Streetwise Hebrew

The word נעים means pleasant, or nice. Let’s learn all about pleasantness – Guy teaches us sentences with this word that has had a long and successful career, along with Hebrew names related to its root. Oh, and how do you greet someone who just got a haircut in Arabic? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Naim – Pleasant, fine – נעים Mezeg avir naim – Nice weather – מזג אוויר נעים Naim meod – Nice meeting you – נעים מאוד Na’im lehakir – Nice meeting you – נעים להכיר Naim li me’od – Nice meeting you – נעים לי מאוד Ze lo na’im li – I don’t like this (feeling) – זה לא נעים לי Slicha, mamash lo na’im li, aval… – Sorry, I feel awful saying this, but… – סליחה, ממש לא נעים לי, אבל Na’iman – An arabic blessing to a person who finished a shower or got a new haircut – נעימן – نعيماً “Ani holem al Naomi” – I dream about Naomi – אני חולם על נעמי Na’ama – Na’ama, a woman’s first name – נעמה Noam – Pleasantness – נועם “Ata lo yachol la’asot et ze yoter be-noam?” – Can’t you do it more pleasantly? – אתה לא יכול לעשות את זה יותר בנועם Be-noam – Pleasantly – בנועם Noam halichot – Peasant manners – נועם הליכות Ne’ima musikalit – Musical tune – נעימה מוסיקלית Biluy naim – Have a great time – בילוי נעים Tisa ne’ima – Have a pleasant flight – טיסה נעימה Playlist and Clips: Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na’im (lyrics) Jana Mekdad – Naiman (Arabic) Yael Naim – New Soul Hedva & David – Ani Holem Al Neomi (lyrics) Hedva & David – Naomi No Yume (Japanese version) Yael Levy – Tmuna (lyrics) Ep. 58 about lo na’im li HEB

When and how do you properly use the Hebrew root בצע? And where might we hear the phrase, רוצה לשמוע על המבצעים שלנו? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mivtsa – Military operation – מבצע Mivtsa be-hanuyot – Sale – מבצע בחנויות Ha-mivtsa shel ha-medina – The best sale in the country – המבצע של המדינה Rotse lishmo’a al ha-mivtsaim shelanu?’ – Do you want to hear about our special sales? – רוצה לשמוע על המבצעים שלנו Bitsoo’a – Implementation, execution, carrying out; performance – ביצוע Yesh od bitsoo’a la-shir ha-ze – There is another version of this song sung by another singer – יש עוד ביצוע לשיר הזה Ha-shir tov, ha-bitsoo’a pachot – The song is good, the execution, the performance, is less so – השיר טוב, הביצוע פחות Ha-bitsoo’im shel ha-oved / ha-ovedet – Worker’s performance – הביצועים של העובד/ת Levats’ea et ha-aavara – To conduct the money transfer – לבצע את ההעברה Hi holechet levatse’a achshav targil mesubach – She is now going to perform a difficult routine, a difficult exercise – היא הולכת לבצע עכשיו תרגיל מסובך Mevatse’a, mevatsaat, mevats’im – Performers – מבצע, מבצעת, מבצעים Be-vitsoo’a ha-tizmoret haphilharomnit shel vina – Performed by the Vienna Philharmonic Orchestra – בביצוע התזמורת הפילהרמונית של וינה Bootsa – done – בוצע Lehitbatsea – To be carried out, to be conducted – להתבצע Bo ani asbir lecha, bo’i ani asbir lach, eich ze yitbatse’a – Let me explain to you how it will be performed – בוא/בואי אני אסביר לך איך זה יתבצע Playlist and Clips: Ha-mivtsa shel ha-medina Yankale Rotblit – Mivtsa HaNesher Ep. 148 about sales HEB Ep. 334 about haavara, transfer HEB Ep. 404 about war, milhama HEB

Kacha ze, ein ma la’asot, “This is the way it is, there’s nothing you can do about it”, is something you hear a lot in Israel. Today we learn how to use it, and other expressions using the verb la’asot, to do. Make sure you listen well! The episode is short and sweet. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ma La’asot – What can you do? – מה לעשות Ein ma la’asot, kacha ze – This is the way it is, that’s life – אין מה לעשות, ככה זה Ein li ma la’asot im ze – I’ve got nothing to do with it – אין לי מה לעשות עם זה Ein li ma la’asot im mechonat ha-kvisa ha-yeshana – I’ve got nothing to do with the old washing machine – אין לי מה לעשות עם מכונת הכביסה הישנה “Mitsta’arim, ein lanu mamash ma la’asot im ze” – We don’t really have anything we could do with this – מצטערים, אין לנו ממש מה לעשות עם זה Ma osim im – What does one do with…? – מה עושים עם Ma osim im kilo agasim? – What does one do/what do we do with one kilogram of pears? – מה עושים עם קילו אגסים Ma osim im kol ze? – What do you do with all this? – מה עושים עם כל זה Ma osim kshe-? – What does one do when…? – מה עושים כש Eich osim pie agasim – How do you make a pear pie? – איך עושים פאי אגסים Az ma osim – So what are we going to do? – אז מה עושים Eich osa para? – How does a cow go? – איך עושה פרה La’asot mishehu o mishehi – To do someone – לעשות מישהו/מישהי Mi osé ma – Who’s doing what – מי עושה מה Playlist and Clips: Dana International – Ma La’asot (lyrics) Maor Cohen – Ein Ma La’asot (lyrics) Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics) Mosh Ben-Ari – Ma Osim (lyrics) Ep. no 140 about kacha HEB

The Hebrew word מת means dying and the word למות means to die. Today, Guy teaches us to use these words to mean 'cool' and 'happy.' As usual, prepositions must rear their ugly head. But don’t worry, we’re stronger! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lamoot – To die – למות “Ata chayav lamoot alai” – You must go crazy about me – אתה חייב למות עליי “Ani meta aleyhem” – I am crazy about them – אני מתה עליהם Ani meta al shokolad – I am crazy about chocolate – אני מתה על שוקולד Hu met mi-sartan – He died of cancer – הוא מת מסרטן “Hayom kvar lo metim me-ahava” – Today people don’t die over love – היום כבר לא מתים מאהבה Lamoot mi-tschok – To die of laughter – למות מצחוק Lamoot mi-shiamoom – To die of boredom – למות משעמום Hu met mi-pachad – He’s really scared – הוא מת מפחד Ani met me-raav – I am really hungry – אני מת מרעב Ani raev met – I’m dead hungry – אני רעב מת Ani ayef met – I am really tired – אני עייף מת Ani holé met – I am really sick – אני חולה מת Ani meta mi-ze – I cannot stand it – אני מתה מזה Ani meta le-croissant – I am dying for a croissant right now – אני מתה לקרואסון “Ani met lirot ota ha-laila” – I am dying to see her tonight – אני מת לראות אותה הלילה Hi meta al shokolad – She’s crazy about chocolate – היא מתה על שוקולד Hi meta mi-shokolad – She died of too much chocolate – היא מתה משוקולד Hi meta le-shokolad – She’s got this urge to have some chocolate – היא מתה לשוקולד Hi meta le’echol shokolad – She really feels like eating chocolate – היא מתה לאכול שוקולד “Mateti le-shokolad” – I was dying for chocolate – מתתי לשוקולד Hayita met – You wish – היית מת Ani met/meta – I cannot believe it – אני מת/מתה Ta’im mavet – Hysterically delicious – טעים מוות Yafé mavet – Amazingly handsome – יפה מוות Playlist and Clips: Chamsa – Hayav Lamoot Alay (lyrics) Boaz Sharabi – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics) Arik Einstein – Ha-or Ba-katse (lyrics) Lahakat Pikud Ha-darom – Ani Met (lyrics) Subliminal – Eize Seret (lyrics)

The word רועד means shivering, shaking, and in this episode Guy explains its meaning and usage. Along the way we learn to say earthquake, and vibrato. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Roed – Trembling, shivering – רועד Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech – When you called your voice trembled – כשצלצלת רעד קולך Ha-kol shelach ra’ad – Your voice was trembling – הקול שלך רעד Lir’od me-rov hitragshoot – To tremble out of excitement – לרעוד מרוב התרגשות Roed mi-pahad – Trembling from fear – רועד מפחד Roed me-ha-mivchan – Trembling from the exam – רועד מהמבחן Ra’ad – Shivering, trembling – רעד Re’ida – Shivering – רעידה Re’idot / ra’ad ba-yadayim – Shivering in the hands – רעידות / רעד בידיים Re’idat adama – Earthquake – רעידת אדמה “Al titnu la litpos etchem lo muchanim” – Don’t let it catch you unprepared – אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים Re’idot mishneh – Aftershocks – רעידות משנה Har’ada – Vibrating, shaking – הרעדה Lehar’id – To vibrate – להרעיד Dai lehar’id et ha-shulchan – Stop rocking the table – די להרעיד את השולחן Avar bi ra’ad – A chill ran down your spine – עבר בי רעד Playlist and Clips: Nurit Galron – Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech (lyrics) How not to tremble before public speaking Benny Amdursky – Ha-na’ara me-ipanema (lyrics) Re’idat adama Vibrato – Har’ada

One of your friends or colleagues is talking your ear off – blabbering, nagging, or over analyzing. In Hebrew, you would kindly ask that person to stop being a ‘hafran,’ or literally, ‘digger.’ Guy explains how and when to use this illustrative slang. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hofer, hoferet – Digging, excavating, talk a lot – חופר, חופרת Lahpor (lahfor) – To dig, to talk a lot – לחפור Lahpor bor – To dig a hole – לחפור בור “Hi lo mafsika lahfor li” – She wouldn’t stop talking to me – היא לא מפסיקה לחפור לי “Tagidu la, giveret, at hoferet, kol ha-zman medaberet” – Tell her, mam, you keep talking all the time – תגידו לה, גברת, את חופרת, כל הזמן מדברת “Ma ata hofer?” – Why do you keep talking, overanalyzing? – מה אתה חופר Dai lahfor – Enough talking and talking – די לחפור Dai lahfor li – Stop blabbering – די לחפור לי Hafarti? – Did I talk too much? – חפרתי Hafira, hafirot – Excavation, excavations – חפירות Hafira Archi’ologit – An archaeological excavation – חפירה ארכיאולוגית Hafran, hafranit (hafrawi) – Someone who obsessively, never stops talking – חפרן, חפרנית Hafarperet – Mole, double agent – חפרפרת Playlist and Clips: E-Z – Kolboinikit (lyrics) Shai Yom Tov – At Hoferet Hafira Archi’ologit Hafran (monologue)

This week, we dedicate the show to Paris and France, as a tribute to our French friends who are going through a difficult time. Many Israelis don’t even know that some of the famous songs they enjoy humming are actually French songs translated into Hebrew – so we sample some of those. Guy Sharett also teaches us some new words like ga’agu’a – ‘longing.’ A tout de suite! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Kita hei – 5 grade – כיתה ה Dimdumim – Twilight – דמדומים Erev – Evening – ערב Ma’arav – West – מערב “Im ha-zman ha-kol cholef” – With the time, everything is passing – עם הזמן הכל חולף Hazman cholef – Time is passing by – הזמן חולף Lachlof al pnei mishehu – Pass by someone (without noticing) – לחלוף על פני מישהו “Ahava bat esrim” – A 20 year old love – אהבה בת עשרים “Yafa sheli” – My darling – יפה שלי Bat arba – Four years old (f.) – בת ארבע “Im kol kach tov li po, az lama shuv, ani bocha umishtagat?” – If it’s so good for me here, how come I am crying and going crazy? – אם כל כך טוב לי פה, אז למה שוב אני בוכה ומתגעגעת Lehitga’age’ah – To miss someone/something – להתגעגע Ga’agu’a – Longing, missing – געגוע Herut – Freedom – חירות Playlist and Clips: Yves Montand – Sous le ciel de Paris The Jerusalem Orchestra East West – Dimduim Aviv Geffen – Ve’im Ha-zman (lyrics) Léo Ferré – Avec le temps Yossi Banai – Ahava Bat Esrim (lyrics) Jacques Brel – La chanson des vieux amants Yael Naim – Paris (lyrics) George Moustaki – Ma Liberté Chava Alberstein – At Cheruti (lyrics) Ep. 52 about erev, maghreb, HEB

The Hebrew word רעל means poison. Its root provides us with interesting words related to the military and to bosses, some of whom make our work environments toxic. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ra’al – Poison – רעל Re’alim – Poisons – רעלים Ra’al neged achbarim – Mouse poison – רעל נגד עכברים Ra’al neged chuldot – Poison against rats – רעל נגד חולדות Nikuy re’alim – Detoxification – ניקוי רעלים Sadnat nikuy re’alim – Detox workshop – סדנת ניקוי רעלים Raalan – Toxin – רעלן Noged ra’alanim – Neutralizes toxins – נוגד רעלנים Ru’ach ha-lechima, Rahal – The fighting spirit – רוח הלחימה, רה”ל “Ani rotse lir’ot raal ba-einayim” – I want to see in your eyes the enthusiasm to fight – אני רוצה לראות רעל בעיניים Ra’il – Toxic – רעיל Homarim re’ilim – Toxic, poisonous substances – חומרים רעילים Svivat avoda re’ila – Toxic work environment – סביבת עבודה רעילה Avira re’ila ba-avoda – Toxic atmosphere at work – אווירה רעילה בעבודה Ma’arechet yechasim re’ila – Toxic relationship – מערכת יחסים רעילה Benadam ra’il – Toxic person – בנאדם רעיל “Hashash she-ha-iranim yenasoo lehar’il et mekorot ha-mayim be-israel” – Fear that the Iranians will try to poison water sources in Israel – חשש שהאיראנים ינסו להרעיל את מקורות המים בישראל Lehar’il mishehu – To poison someone – להרעיל מישהו Lehar’il et ha-avira – To poison the social atmosphere – להרעיל את האווירה Har’ala – Poisoning – הרעלה Har’alat mazon – Food poisoning – הרעלת מזון Hu hur’al – He was poisoned – הוא הורעל Tapu’ach mur’al – Poisoned apple – תפוח מורעל Hayal mur’al – A soldier who is excited about army life – חייל מורעל Mur’al al ha-tsava – Obsessed with military – מורעל על הצבא Playlist and Clips: Or Litman – Ra’al (lyrics) Nikuy re’alim Lehar’il et ha-mayim Omer Moskovich – Lo Zman Tov (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Haver sheli mur’al al Ha-tsava

What Hebrew language teachings can we pick up from the documentary TV series “Mishpachot,” by the Heymann Brothers? The series is composed of five Israeli families who utilize many different layers of the language. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mishpacha, mishpachot – Family, families – משפחה, משפחות “Ani ha-gever shelach” – I am your man – אני הגבר שלך “Ata ha-gever sheli, aval ata gam ha-yeled sheli” – You are my man, but you’re also my son – אתה הגבר שלי, אבל אתה גם הילד שלי Playlist and Clips: Mishpachot ep. 6 trailer

The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Eru’ah yeri – Shooting – אירוע ירי Eru’ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה Eru’ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל “Yesh li eru’ah” – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע “Slicha, atem osim eru’im?”- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים “Wai, yesh li maleh eru’im ha-hodesh” – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש Bein avodot – Between jobs – בין עבודות Eru’ah hevra – Company event – אירוע חברה “Le-hazmanat eru’im” – To book an event – להזמנת אירועים Eru’ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה “Eru’ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam” – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו Eru’ah be-hafrada / eru’ah nifrad – An event with separation between men and women – אירוע בהפרדה / אירוע נפרד “Ani nichnas la-eru’ah” – I am getting into this – אני נכנס לאירוע “Ze lo ha-eru’ah” – It’s not the same – זה לא האירוע “Ze eru’ah acher / shoneh” – It’s a different thing altogether – זה אירוע אחר/שונה “Ani ba-eru’ah”- I am on the case – אני באירוע Playlist and Clips: Shuli Rand – Eru’ah Mitgalgel (lyrics) Eru’a hokara – Tribute Eru’ah be-hafrada “Ani nichnas la-er’ua” Kama lehavi – The event gift calculator Ep. no. 103 about dkira, stabbing Ep. no. 220 about ‘yesh li eru’ah’ HEB Ep. no. 243 about eru’ah be-hafrada HEB

Today, I’ll give you a few tips on how to improve your accent and pronunciation in Hebrew. There are many things you can do on your own. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: “Ma ata omer?” – What do you say? – מה אתה אומר “Ata omer li dvarim” – You are telling me things – אתה אומר לי דברים Playlist and Clips: My Fair Lady My Fair Lady – Hebrew version Kol Israel – Yehudit Ben Yaakov 88FM (Kan) – Kan, Sham uv-khol makom Israeli Radio in foreign languages Daniela Spektor – Ha-kochav Ha-ze Met (lyrics) Songs in StreetwiseHebrew.com

The word סחבק comes from Arabic and means “your friend.” So what’s its meaning when used in Hebrew? And what’s סחבקייה? Oh, and there’s even a verb, להסתחבק. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: “Sahbak qal li” – Your friend told me (Ar.) – صاحبك قالي – סחבק קאל לי “Ve’az sahbak ro’eh she-hamatsav lo tov” – And then yours truly sees that things are not going well”. – ואז סחבק רואה שהמצב לא טוב Ha-sahbakiyoot ha-israelit – The notion of the lack of protocol, and genuine friendliness in Israel – הסחבקיות הישראלית Fraier – Sucker – פראייר “Sahbak lo fraier” – I am not a fraier – סחבק לא פראייר Hibook sahbaki – A hearty hug – חיבוק סחבקי Sahbakiya – Army slang for lack of distance – סחבקייה “Patachnu po sahbakiya?” – We’re not friends hanging out together – פתחנו פה סחבקייה I am not your sahbak – I am not your mate – אני לא סחבק שלך Lehistahbek – To be chummy with someone – להסתחבק “Nisiti lehistahbek im ha-shoter, aval ze lo halach li” – I tried to be chummy with the policeman, but it didn’t work out – ניסיתי להסתחבק עם השוטר אבל זה לא הלך לי “Ehud Barak lo sahbak, manhig” – Ehud Barak is not a dude, he’s a leader – אהוד ברק לא סחבק, מנהיג Lashevet, lakoom – To sit, to stand up – לשבת, לקום “Dai im ha-nimnoom, sahbak lo rotse lihyot radoom” – Enough with the numbness, sahbak does not want to be numb – די עם הנמנום, סחבק לא רוצה להיות רדום Playlist and Clips: Hassan El Asmar – Sahbak Qal Li Tachles – Shuvo shel ha-sahbak (lyrics) Sahbak lo fraier Shabak Samech – Lashevet: Lakoom! (lyrics) Ep. no. 67 about Fraier, sucker HEB

The Hebrew word פרסס is what you’d use in a sentence to ask a driver to make a U-turn. But what does it mean in slang? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Pniya, pniyot – Turn, turns – פנייה, פניות Pniya yamina/smola – Right/left turn – פנייה ימינה/שמאלה Pniyat parsa – U-turn – פניית פרסה “Ata yachol la’asot po parsa vaksha?” – Could you please make a u-turn here? – אתה יכול לעשות פה פרסה (ב)בקשה Ve-ein eich lefarses – There’s no way to make a u-turn – ואין איך לפרסס Parses – Make a u-turn (Imp., m.) – פרסס Pniya rishona yamina – First turn, take a right – פנייה ראשונה ימינה Pniya shniya smola – Second turn, take a left – פנייה שנייה שמאלה Sim/simi lev, ba-rehov ha-rishon ein lach pniya yamina – Pay attention, on the first turn you’re not allowed to enter from that direction – שים/שימי לב, ברחוב הראשון איך לך פנייה ימינה Tifneh/Tifni ba-pniya ha-shniya – Make a turn on the following street – תפנה/תפני בפנייה השנייה “Oy, paniti ba-pniya ha-lo nechona’” – Oh no, I took the wrong turn – אוי, פניתי בפנייה הלא נכונה Pniya la-bituach ha-leumi – Contacting social security – פנייה לביטוח הלאומי Pniya le-rashoot ha-misim – Contacting the tax authority – פנייה לרשות המיסים Pniya la-iriya – Contacting the municipality – פנייה לעירייה Pniya le-rav – Contacting a rabbi – פנייה לרב Pniya mekoovenet – Online inquiry – פנייה מקוונת “Me-ha-yom, kol rofe yachol letapel be-ofen mekoovan bifniyot ha-metoopalim” – As of today, every doctor can handle online inquiries of his or her patients – מהיום, כל רופא יכול לטפל באופן מקוון בפניות המטופלים “Yoter mi-95 elef pniyot kvar tooploo” – More than 95 thousand pniyot have already been taken care of – יותר מ-95 אלף פניות כבר טופלו “Kibalti mabool shel pniyot” – I was inundated with calls or messages – קיבלתי מבול של פניות Lifnyot, bakru ba-atar shelanu – For inquiries head over to our website – לפניות, בקרו באתר שלנו Pniyot ha-tsiboor – Public inquiries – פניות הציבור Netool/netoolat pniyot – Impartial, unbiased – נטול/נטולת פניות Eshet/Ish tsiboor netoolat/netool pniyot – An impartial, even-handed official – אשת/איש ציבור נטולת/נטול פניות Playlist and Clips: Pniyot yamina Pniyat parsa Hanan Ben-Ari – Hoots mi-kadoregel (lyrics) Alis – Parses (lyrics) Pniya mekoovenet

The word שואה, holocaust, used to be a sacred word. Not anymore. Like many loaded words, we used and reused it. Now you can hear people using Sho’a in totally different contexts. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Shoah – Holocaust – שואה Amud ha-esh – Pillar of fire – עמוד האש Yom Hazikaron La-shoah ve-la-gvura (Yom Ha-shoah) – The Holocaust and Heroism Remembrance Day – יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום השואה Germania ha-natsit – Nazi Germany – גרמניה הנאצית “Ani ba-tor ba-bank, shoah po” – “I am waiting in line in the bank, it’s shoah here” – אני בתור בבנק, שואה פה Shoati – Holocaust-esque, shoah-like – שואתי “Al tihye shoa’ti” – Don’t be sho’ati – אל תהיה שואתי Playlist and Clips: Amud ha-esh soundtrack by Shem Tov Levy Amud Ha-esh – narration: Yossi banai TV2 interview with animal activist Gary Yourofsky Ep. 97 about the word Amud

The Hebrew word לפנות means to turn, like to turn right or left. But we use לפנות for other things as well, like when we need to contact our municipality or to tell someone to stop texting us. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lifnot – To turn – לפנות Pné – Turn (Imp., m.) – פנה Pni – Turn (Imp. f.) – פני Pné/pni yamina – Turn right – פנה/פני ימינה Pnu le-rofe ha-mishpacha shelachem – Contact your family doctor – פנו לרופא המשפחה שלכם Pnu le- – Turn to someone – פנו ל Eich ponim le-anashim – How do you address people – איך פונים לאנשים “Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon zachar” – It doesn’t bother me when I am addressed in masculine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון זכר “Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon nekeva” – It doesn’t bother me if you address me in feminine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון נקבה “Lo meshane li eich ponim elai” – I don’t care how you address me – לא משנה לי איך פונים אליי “Tifné elai be-gever, tifne elai be-isha, ze oto davar” – Address me as a man, as a woman, it’s the same – תפנה אליי בגבר, תפנה אליי באישה “Yachol lihyot she-yifnu elai yoter benekeva be-oto yom” – It might happen that people will address me more using feminine form on that day – יכול להיות שיפנו אליי יותר בנקבה באותו יום “Ve-anachnu rotsim lifnot achshav la-katevet shelanoo ba-shetach” – And now we’d like to turn to our reporter on the ground – ואנחנו רוצים לפנות עכשיו לכתבת שלנו בשטח “Mi she-tsarich ezra, she-yifne elai ba-prati” – If you need help, you can send me a private message – מי שצריך עזרה, שיפנה אליי בפרטי “Hu amar she-tifne elav be-mail” – He said you can contact him by email – הוא אמר שתפנה אליו במייל “Hi amra she-tifni eleha ba-nayad” – She said you can contact her on her cellphone – היא אמרה שתפני אליה בנייד Panit la-mishtara? – Did you contact the police? – פנית למשטרה Panit la-iriya? – Did you get in touch with the municipality? – פנית לעירייה Al tifné/tifni elai yoter – Don’t contact me anymore – אל תפנה/תפני אליי יותר “Lo lifnot elai, lo ledaber elai” – Don’t contact me, don’t talk to me – לא לפנות אליי, לא לדבר אליי Playlist and Clips: Nasrin Kadri – Le Lifnot Elai (lyrics) Pnu le-rofe ha-mishpacha Exceptional People Documentary Ep. 6 about Ata or At HEB Ep. no. 418 about Zehut, identity HEB

Shalom means ‘peace,’ ‘hello’ and ‘goodbye’ – it’s one of the most popular words in Hebrew, and the first one everybody learns. But there are other words, all derived from the root sh.l.m, that are very active in our language. Let’s meet the family! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Shalom – Peace, hello, goodbye – שלום Shalom rav lachem ve-erev tov – Hello and good evening to you – שלום רב וערב טוב Shalem – Whole – שלם Ma shlom Tomer? – How is Tomer? – מה שלום תומר Shlomi, shlomcha, shlomech, shlomo, shloma, shlomenu, shlomchem, shlomam Ma shlomenu ha-yom? – How are we doing today? – מה שלומנו היום Shalom aleichem – Peace be upon you – שלום עליכם Shalom aleichem malachei ha-shalom – Peace be upon you, ministering angels – שלום עליכם, מלאכי השלום Salam alaykum – Peace be upon you (Arabic) – ٱلسَّلَامُ عَلَيْكُمْ – סלאם עליכום Shulem aleichem – Shalom aleichem in Yiddish – שלום עליכם “Sholem shloem le’olam, b-rogez b-rogez af pa’am” – A Pinky Swear in Hebrew (literal translation: Peace, peace forever, quarrel quarrel never) – שולם שולם לעולם, ברוגז ברוגז אף פעם Drishat shalom – Regards – דרישת שלום, ד”ש Timsor dash ba-bayit – Say hi at home – תמסור ד”ש בבית “Tni li lehashlim et ha-chaser” – Let me complete the loss – תני לי להשלים את החסר Lehashlim et ha-proyeket – To complete the project – להשלים את הפרוייקט “Lehashlim im ha-shaon” – To make peace with the clock – להשלים עם השעון Lehashlim mashehu – To complete something – להשלים משהו Lehashlim im mishehu – To make peace with someone – להשלים עם מישהו Le’af echad ein or mushlam – No one has perfect skin – לאף אחד אין אור מושלם Mushlam – Perfect – מושלם Yom mushlam – A perfect day – יום מושלם Playlist and Clips: Ha-dag Nachash – Shalom, Salam, Peace (lyrics) TV12 Yonit Levy – News Idan Yaniv & The Kinderlach – Shalom aleychem (lyrics) Sholem Aleichem (writer) Wikipedia about Sholem Aleichem Rinat & Guy – Sholem, b’rogez (lyrics) Lahakat Ha-nahal & Yardena Arazi – Drishat Shalom (lyrics) Eyal Golan – Neshika Ahat Mimech (lyrics) Kobi Aflalo – Yam Ha-rachamim (lyrics) Ashley Waxman – Or mushlam (perfect skin) Ep. no. 61 about acronyms HEB

Yes, you can learn Hebrew from pop culture. This time we decided to check out reality show Hebrew: We took one episode of The X Factor Israel and wrote down all the adjectives used there. Which ones made it to the top? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon Watch the entire X Factor episode Ze tov, ze tov, by Shokolad, Menta, Mastik New Words and Expressions: Tov – Good – טוב Metoraf – Crazy – מטורף “Yesh la yecholot metorafot” – She has crazy abilities – יש לה יכולות מטורפות “Ze she-higati ad kan ze metoraf bishvilii” – The fact I made it up to here is crazy for me – זה שהגעתי עד כאן זה מטורף בשבילי “Asiti po tahalich metoraf” – I went through a crazy process here – עשיתי פה תהליך מטורף “Ani meusheret be-ramot metorafot” – I am happy at crazy levels – אני מאושרת ברמות מטורפות Teruf – Craziness – טירוף “Ze teruf latstet me-ha-bayit be-kor kaze – It’s insane to leave home in this cold – זה טירוף לצאת מהבית בקור כזה Gadol – Big, awesome – גדול Kashe – Hard, difficult – קשה Madhim – Amazing – מדהים Me’ule – Excellent – מעולה Lahats – Stress, pressure – לחץ Lahuts, lehutsa – Stressed – לחוץ, לחוצה “Hayiti kol kach lechutsa etmol” – I was so stressed yesterday – הייתי כל כך לחוצה אתמול “Ani lechutsa esh” – I am so stressed – אני לחוצה אש Ta’im esh – It’s tasty as hell – טעים אש Playlist and Clips: Shokolad, menta, mastic – Ze Tov, Ze Tov (lyrics) The X Factor Israel ep. 14 Ep. no. 102 about different synonyms for crazy Ep. no. 228 about lachats, stress HEB Ep. no. 349 about good HEB

The Hebrew word גדול, ‘big,’ and its root, g.d.l, have made a huge career in written and spoken Hebrew. Let’s meet the family today; from mustaches and fast food chains, to towers and plastic surgery. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Kshe-eheye gadol – When I’ll grow up – כשאהיה גדול Gadol! – Amazing, awesome – גדול Haya gadol – It was great – היה גדול “Ani yoda’at elohim, ata Gadol me-ha-chayim” – I know God, you are larger than life – אני יודעת אלוהים, אתה גדול מהחיים Gdolim – Big, pl., m – גדולים “Ha-tsara itcha she-yesh lecha einayim gdolot” – The problem with you is that you’ve got ‘big eyes’, you bite more than you can chew – הצרה איתך שיש לך עיניים גדולות “Yesh anashim she-bonim migdalim” – There are people who build towers – יש אנשים שבונים מגדלים Migdal Pisa – The Pisa Tower – מגדל פיזה Gadalti be-shana – I am a year older – גדלתי בשנה Legadel – To grow – לגדל Legadel yeladim, klavim, hashish, zakan, safam – To grow kids, dogs, pot, beard, moustache – לגדל ילדים, כלבים, חשיש, זקן, שפם Lehagdil – To enlarge, to expand – להגדיל Ata rotse lehagdil? At rotsa lehagdil? – Do you want to supersize for extra? – אתה, את, רוצה להגדיל Hagdala – Enlargement – הגדלה Nitu’ach hagdalat shadayim – Breast augmentation operation – ניתוח הגדלת שדיים Playlist and Clips: Ha-keves ha-shisha asar – Kshe-eheye Gadol (lyrics) Sarit Hadad – Rak she-teda et ha-emet (lyrics) Rita – Hayinu Gdolim (lyrics) Arik Einstein – Einayim Gdolot (lyrics) Arik Einstein – Ohev Lihyot Ba-bayit (lyrics) Gadalti be-shana (lyrics) Nitu’ach le-hagdalat shadayim – Breast Augmentation Operation Ep. no. 38 about rosh, head EN HEB Ep. no. 320 about katan, small EN HEB

The Hebrew word עין means eye. How do we say it in plural? What is עין הרע? And how do we say ‘The apple of my eye’ in Hebrew? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ayin – Eye – עין Einayim – Eyes – עיניים “Al tich’asi einayim sheli” – Don’t be mad, darling – אל תכעסי, עיניים שלי Ooyoon, ayoon – Eyes (Arabic) – عيون – עויון, עיון Ayooni – My darling (Arabic) – عيوني – עיוני Einayim, einayim sheli – Darling – עיניים, עיניים שלי Einai – My eyes – עיניי Be-einai – In my eyes, in my opinion – בעיניי Be-einecha – In your eyes (m.) – בעיניך Be-einayich – In your eyes (f.) – בעינייך Be-eineha – In her eyes – בעיניה Ze motse hen be-einai – I like it – זה מוצא חן בעיניי Ze lo motse hen be-einai – I don’t like it – זה לא מוצא חן בעיני Ayin ha-ra – The evil eye – עין הרע Eina bisha – The evil eye (Aramaic) – עינא בישא Bli ayin ha-ra – Touch wood – בלי עין הרע Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Einayim sheli (lyrics) George Dalaras – Mi Mou Thimonis Matia Mou Fairouz – El Bosta Ha-israelim – Ayooni Noa – Be-eineha (lyrics) Ben Snof – Hamsa (lyrics) Ep. no. 22 HEB about darling

We love using ראשי תיבות - acronyms - in modern Hebrew. We take the initials and between the last two letters we add inverted commas (two apostrophes) to show that it's an acronym rather than an ordinary word. Guy explains that the transformation from word to acronym is so extreme that some words even end up changing their gender! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Rashey teivot – Acronyms – ראשי תיבות Drishat shalom chama – Warm regards – דרישת שלום חמה Timsor drishat shalom la-mishpacha – Say hi to your family – תמסור דרישת שלום למשפחה Hu moser dash – He sends his regards – הוא מוסר ד”ש Ani moser dash la-chaverim – I am sending my regards to my friends – אני מוסר ד”ש לחברים “Timsor le-Haim dash” – Say hi to Haim – תמסור לחיים ד”ש Dash ham – Warm regards – ד”ש חם “Halevaן ve-ha-sofash ha-ze lo yigamer af paam” – May this weekend never end – הלוואי והסופ”ש הזה לא ייגמר אף פעם Sofash (Sof shavoo’a) – Weekend – סופ”ש Sof ha-shavooa / Ha-sofash – The weekend – סוף השבוע / הסופ”ש Sofash na’im – Have a nice weekend – סופ”ש נעים She-yihye achla sofash – Have a great weekend – שיהיה אחלה סופ”ש Tsahal (Tsva Hagana Le-israel) – Israel Defence Forces (IDF) – צה”ל, צבא הגנה לישראל Galey tsahal – Israeli Army Radio – גלי צה”ל / גל”צ Mankal, Menahel klali – General manager, CEO – מנכ”ל / מנהל כללי Samancal, Sgan mancal – Vice president – סמנכ”ל / סגן מנהל כללי Samancal ha-chevra – The VP of the company – סמנכ”ל החברה Be-hool (Be-hoots la-arets) – Abroad – בחו”ל “Az histovavta lecha be-hool” – So you wandered around abroad – אז הסתובבת לך בחו”ל “Rosh ha-memshala Binyamin netanyahu amar shehu ba la-oom kedey lehagid et ha’emet” – PM Benjamin Netanyahu said that he came to the UN in order to tell the truth – רה”מ בנימין נתניהו אמר שהוא בא לאו”ם כדי להגיד את האמת Ha-Oom, ha-oomot ha-me’oochadot – The UN, The United Nations – האו”ם, האומות המאוחדות Be-derch klal – Usually – בדרך כלל, בד”כ Tel-Aviv – Tel Aviv – תל-אביב, ת”א Playlist and Clips: Yardena Arazi & Lahakat Ha-nachal – Drishat Shalom (lyrics) Moser dash Boaz Sharabi & Matti Caspi – Shalom Aleichem (lyrics) Ha-ultras – Sof Shavu’a (lyrics) Commercial – Hool (Abroad) News report – Oom (UN) Ep. no. 96 about different wishes HEB Ep. no. 166 about hool, abroad Ep. 208 about timsor, pass on HEB Ep. no. 299 about darash HEB