כל תכני עושים היסטוריה

בפרק שעסק בעשר המכות בקריאה מסורתית ראינו שסיפור המכות, שלכאורה כל כך מוכר לנו, למעשה מלא בקשיים. לא ברור למה דווקא אלה המכות שנבחרו ולא אחרות, למה הן מסודרות בסדר הזה, ולמה בכלל נדרשו מכות רבות במקום מכה אחת ניצחת. הפעם נצלול לסיפור מהזווית הביקורתית ונראה שהדברים... עוד הרבה יותר מסובכים. הקושי הפעם נובע משום שבקריאה צמודה מסתבר שהסיפור מכיל סתירות רבות: חוסר הגיון פנימי במכת הדם, החרטומים המופיעים ונעלמים ללא הסבר, הנחיות סותרות למשה ולאהרן, ובהמות שמתות במכת דבר ו"קמות לתחייה" במכת שחין. כמו כן, ישנם פערים בין המכות המתוארות באריכות לעומת אלו המוזכרות בקצרה, ושאלות לגבי מטרת המכות האמיתית ומועד יציאת ישראל ממצרים. אז מה עושים? בדיוק לצורך כך מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר שיעשה סדר בכל הסלט הזה, יענה על כל הקושיות הללו, ועל רבות אחרות. האזנה נעימה, יותם

גל או"שתיקת הניצולים" הוא דימוי רווח שהשתרש לאחר השואה ונוכח לעיתים גם בשיח הציבורי כיום. אבל, האם באמת הניצולים לא דיברו? האם לא רצו לספר ולהשמיע את שעבר עליהם בתקופת השואה? אם דיברו, אז מי, ובפני מי. על מה דיברו, ומדוע נוצר הדימוי של "השתיקה"? פרק זה של עושים זיכרון, הפודקאסט של יד ושם, יוקדש לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ולנושא השנתי של יד ושם – כאב השחרור והצמיחה. צוות יד ושם - ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק: מיכל סטרנין; עורכת ראשית: בלהה שילה; ייעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה:: נעמה גליל; עריכת סאונד: גל אוהב ציון ושלי נוי

סימולטורים הם ז'אנר מוכר, ידוע ואהוב בעולם משחקי המחשב וכמה מהם נחשבים לאבני דרך של ממש בהיסטוריה של הגיימינג. אני מדבר על Microsoft Flight Simulator, אני מדבר על The Sims ואני מדבר על SimCity. SimCity הושק ב-1989 והוא היה משחק משונה - משחק שאי אפשר היה לנצח או להפסיד בו - ועדיין הוא כבש את העולם בסערה. הוא נמכר במיליוני עותקים ונחשב למשחק חינוכי, משחק שההורים קנו אותו לילדים שלהם. הוא הוכנס לתוכניות הלימודים ברחבי ארה"ב וזמן קצר אחרי שנחת על המדפים פורסם עליו מאמר אקדמי שעסק בקשר בין המשחק לתכנון עירוני אמיתי. אבל הסיפור על SimCity הוא לא רק סיפור על משחק מחשב. הוא מקפל בתוכו לקח שעוסק בקשר בין מציאות להדמיה. הוא עוסק בשאלה מה קורה כאשר היוצר של הסימולטור מתייחס אליו בסוג של שעשוע בזמן שמי שמשחק בו מתייחס אליו ברצינות גמורה. הוא גם עוסק בשאלה מה קורה כאשר הנחות המוצא הסמויות שהוטמעו במשחק משפיעות על דור שלם של מקבלי החלטות וגם של מתכנני ערים, ערים שבתוכם מתגוררים מיליונים רבים של אנשים? זהו סיפורו של SimCity, אחד הסימולטורים המשפיעים בהיסטוריה. קישורים: הנביא של התוצאות הבלתי צפויות https://www.strategy-business.com/article/05308 סימולטור לכל דבר https://obscuritory.com/sim/when-simcity-got-serious ריאיון עם המעצב הראשי של SimCity https://www.theatlantic.com/technology/archive/2013/05/the-philosophy-of-simcity-an-interview-with-the-games-lead-designer/275724

כמה מסובך להעביר כסף מניגריה לסין? מסתבר שגשר טכנולוגי חובק עולם חייב להיות גם גשר תרבותי - וזו אחת התובנות שעולה מהשיחה עם אבנר (אייבי) זיו, מנכ"ל חברת התשלומים הישראלית זוטא. החברה פועלת בעיקר בשווקים מתפתחים, מניגריה וטנזניה ועד וייטנאם וסין - שווקים שבהם החשיפה לכרטיס אשראי נמוכה. וה"גשר" של זוטא מגיע בדמות מערכת שהופכת את התשלום הגלובלי לפתרון לוקאלי. "החוכמה היא לייצר מערכת שהיא מספיק ורסטילית ומספיק מודולרית, כך שתוכל להכיל כל אתגר שיגיע", אומר אבנר.

הפרעה האחרון של מצרים היה הפאם פטאל האולטימטיבית: קליאופטרה השביעית, שהיתה אישה אחרת לגמרי מאיך שציירו אותה בהיסטוריה

לא כיף לכם להגיע לעבודה. אתם מרגישים שהצוות על סף התפרקות אבל לא יודעים את מי ואיך לשתף בתחושות שלכם. בפרק הזה נצלול לפסיכולוגיה של הצוות עם ליאת לזר שמספרת לנו על מקרה אמיתי של צוות שבור שהצליח להתאושש. ננסה להבין אילו מחלות נפוצות בצוותים, איך ניתן להתמודד עם חברי צוות מורכבים, באיזה אופן כדאי לגשת לשיחות קשות ואיך מוציאים את המקסימום מצוות, גם כשהכל נראה אבוד. האזנה נעימה, עמית בן דור.

המשך לפרק "איך עושים דרקון" עם תיקונים, הרחבות ורעיונות נוספים בנוגע לדרכים שבהן אפשר לגרום לדרקונים לעוף.

פרק בונוס על מלחמת הסחר של טראמפ. מה עומד מאחורי נוסחת "מכסי הגומלין" של נשיא ארה"ב? מה המטרה של המכסים ולמה גרעון הסחר של ארה"ב מטריד את הנשיא. עומר ושירה דנים במדיניות החדשה והאם יש דרכים יעילות יותר להשיג את אותה המטרה? האם המכסים יחזירו את התעשייה לארה״ב ומה יוצא מכל זה לאזרח האמריקאי?

מיד לאחר הכרזת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 על תוכנית החלוקה, פרצה בארץ מלחמת אזרחים בין היישוב היהודי לאוכלוסייה הערבית המקומית. הנהגת היישוב, בהובלתו של דוד בן גוריון, בחרה באסטרגיית מגננה: שיירות ממוגנות שיובילו אספקה ליישובים הנצורים עד יעבור זעם. אבל אסטרטגיה זו העניקה יתרון גדול לצד הערבי, והתוצאה הייתה מה שמכונה 'משבר השיירות': במרץ 1948 נפלו לא פחות מארבע מאות לוחמים, וציוד חיוני רב אבד לבלי שוב. ביישוב היהודי הבינו שאת המצב הזה, מוכרחים לשנות. האזנה נעימה, רן

האביב כבר פה, הטבע מלבלב ופסח בפתח. הפעם, לקראת החג נקדיש את הפרק לאחד הסיפורים המוכרים והמרתקים ביותר בתנ"ך – סיפור עשרת המכות. למה נבחרו דווקא המכות הללו, דם, צפרדע וכינים, ולא מכות אחרות? האם המכות מכוונות כנגד אלי מצרים העתיקה? האם הן מסודרות בסדר של החמרה, או שמא יש סדר אחר? האם בכלל ניתן למצוא בהן חוקיות? האם אלה ניסים של ממש? או שאולי מדובר בתופעות טבע שהתרחשו במצרים העתיקה? האם יש בסיס היסטורי למכות? בפרק בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נדון גם באיך ניתן לחלק את המכות לקבוצות שונות ואיך חז"ל גרמו לכך שאנחנו מקובעים, עד היום, על חלוקה מסוימת אחת? מה המשמעות הכלכלית, הדתית והחברתית של כל אחת מהמכות בעולם העתיק? אולי שאלת השאלות: האם הסיפור הזה בכלל הגיוני? על כך ועוד בפרק מיוחד וחגיגי זה. האזנה נעימה, יותם

איך ומתי רשתות יוצרות כוח מונופוליסטי- מהם היתרונות לגודל שמספקות הרשתות ומהם הכלים המשפטיים להתמודדות עם הנזקים? הפעם עושים חשבון מארחים את רז אגרנט, דוקטורנט למשפטים שחוקר רשתות אינטרנטיות.

איש אחד החליף זהות ויצא למסע עולמי בחיפוש אחרי חופש ושייכות. אבל לא משנה מה הוא עשה, הוא תמיד הרגיש זר - מבפנים.

אנחנו מדמיינים את העתיד והעתיד מפחיד. מלחמות, מחלות, תאונות, משבר האקלים, השתלטות של בינה מלאכותית. לחיות זה דבר די מפחיד, כי זה אומר שאפשר למות ולפני זה אפשר לסבול! להיכשל זה מפחיד, להצליח זה מפחיד כי אולי זה ייגמר יום אחד. דחייה זה מפחיד ולאהוב זה מפחיד. סכנות נמצאות בכל מקום כל הזמן וקשה שלא ללכת מבוהלים בעולם ובכל זאת רובנו מצליחים במשימה הכמעט בלתי אפשרית הזו. בפרק הזה יתארח עומר שריר, מומחה לפירוק חרדה ומגיש הפודקאסט "Brain story", שסבל מחרדה ובחר לחקור את הנושא לעומק. ננסה להבין אילו אתגרים חווים הסובלים מחרדה ובאיזה אופן ניתן להתמודד איתה.

באמצע מארס 2025 פרסמה שרה ווין-וויליאמס את ספרה "אנשים חסרי זהירות", Careless People. ווין-וויליאמס, ילידת ניו-זילנד, דיפלומטית בעברה ועורכת דין שהתמחתה במשפט בינלאומי, הצטרפה למטא ב-2011, בתקופה שבה עוד קראו לה פייסבוק. היא שימשה כ-Director of public policy ותחום האחריות שלה היה דרום אמריקה, קנדה ואזור אסיה-פסיפיק – אזורים שבהם פייסבוק רצתה לצמוח. בספר שלה היא מספרת על ההתרחשויות שהיא היתה עדה להן. יש בו סיפורים, חלקם משעשעים ומדהימים, שבהם היא מתארת איך מארק צוקרברג, שריל סנדברג וג'ואל קפלן מנהלים את החברה. היא מתארת את האינטראקציות שלהם עם ראשי ממשלות ונשיאים וגם עם העובדים שלהם, את האובססיה שלהם לכוח, כסף וצמיחה ואת חוסר האכפתיות שלהם לאנשים רגילים. מצבור האנקדוטות והסיפורים מציג את צוקרברג, מנהליו הבכירים ופייסבוק עצמה, באור מבהיל וגם מביך ויתכן שזו הסיבה שהם רצו לבית המשפט ודרשו את הסרת הספר מהמדפים. הם לא ממש הצליחו והספר טס לרשימת רבי המכר בארה"ב. אז מה יש בספר הזה שמטא לא רוצה שתקראו? קישורים: האם זה רעיון טוב להוריד קובץ פיראטי? https://arstechnica.com/tech-policy/2025/02/meta-torrented-over-81-7tb-of-pirated-books-to-train-ai-authors-say/ Careless People https://www.amazon.com/Careless-People-Cautionary-Power-Idealism/dp/1250391237

ד"ר אלה פלורסהיים מראיינת את ההיסטוריונית מגלי רונו קטורזה על ספרה "מריאן – חייה ומותה של גיבורת המחתרת היהודית בצרפת". הספר מתאר את סיפורה של מריאן כהן, יהודייה ילידת גרמניה, שפעלה במסגרת המחתרת היהודית בצרפת והבריחה ילדים יהודים מעבר לגבול לשווייץ, תחת הכינוי המחתרתי "קולן".הפרק הופק על ידי מכון המחקר הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם.

"תחלום, תגדיר, תיישם, תשגר". כך מגדירה אילנה ברק, מנהלת מחלקת מוצרים דיגיטליים וחוויית לקוח במפעל הפיס, את הכלים הטכנולוגיים שמאפשרים לה לפנות למאות אלפי לקוחות מועדון המנויים – תוך יצירת חוויית לקוח פרסונלית עבור כל אחד ואחת מהם. "האתגר הוא להבין את הלקוחות: מה הם רוצים? מה הם צריכים? וכיצד לגרום להם להרגיש טוב?" היא אומרת, ומספרת כי מטרת-העל היא ליצור שיח פרסונלי מול הלקוחות, על פני ערוצים שונים - ולעשות את כל זה בשפת המותג הייחודית. וגם: כיצד מציגים ל-IT את התמונה המלאה כדי לרתום אותם לתהליך - ומה חשוב להבין לפני שרצים אחרי טרנד טכנולוגי כזה או אחר?

הצהרת בלפור, שבה התחייבה ממשלת הוד מלכותו לסייע להקמתו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, נתקבלה בשמחה רבה בכל התפוצות: היו שהשוו אותה להצהרת כורש שאפשרה את חזרתם של היהודים מגלות בבל. ערביי ארץ ישראל, לעומת זאת, קיבלו אותה בחשש גדול: העלייה היהודית ורכש הקרקעות, האמינו הערבים, עלולים להביא לנישול הכפריים הערביים מאדמותיהם. בארבעים השנים הבאות תהיה ארץ ישראל זירה להתגוששות מדממת בין התנועה הציונית לתנועה הלאומית הפלשתינית: התגוששות שתגרום לדוד בן גוריון - סוציאליסט נלהב שהאמין בכל ליבו שניתן להקים בארץ ישראל אוטופיה משותפת ליהודים ולערבים - לשנות את דעותיו מהקצה אל הקצה. האזנה נעימה, רן

בפרק זה אנו ממשיכים לעסוק במצרים העתיקה - הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו והשפיעה מאות רבות של שנים על העולם העתיק בכלל ועל כנען בפרט. הפעם נסקור את השושלות השונות ש"הרכיבו" את מה שאנו מכנים היום מצרים העתיקה. שורשיה של התרבות המצרית נטועים אי שם בשלהי האלף ה-4 לפנה"ס – ושם גם מתחיל מסענו בפרק זה. מה ההבדל בין תקופת "הממלכה המאוחדת" לתקופות אחרות? איזה בית מלוכה מאחד את מצרים בפעם הראשונה ומהי אותה "מצריות" שמתגבשת בתקופה זאת? מה ההבדל בין מלך מצרים ל"פרעה"? איזו שושלת בונה את הפירמידות המכונות "האמיתיות" ומדוע הן מכונות כך? מתי מסתיימת תקופת "הממלכה הקדומה" ומה ההבדל בינה לבין "הממלכה התיכונה" ו"הממלכה החדשה"? מתי ומדוע מגיעים ההיקסוס למצרים וכיצד משתלטים על כסא המלוכה? מי היה רעמסס ומה חשיבותו? מה קורה במצרים תחת השלטון הפרסי, ההלניסטי, הנוצרי והמוסלמי? מאיזו נקודת זמן ניתן לומר כי המצריות דעכה כתרבות חיה ונושמת? ולסיום – חידה: האם הזמן שחלף מזמנה של קליאופטרה עד ימינו הוא ארוך יותר או קצר יותר מהזמן שחלף מימיהם של בוני הפירמידות הגדולות ועד ימיה של קליאופטרה עצמה? התשובה המפתיעה ועוד נושאים רבים – בפרק שלפניכם בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית. האזנה נעימה, יותם.

דרקונים לא באמת קיימים - אבל האם הם היו יכולים להיות קיימים? הם מבחינה מדעית יכולה להתקיים חיה שנראית כמו דרקון ונושפת אש? ומה זה יכול ללמד אותנו על פרות?

זה הסוף ליצירה כפי שהכרנו? מודלי יצירת וידאו היו חלום רחוק עד לפני כמה שנים, ואנחנו עדים לאקסלרציה ויכולות שעולות על כל דמיון כבר היום ומשנים את תהליך היצירה. בפרק אירחתי את יונתן ורדי ודיברנו על האתגרים ביצירת מודלי יצירת וידאו, איך מודלים כמו Sora, Kling, וGen-3 משנים את תהליך היצירה? האם ייתכן שכבר עכשיו אפשר לייצר תוצר מרשים עם פחות אנשי צוות? עד כמה אנחנו קרובים להסדיר את השימוש בכלים בתעשייה? ואיך ייראו הסרטונים והפרסומות שלנו בעתיד? האזנה נעימה, עמית בן דור.