפרק- אנא שתפו אותו ! כך ניצור מרחב שמתרחש בו שיח אחר ומשמעותי . אפשר ליצור איתי קשר בפייסבוק: https://rb.gy/7qz75 באינסטגרם:https://rb.gy/04tow במייל: banchamlak@gmail.com

המסע של יהודי אתיופיה לירושלים טומן בחובו השלכות נפשיות ופיזיות שנותנות אותותיהן עד עצם היום הזה. מהי הטראומה שסובלים ממנה יהודי אתיופיה בעקבות המסע? ומהם הכלים להתמודדות טובה ומיטיבה עם השלכות הטראומה? שאלה מרתקת בעיני - האם למערב יש כלים לטפל באוכלוסיות לא מערביות? בפרק זה "אמא אתיופית" מארחת את ישיטו שמואל, עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית,מייסדת ומנהלת "ווסטה צגה", מרכז לפסיכותרפיה מותאמת תרבות והקשרי חיים . בשנים האחרונות ישיטו פיתחה גישה ייחודית לטיפול מותאם תרבות והקשרי חיים לאוכלוסיות מסורתיות בחברה הישראלית. החלק הראשון של הפרק עוסק במרכז ווסטה צגה, ובחלק השני נתמקד בטראומה של יהודי אתיופיה בעקבות המסע והשהות בסודן. האזנה נעימה. בת אל אם נהניתם מהפרק- אנא שתפו אותו ! כך ניצור מרחב שמתרחש בו שיח אחר ומשמעותי . אפשר ליצור איתי קשר בפייסבוק: https://rb.gy/7qz75 באינסטגרם:https://rb.gy/04tow במייל: banchamlak@gmail.com

איך מרגיש ילד בן 6 האחראי על עדר שלם של פרות? באתיופיה, ילדים וילדות בני 6 כבר החזיקו בתפקידים בעלי אחריות גדולה. כדי לשמוע ממקור ראשון על הילדות בכפר , הזמנתי לשיחה את נגה דוד , איש יקר מאוד. בשיחה מרתקת הוא סיפר על הילדות שלו בכפר, על הפחד כאשר שני שוורים מתנגחים ומה הוא היה עושה כילד במצב כזה. כשמקשיבים לנגה מספר על הילדות שלו שהוא כרועה צאן, פתאום מבינים באופן מוחשי איך תפקיד רעיית הצאן מפתח יכולות מנהיגות ( וזה כמובן לוקח אותנו באופן אסוציאטיבי למנהיגים אחרים בהיסטוריה היהודית שהיו רועי צאן כגון משה רבנו, דוד המלך ועוד) פרק שמעלה חיוך כשומעים את נגה מספר על חיי הכפר. מה הפרק הזה מעלה בכם? איזו מילה מהדהדת בכם בעקבות השיחה עם נגה? אם אהבתם את הפרק - אנא שתפו אותו! ככה ניצור מרחב משמעותי שמתרחש בו שיח אחר ועמוק. האזנה נעימה , בת אל אפשר ליצור איתי קשר בפייסבוק: https://rb.gy/7qz75 באינסטגרם:https://rb.gy/04tow במייל: banchamlak@gmail.com

מהי האמונה הבסיסית האחת, שמשפיעה על כל הוויתנו? על כל פעולותינו בעולם? אני מאמינה שאחת האמונות החשובות, המשפיעה על כל תחומי חיינו היא האמונה בטוב שבעולם ובטוב שבאדם. אחת הההנחות הנפוצות לגבי הקהילה האתיופית היא שהקהילה הזו היא תמימה, עדינה, ללא מרפקים. בפרק הזה , אני רוצה להציע פרשנות אחרת לתפיסה הנ"ל. אני מאמינה שהתמימות לכאורה היא בעצם פרשנות למהות אחרת , מהות הנפוצה פחות בעולם המערבי. דרך שלושה סיפורים/אירועים אני מנסה לתאר את המהות הזאת. נקודות מבט לפעמים הן כל העניין. זמן רב שאני תוהה לעצמי איך להביא לידי מילים משהו שאני מרגישה שקיים בקהילה שלי , אבל מילים לא מספיקות לתאר אותו... פרק שעוסק באמון בבני אדם ואמון בעולם . פרק שעוסק בבטחון של אנשים במקום בו גרים. כמה עוצמתי זה להרגיש שהעולם הוא מקום טוב ובטוח. אילו אמונות נוספות לדעתכם משפיעות על כל הוויתנו בעולם?? האזנה נעימה! בת אל אם נהניתם מהפרק- אנא שתפו אותו ! ככה ניצור מרחב שמתרחש בו שיח אחר ומשמעותי . אפשר ליצור איתי קשר בפייסבוק: https://rb.gy/7qz75 באינסטגרם:https://rb.gy/04tow במייל: banchamlak@gmail.com