About the meaning

את ועדת החקירה צריכים לנהל אנשים מחוץ למערכת, ולמול מצלמות. המחדל המודיעיני בשמחת תורה, דומה להחריד לזה של יום כיפור 1973. ב-50 השנים שעברו מסקנות ועדת אגרנט מוסמסו וחוליי המערכת עליהם הצביעה הועדה רק החריפו. החלפת ההנהגה לא הועילה שכן הבעיה נעוצה במערכת הביטחון שעצמאותה גדולה מדי וכל עיסוק בה "מסווג" הרחק מביקורת ציבורית. עומק הכשלון מחייב מינוי של ועדת חקירה מסוג חדש, כזו המייצגת את הציבור, לא את החשיבה הקבוצתית שהובילה למחדל וקיום החקירה כולה לעיני המצלמות ללא תירוצי סיווג. הנזק שיגרם לביטחון המדינה מההסתרה גדול בהרבה מזה שיגרם מחשיפת מידע שרובו ככולו כבר קיים בתקשורת הישראלית והעולמית. הלקח החשוב ביותר שעלינו ללמוד מהכשלון הוא שמקומו של הציבור בתהליך קבלת ההחלטות הוא חיוני ושסגירת הדלתיים פוגעת ביכולתנו לייצר ביטחון, צדק או סולידריות. נגה ארבל היא חוקרת אסטרטגיה מדינית ולשעבר מעריכה בכירה במרכז למחקר מדיני של משרד החוץ. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

בפרק זה של על המשמעות תמיר דורטל מארח את זיו מאור על ספרו המונומנטלי של הנרי קיסינג'ר "דיפלומטיה" הדיפלומטיה היא אחד מתחומי הפעילות החשובים ביותר שבהן עוסקות ממשלות. כאן בישראל עינם של האזרחים פקוחה על הצבא, על המשטרה, על מערכת המשפט ועל התחבורה - בעוד משרד החוץ פועל כמעט ללא כל ביקורת ציבורית. זה מצב מעט מוזר משום שהנושא שבאופן מסורתי משסע את החברה הישראלית באופן העמוק ביותר - הסכסוך הישראלי ערבי - הוא בעצם דיפלומטיה. הסכמי אוסלו וההתנתקות היו שניהם פעולה דיפלומטית, וגם ההסבר לכך שחאן אל-אחמר עדיין עומד - חשש מהליכים בבית הדין הבינלאומי בהאג - הוא דיפלומטי. אחד המורים הגדולים ביותר לדיפלומטיה בכל הזמנים הוא הנרי קיסינג'ר. ספרו בעל השם היומרני "דיפלומטיה" מספר את ההיסטוריה של הדיפלומטיה בערך מאז היווסדה במאה ה-17, עידן שבו יחסים בינלאומיים חדלו להיות בין חצרות מלכים וכנסיות והחלו להיות בין מדינות. לפי קיסינג'ר, מאז תחילת המאה ה-20 שולטות בכיפה הדיפלומטית שתי גישות מתנגשות, ובשיחה עם תמיר דורטל אני מנסה להסביר כל אחת מהן ולגזור מהן לקחים חשובים לימינו. לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

בפרק זה של הפודקאסט, אנו מארחים את שלמה בשן, אשר מספר על חוויותיו ועדויות מקוממות מהתנהלות הפיקוד הבכיר ביהודה ושומרון במהלך תקופת המלחמה. במרכז הדיון עומדת השאלה המעוררת מחלוקת: האם פעולת הפיקוד בזמן מלחמה הייתה נכונה ומוצדקת, או שמא חריגה מהנורמות והעקרונות הצבאיים? בשן חושף כיצד קצינים ולוחמים הודחו מתפקידם בעקבות חתירתם למגע מוגבר עם האויב, ומסביר את קונפליקט הערכים שבין ניהול מלחמה פעילה לבין שמירה על "שקט תעשייתי" באזור. הוא מציג דוגמאות מהשטח שמעידות על כך שהתערבות פעילה ונחושה יכולה להביא לירידה בפיגועים ולשיפור הביטחון, אך גם מצביע שלמקרה האבסורד פעולות כאלו נתקלות בהתנגדות הפיקוד הבכיר. הדיון חושף את המאבק הפנימי בין עקרונות הלחימה לבין הנחיות הפיקוד העליון, ובוחן את השפעתם על מורל הלוחמים והמפקדים בשטח. דבריו של בשן מעלים שאלות קשות לגבי ניהול הלחימה, האחריות לקבלת החלטות קריטיות, והיחס המורכב בין ביטחון למדיניות. בנוסף, הפרק מפרט את הטיפול באירועים חריגים בצה"ל ואת השיקולים המעורבים בהחלטות שנלקחות ברמה הפיקודית והמשמעתית. כל אלה מובילים לדיון עמוק ומרתק בנושאים של מנהיגות, אתיקה צבאית והשפעת הלחצים הפוליטיים והבינלאומיים על ניהול הלחימה. שלמה בשן הוא מפקד פלוגה שהודח בעקבות חתירתו למגע בשבועות שלאחר פרוץ המלחמה. מיכאל שפרבר ותמיר דורטל ראיינו אותו בעקבות המקרה Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

דווקא בימים אלה של מלחמה אנו יכולים לדבר זה עם זה ולנסות להגיע להבנת האחר. ישבנו רון ותמיר כדי לשוחח על המצב, על הגורמים לו, על הלקחים שכל מחנה צריך היה ללמוד, וניסינו להקשיב האחד לדברי השני, למרות המרחק הפוליטי בין המחנות ובין העמדות שאנו מחזיקים בהם. רון גרליץ הוא מנכ"ל אקורד – פסיכולגיה חברתית לשינוי חברתי. היה מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, ארגון יהודי-ערבי לקידום שוויון וחברה משותפת בין האזרחים היהודים והערבים בישראל. רון הוא מומחה בתחום מדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים ומערכת היחסים שבין האזרחים היהודים והערבים בישראל. בעל תואר ראשון במתמטיקה ותואר שני במדיניות ציבורית, שניהם מהאוניברסיטה העברית ובהצטיינות. 00:00-00:38 פתיחה 00:38-13:05 בין עסקת חטופים למחסור בנשק בכיתות הכוננות 13:05-21:58 עסקת חטופים כמניע לחטיפות נוספות 21:58-32:06 הקשר בין מחדל כיתות הכוננות לארגוני ימין 32:06-45:31 מדיניות הימין כלפי פת"ח וחמאס 45:31-01:08:12 מבט על העם הפלסטיני 01:08:12-01:10:13 סיכום: חשבון נפש ומבט לעתיד Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

קטר היא נסיכות קטנה במפרץ הערבי שכל העולם למד להכיר, תמיכה בטרור, הבסיס האמריקאי, אירוח מונדיאל, תיווך בין מדינות ואל ג'זירה הן רק חלק מהסיבות שקנו לה תשומת לב בין-לאומית. לכאורה זה נשמע סותר, אבל כל אחד מהאלמנטים האלו משרת את מטרת העל של קטר של השגת השפעה בזירה הבין-לאומית. כדי להבין את נקודות התורפה של הנסיכות העשירה, חייבים להבין את מניעיה. אריאל אדמוני הוא דוקטורנט ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן המתמחה בקטר ופרסם מאמרים אודותיה בבמות בין-לאומיות, דוגמת המכון לחקר המפרץ Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

היה לי העונג לראיין את ח"כ צבי סוכות, לשיחה שהתחילה בהסבר על עיסקת החטופים, התגלגלה לסיפור האישי שלו, מהילדות, דרך הגבעות, ועד לכנסת, והסתיימה בדיון על פוליטיקה, ועדות חקירה, הפקידות והקושי להזיז דברים, גם בכנסת. אני נהנתי מאד, ומקווה שגם אתם תאזינו ותהנו. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

על רקע המשא ומתן לגבי עסקת החטופים דנו בספר 'ארץ חמדתנו' בו מראה הרב ד"ר אליהו זייני כי פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף לפיו פיקוח נפש מתיר החזרת שטחים אינו נכון. בספר מוכיח הרב זייני מפוסקים ראשונים ואחרונים את האיסור ובנוסף מראה כי הפסק עצמו מכיל ציטוטים חלקיים, הסתמכות על מהדורות לא מדויקות וסתירות לפסקים אחרים של הרב עובדיה יוסף עצמו בספר מראה הרב ד"ר אליהו זייני כי פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף לפיו פיקוח נפש מתיר החזרת שטחים אינו נכון. בספר מוכיח הרב זייני מפוסקים ראשונים ואחרונים את האיסור ובנוסף מראה כי הפסק עצמו מכיל ציטוטים חלקיים, הסתמכות על מהדורות לא מדויקות וסתירות לפסקים אחרים של הרב עובדיה יוסף עצמו Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

החיבור המלא שחיבר דוד פטר על משפט בינלאומי - https://kohelet.org.il/publication/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99/ Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

"אלימות המתנחלים" פארסה מדומיינת מבית היוצר של? אנו נצלול לסוגיה עם הפעילה החברתית המוכרת איילת לאש, שתשפוך אור על מקורה של האמירה, את מי היא משרתת ומדוע היא מצליחה לתפוס ואיך באמת ראשי ההנהגה של המדינה ושל ציבור המתיישבים לא עומדים בפרץ. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

אנחנו נמצאים באזור, ובתקופה, שמלחמות ומשברים מתרחשים בהם לעיתים תכופות. המלחמה חשפה את המגזר הציבורי במערומיו, עם משרדי הממשלה לא מתפקדים, בירוקרטיה שמערימה קשיים, ובעלי תפקידים רבים חסרי ניסיון וכישורים מתאימים להתמודד עם גודל השעה. תיאורית הקונספציה שקרסה, נכונה גם לתפקוד הלקוי של משרדי הממשלה לאחר האסון. אנחנו פשוט לא יכולים להיות סלחניים יותר ולקבל בהבנה תפקוד לקוי של משרדים ממשלתיים. חייבים לשנות את שיטות העבודה ודרך החשיבה במגזר הציבורי. כל אלה, מחזקים אצל לירון רוז את האמונה שמוכרחים ליישם את שיטות העבודה והאסטרטגיות של קטר הצמיחה של המגזר הפרטי והמשק הישראלי גם במגזר הציבורי. בפרק הזה הוא יספר לנו איך לדעתו אפשר לעשות את זה. במהלך 20 השנים האחרונות, לירון רוז הוא יזם סדרתי ומשקיע בחברות הייטק וסטארטאפים רבים, ביניהם: איירונסורס, סימילארווב, בריזומטר ועוד, שהונפקו בנאסד״ק ו/או נמכרו לענקיות טכנולוגיה כמו גוגל. בימים אלה, עם פרסום ספרו ״יזמות והשקעות בגובה העיניים״ הוא שואף לתרום מהניסיון והידע שצבר במטרה להכווין את הדור הצעיר לעשייה משמעותית בהייטק ובמגזר הציבורי. לרכישת ספרו של לירון - https://www.lironrose.com/book Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

בשבועות האחרונים כולנו נחשפנו למעשי הזוועה של חמאס וההשוואה שלו לדעאש. לתמרון הצפוי בעזה יש דימיון רב ללחימה בעיר מוסול, החל מיחסי כוחות, שימוש באזרחים כמגן אנושי ועוד. הקרב במוסול מהווה מקור השראה לארגונים סמי צבאיים ברחבי העולם, ניתן להשליך מהקרבות בעירק על הצפוי לנו וללמוד תובנות שכדאי לנו לאמץ. בפרק זה שוחחו רס״ן אלעד ברטוב מחטיבת הצנחנים ומד״ר המלט״ק סא״ל גדעון שרב על מה חמאס למד מדעאש ואיך אנחנו צריכים להיערך ללחימה נגד חמאס. להאזנה לפרק: Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

הטבח בשמחת תורה יצר קונצנזוס נדיר בחברה הישראלית: הכרעה צבאית של החמאס בעזה, בכל מחיר ובכל תנאי. אולם ההיסטוריה מלמדת כי הכרעה צבאית יכולה להסתיים גם בתבוסה מדינית. המערכה המדינית הבינלאומית כבר החלה והפתרון הישן והמיידי על השולחן: מדינה פלסטינית באמצעות הרשות הפלסטינית. שורש הבעיה הלקח החשוב הוא כפול: ראשית למדנו כי אסור להתעלם מכוונות אויבינו, ושנית הבנו כי רווחה כלכלית וחברתית אינה עוקרת תפיסות אידיאולוגיות. הרשות הפלסטינית היא זו שקיבלה מאיתנו את רצועת עזה באוגוסט 2005 ואיבדה אותו לחמאס בבחירות דמוקרטיות. היא שורש הבעיה. הרש"פ מחנכת מגיל אפס לכך שכל ארץ ישראל היא פלסטין ורצח יהודים הוא הדבר הנעלה ביותר. היא קוראת כיכרות על שם רוצחי יהודים ומתמרצת כלכלית את הטרור באמצעות קצבאות למחבלים, כולל למחבלי החמאס. הגיעה העת לשינוי תפיסתי עמוק. שם הספרים עליהם המלצנו: 1. מקום תחת השמש בנימין נתניהו 2. מלכודת אוסלו - יובל בלומברג Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

משפחות רבות נפגשות עם הצורך לקבל הכרעות לקראת סוף החיים, כגון האם להנשים, להחיות, להמשיך להזין את קרוביהם וכדו'. כאשר מדובר בדמנציה - מדובר באין ספור של דילמות . המרכז לאתיקה של ארגון רבני צהר הקים מערכת תמיכה, מידע וייעוץ למשפחות אלה בזמן אמת. המלחמה העצימה את השאלות הקיימות לקראת סוף החיים ואחריהם, כגון בסוגיות של שימור זרעו של חייל שנפל, ומצבים של פצועי ראש קשים. בפרק זה אנו דנים בהיבטים רבים ומגוונים של הכרעות לקראת סוף החיים ודמנציה, ובדרך המיוחדת של פרוייקט "עד מאה ועשרים" של רבני צהר לתווך ולסייע בהכרעות אלה. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

בחודש דצמבר 2021 נחת עומר בר-לב מארה"ב ועמו סחורה לשונית חדשה: "אלימות המתנחלים". מאז הפך ביטוי זה לאבן הפינה של מערכת החשיבה בשמאל הישראלי והיה למרכיב יסוד ביחס של ארה"ב ומדינות העולם לישראל וליו"ש. בפרק זה מדברים תמיר דורטל ומיכאל שפרבר עם טל קופל על הנושא. טל קופל הוא פובלציסט שערך תחקיר על התופעה; לטענתו מדובר בקמפיין מתוכנן ומאורגן היטב למן ראשיתה, בדו"חות וקמפיינים מקדימים בארגוני שמאל רדיקלי כגון 'יש דין' ובצלם', ועד להפיכתה למוטיב חוזר בהתבטאויותיו של לא-פחות מנשיא ארה"ב, האיש החזק בעולם, ובכירים בממשל. עלילה זאת מטרתה צביעת המתנחל כ'אלים' בתוך כל מערכת של דיון או חשיבה ובכך הפיכת הפלסטיני לקורבן – וזאת בניגוד למציאות ביו"ש בה המתנחל הוא המותקף והפלסטיני הוא התוקפן בכ-100 אחוזים מן המקרים. תבנית חשיבה זאת הופכת לאחר מכן לקו המנחה של המדיניות של ארה"ב ומערכת הבטחון, היא מובילה להפקרת תושבי יו"ש שכן ארה"ב אוסרת על העברת נשק אמריקאי לידיהם; היא מנחה קונספציה שלמה בה מערכת הבטחון משקיעה משאבים מופרכים בהיקפם על מנת למנוע תופעה שלא קיימת וגורעת משאבים מטיפול הטרור הפלסטיני בדרכים ובישובים, בנשק חם או נשקר קר, באבן , בקת"ב או רוס"ר. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

מזמן לא נשמעו בישראל כל כך הרבה חששות ממלחמת אחים; אך צריך לזכור שהסכנה הזאת צצה דווקא כשיש אחים. מתקרבים ורבים טוען שאכן אנחנו, הישראלים, קרובים היום אלה לאלה יותר מאי-פעם; שהחברה הישראלית עברה בשבעים וחמש שנותיה תהליך של התגבשות והתקרבות; שנוצר בה לראשונה מרכז כובד דומיננטי; ושדווקא התהליך הזה מביא אותנו לשעה נפיצה במיוחד. אין היום בישראל פולמוס חריף על שאלות גורליות של שלום ומלחמה. גם בתחום הזהות איננו מאוד רחוקים: למרות החשדנות ההדדית, מעטים רוצים למחוק את האופי היהודי של המדינה, ומעטים מתכחשים לאופייה הדמוקרטי. אם כך, למה יש בינינו מריבות כה מרות? פעם אמר בצער הרב שך, המנהיג הליטאי הנודע, לרב יהודה עמיטל, שעמד בראש ישיבת הסדר גדולה: "ר' יהודה, כל כך התרחקנו עד שאנחנו אפילו לא מתווכחים". בחברה הישראלית כולה מתחולל תהליך הפוך: אנחנו מתקרבים, ובגלל זה אנחנו לא מפסיקים להתווכח ולריב. ההיסטוריה היהודית מלמדת שזהו רגע מכריע שיכול להביא אותנו להסלמה או לאיחוי. הבחירה כולה שלנו. חיים נבון הוא רב, הוגה, סופר ופובליציסט. כתב בין היתר את רבי-המכר "חוה לא אכלה תפוח", "חופשי זה" ו"לא תקין" (כולם בהוצאת ידיעות ספרים). Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

בפרק זה אנו חוגגים 100 שנים לפרסום מאמרו המפורסם של זאב ז'בוטינסקי, "קיר הברזל". לכבוד המאורע המשמעותי הזה, אנחנו מארחים את רועי יוזביץ, שיאיר את ההשפעה העמוקה והרחוקה של המאמר הזה על הציונות, הפוליטיקה הישראלית ועל המאבק למדינת ישראל. יחד עם יוזביץ, נערוך נסיעה בזמן לעידן בו נכתב המאמר, נבחן את הרקע ההיסטורי והפוליטי שהוביל לכתיבתו, ונבחין בגישתו הייחודית של ז'בוטינסקי אל מול התנגדויות פנימיות וחיצוניות. נדון בתפיסתו של ז'בוטינסקי על הצורך ב"קיר ברזל" כנגד התנגדות הערבים להקמת מדינה יהודית, ובהשפעת המאמר על דורות של ציונים וישראלים. במהלך השיחה, נתמקד גם בתובנות המתקבלות מהמאמר לגבי עקרונות הנחישות, העצמאות והביטחון הלאומי שז'בוטינסקי חיזק, ונבחן איך אלו השפיעו ועדיין משפיעים על ישראל היום. כמו כן, נדבר על האקטואליה של המסרים מהמאמר ועל חשיבותם בהקשר הפוליטי והביטחוני הנוכחי של מדינת ישראל. הפרק הוא הזדמנות ייחודית להבין את המורשת של ז'בוטינסקי ולראות איך רעיונותיו וכתביו עדיין משפיעים עלינו, כעבור מאה שנים. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

Israel is a thousand times stronger than Hamas. We have an Air Force, they don't even have one tank. But something is holding us back from using the force we have. Something is putting restraints on us. The world. If the Palestinians and Israel were on Mars, with no-one intervening, this conflict would have been resolved a long time ago. But why is the world so obsessive about Israel? Just like in medicine, a wrong diagnosis of a problem will lead you to mistreatment, leaving the problem unresolved. I don't think the reason that the world is laying restraints on Israel is anti-Semitism. Despite Eastern Europe being more anti-Semitic than Western Europe, they are less involved in what's going on in Israel. Please listen in to hear what my diagnosis of the problem is, and why your role in protecting Israel (even though you live abroad) is as important as an IDF soldier's role is. Please spread the word so that we can fix this problem together. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

הוא מומחה בתחום התורות הצבאיות (תורת הלחימה) אשר שירת בין השנים 1977–2002 כראש ענף תורת לחימה בחטיבת התורה וההדרכה (תוה"ד) במטה הכללי של צבא הגנה לישראל. עמידרור כתב את מרבית ספרי תורת הלחימה ותורות היסוד בדרג המטה הכללי של צבא הגנה לישראל, והרצה במשך שנים בפני בכירי צה"ל. עמידרור נחשב בעיני קצינים בכירים רבים כמומחה חשוב והיחיד בתחומו בישראל, וכמי שהטמיע בצה"ל מקצועיות צבאית עיונית ורחבת היקף.[1] מכונה לעיתים: "מורה הגנרלים". Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

במלחמת חרבות ברזל מנהלת ישראל מלחמה על נפשה כנגד כמה תרבויות עוינות. מלבד העובדה שאת המהלכים הצבאיים האסטרטגיים המקוריים תיכננה איראן בעלת האידיאולוגיה האימפריליסטית-ארית-שיעית- תרי עשרית -אפוקליפטית . הסבב הנוכחי נפתח בהתנגשות אל מול האויב הפלסטיני , זוהי הזדמנות חשובה לצלול ולהעמיק להיסטוריה הנשכחת של הנגטיב הפלסטיני שפותח כנשק אנטי יהודי ישראלי וציוני מיסודו כבר משנת 1918. ולהכיר את המושג: " מלחמה היברידית" , צורת לחימה הוליסטית בה משתמשת החברה המכנה עצמה פלסטינית על מנת לקיים את האידיאל היחיד שלה- השמדת מדינת ישראל. ד"ר יאיר אנסבכר הוא עמית מחקר במכון משגב ומוחה ללוחמה בטרור Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!

מדינת ישראל קמה ושרדה בתנאים קשים מאד בגלל שמקימיה לקחו סיכונים מחושבים, אך מעולם לא הימרו על גורלה. ההבדל בין סיכון להימור הוא באמת שלאורה מקבלת המנהיגות המדינית והצבאית את החלטותיה: אמת אובייקטיבית, מבוררת רציונלית עד גבול היכולת האפשרית, כשהמדיניות מבוססת על נטילת סיכונים מחושבים; אמת סובייקטיבית, צבועה בוורוד ומכוונת משאלות לב, במדיניות של הימורים. מדיניות של נטילת סיכונים מחושבים נועדה להבטיח שנוכח איומים קשים ומסוכנים, גם אם המשאבים מוגבלים, יינתן בראש ובראשונה מענה למניעת התרחיש הגרוע מכל, גם כשהוא מתרחש בהפתעה. החריגה הבולטת ממדיניות זו הייתה ב-1973 וב-1979, בהסכם השלום עם מצרים שהיה מדומיין משום שבתמורה להחזרת סיני, ישראל לא דרשה את פתרון "בעיית הפליטים" ברצועת עזה. גם הדמוקרטיות המערביות נחלקות לדמוקרטיות רציונליות, כמו האנגלוסקסיות, שעקרונית מחויבות לקיומה של אמת אובייקטיבית ולחובה לדבוק בה ולדמוקרטיות אמוציונליות, כצרפת, שהאמת שלהן היא חמקמקה, בגלל שהיא "אמת" יחסית, או "אמת" שבעיני המתבונן. אירועי "חרבות ברזל" ופעולות הדרג המדיני והצבאי במבצע ולקראתו, יועמדו בבלוג זה במבחן עמידתם בכללי החשיבה הרציונלית. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצות לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי להצטרפות לערוץ הטלגרם להצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכן האזנה נעימה!